חיפוש - חדשות , שטח |1| - דף 11

• 

  תכנית השימור החדשה של תל אביב

  26.02.12
  ... כאופנה שטחית שמטרתה לשרת יזמים ולובי של "שמרנים". אמנון מציג את הבעיה באופן הכולל ביותר. מרמת זכויות הבניה ועד אחריות משרדי הממשלה. הטור מאד מאד מומלץ לקריאה לכל מי שרוצה להבין איך הפוליטיקה וכוחות כלכלים משתמשים בטרנדים כדי לכסות על אינטרסים. לדעתי הבעיה העיקרית היא הקביעה המופרכת של כמות כל כך גדולה של בנינים לשימור. בכל פעם שמבנה מוגדר לשימור יש עוד נקודת סטגנציה בעיר. קיפאון שהופך למבנה מוזנח או לצעצוע שרק עשירים יכולים להרשות לעצמם לגור בו.
• 

  קריאה להחרמת התחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  24.01.12
  ...השפלת מקצוע האדריכלות למקומות שלא ידענו דוגמתם." ... "נקעה נפשינו מההשפלה המתמשכת שבה תחרויות אדריכליות מהוות שיטה לתעתע באדריכלים המנסים לפלס את דרכם." כך פותחת עצומה עליה חתומים כבר כ 300 אדריכלים.בשבועיים האחרונים עולים מהשטח לא מעט קולות המוחים נגד תנאי התחרות. נזכיר - לתחרות שני שלבים השלב הראשון הינו אנונימי ופתוח ובסיומו ייבחרו עד ארבעה אדריכלים, ואלה יעלו לשלב השני, גם הוא אנונימי. בשלב השני ישתתפו ארבעת הנבחרים וכן עוד שמונה אדריכלים מוז...
• 

  עשרת הכללים לעירוניות מוצלחת

  26.12.11
  ...ילטון המכונית והשדירות הרחבות והריקות כדאי למתכנני ערים לקרוא ולהתייחס למסמך הזה. עמותת מרחב לא עוסקת רק בתיאוריה, להפך. עם כל חילוקי הדעות שלי איתם אני לא יכול שלא להתפעל מהדרך בה הם פועלים עם ראשי ערים, ובעבודת רגליים בשטח מנסים לשפר את הערים בארץ. הכללים שהם ניסחו נראים מצד אחד ברורים וטריוואלים אבל מדהים לגלות כמה פעמים נכשלנו אנו המתכננים לפעול על פיהם. אחד הכללים אותו קשה להפנים הוא "העיר מיועדת לאנשים" ולכן אני מניח הוא נקבע כראשון...
• 

  תחרות תכנון הספרייה הלאומית

  12.12.11
  ...ועדת שיפוט בינלאומית. אחרי סיום התחרות יש כוונה לקיים תערוכה פתוחה לציבור שתכלול מודלים והצעות שהוגשו. הספרייה הלאומית עתידה להיבנות במקום מרכזי בקריית הלאום בירושלים בקרבת משכן הכנסת, מוזיאון ישראל והאוניברסיטה העברית, בשטח כולל של כ-40,000 מ"ר, ועל-פי תקני הבנייה הירוקה. משכנה החדש של הספרייה יאפשר לה למלא את מטרותיה ותפקידיה במאה ה-21 ויהפוך את אוצרותיה לנגישים לקהילת החוקרים ולבני כל העמים והדתות בארץ ובעולם. לוח הזמנים שימו לב - לוח הז...
• 

  עקב אכילס של חוק התכנון החדש

  11.12.11
  ...חברתי, אין צדק סביבתי, אין פיתוח, אין שימור, אין צמיחה כלכלית, אין פיתוח תשתיות, אין חברה ומדינה. יש אנרכיה וכאוס. בלי רישוי לא ניתן להשיג את יעדי התכנון. בלי אכיפה, לא ניתן לאכוף את הרישוי והתכנון גם יחד. לא ניתן להבטיח כי השטחים הפתוחים ישארו פתוחים. לא ניתן להבטיח שאזורי התעשיה ישמשו לתעשייה ולא למסחר. לא ניתן לוודא שמאגרי המים לא יזוהמו על ידי תחנות תדלוק. לא ניתן להבטיח שמקום בו ביקשו לבנות דירות קטנות, לא יבנו בפועל דירות גדולות, ושדירות לנ...
• 

