חיפוש - חדשות , מע , עין |1| - דף 4
לא מצאת? פשוט חפש.
-
תערוכה - אדריכלות, תכנון ופיתוח מישראל לאפריקה
29.03.16הדיון בתולדותיה של האדריכלות הישראלית נטה לעסוק ביחסי הגומלין שלה עם המטרופולינים של המערב. אלחנני (1998) הצביע על השפעות ישירות של תקדימים מערביים על האדריכלות בישראל, ותר אחר האופנים שבהם האדריכלות הישראלית מתעלה על ההשפעות הזרות ומחפשת את המקומי. לעומתו אפרת (2003) העלה על נס את מחויבותם של האדריכלים הישראלים לשיח האדריכלי הבינלאומי ואת בקיאותם.אך האדריכלות הישראלית לא עסקה רק ביבוא וביישום של ידע אדריכלי מן החוץ. משנות השישים עסקו אדריכלים יש... -
העתיד הירוק של המים המושבים - סיור למערכת השבת מים
17.03.16הסיור בשיתוף החברה למים מושבים, חברים במועצה.תחום המים המושבים זכה בעת האחרונה להכרה מצד המדינה וכעת אנו חושפים לראשונה מערכת ענק ממנה ניתן ללמוד רבות על עתיד ענף מחזור מים אפורים בישראל.המערכת בה נבקר ממוקמת בשכונת גני תקווה המונה 500 יחידות דיור והיא נועדה לספק השבה של מים לכל תושבי השכונה. היא תוכננה על ידי אלישע האוסמן- תכנון ערים-תכנון נוף, אלי כהן מאילה מים ואקולוגי- תכנון מערכות טיהור אקולוגיות טבעיות ויאיר קורנברג- תכנון צנרת ואינסטלציה.ב... -
נוף תרבות איזורית - על תכנית אב למעיינות
7.03.169/3/16 19:00 תכנית אב למעיינותעד ראשית המאה העשרים, היו מעיינות השכבה מקור המים הקבוע היחיד באזור ההר ולכן הכתיבו גם את פיזור הישובים וגם את אופיים וגודלם. שינויים טכנולוגיים ושינויים פוליטיים השפיעו על מקומם של המעיינות באורח החיים, בפרנסה בתרבות וכן בנוף של הקהילות הכפריות באזור ההר. למרות מאפייני סביבה רציפים וזהים (אקלים, טופוגרפיה, מסלע, צמחייה) וכן איומים וקונפליקטים דומים, מצב השימור, אופן השימוש, ומקומם של המעיינות בתרבות הנוף שונה משני צ... -
מכת שמש - בנייה ברוטליסטית בבאר-שבע
26.06.14...אדריכל ביפו ובמרכז הבאוהאוס בתל אביב - דנות באדריכלות הברוטליסטית של באר שבע. האדריכלות של מבני הציבור בעיר ושל שכונה שלמה, שכונת ה' לדוגמה, נבנתה לאור האתיקה הברוטליסטית בשלהי שנות החמישים ובשנות השישים. אתיקה שרווחה בעולם המערבי, שביקש אחר החד-פעמי כלקח מהבנייה המשועתקת שאחרי מלחמת העולם השנייה. הברוטליזם חדר לארץ והשפיע על האדריכלים הצעירים. הם הביעו את עצמם בחופשיות בתכנון שיועד לפריפריה והוזמן על ידי המדינה, ללא מורא השוק הפרטי ותוך ניצול מל... -
על פואבלו אספניול בראשון לציון
27.04.14מיכאל יעקובסון כותב הפעם על שכונת פואבלו אספניול במערב לראשון לציון אשר הוקמה בתחילת שנות השמונים כיוזמה של קבלנים שבקשו למשוך את המשפחה הישראלית לשטח החולות שהלך והתפתח קרוב לים."האדריכלים שתכננו את הפרויקט בחרו ליצור שפה עיצובית ששאבה את מקורותיה ממתחם מבנים שהוקם בברצלונה לרגל התערוכה העולמית, שהתקיימה בעיר ב-1929." אומר יעקובסון, "אך מה שהתחיל כסיפור הצלחה חסר תקדים בנדל"ן הישראלי, הפך לקטסטרופה לאחר שיזמי הפרויקט נקלעו לקשיים, נעלמו והותירו ... -
להשתחרר מהמבט..
