חיפוש - חדשות , קוב , תמ |1| - דף 12

• 

  נתנו לי דדליין אז הנחתי את העיפרון

  24.11.11
  ...פצתי אותו. במודל החדש רואים את הטופוגרפיה הרבה יותר טוב אבל הוא איבד מהשכבתיות שהיתה במודל העבודה. מאוד שמחתי על ההגשה לפרס. הפרגון של הקהל שבחר בי באותו ערב זו אופוריה בשבילי. ידעתי שהפרויקט מאד שונה מהסטנדרט, ואולי גם בקוביה אחרת וזה הפחיד אותי. בסופו של דבר אף למרות שלא הצלחתי לסיים את ההצגה שתכננתי. בחירת הקהל חיזקה אותי. לא תיארתי לעצמי שככה ארגיש בתהליך התכנון, עד עכשיו אני עדיין חייה את המקום. הייתי נכנסת לסטודיו בבוקר ועד הלילה כל...
• 

  בין ברוידא, מעוז ונורמן פוסטר, על צניעות וגאווה

  23.11.11
  ...האדריכלים, מרבית הזמן, יעסקו בתכנון שבו הלקוח קובע, שבו יש משמעות למגבלות התקציב ושדעתם האישית תידרש להכנס לתלם מוגדר. זה טוב ויפה אבל מישהו צריך מדי פעם גם לבנות את בית האופרה בסידני ואת מגדל אייפל, את מוזיאון תל אביב החדש ואת מוזיאון בילבאו. מבנים מיוחדים, כשלונות מוחלטים, אלה הפריבילגיות של אדריכלים מסוגו של נורמן פוסטר. כל עוד הם המיעוט הקטן, הכל יהיה בסדר. אבל עם יד על הלב, בפרויקט ליד הבית, אני מעדיף את ברוידא-מעוז בכל יום על פני פוסטר.
• 

  שינוי תקנות המהנדסים והאדריכלים - התיחסות

  20.11.11
  לכלל ציבור האדריכלים, באחרונה נודע לסניף הצעירים כי מתקיימים מהלכים לשינויים בכמה מאבני הייסוד של תקנות המהנדסים והאדריכלים. בתוך כך נידונו שינויים בתחומים הבאים: 1) ייחוד הפעולות- ההגדרה הקובעת אילו פעילויות בתחום הבניה ייחודיות לבעלי הכשרה מסוימת ומתבצעות על ידם בלבד. (תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), תשכ"ז-1967) 2) שינוי הגדרת מבנה פשוט לאדריכלים ולמהנדסים אך לא להנדסאים - כיום יכולים לתכנן מבנה פשוט אדריכלים ר...
• 

  על צבע במבני חינוך

  9.11.11
  בית הספר מאיר דורון ברמת השרון תוכנן בציבעוניות רכה על ידי האדריכלים ברוך ברוך ויוסי סלומון. מיכאל יעקובסון מפרסם בבלוג כתבה שהכין עבור כתב העת "הד החינוך" ועוסקת בקצרה בהשפעת הצבע על המשתמש ובמיוחד במבני חינוך. צבע הוא כידוע מרכיב שיכול להשפיע באופן משמעותי על ההרגשה, תחושת השייכות ואפילו הישגי התלמידים. בכתבה מצוטט האדריכל ברוך ברוך שאומר על המבנה: "בית הספר בנוי מבתים, כשלכל שכבת גיל יש בית משלה. אם אתה מסתכל מהחלון אתה רואה את המונוכרומטי...
• 

  שטחים פתוחים אחידים ומשעממים

  30.10.11
  ...ח אותם באיכות גבוהה יותר. ככלל, יש לפתח את השטחים הציבוריים כמכלול של רחובות, כיכרות וגנים ולקשר את השטח המגונן לרחבות עירוניות. זה משתלב בתפישה של רחובות כמרחבים חברתיים של שהייה ומפגש - ולא רק כמעבירי תנועה. לכן, יש להפנות חלק ניכר מההשקעות בגינון וייעור ציבורי אל הרחובות ולהכפיל ואף לשלש את כמות העצים בהם." כאמור הגישה הזו אינה מקובלת על האירגונים הירוקים שמצידם עסוקים בהגנה על אחוזי שצ"פ בתוכנית. אחוזים הם דבר שקל למדוד, "איכות" קשה יותר.
• 

