חיפוש - חדשות , עי , פסל |1| - דף 3

• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  אדריכלות פרמטרית, או אדריכלות אסוציאטיבית, הוא השם שבו מכונה סוג חדש של תכנון ועיצוב. החל ממוצרים, כלים ומשטחי קירות ועד לתכנון בניינים, שכונות וערים. לא מדובר כאן בתכנון בעזרת מחשב כדוגמת פרנק גרי, מדובר בתכנון על ידי מחשב, בהנהגת אדריכל.בתרבות הנוכחית אנו שבויים בדימוי עבודת האדריכל של האווארד רוארק (מהספר "כמעיין המתגבר" של איאן ראנד). הספר הזה והתנועה המודרנית בכללותה מציגים את האדריכל כמי ששולט בתכנון ובביצוע עד לפרט הקטן ביותר, כי הרי "אלוה...
• 

  בית אגד בתל אביב, סמל או שלט?

  15.03.12
  ..., רגע לפני שקיעתו, הפרויקט לא מופיע בכלל. ככל הנראה הנדלרים לא היו מרוצים מהביצוע הסופי של הפרויקט ולכן העדיפו להצניע הן את הזכייה בתחרות והן את הפרויקט עצמו. אין פלא שבאמצע שנות השבעים, בחרה הנהלת אגד לשבור קצת את הבאליות של הבניין ולהזמין מהאמן שאולי הכי מיוצג באדריכלות הישראלית – הפסל משה שטרנשוס, עבודת מתכת שתשתלב בחזית המערבית הפונה לדרך פתח-תקווה."ואם יעקובסון, מי שמוכר באהדתו לאדריכלות בסגנון המודרני כותב כך, מה נשאר לנו להגיד?... בולדוזר.
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  22 פברואר 2012, 09:00מדיטק חולוןחז"ל אמרו: "שלושה דברים מרחיבים דעתו של אדם: אישה נאה, דירה נאה וכלים נאים".אחד הכישורים האופייניים לנשים, היא יכולתן ליצר סביבות ייחודיות באמצעים פשוטים. גישתן הישירה והעדינה יש לה היכולת להעשיר סביבת מגורים אנונימית, לעדכן בגד פשוט באמצעות קישוט קטן וכיוצא בזאת.למרות שנשים אינן עוסקות במובהק בטכנולוגיה ומקצועות טכנולוגיים נשלטים עדין הידי גברים הרי שמתקבל על הדעת שנשיות עשויה להוות יתרון משמעותי באדריכלות העכשווי...
• 

  הקרב על הבימה נמשך

  4.12.11
  ועכשיו גם בכתבה מעמיקה ב"גלריה" של עיתון הארץ. האדריכל רם כרמי עונה לנועם דביר וטוען שהבניין נפלא, הציבור לא מבין והקולגות פשוט מקנאים. האדריכל צבי אפרת לעומתו מכנה את הבניין "נפיחה ענקית וחרישית" והויכוח עם דני קראוון שתכנן את הכיכר הצמודה נשאר בעינו. רם כרמי ספג לא מעט ביקורות על עבודות שלו במהלך הקריירה הארוכה. ביקורות שמחלקן לא ניתן להתעלם. מהתחנה המרכזית החדשה ועד לתוכנית המתאר לפרוייקט הולילנד, כרמי תמיד מצליח לדלג הלאה לפרויקט הגדול הב...
• 

  שיפוץ גנים ממחזר

  31.10.11
  כתבה במגזין הירוק של Ynet מספרת על הפרוייקטים של "רקמה עירונית" - משרד לאדריכלות נוף בו עוצבו ושופצו גנים ציבוריים, תוך שימוש בחומרים ממוחזרים מהמרחב הציבורי. אבנים שפורקו, קורות עץ וספסלים, הכל ניתן למיחזור ושימוש מחדש בגינות העיר. חלי אלול צלניקר וחוי ליבנה, השותפות במשרד אומרות בכתבה שהתוכנית מהווה מחשבה חדשה על מיחזור במרחב הציבורי: "דרך השקפה זו העיר מתנהלת בתהליכים מעגליים, בהם הפסולת יכולה לחזור ולהיות חומר הגלם למוצר הבא. אסטרטגיה עיר...
• 

  סתם בית או עיצוב ישראלי?

