חיפוש - חדשות , עי , עין |1| - דף 4
לא מצאת? פשוט חפש.
-
תערוכה חדשה בגלריה בבית האדריכל
26.04.16שליחות - אדריכלות, תכנון ופיתוח מישראל לאפריקהערב עיון: חמישי, 17.05.16, 20:00נעילה: 19.05.16אוצרים: חיים יעקובי, איילה לוין, צבי אלחייני, ערן טמיר טאוויל.הדיון בתולדותיה של האדריכלות הישראלית נטה לעסוק ביחסי הגומלין שלה עם המטרופולינים של המערב. אלחנני (1998 (הצביע על השפעות ישירות של תקדימים מערביים על האדריכלות בישראל, ותר אחר האופנים שבהם האדריכלות הישראלית מתעלה על ההשפעות הזרות ומחפשת את המקומי. לעומתו אפרת (2003 (העלה על נס את מחויבותם... -
עמותת האדריכלים זכתה בערר כנגד השחתת מונומנט...
24.04.16...דטורי בירושליםהערר הוגש באמצעות עו"ד רפי אטינגר, שהתנדב לקבל עליו את המשימה.ועדת הערר המחוזית קבעה כי היתר הבנייה ניתן בניגוד להוראות התוכניות החלות על הבניין, בסטייה ניכרת ובניגוד לדין.עוד קבעה הועדה שיש לזכור כי תכליתו של סעיף 149(2ב) לחוק היא להביא בקשות מעין אלה לארגוניםאדריכליים, וכי יש לראות את עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל "שומר סף" .כן קבעה הועדה שהערר מוצדק מעין כמוהו ואילו היזם בחר בתגובתו להטיח האשמות אישיות, שדרשו תגובהמשלימה נגד אדרי... -
שיקום נזקי ההוריקן של ההרחבות בקיבוצים
7.04.16...הן נוצרו בתכנון חפוז, ללא שיתוף הציבור, התעמקות ובחינת השלכות, הדורשים זמן. ה"הרחבות" הביאו איתן דפוסי תכנון ואורחות חיים זרים לקיבוץ. יש לזכור שבמקרים רבים מאד השכונות הללו הצילו את הקיבוץ מכליה והחיו אותו באוכלוסייה חדשה וצעירה. לכן, יש להכיר להן תודה ולנסות לתקן את הניתן.בקיבוצים רבים הביאו איתן השכונות החדשות מכוניות החונות ליד דלת הבית, רשת דרכים רחבות עם שפע אספלט, אבני שפה מסומנות באדום ולבן, בתי מידות במגרשי מגורים משוטחים, מוקפים בגדרות ... -
תחרות אדריכלים פתוחה המרכז הלאומי לאיתנות ישראלית
6.04.16...רף )פקע"ר( ורשות החירום הלאומית )רח"ל( להקמת "המרכז הלאומי לאיתנות ישראלית" )להלן המרכז(, אשר יאפשר תהליכי למידה והכשרה בנושא חירום לכלל אוכלוסיית מדינת ישראל.2. מרכז זה יכלול סימולאטורים לדימוי תרחישי חירום כגון מלחמה או רעידת אדמה, מרכז מורשת ובית ספר להכשרת בעלי תפקידים לחירום. 3. בית הספר אמור להוות מרכז הדרכה רב תחומי להכשרת בעלי תפקידים במרחב האזרחי, על מנת לשפר את האפקטיביות המבצעית של החזית האזרחית במצבי החירום השונים.4. משרד הביטחון... -
תערוכה - אדריכלות, תכנון ופיתוח מישראל לאפריקה