23.03.14הנה כתבה מרתקת מפרספקטיבה אחרת - תרתי משמע.שנים רבות אנו נסמכים ומפארים את אמנות הפרספקטיבה, ככלי לתיאור מרחבי. מעניין לגלות שכבר לפני הרבה שנים, הכמיהה לייצוג תלת-מימדי שאינו תלוי נקודת מבטא ספציפית, הובילה לפיתוח של מספר שיטות שאינן מדוברות מספיק בעגה המקצועית. הטכנולוגיה מתפתחת בקצב מדהים, מדובר בגילויים המשנים מציאות עבור מקצוע האדריכלות. היכולת ליצור מודל תלת מימדי מורכב- שהוא ממוחשב ומאפשר להוציא במהירות גדולה פרספקטיבות תכניות חתכים חזיתות... -
על סביבה ורגישות
11.03.14...עיה, הוא הזמניות שלנו. זמניות המאפשרת לאנשים לא לחשוב כל כך הרבה קדימה. כנראה שזה גם טבע האדם. מטבע האדם, רק אירוע בסדר גודל קיצוני יגרום למישהו כאן להתעורר באמת. "טבע כאשר הוא סביבה הופך להיות נוף, אובייקט של סקרנות מחקרית, מערכת אקולוגית מאוימת שזקוקה להגנה אנושית או כלי קיבול של מזהמים. הוא אינו טבע בפני עצמו, הוא מושא לפעולת האדם, קשור אליו דרך פעילות תרבותית, חברתית או תועלתנית מסוימת ומקבל תצורה של מערכת המנוהלת על ידי האדם כדי להפיק תוצאות... -
"הנאה בזיקה" במגדלי אקירוב
9.02.14בפרויקטים רבים בתל אביב מוגדר שטח המכונה "זיקת הנאה", המיועד לשימוש חופשי של הציבור, "פיצוי" על השטח הנוסף שקיבלו היזמים. ביוזמה מעניינת של נעמה ריבה וקומץ אדריכלים ופעילים אורבניים מתקיים מדי שבוע פיקניק באחד ממגדלי היוקרה האלה (על אפם וחמתם של הדיירים סביר להניח).יום שישי, 14 פברואר 2014, 13:00מגדלי אקירוב , פנקס 66 תל-אביבהארוחה הרביעית של מיזם "הנאה בזיקה" תתקיים למרגלות מגדלי אקירוב מתוך הפוסט "אוכלים אותה בזיקות ההונאה" שפרסם יואב לרמן:"זי... -
מעשה בבניין לעקירה?
6.02.14מעשה בעירייה שלא עומדת מאחורי תכנית מתאר שהיא עצמה הציבה לעצמה.למקום זה בדיוק הגיעו עולי הרגל לארץ ישראל במשך מאות שנים. בהם אנשי העלייה הראשונה, השנייה והשלישית, ובחזית בניין זה הנושק למים, דרך לראשונה בנימין זאב הרצל, בבואו לארץ ישראל בשלהי אוקטובר 1898. מדובר אם כך, בשער הכניסה לארץ ישראל, מעין ה”אליס איילנד” הישראלי (מתוך: "פורטל יפו")"להרוס את המבנה יהיה פשע לדורות". ערכיו האדריכליים של המבנה נמדדים, בכמה מישורים מלבד זה ההיסטורי – הבנייה על... -
איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה?
