חיפוש - חדשות , לד , רגל |1| - דף 2

• 

  למה לי פוליטיקה עכשיו תכנון עקרוני, דיון #1

  9.02.17
  ...ההחלטות האמיתיים - הפוליטיקאים אשר קובעים את החוקים, עורכי הדין והפקידים אשר מנסחים את התקנות, או אנשי המקצוע הממליצים על העקרונות ואחר כך אמונים על יישומם?מתכננים ואדריכלים לוקחים חלק קטן בעיצוב סדר היום הפוליטי בישראל, שלא לדבר על סדר היום המרחבי. מבין בעלי המקצועות החופשיים והאקדמיים, הם הקבוצה בעלת הייצוג הקטן ביותר בקרב נבחרי הציבור ברמות הארצית והמקומית. יותר רופאים, אקדמאים, רואי חשבון - שלא לדבר על עורכי דין - לוקחים חלק בפוליטיקה הישראלי...
• 

  אחד על אחד עם אשר אביאב

  26.01.17
  ...נק לויד רייט, והאדריכל ומבקר האדריכלות ברונו צבי. את העבודות של רייט אני מכיר ומלמד לעומק זה שנים והעבודה אולי הכי חשובה שלו "הבית על האשד" הפכה להיות נושא מרכזי בהרצאה ייחודית שפיתחתי שנקראת "ממנהטן לירושלים" , בעצם אי אפשר לדבר על רייט בלי לדבר על ברונו צבי שמסביר אותו ואת התפיסה הייחודית שלו באדריכלות בספר "שפה מודרנית לאדריכלות", ספר נפלא ואולי היחיד שיצר מתודה ברורה איך לעשות אדריכלות מודרנית, הוא מראה איך רייט מביא לידי ביטוי את הקודים האלו...
• 

  אחד על אחד עם קרן מזור

  9.01.17
  ...יכלות בהכשרתי, בעלת סטודיו עצמאי משנת 2005. אנו מתמחים בתכנון ועיצוב חללים מסחריים כגון חנויות, משרדים, בתי קפה, מאפיות ומסעדות משלב התכנון, דרך הביצוע ועד לבחירת הריהוט והאביזרים. בתחום הבניה הפרטית הסטודיו מלווה תכנון פנים לדירות, תכנון אדריכלי לבתים פרטיים וליווי בנייה של דירות קבלן. צוות המעצבות שעובד בסטודיו מלווה אותי שנים ומורכב מבוגרות בתי ספר מובילים לעיצוב.איך הגעת לעסוק בתחום?מאז ומתמיד ידעתי שאני רוצה לעסוק בעיצוב או באמנות וכבר בגיל ...
• 

  מונו נציגי עמותת אד' למועצה הארצית לתכנון ובניה

  1.12.16
  ... את העמותה בבית המשפט העליון, הגיע לסיומוב 22.11.2016, כששר האוצר חתם על מינוי הנציגים עליהם המלצנו - אדרי ברוך יוסקוביץ' כחבר המועצה הארצית לתכנון ובניה ואדר' משה מרגלית כממלא מקום.בנוסף חתם השר גם על מינוי האדריכלים סופיה אלדור וחזי ברקוביץ' כממלאי מקום.כזכור, עמותת האדריכלים עתרה לבג"צ לפני כשנתיים ומחצה (יוני 2014) בדרישה למנות למועצה הארצית לתכנון ובניה, אדריכל נציג העמותה לכסא הריק של האדריכל במועצה.העתירה הוגשה לאחר שבמשך 4 השנים הקודמות, ...
• 

  שיקום נזקי ההוריקן של ההרחבות בקיבוצים

  7.04.16
  בשנות המשבר הגדול של התנועה הקיבוצית, נכתבו לא מעט מאמרים וספרים שהביעו דאגה עמוקה עד דברי הספד אפוקליפטיים. הכותרות עדיין מהדהדות - "חסר לי צחוקם של ילדים", "האחרון שיכבה את האור" וכדו'. "ההרחבות הקהילתיות" היו קרש ההצלה להחייאת הקיבוץ, אך בגלל הפחד הרודף ותחושת החירום, הן נוצרו בתכנון חפוז, ללא שיתוף הציבור, התעמקות ובחינת השלכות, הדורשים זמן. ה"הרחבות" הביאו איתן דפוסי תכנון ואורחות חיים זרים לקיבוץ. יש לזכור שבמקרים רבים מאד השכונות הללו הציל...
• 

