חיפוש - מע , מקווה |1| - דף 2

• 

  תחבורה, נת"צים ורחוב אבן גבירול

  23.10.11
  ...וב טרם אובחן כי אדריכלים רגילים להתעלם ממנו לחלוטין - העצים. אני חושב שהשינוי המהותי ביותר בשיפוץ אבל גבירול הוא שינוי החתך מבחינה נופית. לטעמי כשאני הולך היום באבן גבירול אני מרגיש חשוף. הרגשת הצפיפות הנעימה שהייתה ברחוב ירדה עם כריתתם של עצי הסיסם. מרחוב מוצל יחסית שבו אין להולך הרגל קווי מבט ארוכים, אבן גבירול הפך למקום בוהק עם ציר ארוך ומודגש. במילים אחרות - לא כיף כמו פעם. אני מקווה שכשיגדלו העצים הצעירים הנמצאים במדרכות המצב ישתפר.
• 

  איך עושים את זה בלי להפוך לעוד קניון מצועצע?

  24.06.13
  בית הספר החקלאי מקוה ישראל עומד לפני פרויקט התחדשות. 40 הדונמים של הכפר ההיסטורי ו־13 המבנים שבשטחם, הוגדרו כמבנים לשימור מחמיר בניסיון לשמור על אופי המקום אבל כל מגרש כזה בליבו של גוש דן מעורר את תיאבון היזמים.כתבתה של יונת נחמני בכלכליסט מציגה את השאלה החשובה ביותר בפרויקטים מסוג זה - השילוב בין שימור לשימוש והמרחק הדק שיש בין "שימוש במאפייני בנייה מקוריים" לבין בניית עוד קניון מצועצע."במשך 25 שנה אנחנו נלחמים בנדל"ניסטים שהיו להם רעיונות לגבי ...
• 

  הטרנד הירוק הבא - טורבינות רוח

  11.07.11
  ...ומות הגבוהים ביותר. אני לא בטוח שהייתי רוצה לראות טורבינות כאלה לאורך רכס הכרמל, שולטות על קו הרקיע. אני יודע שלמרות ערכן ה"ירוק" הצבת טורבינות כאלה על שפת מכתש רמון למשל היא אסון אקולוגי - זיהום ויזואלי. בנושא הזה מעניין לראות את היחס של החברה להגנת הטבע לגבי הטורבינות. רשות הטבע והגנים מעוניינת להציב טורבינות כאלה בגנים לאומיים ושמורות טבע. השיקול הוא כמובן הורדת קווי המתח אבל גם להם ברור שהטורבינות חייבות להבחן בקריטריונים של העדר פגיעה נופית.
• 

  מיתוג עירוני במקום תכנון

  31.03.11
  ... מלאכי הוצג המהלך של ראש העיר מוטי מלכה למיתוג מחדש של קריית מלאכי. אופנת המיתוג העירוני התפשטה לאחרונה כאילו שזה פתרון קסם. אילת, קרית מלאכי ומקומות אחרים פונים לטפל בתדמית שלהם דרך משרדי פרסום ולא דרך תכנון עירוני וזה פשוט מעצבן אותי. קריית מלאכי מנסה לשפר את תדמיתה העצמית בעיני התושבים עצמם דרך הנסיון להפוך אותה ל"עיר האוכל והטעמים". אל המסקנה המבריקה הזו הגיע משרד הפרסום לאחר סקר שמצא שמה שאנשים יודעים על קריית מלאכי הוא "אחוזי פשיעה גבוה...
• 

  הום סטיילינג- עיצוב חלל הסלון

  24.08.17
  ...ית וקניתם רהיטים או סידרתם מחדש את החלל אך עדיין לא הצלחתם להביאו למקום המדויק שרציתם.החלטתי שהגיע הזמן לרכז עבורכם כמה טיפים לבחירת ריהוט נכון ואביזרים להשלמת העיצוב. והכי חשוב איך לקחת את מה שקיים להפוך אותו למשהו חדש עם מעט השקעה!.אז אני מקווה שתהנו ותקחו מפה טיפים ויאללה קדימה לעבודה.עיצוב של בית או כל חלל זה הרבה יותר מלסדר דברים בצורה יפה., זה להיות פסיכולוג של עצמך לרגע ושל כל יושבי הבית. ולמה זה? כי הבית שלנו הוא ההשתקפות של מי שאנחנו.....
• 