29.03.16...מי ואת בקיאותם.אך האדריכלות הישראלית לא עסקה רק ביבוא וביישום של ידע אדריכלי מן החוץ. משנות השישים עסקו אדריכלים ישראלים, ועודם עוסקים, לא רק בייצוא של ידע ומומחיות למדינות מתפתחות אלא גם בייצוא של גישה וטעם. זירה מובהקת של פעילות זו הייתה יבשת אפריקה, שבשנות השישים והשבעים התלכד בה הייצוא האדריכלי עם פרויקט לאומי נרחב יותר – סיוע למדינות אפריקה שזה עתה השתחררו מעול הקולוניאליזם, שיתוף פעולה עמן ומעורבות בהן. לפרויקט זה היו היבטים מדיניים, פוליט... -
העתיד הירוק של המים המושבים - סיור למערכת השבת מים
17.03.16...שראל.המערכת בה נבקר ממוקמת בשכונת גני תקווה המונה 500 יחידות דיור והיא נועדה לספק השבה של מים לכל תושבי השכונה. היא תוכננה על ידי אלישע האוסמן- תכנון ערים-תכנון נוף, אלי כהן מאילה מים ואקולוגי- תכנון מערכות טיהור אקולוגיות טבעיות ויאיר קורנברג- תכנון צנרת ואינסטלציה.בסיור נדון בין השאר בנושאים אלו:כיצד ניתן לצפות ולתכנן ספיקות של דלוחים במבנים שוניםכיצד מעריכים את ההיתכנות הכלכלית של מערכת זו ואחרותעדכון לעמדת משרד הבריאות בקשר למחזור מים אפורים ... -
נוף תרבות איזורית - על תכנית אב למעיינות
7.03.169/3/16 19:00 תכנית אב למעיינותעד ראשית המאה העשרים, היו מעיינות השכבה מקור המים הקבוע היחיד באזור ההר ולכן הכתיבו גם את פיזור הישובים וגם את אופיים וגודלם. שינויים טכנולוגיים ושינויים פוליטיים השפיעו על מקומם של המעיינות באורח החיים, בפרנסה בתרבות וכן בנוף של הקהילות הכפריות באזור ההר. למרות מאפייני סביבה רציפים וזהים (אקלים, טופוגרפיה, מסלע, צמחייה) וכן איומים וקונפליקטים דומים, מצב השימור, אופן השימוש, ומקומם של המעיינות בתרבות הנוף שונה משני צ... -
מכת שמש - בנייה ברוטליסטית בבאר-שבע
26.06.14יום חמישי, 3 ביולי 2014, 20:00הגלריה בבית האדריכל, המגדלור 15, יפוהגלריה בבית האדריכל בשיתוף מרכז באוהאוס מציגים:מכת שמש - בנייה ברוטליסטית בבאר שבעעיון מחודש באדריכלות ממלכתית צילומים: גבריאל בן נאים 'טמון בחובו' עבודת וידאו: גלעד אופיר 'מבנה גנרי באר-שבע 1999' אוצרים: הדס שדר, עמרי עוז אמר, ערן טמיר טאוויל שתי תערוכות נפתחות בתמוז ושתיהן עוסקות במדבר ובהתמודדות איתו באמצעות האדריכלות. שתי התערוכות – בגלריה בבית האדריכל ביפו ובמרכז הבאוהאו... -
על פואבלו אספניול בראשון לציון
27.04.14מיכאל יעקובסון כותב הפעם על שכונת פואבלו אספניול במערב לראשון לציון אשר הוקמה בתחילת שנות השמונים כיוזמה של קבלנים שבקשו למשוך את המשפחה הישראלית לשטח החולות שהלך והתפתח קרוב לים."האדריכלים שתכננו את הפרויקט בחרו ליצור שפה עיצובית ששאבה את מקורותיה ממתחם מבנים שהוקם בברצלונה לרגל התערוכה העולמית, שהתקיימה בעיר ב-1929." אומר יעקובסון, "אך מה שהתחיל כסיפור הצלחה חסר תקדים בנדל"ן הישראלי, הפך לקטסטרופה לאחר שיזמי הפרויקט נקלעו לקשיים, נעלמו והותירו ... -
להשתחרר מהמבט..