  הסדרה עצמית של אמנות הרחוב

  3.03.16
  ... ופרויקטים בתחום התרבות והאמנות.>> יובל כספי // אמן מרצה ואיש תרבותיובל כספי, בוגר המדרשה לאמנות משנת 2000 ותכנית לימודי ההמשך של בצלאל בתל אביב משנת 2005. הציג תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות בארץ ובחו"ל. מלמד הוראת אמנות ותולדות האמנות במדרשה לאמנות במכללת בית ברל וקומיקס במוזיאון תל אביב לאמנות. זכה שלוש שנים במלגת אמן-מורה מטעם משרד התרבות. אוצר ומפיק תערוכות. עובד ומלמד בני נוער גרפיטי בקרית חינוך יפו, מרכז ערבי יהודי ביפו.>> גדעון שריג // אד...
• 

  גאווה ישראלית

  2.12.15
  ...ים לקונטקסט העירוני בו השטח הפתוח ממוקם, ואשר איננו רגיש לשונותן של ערים בהיבטים של אוכלוסייה ,אקלים וכיו"ב. בפרויקט שלי בקשתי לקרוא תגר על התפישה התכנונית הקיימת, הרואה בשטחים הפתוחים וברחובות כשתי מערכות תכנון נפרדות. כך נולד הקונספט של 'גן-רחוב'. הגן-רחוב מייצר אפיק תנועה אלטרנטיבי הקושר בין אזורי מגורים, שצ"פים שכונתיים, רחבות צמודות מבני מסחר, שטחי מבני ציבור וצירי תנועה ראשיים (רגליים וממונעים) לכדי תשתית עירונית המעודדת מפגש בין-אישי מקרי ...
• 

  תערוכה - מקווה ישראל פתוח/סגור

  6.10.15
  ...טים:קרן אבני זלמן / רחל אמיגה / נטאלי אסרף / אייל אשר / שרון רפאל בוטבול / רומן בוצ'אצקי / ציפי בוקשפן / קרן בירמן / שמוליק בלגוראי / רון בלייברג / ארזה בן אור זלינגר / שרית בר / מיכל ברש / ישראל בש / הילה גולדנברג / אפרת גורן מור / עודד גלרון / סימה גרמזי / טל דוד / חלי הבר / יפעת הובר / אידה וואש / יעל וכטר / בת עמי זלוטניק / מיכל טל / עמית טמשה / דפנה יוגב / עודד ירקוני / עדי כהן / אורית ליכטנשטיין / שח...
• 

  על פואבלו אספניול בראשון לציון

  27.04.14
  ...קובסון, "אך מה שהתחיל כסיפור הצלחה חסר תקדים בנדל"ן הישראלי, הפך לקטסטרופה לאחר שיזמי הפרויקט נקלעו לקשיים, נעלמו והותירו אחריו רוכשי דירות ללא דירות. אך הקריסה ארעה בשלבי הבנייה האחרונים, כך שרוב רובה של השכונה עומד וקיים". לדעתו של יעקובסון, "השכונה בהחלט נראית שונה מכל מה שראיתי עד היום בארץ. נראה שהאדריכלים השקיעו רבות בתכנון, השקעה שבאה לידי ביטוי בעיקר בעיצוב החזיתות. אני מודה שהעדפתי את השכונות בהן השקיעו האדריכלים בטיפול האקלימי והנופי של...
• 

  מפגן ראווה או אהבה לסביבה?

  17.04.14
  מלמדים אותנו שאדריכלות היא כלי. האם גם אי-אדריכלות יכולה להיות כלי?האם כדי לשמור על הסביבה ולדאוג לה באמת? אולי עדיף שלא להקים עוד מבנה - ירוק ככל שיהיה - עומד לו שם, על קצה הרכס, משקיף על נתיבי האיילון הפקוקים או העמוסים במכוניות רוב שעות היום, מנקר עיניים, ראוותן, מתהדר בהיותו "ירוק".ה"ירוק" אינו מתחיל ונגמר בתקן. מדובר בהלך מחשבה. התמודדות עם מציאות מסוימת באופן הכי חכם, יעיל, חסכוני, ארוך טווח, שקול.בניין בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר אול...
• 