  אושרה הריסת הדולפינריום בתל אביב

  7.02.11
  הוועדה המקומית בתל אביב אישרה את הריסת מבנה הדולפינריום, הידיעה היבשה ב Ynet מזכירה רק במעט את הויכוח האם הפיצוי שמקבל הבעלים של המקום פרופורציונאלי למה שמקבלת העיריה. אז האם באמת מתקפלת ראשות העיר בפני בעלי הון? על פי ההסכם שנחתם, החברה תקים מלון ודירות מגורים ותשלם דמי היתר והשבחה מלאים, לפי שווי שיקבע השמאי הממשלתי. כמו כן ישונה יעוד מתחם הדולפינריום מאזור מסחרי מיוחד לשטח ציבורי שיהווה המשך לטיילת וכן ייעודו של שטח קרקע שבבעלות העיריה בר...
• 

  תצטרף לעמותה. תפסיק לקטר ותצטרף!

  7.11.12
  עמותת האדריכלים חוטפת ביקרות כמעט על כל דבר שהיא עושה. גם פה באתר וכמובן בכל מקום שיש בו טוקבקים אנונימיים. דווקא בגלל העובדה הזו צריך לציין שלאחרונה מתעוררת איזו רוח של שינוי. הנה שני מקרים מהשבוע האחרון שלא שמעתם עליהם.הקמת בניין הספרייה הלאומית בירושליםלאחר פרסום בעיתון הארץ ובו קריאתו של עו"ד יאיר גבאי, חבר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים, לבטל את זכייתו של האדריכל רפי סגל בתחרות לתכנון הספרייה הלאומית החדשה בירושלים. ולמנות "אדריכל ציו...
• 

  אדריכל זר יפעל בישראל בליווי מהנדס / אדריכל ישראלי

  21.03.18
  ...ישראל. בנוסח שאושר בוועדה לקריאה שנייה ושלישית חויב המומחה הזר לעבוד בשיתוף עם מהנדס רשוי או אדריכל רשוי ישראלי ורק חתימתם המשותפת של השניים תחייב סטטוטורית. אנו נמשיך ונעדכן לאחר שהחוק יאושר במליאה בקריאה שנייה ושלישית. אני מקווה שהנוסח שאושר בוועדה יהיה זה שיאושר גם במליאה. יודגש שהאיגוד פעל בנושא זה מתוך דאגה כנה לשמירה על שלום הציבור ובטיחותו ולאי העברת האחריות לתכנונם של פרויקטים לגורמים שאינם מקומיים גם אם קיבלו סמכויות סטטוטוריות לזמן קצוב...
• 

  כמה מילים על העיר באר שבע

  17.04.11
  שתי כתבות מענינות התפרסמו החודש ומציגות את הבעיתיות בעיר באר שבע. הראשונה, ראיון עם ראש העיר רוביק דנילוביץ' בו הוא מתווה את התוכניות לעתיד. השניה, הערותיה של אסתר זנדברג, מבקרת האדריכלות של "הארץ" לגבי האפשרות למנף את העיר בעזרת אוכלוסיית הסטודנטים שבה. זנדברג כותבת בעקבות מחקר חדש במחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן גוריון בנגב הקובע כי בניגוד לציפיות, הסצינה הסטודנטיאלית לא הפכה למנוף הצלחה בעיר. מסתבר שהסטודנטים חיים במעיין קול...
• 