20.01.14... תמידי למדי ברחובות העיר, ורק הולך ומתעצם ככל שעובר הזמן.העיר הקודחת ממחלת השיפוץ, התגבור, השיפור, השימור, הכיעור, הבינוי, ההוספה, הגילוח, המירוק, השילוב, הישן, החדש, המקולקל, הנוזל, המתקפל, השורד, המתרענן. לטוב ולרע. רוטשילד 104- מאז ילדותי, אני זוכרת שכך הייתה נראית הפינה הזו.. גדר גבוהה יותר, גבוהה פחות.. זמן עבר.. (לפחות 20 שנה..) והשיפוצים עוד בעיצומם.מומלץ להעיף מבט בעין הכמעט מחקרית בה מצלמת קמפינסקי את התהליך העירוני המתמשך הזה.להמשך עיון -
העיר הצומחת
15.01.14... עירונית, שזה אומר שאין מקום לעצים ליד הבית - או עצים מתחת לאף על חשבון השטחים הפתוחים מחוץ לעיר." "ההסבר הלכאורה מקצועי הזה הוא בריחה מאחריות, תירוץ נואל המסווה אזלת יד תכנונית. בשביל מה יש תכנון אם לא כדי להתמודד עם אתגרים מעין אלה. בשביל מה יש אדריכלים ומתכננים אם לא כדי למצוא דרך לאפשר, דווקא בעידן הצפיפות, גם טבע מחוץ לעיר וגם עצים בעיר. כל היתר הוא רק כסת"ח.""השילוב של צמחייה, ובמיוחד עצים נותני צל, בתוך המרקם העירוני הבנוי הוא נס אורבני בע... -
כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?
26.08.12המאמר הזה מתייחס למאמרים שלך יובל ולקו המחשבה שאתה מציג. אתה בן אדם אפוקליפטי, ולפי דבריך המשיחיים כמעט מוטב כי נשב ונסתכל על איך חולף העולם...לטענתך אורבניזם אינו "ערך", זה מובן מאליו. גם אוכל הוא לא ערך, ותרבות כמובן שלא. אבל מנסים, לומדים, חיים, מתים, שטויות... מטרת האורבניזם היא רק יצירת תרבות, אבל אם זה מפריע לך, כבר הפסיקו עם זאת מזמן.שאלת למה תל אביב היא העיר היחידה בארץ כשכל השאר הן אוסף של שכונות מבודדות. אז הנה התשובה. עכשיו בלי אורבניז... -
קוריטיבה - עיר של הצלחה וכישלון
17.06.12אסתר זנדברג כותבת ב"הארץ" על ירידת קרנה של העיר קוריטיבה שבברזיל, העיר שנודעה במיוחד בזכות מערכת תחבורה ציבורית שלה כמו בזכות ז'יימה לרנר, ראש העיר המיתולוגי והכריזמתי שלה שהפך לגורו לתכנון עירוני ועירוניות חדשה."מעל הכל היתה זאת האמונה בכוחו הכל יכול של התכנון" כותבת זנדברג, "שבחלוף הזמן התברר שהיתה לקוריטיבה לרועץ (...) מחקרים ומאמרים שפורסמו לאחרונה מגלים סימני משבר: ירידה ניכרת נרשמה בשימוש בתחבורה הציבורית, שתעריפיה התייקרו ותחזוקתה הידרדרה;... -
באר שבע על ראש שמחתי
22.03.12כתבה מעולה במיוחד מופיעה השבוע ב Xnet - איתי כ"ץ כותב ומספר על פלאי האדריכלות שנעשו בבאר שבע. כתבה מלאה תחושת החמצה, אהבה וגעגוע לעיר הדרומית. עיר מלאה בניסויים של אדריכלות עד לגבול ההתעלמות מבני האדם שאמורים לגור בהם, לתרבותם או לאקלים."הרבה באר-שבעים לא הבינו אז, וגם לא היום, על מה ולמה הוענקו פרסי אדריכלות למבנים המוזרים האלה" כותב איתי. "לא תמיד היה טוב לגור בהם, ומדכדך עוד יותר היה להביט בהם: הם תרמו צבע אפור ואסוציאציות של מקלטים ומלחמה, בע... -
איכס! יש פה אנשים!
19.03.12...את מה שלאדריכלים קשה לפעמים לקלוט - העיר אינה רק מבנים ורחובות. העיר היא אוסף של אנשים ופעילויות, פעילויות שחשוב לשמר ולטפח פי כמה מאשר את המבנים ברקע. אני נזכר בסצנה הזו בעקבות דבריה של האדריכלית סמוק שמקדשת את שימור המבנים מעל לכל. מבחינתה הפעילות ברחוב היא מטרד, ובדרכה לשימור מקום נוסף היא מוכנה למחוק גם פינות קסם ציבוריות כמו מדרחוב נחלת בנימין."קשה להבין את פשר עקימת האף הזאת דווקא במקום שרחוק מלהסתופף בתחתית סולם המסכנות העירונית" כותבת זנד...
לא מצאת? פשוט חפש.
מקד לפי מונחים אלה