  תחרות לתכנון שערי הכניסה לטכניון - המקום השלישי

  4.04.14
  ...ת בטופוגרפיה מבנה-דופן המלווה את תנועת הולכי הרגל לקמפוס. נוצרת חווית מרחב והתייחסות טובה לנוף הקרוב והרחוק".בתחרות שהוכרזה באוקטובר 2014 נדרש להציע ביטוי עיצובי המייצג את המוסד הטכנולוגי ומכבד את סביבתו הטבעית, תוך התייחסות לדרישות תנועה ותחבורה, בטחון ובטיחות. הצעתם של אדריכל משה שמש ואדריכל אורי כפיר מציגה פתרון רגיש וצנוע המשתלב בסביבה הטבעית, אינו מפר את הנוף הקיים ואף מעצים אותו. בכך ממשיכה ההצעה את עקרונות הבינוי של הטכניון, המורה על התחשב...
• 

  מעשה בבניין לעקירה?

  6.02.14
  ...ונה, השנייה והשלישית, ובחזית בניין זה הנושק למים, דרך לראשונה בנימין זאב הרצל, בבואו לארץ ישראל בשלהי אוקטובר 1898. מדובר אם כך, בשער הכניסה לארץ ישראל, מעין ה”אליס איילנד” הישראלי (מתוך: "פורטל יפו")"להרוס את המבנה יהיה פשע לדורות". ערכיו האדריכליים של המבנה נמדדים, בכמה מישורים מלבד זה ההיסטורי – הבנייה על קו הים, שימור הסמטה ההיסטורית שהוא יוצר, שמירה על המזח מהצפות והערך הכלכלי הבלתי מדיד שלו. "איזה מזל זה, שהמקום הכי יקר בארץ – הבניין היחיד ...
• 

  העיר הצומחת

  15.01.14
  למה צריך צמחים במרחב האנושי?כמו הרבה דברים שקל לדחוק תחת קטגוריה של "מחר" או "אחר-כך", גם שמירה על הירוק בעיניים נדחקת לשוליים. כי הרווח הוא לא ישיר, ולא סופרים את הכסף בפועל, מלהוסיף או לשמור על שילוב צמחיה או פיתוח נופי.וחבל מאוד. פרוייקט נפלא באמת, הוא פרוייקט שהדיאלוג שלו עם הפיתוח הינו אינטגרלי וסימביוטי.אסתר זנדברג בכתבה חשובה המרפררת גם ליום העיון "הגנת האילנות - עצים בראי התכנון"- שפרסמנו כאן, בתזמון הלא מקרי ככל הנראה של ט"ו בשבט. הרבה נ...
• 

  העיר, העניים ושוק העבודה

  18.06.13
  ...רצליה פיתוח, סביון, רמת השרון. כשאנחנו בוחנים את העיר מול הפרוור, אלה האלטרנטיבות.אני לא יודע אם שמתם לב אבל הרבה מאד אנשים עם יכולות כלכליות גבוהות מאד מעדיפים לגור בפרוורים האלה ולא בתל אביב.שוק העבודה בעירבניגוד למה שנהוג לדווח כל הזמן, יש עבודה גם בפרוורים. למעשה חלק גדול מהגרים בפרוורים עובדים בהם. יש בהם אזורי תעשייה והייטק, מסחר, תרבות ובילוי. עם זאת ישנם שני הבדלים בין שוק העבודה בתל אביב לבין שוק העבודה בפרוורים ושניהם נובעים מהעובדה שבמ...
• 

  העיר והקניון

  4.06.13
  ...ר הגישה האדריכלית היא הצודקת. למרבה הצער היא הוכחה כבר במקרים רבים. ניתן אפילו לנסח אותה בצורה כלכלית - גברת ריקי כהן תרכוש השנה שני זוגות נעליים. אם זה יקרה בקניון, זה לא יקרה במרכז העיר. נעליים, קפה, ספרים, חולצות, צעצועים לדורון, עגילים לחתונה של נורית... אם ריקי כהן תוציא את הכסף בקניון, היא לא תוציא אותו ברחוב המסחרי של העיר.החלק הגרוע יותר הוא העובדה שהקניון מספק לעיר עוד דבר אחד מלבד קניות - הוא מספק את הרחוב המסחרי עצמו. את השטח הציבורי ש...