  הריסות, בונקרים בריטיים ושטות אדריכלית

  17.10.11
  מיכאל יעקובסון חוזר בבלוג "חלון אחורי" ומציג הפעם את מחסני התחמושת הבריטיים הנטושים שליד קיבוץ בארי. בונקרים בצורת האות ח' שנועדו להגן על התחמושת שמעולם לא אוכסנה בהם, ולסייע בהגנה על גבולה הדרומי של ישראל מפני הפלישה הנאצית שלמזלנו מעולם לא הגיעה. יש משהו מעניין בהסתכלות על מבנים הרוסים. על ארכיטקטורה שהתמוטטה בגלל חוסר שימוש, בגלל הזמן שעבר. במקומות אחרים בעולם נבנים לפעמים "הריסות מזוייפות" - מבנים המכונים Folly (שטות). יש בהם מעין אינסטנט...
• 

  תגובה 8 - הטעם הישראלי הוא לגמרי חסר טעם וכיוון

  10.10.11
  ...י אוהב את הסגנון הישראלי" אומר הישראלי הממוצע, "זה בית נעים, בא לי לשבת בפרגולה." "אתה לא מבין בעיצוב" עונה לו המעצב התורן, "זה בית בלי אמירה!" "עזוב אותי מאמירה באימ'שך, תן לשים את הרגליים על השולחן" אומרת אשתו-של. "תאספי את הצעצועים מהסלון!" מתחרפן האדריכל, "את הורסת את העיצוב!" זוהי המחלוקת האמיתית. זו הסיבה שהטוקבקים נחלקים לשני מחנות. למרבה המזל הלקוחות הם שקובעים בסופו של דבר ואנו האדריכלים נאלצים לספק בית נוח ונעים ומזמין ו"ישראלי".
• 

  פוצצו את בניין ההסתדרות!

  6.10.11
  ...ר חורגת מכל היגיון סביר. לא מדובר פה במקום שבו הורדוס התעטש וגם לא בשכיית חמדה אדריכלית. סביר להניח שבלי תמונה או כתובת אפילו לא תדעו באיזה בניין מדובר. בניין בני ברית הוא מבנה נטוש כמעט לגמרי שניצב בפינת הרחובות קפלן ולסקוב בתל אביב. הבניין תוכנן על ידי האדריכל והמהנדס יצחק יהושוע גוירצמן ונבנה ב 1963 עבור ארגון "בני ברית" בישראל. לפני שלוש שנים הועבר הבניין לעיריית תל אביב שמתכננת להרוס אותו - "להחריב את הבניין כליל" כדברי הכתבה. בסיום בכתב...
• 

  קוד אתי לענף הבניה

  27.09.11
  עמותת האדריכלים פרסמה טיוטה לקוד האתי לקבלת הערות הציבור הרחב של המהנדסים האזרחיים והאדריכלים. אתם מוזמנים לקרוא ולהציע תיקונים. להלן הפנייה לציבור ואחריה הקובץ להורדה. פניית העמותה לציבור המתכננים למהנדסים ולאדריכלים בישראל תקנות אתיקה שהינן חלק מחוק המהנדסים והאדריכלים. מועצת ההנדסה והאדריכלות שליד משרד התמ"ת אחראית על פעילות ועדת האתיקה הממלכתית. קוד אתי נקבע, בדרך כלל, על ידי קבוצת אנשים בעלי עניין משותף, שרוצים להסדיר ביניהם את כללי הה...
• 

  ביקורת חריפה על התנהלות בצלאל

  15.09.11
  מיכאל יעקובסון מציג ב Xnet תחקיר רציני ומדאיג על הדרך בה פעלה הנהלת בצלאל בבחירת האדריכלים שיתכננו את הקמפוס החדש בלב ירושלים. כזכור, שיטת הבחירה עוררה מחלוקת רבה וכעת כשיעקובסון חושף עוד ועוד פרטים כבר לא בטוח שזה רק "מסריח אבל חוקי". החשיפה של מיכאל עושה את מה שהיו אמורים לעשות עמותת האדריכלים וארגונים דומים עוד לפני בחירת הזוכים. ישנן לא מעט טענות שעולות בו לגבי הסמכות שנטלה לעצמה הנהלת בצלאל בפסילת התחרות המקורית ובחירת הזוכים. אבל מכל הט...
• 