  אדריכלצ'יק, תפסיק לבהות במסך ותתחיל לפעול

  22.01.12
  ...ם של סדרי התמחות בועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת. הועדה הזאת, במושב הכנסת הקודמת, היא זאת שאישרה לרשם ב2007 במהירות הבזק (כפי שעולה מהפרוטוקולים) את סדרי ההתמחות החדשים. הועדה היא גם זאת שלא דאגה לברר האם קיימות הוראות מעבר להתמחות החדשה (עבור מי שכבר התחיל את לימודיו) או האם ההתמחות החדשה מתאימה למציאות השוק בארץ (כל הארץ, לא רק בתל אביב). נקודת האור היא שכנראה הועדה היא גם זאת שיכולה להורות לרשם להתייחס לנקודות האלה. החלטנו ליזום פניה לוע...
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ...ע לצמיחה כלכלית". בהרצאה שלי אציג טענה שהעיר אינה מנוע כלכלי ושתחבורה טובה תמיד אינה הפתרון. בואו בהמוניכם ותביאו עגבניות רקובות. את אנשי מרחב אני מכיר לא מאתמול. האדריכלים החברים בעמותה הזו עושים בהתנדבות פעילויות רבות למען ערים טובות יותר. הם דיברו על מצוקת הדיור שנים לפני שהיה מודרני להפגין ברוטשילד, ובזמן שאני ישבתי על הכורסה וקיטרתי הם החזיקו ראשי ערים יד ביד והעבירו אותם את הכביש. ... אבל אני חושב שהם טועים בפרשנות של מהות העיר והדר...
• טיפים לרצפת בטון במגזר התעשיה

  25.07.16
  ...חסנים לוגיסטיים יצקו בשיטת ה"דמקה". המשטח חולק לקוביות והיציקה "דילגה" בין קוביות שהוכנו מראש בגודל של כ- 100 מ"ר. לאחר מכן הבינו שניתן לשפר את השיטה המסורבלת והאיטית ועברו ליציקת שטחים צרים וארוכים בשטח של כ 200 מ"ר. המעבר ליציקות צרות וארוכות נוצר בשל הצורך להגדיל את שטח היציקה, לצמצם את מספר התפרים מול שיטת ה"דמקה" וכדי לדייק ברמת המישוריות של משטח הבטון. כיום בעזרת ציוד מכני ניתן לצקת ברציפות שטחים של עד 1500 מ"ר. השינוי בש...
• 

  קוד אתי לענף הבניה

  27.09.11
  ...לכתית. קוד אתי נקבע, בדרך כלל, על ידי קבוצת אנשים בעלי עניין משותף, שרוצים להסדיר ביניהם את כללי ההתנהגות שלהם, בינם לבין עצמם, וכלפי הציבור הרחב. קבוצת האנשים בעלת העניין המשותף מאמינה שקוד אתי ישביח את עבודת הקבוצה ואת מעמדה. כללי ההתנהגות הנקבעים בקוד האתי הינם אותם כללים המצופים מחברי הקבוצה, מעבר לנדרש בחוק. בישראל, יתכן בגלל אי פעילות מספקת בעבר מטעם הגופים המייצגים את המהנדסים והאדריכלים, נקבעו תקנות האתיקה ע"י המחוקק. בנוסף, בתי ה...
• 

  בעקבות עתירת האגודה לצדק חלוקתי תבוטל הרפ' במק"י

  1.09.16
  ...ודה לצדק חלוקתי הגישה בשנת 2014 עתירה נגד החלטת מועצה 1370 שעניינה הרפורמה בניהול מקרקעי ישראל, באמצעות עו"ד רויטל ברילנשטיין (בג"ץ 6292/14 האגודה לצדק חלוקתי נגד מועצת מקרקעי ישראל ואח'). טיעון מרכזי בעתירה הינו שהחלטה 1370 מעניקה הטבה כלכלית בלתי סבירה, שאינה עומדת בעקרונות השוויון והצדק החלוקתי, לאוכלוסיה החזקה ביותר בחברה הישראלית. בנוסף, טענה האגודה כי ההחלטה התקבלה בפזיזות, ללא נתונים עובדתיים, בהסתמך על הערכות שגויות וללא חוות דעת כלכלית.ל...
• 

  40 / 40 התערוכה השמינית לאדריכלים צעירים 2016

  1.06.16
  ...חת רזניק. תערוכת 40/40 הינה אחת הזירות הציבוריות המרכזיות בארץ לאיתור מגמות העתיד באדריכלות הישראלית, כאשר הפרויקטים הנכללים בתערוכה נעים מהטריטוריה המובהקת של 'האדריכל הצעיר', קרי הבית הפרטי, הדירה המשופצת והחנות המעוצבת; ועד לטריטוריות חדשות יחסית, בקנה מידה גדול, כתכנון מבנה ציבור, תכנון בתי דירות, מבני הנצחה, אדריכלות נוף ואף השתתפות בתחרויות חשובות מול המשרדים הגדולים. בעבודות של האדריכלים הצעירים בראשית דרכם ניתן לזהות ...