חיפוש - חדשות , נח , צד |1| - דף 12

• 

  איך יודעים אם הבניין יפה?

  6.01.13
  ...שצור הנחשב "אדריכל של יזמים" מדגיש דווקא את הצד הזה בעבודתו. והוא ממשיך "היה דור ותיק של אדריכלים שחשב שהוא משרת את החברה, והיזמים הקפיטליסטים ה'חזירים' רוצים רק להרוויח כסף (...) אז הוא מצליח לשכנע אותם בניגוד לאינטרס שלהם להשקיע גם בארכיטקטורה.(...) אני חושב שזו תפישה לא נכונה של המקצוע. אדריכל צריך להיות מספיק יצירתי ומוכשר ופורה וחרוץ ומוכן להשקיע ים זמן כדי למצוא את הפתרון שיהיה טוב בצד היזמי אבל גם בצד האורבני ומבחינת המציאות שהבניין יוצר".
• 

  סיכום שנת 2012

  25.12.12
  ... קרקו - 2500 צפיות.מבין המאמרים שלכם כיכב המאמר של אפי מאירי - איך לבנות בית בלי להיכנס לחובות עם 2300 צפיות.ועוד על האתרבכל יום עבודה מורידים מהאתר למעלה מאלף קבצים, בחודשים האחרונים יש בו בכל חודש מעל ל 90,000 כניסות גולשים שצופים במעל לחצי מיליון דפים. יחסית לשנה שעברה מדובר בגידול של 35%. מבין הפורומים הפופולרי ביותר הוא פורום אדריכלות ואחריו פורום אוטוקאד. ודבר אחרון: מילת החיפוש העיקרית דרכה מגיעים גולשים לאתר היא... Safזה אומר שאנחנו מותג.
• 

  מכחולו של אדריכל - חיים היינץ פנחל

  16.12.12
  לרגל הוצאתו של ספר וקיום תערוכה המתעדים את יצירתו של האדריכל והמעצב התל אביבי חיים היינץ פנחל, סוקר מיכאל יעקובסון ב Xnet את עבודתו. "היינץ פנחל, האדריכל הנשכח הטוב ביותר בישראל" כותב יעקובסון ומוסיף, "היינץ פנחל היה אדריכל טוטאלי. הוא תיכנן הכל, מידית הדלת ועד קווי המתאר של הבניין כולו. מלון "דן" בתל אביב, מלון "קינג דיוויד" בירושלים, בית קפה "פילץ" המיתולוגי בחוף ימה של תל אביב וחנות הספרים "אלשיך" בפסאז' הוד (שעליה זכה בפרס רוקח לאדריכלות) – ה...
• 

  הקניון הכי נמוך בעולם

  3.12.12
  ... לקום בים המלח, המקום שישראל קידמה כאחד משבעת פלאי עולם הטבע. "מי שחשב שבביקור בים המלח הוא יחווה רק טבעיות סביבתית מושלמת, טועה. בעוד שנתיים וחצי, בהשקעה של מאתיים מיליון ₪, בתכנונם של האדריכלים במשרד יסקי, מור, סיון, יבנה, נחשו מה, קניון, עוד קניון (לא זה שבטבע), שיהיה עטוף בלוחות מתכת בוהקת, בפסי אבן חתוכה שנחתכו באמצעות מכונת חיתוך מדייקת, בקווים ישרים שיקיפו אותו מכל צדדיו ובעיקר, בסדיני זכוכית מנצנצת שיעטפו אותו". "מה לקניון הזה ולים המלח?!...
• 

  רדיוס שכונה - קריאה להגשת הצעות

  14.11.12
  ...ה עצמאית וארוכת חיים בשכונה (גם בתום תקופת התושבות).אנא עיינו בדף הנחיות ההגשה לצורך כתיבת ההצעה - על ההצעה לכלול את כל המרכיבים המצויינים בו.לפרויקטים הנבחרים יוענקו תקציב ביצוע בסך של עד 100,000 ₪ לשנתיים, וחללי עבודה אישיים לתקופה של עד שנתיים.האמנים הנבחרים יעבדו בצמוד להנחיה וליווי אמנותי, ויזכו לסיוע מגורמים מומחים שונים (בתחומי קהילה, שיווק, מיתוג וכו'), לתמיכה בתהליכי העבודה מול גורמים מקומיים, ולהצגת הפרויקט לקהל הרחב.הנחיות להגשה ועוד :
• 

