חיפוש - חדשות , מתח , סה |1| - דף 11

• 

  עברית שפה קשה בארק פלוס? כבר לא.

  1.02.12
  אחת מהבעיות בהן נתקלו משתמשי ארק+ (ארק פלוס) בישראל במהלך השנים הייתה בעיית תאימות מול תוכנות מדידה ואפליקציות יועצים, אשר עושות שימוש בפונטים מסוג SHX או SHP. מכיוון שרוב הפרויקטים מתחילים בתוכנות מדידה, הפכו פונטים אלו לכלי הראשי לכתיבת עברית בקבצים מסוג DWG בישראל, על יתרונותיהם וחסרונותיהם.בעבר תמכה תוכנת ארק פלוס רק בפונטים מסוג TTF (פונטים של מערכת ההפעלה "חלונות") ו-ARC+ Font (פונטים פרמטריים מיוחדים של תוכנת ארק פלוס). אך לא עוד! לאחרונה...
• 

  השיכון למזרח והתכנון מלב מערב

  19.01.12
  לקראת יום העיון מפרסם ערן תמיר כתבה מרתקת בבלוג ערסיטקטורה. כתבה שעוסקת בתכנון השיכונים בשנות החמישים והשישים וגם במתח העדתי "בין המתכננים האשכנזים שכפו, לכאורה, את גישתם המודרניסטית והאירופית על דיירים שבאו מן המרחב המוסלמי.""למרות שבמרכז התערוכה עומדות דווקא דוגמאות קונקרטיות וחוויות אישיות" כותב ערן, "ולמרות הנימה הלא פולטית המאפיינת אותה, נקראת התערוכה, לפחות אצל אחדים, ככתב אישום נגד מדיניות השיכון הציבורי בישראל"... "כשאנשים מגיבים לאישום ...
• 

  המאבק בין העבר לעתיד

  15.12.11
  ...ם ליצירת אורבניות משגשגת בארץ?את כל אלו אנו רוצים להעלות בקבוצה הצעירה החדשה שאנו פותחים: תב"ע א' – קבוצת תכנון אלטרנטיבית. זו תהיה קבוצה שתפסיק לדבר ותתחיל לעשות. מטרתנו היא לבחור בכל פעם מקום אחר וליצור לו תכנון אלטרנטיבי המתחשב בקיים אך מציע פעולות להפיכת המקום לאורבני ומקיים. המטרה היא להגיש למוסדות התכנון תב"עות אורבניות ולראות איך המוסדות מגיבים לכך. כך נוכל להציב בפניהם מראה שתשקף להם, לנו ולציבור איך הגענו למצב התכנון הבעייתי הנוכחי ומה צ...
• 

  בין ברוידא, מעוז ונורמן פוסטר, על צניעות וגאווה

  23.11.11
  ...גדול ושאפתני הוא מגייס את כל כובד משקלו ובזירה נשמעים גם טיעונים לאומיים (לאומניים?) "היו זמנים שקינאו בתשתיות של בריטניה בכל העולם" אומר בכתבהסר ג'יימס דייסון, אחד התומכים בפרוייקט. "הרכבות, הכבישים והביוב מיקמו אותנו לפני המתחרים האירופים שלנו במירוץ התעשייתי, אבל איבדנו את האמביציה של אבותינו הקדמונים. הגיע הזמן שנעשה משהו". עליזה ברוידא ורות מעוז, האדריכליות שזכו בפרס קרוון על פרויקט פארק רידינג, קיבלו אותו לדברי השופטים בזכות "תכנון רגיש...
• 

  קיבעון אנטי אורבני וקיבעון אחר

  16.10.11
  ... במאמר ישנה התעלמות מוחלטת מהעובדה שיכול להיות, רק יכול להיות, שאנשים יודעים מה טוב בשבילם יותר ממה שמתכננים עבורם אדריכלים. יש לא מעט קיבעון מחשבתי בצד הבועה התל אביבית שבטוחה שכולם היו רוצים לגור שם אילו רק יכלו. יש לא מעט אנשים שבחרו מרצונם הטוב לגור ברעננה, או אפילו בזכרון יעקוב (אלוהים ישמור). אנשים שחושבים שחיי הקהילה בתל מונד טובים יותר מאשר חיי הקהילה במגדלי YO או מתחם רוטשילד. חלק מהם אפילו מצאו עבודה מחוץ לתל אביב, ברצלונה וניו-יורק.
• 