  2.08.11
  כתבה על דירת פנטהאוז שפורסמה בבנין ודיור גרמה לי לחשוב שוב על עיצוב הבית הישראלי. הכתבה מציגה את הבתים שאנו בדרך כלל לא רואים במגזינים אבל רואים הרבה מאד כמוהם בארץ. אז האם זה העיצוב הישראלי האמיתי או שזה חוסר עיצוב? הפנטהאוז ברמת השרון עוצב במשותף על ידי מעצבת הפנים והלקוחה. כמעט כולנו מכירים את סוג העבודות הזה שבכתבה מוגדר כ"ריקוד משותף". עיצוב הבית מוצג כ"לא נשען על טרנדיות או על הלך רוח עכשווי. אי אפשר לקטלג אותו בסגנון ספציפי..." אבל אם...
• 

  ויטו אקונצ'י בישראל - ארבעה אירועים

  6.05.11
  האמן והיוצר ויטו אקונצ'י מגיע לישראל בתאריכים 15-16 למאי, 2011 ביוזמת והפקתה האמנותית של נעמי לב ובשיתוף עם האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל בירושלים. אקונצ'י יגיע לסדרה של הרצאות, פרזנטציות, פאנלים ומפגש עם סטודנטים, מרצים באירועים הפתוחים לקהל הרחב. ויטו אקונצ'י הוא אמן רב תחומי, אמריקאי ממוצא איטלקי. הוא היה משורר, עד שגילה שהדף הוא מרחב והמילים הן אמצעי תחבורה. הן מסיעות את הכותב משמאל לימין ומלמעלה למטה על הדף. בעקבות הגילוי הוא ירד מהדף אל ה...
• 

  דני קרוון מדבר על כיכר התרבות שתכנן

  3.04.11
  ... שדירות ח"ן לשדירות רוטשילד בתל אביב ומצדדיה נמצאים תיאטרון הבימה, היכל התרבות וגן יעקוב. בכתבה קרוון לא חוסך ביקורת מרמת הביצוע של הכיכר ומשמיע גם את דעתו על בניין הבימה של רם כרמי. כיכר התרבות היא אחד ממיזמי הדגל שיזמה עיריית תל אביב לרגל חגיגות ה-100 לעיר. הכיכר ממוקמת מעל לחניון תת קרקעי ונקודת המוצא של התכנון הייתה צריכה להתחשב גם בפתחי המעליות והדרגנועים. קרוואן מספר בכתבה על המקורות מהם מגיעים המוטיבים ששמשו אותו בתכנון, אחד מהם הוא אב...
• 

  סיבוב בכיכר בראשון לציון

  21.09.12
  "רחובות משעממים שלא נועדו למעבר בני אדם או לפעילות אנושית, אלא רק למעבר רכבים." כותב מיכאל יעקובסון בסיבוב שהוא עורך הפעם בראשון לציון. "יש בהם אמנם מדרכות רחבות ומסלולי אופניים, אך גם הרבה מאד מכוניות, קירות אטומים שהשכונות מפנות לרחובות הראשיים ואין בכלל צל".במסגרת עבודה שהוא מכין מסייר יעקובסון במערב ראשון לציון ומספר בפוסט על כיכר יצחק רבין המכונה גם "כיכר השלום" - מעגל תנועה ענק של כ-100 מטרים (כגודל כיכר דיזנגוף) הכולל כביש היקפי דו-מסלולי....
• 

  סיור באנדרטת אבשלום פיינברג

  10.06.12
  ... מאחר והיא מוצבת בפארק, היא נתפסת כאחת מהאטרקציות בו או כאחד הספסלים. ממקום רגוע ומבודד בו אתה יכול לשבת בעיקר עם עצמך ולהתבונן בנוף לפני שתמשיך הלאה, היא הפכה למשהו אחר לגמרי - ספסל עם צל....וכשזה המצב, מה הפלא שאנשים הלכו וגררו גם ספסל נוסף והציבו אותו בצורה המתבקשת כך שיהיה נוח להכניס שולחן ולאכול. זוהי דוגמה מעולה למקרה שבו מבנה מסמל ומשמש בצורה אחת במקום אחד ורק בשינוי קונטקסט הופך למשהו אחר.צילומים:ד"ר אבישי טייכר, ענת סקילי, מיכאל יעקובסון
• 

