חיפוש - חדשות , פר , קורה |1|

• 

  משכן אומנויות הבמה באשקלון, לדוגמה.

  20.02.12
  שוב ושוב עולות טענות על שחיקת מעמד האדריכל הישראלי ומסירת הדובדבן שבקצפת למשרדים מחו"ל והנה אנחנו מתבשרים על עוד פרויקט בשרשרת - משכן אומנויות הבמה באשקלון. אז איך זה קורה? ולמה עמותת האדריכלים מהמהמת לעצמה ומגלגלת עיניים בתמימות?כתבה ב Ynet אשקלון מציגה את הפרויקט החדש שדוחף ראש העירייה בני וקנין. משכן לאמנויות הבמה שיכלול חדרי סטודיו ושני אולמות קונצרטים, בעלות של 60 מליון שקל. לתכנון הפרויקט נבחרה האדריכלית הצרפתיה מנואל גוטראן, שתיכננה, בין ה...
• 

  אז מה? אין בזה כלום? הערות על תמ"א 38

  28.06.11
  ...ת מתאר ארצית 38 נועדה להיות הכלי שיאפשר חיזוק מבנים תוך שהוא מעניק זכויות בניה ששוות כסף לכל מי שיבצע את החיזוק הנדרש. על הנייר זה נראה טוב ובשטח התחיל באז נדל"ני מטורף אבל כמעט כלום לא קורה בפועל. הסיבות כבר נסקרו כאן מספר פעמים ובקצרה נציין אותן: ראשית, שווי הזכויות האלה, זכויות לבנות קומה נוספת למשל, תלוי במיקום הנכס. כך קורה שבתל אביב שלוש דירות בקומה החדשה הזו שוות המון אבל בבית שאן - אפילו לא מספיק כדי להתחיל בשיפוץ. כלומר מראש התוכנית ...
• 

  תהודת אחריות

  11.03.12
  ...ת - הסיפור האדריכלי מסתיים לרוב עם קבלת אישור האכלוס - טופס 4. האם האחריות האדריכלית באמת מסתיימת בנשף הפתיחה? האם לא זאת נקודת הפתיחה של הסיפור האמיתי?ואם תכנון בניין הוא כמו הריון - דימוי שגור אצל אדריכלים ואדריכליות - מה קורה לבניין אחרי שהוא נולד? ומה קורה לו כשהוא מזדקן? מי צריך לקחת עליו אחריות ולדאוג לו?האחריות האדריכלית אינה רק כלפי הלקוחות - יהיו אשר יהיו - אלא גם כלפי המשתמשים, הדיירים או העובדים בבניין, כלפי הסביבה שמחוץ לגדר המקיפה ...
• 

  כסף, תבלינים והועדה המחוזית

  13.02.11
  ...נת הצצה חלקית אל מאחורי הקלעים. כרגיל בנושאים כאלה השאלה העיקרית היא "למה?" - למה אושרו התוכניות? למה נציגי הציבור - ועדות התכנון, אישרו תוכניות בצורה בלתי חוקית ועזרו ליזמים לעקוף את ההנחיות? הכתבה מציגה שמועה בנושא אבל לא מפרטת יותר מזה. "אני מוכרחה להגיד שכל הגופים פה פעלו באי חוקתיות", אמרה נשיאת בית המשפט העליון השופטת דורית בייניש בדיון שנערך בתחילת החודש בנושא. לקרוא ולבכות. לכתבה המלאה בדה-מרקר *התמונה מאתר דה-מרקר.
• 

  צפוף וחם - הרצאה בפורום חיפה של עמותת מרחב

  13.01.12
  ...רך מודלים מתמטיים המדמים התנהגות במרחב האמיתי. ההרצאה מלווה בגרפים פשוטים, דוגמאות ושקרים (סטטיסטיקה). בעקבות המחקר על מתמטיקה עירונית שפורסם לאחרונה עולות מספר מסקנות ומעל כולן אחת: צפוף זה יעיל. יותר צפוף - יותר יעיל. והשאלה העולה מהמחקר – למה? (או באנגלית – WTF?!? ) למה מליון איש בקבוצה צפופה מיצרים יותר מאשר מליון איש בתפזורת? ממציאים יותר? מקבלים יותר שכר? האם העיר באמת הופכת אנשים ליעילים יותר או שמסתתר כאן משהו אחר?
• 