  הקרנת בכורה - חזיונות בלתי פוסקים - אריך מנדלסון

  10.10.11
  ...בגרמניה שלפני עליית הנאצים לשלטון. במשך פחות מעשור שנים פעל בארץ-ישראל, אך עבודותיו השפיעו רבות על האדריכלות הישראלית. לפני האירוע יערכו סיורים אדריכליים בעקבות יצירותיו של אריך מנדלסון במכון ויצמן למדע. 18:00 - סיורים במתחמים ובבניינים שתכנן מנדלסון במכון ויצמן למדע. 19:00 - קבלת פנים באולפ אבנר בקריית המכון. 19:40 דברי פתיחה, ד"ר יצחק שריב, סגן נשיא למנהל וכספים, מכון ויצמן למדע הקרנת הסרט ראיון - אדריכל ירמי הופמן, מנהל מחלקת השימור ...
• 

  ירוחם עולה על מדים ... או שלא?

  5.09.11
  ...קיימת כבר 60 שנה מסתבר שמעולם לא נבנו בה דירות כפרויקטים של יזמים. בראשית הדרך הוקמו הבתים על ידי עמידר ובהמשך על ידי דיירים בשיטת "בנה ביתך", אבל רק לפני שלושה חודשים זכו חברות יזמיות במכרזים לבניית כ 100 יחידות דיור בשלושה מתחמים שונים בעיר. התוכנית של ירוחם מנסה להבטיח שאנשי הקבע יעדיפו את העיר על פני הישובים האחרים בסביבה ומשתמשת לצורך כך בעידוד ממשלתי ומענקים של משרד השיכון וסיבסוד לאנשי הקבע. ראש המועצה אופטימי, היזמים אופטימיים, אבל קיים ס...
• 

  הזוכים בתחרות אתר השחזור בראש פינה

  14.08.11
  ... סקורקא אדריכלים זכו בתחרות לתכנון מבואה ומעלון לאתר השחזור בראש פינה. שלושת הזוכים הם אדריכלים צעירים שסיימו את לימודיהם בבצלאל לפני שנה בלבד. כחברים מתקופת הלימודים החליטו יחד לגשת לתחרות. "מאד מתאים לאופי שלנו להתחיל מתחרויות" מספר אופיר, "נראה לנו שדווקא בתחרויות יש אפשרות לאמירה אישית. לדעתי המקום האידאלי שבו התכנון והאמת פוגשים את המציאות הוא בתחרות מאחר וכביכול אין לקוח או יזם שבא סגור. בתחרות אין רסן מלבד מגבלות התחרות. ברור שאחרי הז...
• 

  תחנה לא מרכזית

  4.08.11
  ... עם כל הכבוד לאדריכלות הפילים הלבנים האלה ולמורשת, הם קוץ גדול מדי מכדי להשאיר אותם. מגמת השימור של אתרים כאלה כבר מזמן חרגה מכל היגיון. כתבה של מיכאל יעקובסון ב Xnet מגלה לנו שבהשראת תל אביב, ירושלים רוצה לשמר עכשיו את מתחם תחנת הרכבת הישן. יעקובסון כותב "מתחם 'התחנה' בתל אביב זכה מאז פתיחתו לביקורת מהולה בזלזול מצד אדריכלים רבים. לטענתם, השימור הפך את המקום למעין "דיסנילנד" מקומי ומצועצע. לעומת הביקורת המקצועית, זכה המתחם להצלחה חסרת תקדים...
• 

  מרחב 2011 – יוצאים אל הכלל

  22.06.11
  ...הכלל מציעה פריזמה ציבורית להתבוננות ודיון באדריכלות ישראלית עכשווית. באמצעות עשרים ואחד פרויקטים נבחרים מרחבי הארץ, בנויים ופתוחים, מגוונים בהיקפם ובייעודם, עוסקת התערוכה בחיפוש אחר חריגתו של המעשה האדריכלי היחידני והקונקרטי מתחומו ומתכליתו לטובת מרחב הכלל. כתערוכה בבית עמותת האדריכלים היא שמה לה למטרה להעמיד דיון אפקטיבי בתוך המישור המעשי. לא דיון בסוגיות של פורמליזם וסגנון, כי אם באופן שבו הפרויקטים המוצגים ממקמים עצמם במרחב הפומבי ומיטיבים ע...
• 

  למי שייך הרחוב?