  המעמד של האדריכל היום הוא בתחתונים

  25.10.12
  ... אלו אנשי הכספים".הדס שפיר מראיינת את רכטר ומקבלת ממנו כמה תובנות על מעמד האדריכל, על מגדלים ועל תכנון עירוני. הערות מעניינות במיוחד הוא משמיע לגבי תכנון "הגוש הגדול" של תל אביב. "זה משהו שאני רואה ככישלון אישי שלי", הוא מסביר. "הכישלון הוא לא במובן שאנחנו כארכיטקטים לא היינו טובים, אלא שכל העקרונות האורבניים שניסינו להחיל, כמו בנייה מרקמית של מבנים בגובה מסוים שניצבים במרחק קטן מאוד זה מזה - לא יצאו אל הפועל."*הצילום, מתוך הכתבה, צלם - עמית שעל.
• 

  השינויים בתנאי ההתמחות לאדריכלים - קריאה לפעולה

  19.08.12
  ...בל תשובה סופית לגבי הפתרונות שהתקבלו ודרך יישומם המיידית. התחושה היא שיש מקום לאופטימיות זהירה מכיוון שכל הגורמים הראו רצון חיובי. מכיוון שבימים אלו מתקבלות ההחלטות, יש משמעות אדירה למעורבות של כלל האדריכלים הצעירים בתהליך. אנחנו מבקשים מכל מי שמרגיש שהנושא הזה נוגע אליו שיכתוב מכתב אישי לשר התמ"ת בבקשה לקבל את ההחלטות הציבוריות הנכונות שיקלו על האדריכלים הצעירים. זה בידיים שלנו. קישור לאתר שר התמ"ת שלום שמחוןהמייל בכנסת של השר: ssimhon@knesset....
• 

  ביקורת תערוכת בוגרי תל אביב

  6.08.12
  ...יקורת. את זו האחרונה ניתן למצוא בשפע (כרגיל) אצל אסתר זנדברג ב'הארץ': "אם המחאה הוכיחה שאפשר להתחיל שינוי "מלמטה", הרי התכנון כפי שהוא נתפש במרבית עבודות הגמר נוחת עדיין "מלמעלה" - סגור, מוגמר וקשיח. הידע התכנוני עדיין נתפש כנחלתם הבלעדית של "מומחים" וגם מפגשים עם תושבים שהתקיימו לצורך המחקר לא התגבשו לכדי ידע מקומי. וזוהי הכללה. עבודות רבות הן טכניות ועיצוביות גם כשהן מצהירות שהן חברתיות, וגם השנה הגן הביקורתי רדום באקדמיה עצמה ואצל הסטודנטים". ...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...גבי המבנה חייב להגיב למאפיינים הפיזיים של החזית ולהשתלב יחד עם האלמנטים השונים המרכיבים אותה. באמצעות צילום וסריקה של החזיתות המיועדות להקרנה ושימוש בתוכנות פוטוגרמטריות ותוכנות הקרנה המסוגלות להתאים את התוכן לצורניות המבנה אנחנו מייצרים התאמה מלאה בין פורמט ההקרנה לבין החזית המשמשת כמצע. גרפיטי דיגיטלי מס' 2 למשל, הוקרן לכבוד מסיבת רחוב של בית הקפה 'בתה וגריגה' ברח' לבונטין (פה בתמונה). חזית הבנין עליה בוצעה ההקרנה כללה מרפסות, חלונות ויחידות...
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ...יק לגמרי. זהו השטח היקר והמבוזבז ביותר במדינה, השטח החשוב ביותר לעתיד העיר. המכשלה העיקרית, כרגיל – "מנהל מקרקעי ישראל". בנוסף נציין כי העיר המרכזית הזו אינה מחוברת היטב למחוז, בשום צד: בצפון אין מספיק גשרים על הירקון, במערב נחל איילון מנתק אותה לגמרי, בדרום הגישה היא רק דרך יפו. הייחוד של העיר, כלומר 'תכנית גדס', לא נשמר ולא מובטח כלל. העיר מתמלאת בהדרגה במגדלים גסים. סביב קמות אלטרנטיבות מפוזרות.זה בדיוק מה שהשלטון אוהב ורוצה, לפעמים שלא במוד...
• 