  אוניברסיטת באר שבע ותכנון רק בין הקווים

  18.03.14
  ... בהקשר זה. ריבה מדברת על "הפרדה היסטורית" בין צפון העיר לעיר עצמה. "את ההפרדה ההיסטורית הזו יצרה מסילת הרכבת, ששכונת רמות נמצאת מצפון לה והאוניברסיטה מדרום לה." התכנית החדשה מדברת על להתפרס צפונה, והיא מעניינת. אולי התכנון אף יצלח להיות כזה שיתחבר יותר לעיר. שהקמפוס ינשום קצת באר-שבע, ובאר שבע תנשום קמפוס. הפוטנציאל הטמון כאן הוא ענקי. והמפתח הוא בקנה מידה שיאפשר את הנוחות הספונטניות והגמישות של המשתמש. בין אם הוא סטודנט ובין אם לא. להמשך קריאה
• 

  סיפור של פינוי בינוי ובירוקרטיה

  31.05.11
  ...של המתחם. האדריכל גיורא דותן, אומר בכתבה של 'ערב ערב': "ארבע שנים אנחנו בהליך של תיאום מול העירייה, אבל שום דבר לא קורה. ראש העירייה לא עמד בהתחייבויותו". ראש מינהלת השכונות הוותיקות, נחום סרי, מוסיף: "אני לא ישן בלילה בגלל הסכנה במבנה הזה ובגלל שדברים לא מתקדמים. יהיה שם אסון! המקום הזה מסוכן מכל הבחינות. זה מבייש את העיר שיש בה מבנים כאלה". אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה ולגלות חלמאות וגרירת רגליים של בירוקרטים עירוניים. * צילום - רוחמה ביטון
• 

  בעל המאה...

  27.01.14
  "בעידן בו בעל המאה הוא בעל הדעה (והדירה), ישנה חשיבות להבנת ההשלכות של פעולות המערכת הבנקאית על השדה התכנוני בכלל ועל תהליכי התחדשות עירונית בפרט."חן רוזנק כותב על מה שמתרחש-מאחורי הקלעים של החידוש העירוני "שליטתו של הבנק המממן במה שמתרחש באתר הבנייה, וכפועל יוצא באיך שנראים רחובות הערים שלנו, מובנת בהתחשב בעובדה שהמוסד הפרטי הוא זה שממן את הפרויקטים. אבל אנו צריכים לשאול את עצמנו מה ההשלכות של מצב זה? מה קורה כאשר הרווח הוא השיקול היחידי בהתחדשו...
• 

  בקשת עזרה - נא לטעון קבצים מצד שמאל

  1.04.13
  ...מאל ואילו קבצים חדשים נטענו מימין בלבד. כפי שאתם יכולים לנחש, התוצאה היא שהאתר כולו נוטה ימינה. במצב עניינים רגיל היינו מעבירים קבצים מימין לשמאל אבל עקב חגיגות המימונה, ולדימיר, איש התחזוקה שלנו, לקח חופשה... אמממ, כן. בכל אופן, בינתיים האתר מיוצב בעזרת המסמר שהכנסנו בפינה העליונה של הדף. אנו מבקשים לא לגעת במסמר.לא לגעת במסמרלא לגעת במסמר, מה לא ברור? לא לגעת! ואל תגידו אחר כך "רק רציתי לראות מה קורה". האתר נופל! זה מה שקורה! לא לגעת במסמר ודי!
• 

  מה הקטע עם מגדלים בעיר?!

  26.06.13
  יום רביעי, 3 יולי 2013, 19:30בר סטורג', דיזינגוף 98, תל אביבאורלי אראל סגנית מהנדס העיר ומנהלת אגף תכנון העיר מספרת לנו על כוס בירה מה הקטע עם מגדלים בעיר?!רוצים להבין כמה מגדלים נבנים בעיר שלנו? למה זה קורה ואיפה זה יקרה בשנים הקרובות? מי מחליט על אחוזי הבנייה ועל פי מה הם ניתנים? האם תיפסק הבנייה לגובה במרכז העיר או שמא זו רק ההתחלה?בואו לשמוע ולשאול שאלות. "מה הקטע?!" הינה סדרת מפגשים שמתקיימת בברים ובבתי קפה ביוזמת מזא"ה 9, בית הצעירים של עיר...
• 