  הצצה אל הווילה הנסתרת של מוזיאון ישראל

  28.03.12
  ...בימי ראשון ובהרשמה מראש. משך הסיור: כשעתיים. המפגש כולל גם סיור כללי ברחבי המוזיאון. מקום המפגש: בכניסה הראשית של מוזיאון ישראל, בשעה 12:00. מחיר ההשתתפות בסיור (כולל כניסה): 58 ₪ לאדם (אין הנחות). מקסימום משתתפים בסיור: 20 אנשים. מינימום משתתפים: 10 אנשים. הסיור מתאים גם לאנשים בעלי צרכים מיוחדים (כולל כיסא גלגלים). מפאת רגישות המוצגים, ההדרכות מיועדות לבני 18 ומעלה. לפרטים נוספים והרשמה לסיורים פנו אל מחלקת האירועים במוזיאון ישראל.
• 

  "מנדלסון - חזיונות בלתי פוסקים" יצא לסינמטקים

  8.12.11
  ...ריכל מוביל בגרמניה שלפני עליית הנאצים לשלטון. במשך פחות מעשור שנים פעל בארץ-ישראל, אך עבודותיו השפיעו רבות על האדריכלות הישראלית. ראיון עם במאי הסרט, דוקי דרור פורסם אתמול ב"הארץ" ובו הוא מציג את הדרך בה הרכיב את הסרט מקטעים של מכתבים ועובדות אך גם מקטעים בדיוניים שחוברו לצורך השלמת היריעה. "אני לא חושב שיש כזה דבר דוקו טהור", אומר דרור בכתבה. "אנחנו הרי מספרים סיפור. אנחנו מספרים את האמת, אבל דרך הרבה שינויים, או שקרים. עם זאת, הנכונות ההיסט...
• 

  אז אולי בכל זאת כיכר התרבות

  23.10.11
  אחרי הסערות והביקורות הקשות, ואחרי ההפגנות לצדק חברתי, סוקרת האדריכלית נעמי שמחוני את כיכר התרבות בתל אביב (כיכר הבימה בקצה שדירות רוטשילד). בכתבה במגזין עיצוב מנתחת נעמי את הכיכר בעיניה, מספרת על ההסטוריה שלה ומכתירה אותה כהצלחה. "כיכר התרבות משלבת בין אמנות לאדריכלות" כותבת נעמי, "יופיה ההרמוני נובע מעיצובה האופייני לאמן דני קרוון, אך סודה טמון בחיבורים האורבאניים המתלכדים בה: החיבור בין מפלס הכיכר לחניון התת קרקעי, חיבורן של שלושת השדרות ה...
• 

  שיא חדש - 21 שנים בועדה המחוזית

  14.08.11
  ...ת שינוי העמדה תוך היתלות בה, עולה עד כדי חוסר הגינות."בית המשפט החליט לחייב את הוועדה להמשיך באישור התוכנית על פי העידן שלפני תמ"א 35. נראה לי שכדאי להכריז על תחרות הבירוקרטיה המטופשת. השיא האישי שלי היה באישור הג"א שנוסח כך - לא ניתן לך אישור לתוכנית הרחבה כי במבנה הקיים אין ממ"ד, ולא תוכל לבנות ממ"ד כי התוכנית לא מאושרת. הפתרון הגיע בסוף באישור מותנה לשנה בערבות בנקאית של הלקוח... אל תשאלו. התחרות פתוחה לכל האדריכלים ולכל וועדות התכנון.
• 

  בין שתי כיכרות

  13.07.11
  ...Xnet עושה קצת סדר בבלאגן. הכתבה הראשונה, זו המדברת על השיפוץ בכיכר רבין, מנצלת את תקופת השיפוץ הנוכחית כדי לסקור גם את ההסטוריה של הכיכר. הכיכר תוכננה על ידי שמעון פובזנר ואברהם יסקי בתחילת שנות החמישים. בהמשך נבנה בנין העיריה וב 75 נוסף הפסל של תומרקין. מעניין לגלות שכיום אומר יסקי על הכיכר שתכנן: "הכיכר המרוצפת נראתה בעיני פשיסטית, מגרש מסדרים שעומד שומם רוב ימות השנה, ולא כיכר שוקקת חיים המהנה את תושבי העיר בשעות היום והערב." הכתבה הש...