  13.06.11
  ...אד את הבעיה: רחבה נעימה עם קשתות שנועדו למסחר ובתי קפה ולבטח הייתה שוקקת אם הייתה זוכה לטיפול נכון יותר ולהרחקת המכוניות. ההעדפה האוטומטית שלנו לתנועת המכוניות על פני הולכי רגל ורחוב שוקק וחי ברורה. כולנו רוצים לחנות ממש מתחת לבית, אם היה אפשר - היינו רוצים להחנות את הרכב כך שתא המטען יהיה צמוד למקרר במטבח. אבל כמתכננים אנחנו צריכים להיות מודעים ואחראים גם לשטח הציבורי שהחזיתות שלנו יוצרות. קחו למשל קיבוץ, בצורת הישוב הזו המכוניות הורחקו מהבת...
• 

  על תרבות ההנצחה ואנדרטאות

  27.05.11
  תרבות ההנצחה הישראלית היא תופעה ייחודית למדינת ישראל טוען צבי לחיאני בכתבה ב Xnet, ומציג סקירה מקיפה על תולדות האנדרטאות בארץ מתחילת קום המדינה ועד היום. האנדרטאות הראשונות שהוקמו בארץ הושפעו מהפיסול הפיגורטיבי-לדוגמא: "האריה השואג" של מלינקוב לזכר הרוגי קרב תל חי. בשנות ה-50 הוקמו אנדרטאות רשמיות רבות לזכר חללי מלחמת העצמאות אולם, קשה להצביע על סגנון אחיד - חלקן המשיך את המסורת הפיגורטיבית הריאליסטית בדמויות לוחמים ואילו אחרים דקדקו במודרניז...
• 

  איך משפצים מקדש שצריך להחזיק 300 שנה?

  12.04.11
  ...חודש מרץ לסיומן, כחצי שנה לפני המועד המתוכנן, עם השלמת קירוי כיפת המקדש באריחים חדשים בצבע זהב. מקדש הבאב משלב סגנון בנייה מזרחי ומערבי, וניצב בלב הגנים הבהאים. מעליו מטפסות תשע טראסות במעלה ההר המוליכות אל מרכז הכרמל, ומתחתיו מובילות תשע טראסות נוספות אל המושבה הגרמנית. בקומתו הראשונה של המבנה נמצאת ארקאדה שעמודיה עשויים גרניט ורודה. הארקדה נושאת מעקה מעוטר בפסיפסים, המקיף רחבה רבועה. במרכז הרחבה ניצבת הקומה השנייה והמתומנת של המבנה ומעליה...
• 

  הסקר על עתיד כיכר דיזינגוף

  24.03.11
  ... אבל כעת נוסף סקר אינטרנטי. בואו להצביע ולהשפיע. החלופות האפשריות 1. שיפוץ הכיכר והשארתה במתכונתה הנוכחית:הככר הנוכחית תשופץ, היא תישאר מוגבהת מהכביש כשגישה אליה היא באמצעות מדרגות ורמפות. המזרקה תשופץ. התחבורה תמשיך לעבור מתחת לככר לתנועת כלי רכב פרטיים ואוטובוסים. 2. שיפוץ והורדת הכיכר למפלס הקרקע:הככר תונמך ותהיה במפלס הרחוב. במרכז הככר תפותח גינה עם עצים וצמחים ופינות ישיבה. הכביש יעבור מסביב לכיכר והגישה לככר תהיה דרך מעברי חציה מרומזרים....
• 

  מעגלי תכנון ועיצוב | סדרת הרצאות בשרונה ת"א

  31.07.17
  הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון גאה להזמין אתכם ל "מעגלי תכנון ועיצוב"6 מפגשים מרתקים במתחם שרונה תל אביבהנכם מוזמנים למפגש השלישי בסדרה - "איך בונים פה עוד ארץ?" המפגש יעסוק בשנת 2048, שנתה ה–100 למדינת ישראל, בה יוכפל השטח הבנוי למגורים ובהתאם יוכפל גם הפיתוח של תשתיות, מוסדות, שירותים ותעסוקה. האם אנחנו ערוכים למהפכה הזאת? האם נדע לבנות הכל באיכות הדרושה? ומה נשאיר לדורות הבאים?במהלך המפגש תהיה הרצאה ולאחריה מעגל שיחה על כוס יין.את הה...