  האריה שאהב תות

  16.02.14
  החי הצומח והדומם; הפרפר, העץ, הבטון; מערכת אקולוגית-אדריכלית אחת הומוגנית. כשאנו מעצבים סביבה, היא צריכה להיות כזו המכילה בתוכה את הצרכים של כולם. אך פעמים רבות, רק האדם הוא אזרח סוג א'.. ולא תמיד הטבע, גם אם הוא עירוני, או מבוית, מקבל מקום אמתי של כבוד.האדם ניכס לעצמו את הירוק, החי, הנושם, שהנם בעלי יתרונות כה רבים וערך רב כל-כך לחיי היום-יום שלנו. האם חשבתם פעם מה קורה לתהליך התכנון כשהאזרחים שאינם בהכרח הולכים על שתיים, הופכים להיות אזרח סוג א...
• 

  תושבים הם כאב הראש של ראשי העיריות

  20.02.13
  "אף ראש עירייה לא רוצה שיבואו אליו תושבים" אומר יואב לרמן ומסביר, "הכנסות העירייה מארנונה שמשלם משק הבית נמוכות ב-3,000-7,000 שקל מההוצאות הממוצעות על אותו משק בית". זו אינה תיאורית קוספירציה כלשהי או הנחה מופרכת. בפוסט בבלוג שלו מציג לרמן מספר מקרים ברורים בהם ראשי ערים התנגדו להקמת שכונות מגורים חדשות בדיוק מסיבות תקציביות אלה."מס הארנונה של עסקים ומשרדים גבוה פי כמה וכמה מזה המוטל על מגורים. לכאורה, הכל טוב ויפה – העסקים והמשרדים מממנים בפועל ...
• 

  מרחב ציבורי למכירה

  24.04.14
  "למי שייך המרחב הציבורי?" שואל כרמל חנני בבלוג אורבנולוגיה. על האגרסיביות של המפרסמים המנסים למכור "חוויות עירוניות" והנוכחות הגוברת של הפרסומות בחיי היום-יום בעיר."חברות השיווק השונות" כותב חנני, "מבקשות למכור לנו 'חוויות', ולא רק 'מוצרים', ומבחינתם של הפרסומאים חוויות אינן יכולות להיות מוגבלות למתחמים סגורים אלא חייבות להשתלב בחיי היום-יום ולעצב את התחושה של המשתמש. תפיסה זו מתקבלת בברכה בקרב הרשויות הציבוריות שאינן עומדות בדרכן של חברות הפרסום...
• 

  סיור באנדרטת אבשלום פיינברג

  10.06.12
  ...אותנו הפעם לסיור באנדרטת אבשלום. האנדרטה בעלת המבנה הכיפתי נבנתה לפני כ-50 שנה לזכר איש מחתרת ניל"י יליד חדרה אבשלום פיינברג על-ידי בני משפחתו. לפני כשנה הועתקה האנדרטה אל פארק נחל חדרה בעקבות סלילת צומת חדשה.מעניין לראות מה קורה לאתר כשהוא מועתק ממקום אחד לאחר. במקור הייתה האנדרטה מוצבת על גבעה קטנה, מוקפת בנוף של עצי אקליפטוס, נקודת עצירה לאורך הכביש או בטיול רגלי באזור. במיקומה החדש האנדרטה ממוקמת בגובה נמוך, היא אינה עוד נקודת תצפית והנוף סבי...
• 

  היכן זה ב"תפוצות"?

  12.02.14
  ...גש כך לנוכח אדריכלות מודרנית של בתי כנסת ומרכזי יהדות:"המרכז להכרת התרבות היהודית ע"ש יצחק קרדוסו" אשר בעיירה טרנקוסו בפורטוגלצורה איקונית-גאומטרית מובהקת מבחוץ, קונטקסט עירוני מרתק של ישן מול חדש והמתח הקיים ביניהם, הירידה לפרטים והצורות המשתלבות ויוצרות את התוכן העשיר של הפנים. מ. יעקובסון מנדב פרטים מרתקים העולים מעולם האדריכלות- באשר לתפיסת היהדות בתפוצות באופן כללי, וכיצד קורה שקהילה שאינה בהכרח יהודית, שוקדת לא מעט כדי ליצור "בית" למורשת הי...