חיפוש - חדשות , פרה |1| - דף 2

• 

  דוד עזריאלי: האיש שהביא את הקניונים לישראל

  12.07.14
  קשת רוזנבלום באתר "הארץ" סיפרה על קורות חייו ועבודתו של איש העסקים והאדריכל הישראלי־קנדי דוד עזריאלי, שמת בתשיעי לחודש והוא בן 92, אשר היה לו חלק מכריע בשינוי הנוף האדריכלי בישראל. בשנת 1983, במגרש מוזנח בצפון רמת גן, הוא טיפס לראש ערימת אשפה והשקיף מעליה לעבר הצומת המרוחק. בצומת, כמו ברחובות הסמוכים, לא היו רמזורים, ובסמטאות הצרות, הרחוקות מכל אזור מגורים, מכרו בעיקר אבטיחים, אבל עזריאלי לא הסתפק במציאות הזאת.אחרי שלושה עשורים, 13 קניונים ו-250 ...
• 

  הדירה התל אביבית - של פעם

  24.12.13
  על ספרה החדש של הסוציולוגית עפרה טנאהבתים הלבנים יימלאוהספר מוקדש לשני תחומי מחקר עכשווים פופולריים- הספירה הנשית הביתית, וחקר היומיום. וכך כותבת עליו אסתר זנדברג: "ספרה של טנא בולט על רקע הכתיבה הענפה על האורבניות התל־אביבית בכך שהוא הופך את הכפפה מהחוץ פנימה: מהמרחב הציבורי, הגברי, האדריכלי, שבו מתרחשים האירועים העירוניים הפומביים וכבר זכה להיסטוריוגרפיה ענפה, לתוככי החלל הדירתי הפרטי האינטימי, הנשי בעיקרו, שבו מתנהלים חיי היומיום ועבודות הבית,...
• 

  חיי היום-יום התל אביביים בימי המנדט

  21.12.13
  אסתר זנדברג כותבת בהארץ אודות ספרה החדש של הסוציולוגית עפרה טנא בהוצאת הקיבוץ המאוחד קו אדום:"הבתים הלבנים יימלאו: חיי יומיום בדירות תל אביב בתקופת המנדט" "תל אביב בשנים שהספר מתיחס אליהן, 1948-1924, החל בעלייה הרביעית הגדולה ממזרח אירופה ועד ערב הקמתה של מדינת ישראל - היא עיר מצטופפת בקצב תקדימי. במשך שנתיים מאז 1923 הוכפל מספר תושביה לכ-34 אלף נפש. התושבים והמהגרים אליה סבלו ממחסור בדיור וממחירים מאמירים. ב-1924 נרשמה עלייה במחירי דיור של 144 א...
• 

  סיפור של כישלון אדריכלי

  7.12.11
  ...תן לאבחן מספר גישות לעבודה האדריכלית. ישנה למשל הגישה של ליבסקינד, פרנק גרי ודומיהם. אדריכלים כאלה פועלים על פי דימוי. מבחינתם (ובהסכמה מלאה של המזמין), הפרוגרמה משנית לצורך ליצור פסל, אמירה סביבתית או אייקון. כזה הוא בית האופרה בסידני ובמידה גדולה גם מוזיאון תל אביב החדש. כשאדריכל מהקבוצה הזו מייצר בניין שהופך לכישלון הסיבה ברורה. היה הימור שנלקח על חשבון השימושיות וההימור כשל. רם כרמי אינו משתייך לקבוצה הזו. יש לו כמובן סגנון מובחן אבל הבני...
• 

  מסלולים עוקפים - ביקורת על ביקורת על...