  ביקורת על בקעת הקהילות ביד ושם

  16.07.12
  ...אורך השנים ולא את שרידותו בשינויי התרבות.דעתי על המקום עוד פחותה מזו של מיכאל. השימוש בלוחות אבן ממש צורם לי בעיניים במפגשי הפינות ובקורות המעברים, שם ברור שיש בטון שנושא לוחות אבן. למרות העובי הרב שלהם הלוחות הופכים לדימוי של אבן, לטפט. אולי העיניים שלי מקצועיות מדי כשהמוח מפענח מיידית כל דימוי לצורת הבנייה שלו. אני מניח שמרבית הקהל לא מרגיש כמוני בתחושת הזיוף. אבל אני זה אני וביקורת אמיתית יכולה לבוא רק מתוך המקום האישי.וכך גם הביקורת של מיכאל.
• 

  יעודו המשני של הבית המשותף - מקום לגור בו

  30.05.12
  ...האיכותית' שמרחב מתכוונת לעצב חייבת גם היא לכלול את בית המגורים, הבית המשותף.בצורה מעוררת כבוד, ביקורתו של צור כנגד פעולותיה של העמותה מפורסמת בבלוג הרשמי של עמותת מרחב. אין הרבה גופים בארץ שנוהגים כך בביקורת חדה כל כך. אם נודה על האמת, יש בביקורת הרבה מאד מן הצדק. אנחנו מתעסקים המון בעירוניות ובעיר, או במגדלים הגבוהים, במבני הציבור המרשימים ובווילות, אבל ממעטים מאד להתייחס למבנה שבו כמעט כולנו גרים, למבנה הנפוץ ביותר והמשפיע ביותר על איכות חיינו.
• 

  בית אגד בתל אביב, סמל או שלט?

  15.03.12
  נועם דביר מפרסם ב"הארץ" כתבה על בית אגד שהוקם ב 1966 ועתיד להיהרס או להתגמד לצד גורד שחקים המתוכנן לקום בצמוד לו. " מי צריך להיות אחראי לעתידו של בית אגד?" שואל דביר ואנחנו כרגיל משיבים "למה לא בולדוזר?"את בית אגד תכננן משרד נדלר, נדלר, ביקסון לאחר שזכו בתחרות תכנון ב 64. "בית אגד, דוגמה מובהקת לאדריכלות המודרניסטית של שנות ה-60, היה לאייקון בציר המסחרי-משרדי של הזרוע הצפונית של המע"ר (מרכז עסקים ראשי) של תל אביב." כותב נועם בכתבה ומראיין את האדר...
• 

  קריאה לאדריכלים לסייע בפעולה מול הרשם

  27.02.12
  ...ים להתארגן יחד ולפעול לשינוי הדרך בה נבחנים. אנו מפרסמים כאן את פנייתם אליכם, דווקא אל האדריכלים הוותיקים יותר, לתמיכה וסיוע.-------- ---------ביום חמישי האחרון התקיימה בחינת הרישוי באדריכלות של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה. אנחנו כותבים את הדברים יום לאחר הבחינה ואנחנו חשים פגועים מהזלזול שהמבחן מבטא – בנו, כאנשים חושבים, כאנשי מקצוע, ובמקצוע האדריכלות בכלל. אנו חשים שבחינה הקובעת האם אדריכל יכול להיות רשוי, צריכה להיות יותר מעמיקה ופחות שטחית. ב...
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  ... בתכנון הובא בחשבון האופן שבו הן רואות (או למעשה לא רואות) קירות זכוכית. אקווה מהווה אף הוא נקודת ציון בהיסטוריה המגדלית של העיר. ראשית, משום שהוא לא היה יכול להיבנות בכלים ובטכנולוגיות של המאה ה-20, ולמען האמת גם כיום הקמתו נחשבת להישג. שנית, משום שגאנג הצליחה למצוא דרך להפוך בניין מגורים זכוכית שגרתי למשהו מרגש להפליא. זהו מטעם אדריכלי שמספק הן את תאוותם של המבקרים והן את תחשיב ההוצאות של היזמים (שהסתכם ב-300 מיליון דולרים). בניינים כאלה לא נוצ...