23.03.14...רתי משמע.שנים רבות אנו נסמכים ומפארים את אמנות הפרספקטיבה, ככלי לתיאור מרחבי. מעניין לגלות שכבר לפני הרבה שנים, הכמיהה לייצוג תלת-מימדי שאינו תלוי נקודת מבטא ספציפית, הובילה לפיתוח של מספר שיטות שאינן מדוברות מספיק בעגה המקצועית. הטכנולוגיה מתפתחת בקצב מדהים, מדובר בגילויים המשנים מציאות עבור מקצוע האדריכלות. היכולת ליצור מודל תלת מימדי מורכב- שהוא ממוחשב ומאפשר להוציא במהירות גדולה פרספקטיבות תכניות חתכים חזיתות, מדפסות תלת-מימדיות שידפיסו יום א... -
על סביבה ורגישות
11.03.14...סוף. סוף השטח, סוף המשאבים, המאגרים, המחצבים, סוף היכולת של העולם הזה להכיל אותנו. בקצב הפיתוח הטכנולוגי שרץ כאן, אולי עד אז כבר ימצאו פתרון.אבל, לא מדובר כאן רק באיום של סוף מר. התהליך הזה גורם לנו לאבד עוד ועוד ממה שהוא "טבעי" שהוא גולמי, שהוא טהור. המלאכותיות, מכסה רק לכאורה, על מה שלא נשאר. המפתח הבעייתי ביותר שעומד בפני פתרון הבעיה, הוא הזמניות שלנו. זמניות המאפשרת לאנשים לא לחשוב כל כך הרבה קדימה. כנראה שזה גם טבע האדם. מטבע האדם, רק אירוע ... -
"הנאה בזיקה" במגדלי אקירוב
9.02.14בפרויקטים רבים בתל אביב מוגדר שטח המכונה "זיקת הנאה", המיועד לשימוש חופשי של הציבור, "פיצוי" על השטח הנוסף שקיבלו היזמים. ביוזמה מעניינת של נעמה ריבה וקומץ אדריכלים ופעילים אורבניים מתקיים מדי שבוע פיקניק באחד ממגדלי היוקרה האלה (על אפם וחמתם של הדיירים סביר להניח).יום שישי, 14 פברואר 2014, 13:00מגדלי אקירוב , פנקס 66 תל-אביבהארוחה הרביעית של מיזם "הנאה בזיקה" תתקיים למרגלות מגדלי אקירוב מתוך הפוסט "אוכלים אותה בזיקות ההונאה" שפרסם יואב לרמן:"זי... -
מעשה בבניין לעקירה?
6.02.14מעשה בעירייה שלא עומדת מאחורי תכנית מתאר שהיא עצמה הציבה לעצמה.למקום זה בדיוק הגיעו עולי הרגל לארץ ישראל במשך מאות שנים. בהם אנשי העלייה הראשונה, השנייה והשלישית, ובחזית בניין זה הנושק למים, דרך לראשונה בנימין זאב הרצל, בבואו לארץ ישראל בשלהי אוקטובר 1898. מדובר אם כך, בשער הכניסה לארץ ישראל, מעין ה”אליס איילנד” הישראלי (מתוך: "פורטל יפו")"להרוס את המבנה יהיה פשע לדורות". ערכיו האדריכליים של המבנה נמדדים, בכמה מישורים מלבד זה ההיסטורי – הבנייה על... -
איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה?
20.01.14"איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה? האם אפשר לתאר אותה בלי להתייחס לתושביה? למה כן מתייחסים? על מה נעצרת העין? האם היא נוטה להתעכב על השבור והפגום או על השלם היפה? מה ערכו התיעודי של קטע קיר או חלון ראווה בודד? האם הוגן לחבר בין ציור מרחוב מרכזי לברז כיבוי בסמטה צדדית? נחוץ ריבוי או די בתמונה אחת מייצגת? חייבים להתייחס לקבוע? מה ערכו של המשתנה? האם החלקים מתחברים לכדי תמונה שלמה, או שהתמונה השלמה מתפרקת?"מתוך הבלוג המצולם של ציפה קמפינסקי.קדח... -
העיר הצומחת
15.01.14למה צריך צמחים במרחב האנושי?כמו הרבה דברים שקל לדחוק תחת קטגוריה של "מחר" או "אחר-כך", גם שמירה על הירוק בעיניים נדחקת לשוליים. כי הרווח הוא לא ישיר, ולא סופרים את הכסף בפועל, מלהוסיף או לשמור על שילוב צמחיה או פיתוח נופי.וחבל מאוד. פרוייקט נפלא באמת, הוא פרוייקט שהדיאלוג שלו עם הפיתוח הינו אינטגרלי וסימביוטי.אסתר זנדברג בכתבה חשובה המרפררת גם ליום העיון "הגנת האילנות - עצים בראי התכנון"- שפרסמנו כאן, בתזמון הלא מקרי ככל הנראה של ט"ו בשבט. הרבה נ...
לא מצאת? פשוט חפש.
מקד לפי מונחים אלה