  2.11.11
  ...כה גם את תפיסת העולם של "הארץ". התפיסה שאומרת שגם בדיונים על אדריכלות צריך "לדבר על הכיבוש". בין הגישה של התערוכה (תיעוד והסטוריה) והגישה הפוליטית (אדריכלות היא כח), ישנן עוד דרכים להתייחס ולבקר אדריכלות. בכתבה העוסקת בספרה התיעודי וההסטורי של עדה כרמי מלמד אמר בנושא זה ד"ר ערן נוימן, ראש בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב: "בשלושת העשורים האחרונים, עשה השיח האדריכלי תפנית והציג דיון פוליטי המבוסס על פרשנות תרבותית-חברתית של המרחב. (...)...
• 

  פתיחת האגף החדש של מוזיאון תל אביב

  30.10.11
  ...ת על ההסטוריה של התכנון, המאבקים הזכורים עם התורמים וגם על הביקורת שכבר נמתחת על המבנה. השאלות ששאלנו נשארות פתוחות ואת התשובות נדע רק כשיעברו מספר שנים. ביקורת אדריכלית נשמעה גם בפתיחת האופרה בסידני שהתגלתה כאייקון תרבותי. עם זאת קצת צורמת לעין העובדה שהתערוכה הראשונה שתוצג בפתיחה החגיגית אינה של אמן ישראלי. גם אדריכל זר וגם אמן זר... כנראה למישהו במוזיאון תל אביב אין באמת אמונה בתרבות המקומית. * התמונות כאן מאתר האדריכל פרסטון סקוט כהן.
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ... ומשרות לטובת פעילות שתהפוך את העיר ליקרה יותר על חשבון הפריפריה. למזלנו את המהלך יסכלו החלמאות, קוצר הראייה והאינטריגות של מנהלת הפרויקט. המושג "עיר עולם" והבעיה בהגדרת עיר כזו המונח "עיר עולם" (Global City) מגיע במקורו מספרה של הסוציולוגית פרופ' סאסקיה סאסן, "העיר הגלובלית". הספר בחן היבטים שונים של חיים אורבניים בקונטקסט גלובלי, וזיהה את צמיחתן של ערי העולם - קבוצה מצומצמת של ערים שהפכו למרכזים גלובליים. ערים אלה הופכות לקטרים כלכליים, תרבות...
• 

  מפות אדריכלות ופוליטיקה

  27.03.11
  הגר אדמי מארכיבלנדר מנצלת הזדמנות ומדברת על המעורבות הפוליטית של סטודנטים ואדריכלים. ליתר דיוק על חוסר המעורבות. את המחשבות בנושא הציף אצל הגר ספרה של האדריכלית מלכית שושן -"אטלס הקונפליקט ישראל-פלסטין". האטלס רואה אור בהוצאת 010 ההולנדית המתמחה בספרי אדריכלות ויוצא בהולנד, באנגלית, לקהל אירופי ולא בעברית. בכתבה של אסתר זנדברג בהארץ גלריה (זהירות, שמאלנית!) נכתב על האטלס והמחברת:האטלס הוא המשך והרחבה של פרויקט מחקר ומיפוי קודם שעשתה שושן כסט...
• 

  המעבדה העירונית

  17.11.15
  ... ואת התרחבותו לעשרות אוניברסיטאות אחרות בארצות הברית. "הרעיון הוא להכניס קורסים, סטודנטים וחברי סגל ממגוון תחומי ידע לעבודה אינטנסיבית בעיר אחת במשך שנה שלמה. בעבודה משותפת עם הנהלת העיר ותושביה אפשר להניע דינמיקה משמעותית המפרה ומעשירה את כל המשתתפים בפעילות. אנחנו, כאוניברסיטה, מרוויחים מהפרויקט המון: יצירת קשרים בין יחידות אקדמיות וקידום מחקר בין-תחומי באוניברסיטה; התנסות של סטודנטים בעולם האמיתי והתמודדות עם אילוצים פוליטיים, כלכליים ותכנוניי...
• 