  חוות דעת על הליך הרישום וההסמכה לאדריכל

  24.08.11
  ...שהוועדה הבודקת לא מסכמת את ממצאיה (תהליך שיכול להמשך שנים), האדריכלים שעברו את בחינת הרישוי האחרונה עדיין לא קיבלו רשיונות, יותר מחצי שנה לאחר הבחינה, והרשימה מתארכת. אנו רואים מצב זה כאנומליה, שהשפעותיה על שוק העבודה של האדריכלים בארץ הן מרחיקות לכת. אנו דורשים שכל עוד ההליך החדש אינו מסודר יעשה רישום ורישוי האדריכלים לפי המתכונת של ההליך הישן, ע"מ לא לפגוע בזכויות האדריכלים הצעירים. - - - - -- - - למסמך המלא: קליק כאן (קובץ PDF).
• 

  מסלול המכשולים לרישוי בנייה

  21.08.11
  ...סט" מציגה את מסלול המכשולים החדש הצפוי ליזמים ולנו בנסיון לצלוח את הוועדות הנדרשות. עמותת "במקום" טוענת שההליך החדש רק יגביר את השחיתות ושכל טעות תחזיר אותנו המתכננים לתחילת התהליך לאשר הכל מחדש. התמונה המוצגת כאן לקוחה מקובץ PDF המוצג בכתבה. בקובץ מוצג בסכימתיות תהליך אישור של בניה חדשה. (הכנסו לכתבה וחפשו את הלינק באדום: למסלול המכשולים לרישוי בנייה). הרפורמה בחוק החדש תידון בספטמבר בועדת הכנסת לקראת החקיקה. מטרת הרפורמה היא לגבש חוק תכ...
• 

  8 טענות מופרכות לגבי משבר הדיור

  10.08.11
  ...וממה ואין בה תרבות. זאת לא הצפיפות האבסלוטית שקובעת, אלה תהליכים היסטוריים שמעבירים בכל מקום בעולם ולאורך כל ההסטוריה אנשים ומרכזים אותם למצבורים הולכים וגדלים. פעם אלה היו החקלאים עם הכפר במרכז, אחריהם הכפרים סביב עיר המחוז, ואז הערים מסביב לבירה הכלכלית וכעת הערים הגדולות מול ערי העולם. אם ישראל לא הייתה מבודדת אלא נטועה במרחב אירופאי גם תל אביב הייתה פרובינציה ואנשים היו נוסעים לבלות במקומות תרבותיים. באמת, מקומות בהם מתרחשות מהפיכות אמיתיות.
• 

  תחנה לא מרכזית

  4.08.11
  ...ישראליות." במקרה הזה אני אענה בתשובה האינסטנקטיבית שלי - לפוצץ. עם כל הכבוד לאדריכלות הפילים הלבנים האלה ולמורשת, הם קוץ גדול מדי מכדי להשאיר אותם. מגמת השימור של אתרים כאלה כבר מזמן חרגה מכל היגיון. כתבה של מיכאל יעקובסון ב Xnet מגלה לנו שבהשראת תל אביב, ירושלים רוצה לשמר עכשיו את מתחם תחנת הרכבת הישן. יעקובסון כותב "מתחם 'התחנה' בתל אביב זכה מאז פתיחתו לביקורת מהולה בזלזול מצד אדריכלים רבים. לטענתם, השימור הפך את המקום למעין "דיסנילנד"...
• 

  על הפוליטיקה של התכנון

  31.07.11
  מחאת האהלים מציפה על פני השטח בעיות שהיו שם תמיד. פוסט ארוך של שרון רוטברד מדבר על הגורמים הפוליטיים והכלכלים הקובעים את צורת התכנון בישראל הרבה יותר ממתכנני הערים או האדריכלים. רוטברגר מזכיר לנו שכשהמדינה העבירה את השליטה במוסדות התכנון מידיה לידי הועדות היא פתחה את הדלת לכל בעל ענין לשנות גם תוכניות עירוניות. "כיום המצב הוא שהתכנון האורבני בתוך שטחי הקו הירוק מופרט כמעט לחלוטין" כותב שרון, "בפועל, המציאות הזאת יצרה בתחומי הקו הירוק מערכת ת...