  בתים לבנים

  7.01.14
  על התקופה המדוברת ביותר באדריכלות הישראליתבחודש האחרון סקרנו כאן בשני פוסטים את יציאתו לאויר העולם של הספר "הבתים הלבנים יימלאו".למי שעוד לא הספיק לרוץ לחנויות.. הנה "טיזר" לספר, הישר מבית היוצר של הסופרת עפרה טנא - מחברת הספר. "בית הוא מענה לאחד הצרכים הראשוניים של בני אדם — מחסה. אולם המענה הפיזי לצורך זה הוא רק חלק מן הבית הביוגרפי והבית החברתי שבהם מקופלת התרבות, משועתקת ונוצרת על ידי דייריו.""הבית בתל אביב לפני קום המדינה עוצב על ידי עבודת ה...
• 

  היחס של הקוביות לצעצועים

  22.05.13
  ... נראית נכונה יותר, אבל אם תגזים ותשים הרבה "צעצועים" תאבד את הרחובות שלך. "צעצועים" במרחב העירוני יכולים להיות מהרבה סוגים. הם יכולים להיות קתדראלה מימי הביניים, כיכר עם עמוד ומזרקה, מוזיאון גוגנהאיים בניו יורק, בית האופרה בסידני, מגדל אייפל... וגם כמובן העבודות של גרי או חדיד. אלה כולם "צעצועים". כדאי להזכיר שה"עיצוב הפרמטרי" יצר גם את הקוביות ולא רק את הצעצועים. כלומר אין באמת קשר בין צורת העבודה הזו לתוצר של זאהה חדיד. התוצר שלה הו...
• 

  פתרונות מגורים יצירתיים ברחובות וואדי ניסנאס

  5.03.13
  ... ולכך מתווספת העובדה ששטח המגורים לתושב בשכונה, הוא מהנמוכים ביותר בעיר. "30 יחידות דיור התווספו לשכונה ב-20 השנים האחרונות ומצוקת הדיור מורגשת בשל מלאי הדיור הקיים המצומצם וכן בשל מצבן הפיזי של הדירות הישנות הקיימות", סיפרה. "האתגר הגדול כאן, הוא במציאת פתרונות מגורים ברי השגה שיאפשרו הגדלה של מלאי הדיור לאוכלוסיה הקיימת ולאוכלוסיה חדשה, אשר מעוניינת להתגורר בשכונה. דרישת חובה מרכזית בתרגיל, הייתה שהפתרונות יהיו ישימים ומחוברים למ...
• 

  הזוכים בפרס רכטר 2012

  24.12.12
  ...רה ועדת הפרס שלא להעניק את הפרס על עבודה אדריכלית פיזית אלא על עבודה מחקרית. בהחלטה זו יש משום החמצה של העיקר - סימון הצעירים המבטיחים בענף. גם הנימוקים לפרס הראשי לא צריכים לכלול "עבור שנים של עבודה..." וכן הלאה. שיטה זו מבטיחה שלא יבחר פרויקט כמו בניין האופרה בסידני ולא תהיה לעולם בחירה מרגשת. סימון המצליחים בדיעבד הוא עבודה קלה, נוחה וחסרת סיכון. עם זאת יש לציין לטובה את בחירתה של הועדה בציון לשבח לעבודתו של אדריכל הנוף אמיר לוטן (בתמונה כאן).
• 

  אייקונים אדריכליים ותת ההכרה הקולקטיבית

  25.06.12
  ...ת מספר תכונות. נכון, כדאי מאד שהוא יהיה גבוה, למרות שכיפת הסלע כנראה תגבר על מגדל דוד כאייקון לירושלים, אבל מגדלי עזריאלי לא גבוהים יחסית לסביבתם. חלק מהאייקונים ניצבים נבדלים מסביבתם כך שהם בולטים יחסית לרקע (פסל החירות, האופרה בסידני) אבל גם בזה מגדלי עזריאלי לא מצטיינים. נראה שההצטיינות העיקרית של המגדלים היא בתכונה הנוספת שאייקון צריך - פשטות. את מרבית האייקונים האדריכליים בעולם ניתן לצייר בסקיצה קלה בעיפרון. אייקון אדריכלי ניתן לזיהוי חד משמ...