  הגשת היתר בנייה בלחיצת כפתור

  8.12.11
  ...רדים הרלוונטיים. תהיה שקיפות מלאה לגבי מידע תכנוני, ובעל קרקע יזהה את כל התוכניות שחלות עליו. חשוב מאוד שדברים יקרו מהר הרבה יותר". שימו לב לחידוש הכי חשוב במערכת - המשלוח נעשה אוטומטית לכל הגופים הנוגעים לתוכנית! כלומר אם התוכנית קרובה לחוות גז, מסילת רכבת, או שטח אש, אם התוכנית צריכה להיות מוגשת למינהל, לקק"ל, או לחברת החשמל, כל הגופים האלה מקבלים אותה בו זמנית. בנוסף אנחנו אמורים לקבל חזרה מכל הגופים האלה מיילים על כל תגובה או התנגדות.
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ...ת הכביש. ... אבל אני חושב שהם טועים בפרשנות של מהות העיר והדרך בה היא פועלת. מאות מחקרים כבר בוצעו על ערים בארץ ובעולם וכבר הוכח שערים אחראיות למרבית התוצר הגולמי העולמי. בארץ למשל גוש דן אחראי לכמעט 60% מהתוצר בעוד ששטחו רק 7% משטח המדינה. בעיר גדולה המשכורות גבוהות יותר מאשר בעיר קטנה, בעיר גדולה נרשמים יותר פטנטים יחסית למספר התושבים, יש יותר משרות יצירתיות (אדריכלים, פרסומאים, מעצבים) מאשר בעיר קטנה, יותר הפקדות בנק פר תושב... הכל הכל...
• 

  לבנות ערים יעילות יותר

  21.11.11
  ...אמר מנסה להציג את הטעויות שעשו מתכנני הערים ורשויות התכנון ומציע כלים לבניה של ערים יעילות יותר. עובדה גלויה וידועה היא שערים גדולות אחראיות למרבית התוצר העולמי. בישראל למשל גוש דן אחראי ל 59% מהתוצר הלאומי הגולמי למרות ששטחו כ 7% בלבד משטח המדינה. המשיכה של השגשוג למרכז הארץ מנוגד למדיניות הממשלה של פיזור אוכלוסין ומנוגד למדיניות של ראשי ערים לבנייה בשטחים הפתוחים שלהם. נחמן שלף, פעיל תנועת מרחב אומר בכתבה :"ראשי הערים בארץ עסוקים כל הזמ...
• 

  מתחם עדן בירושלים לדוגמה

  13.11.11
  אנשים שואלים "מה לעזזאל כבר נתנה לנו המחאה החברתית?" לכאורה התשובה היא כלום, שום דבר, אבל מתחת לפני השטח יש שינויים כשקיבעון של שנים ביחס שבין האזרח, הרשות והיזמים משתנה. פוסט בבלוג "תכנון בירושלים" מספר על הליך האישור של מתחם עדן בעיר. מתחם עדן, המכונה כך על שמו של קולנוע עדן ששכן במקום, מיועד לבניה של מגדל מגורים בן 24 קומות, מלון ורחוב מסחרי. אדכירל התוכנית המקורית הוא דניאל ליבסקינד (שמפתיע הפעם ומציג תכנון בלי שפיצים) בשיתוף עם יגאל לוי ...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ...לכן העיר צריכה להתרחב לשטחים חדשים". הדיון הזה הוא אחד הנושאים הבוערים כעת בשיח האדריכלי. ישנה תמימות דעים על הדרך בה פוגמים המגדלים בתחושת העירוניות אבל הפתרון המוצע בדרך כלל הוא ציפוף בתוך הריקמה. קולקר מסב את תשומת ליבנו לעובדה שצורת מגורים כזו לא מתאימה לתרבות שלנו. אנחנו יכולים להתאמץ עד כמה שנרצה אבל אם לקוחות לא יקנו, יזמים לא יבנו. אמנם לנו האדריכלים יש כח להשפיע פה ושם אבל כמו שאמר רם קולהאוס "אדריכלות היא תערובת של כוח וחוסר-אונים".
• 

  האשה שגרה במוזיאון

  31.10.11
  ...ן אמנם יקום בשטח הענקי של המוזיאון המתוכנן ואת הבית תכננו אל מנספלד ודורה גד ברוחו של המוזיאון. ברגמן קבעה בצוואתה שלאחר מותה ישמר הבית כמות שהוא במשך עשר שנים. ברגמן נפטרה בת 98 לפני כמעט עשר שנים וכעת יעבור הבית וחפצי האמנות שבו לחזקתו המלאה של המוזיאון. הנהלת המוזיאון טרם החליטה אם לשמר את הבית או לשנות את ייעודו. * תמונה - מיכאל יעקובסון, מתוך הכתבה. הכתבה מומלצת ומוצגות בה תמונות רבות של הבית וסיפור מקסים על אשה מיוחדת ובית מיוחד.
• 

  על כיכר רבין, מתוך "אדריכלות קונקרטית"

  24.10.11
  ...אפילו המשורר אורי צבי גרינברג. משטח ההפגנות שנוצר בסופו של דבר זכה לביקורת רבה בשל ריקנותו והמונומנטליות הכמעט פאשיסטית שבו. נראה עם כל זאת שכיום מודעים יותר גם לקסם של כיכר כזו ולצורך במקום שבו "אין כלום". הקטע המצוטט מהספר הוא פרק לא קצר אבל בהחלט מעניין. אנו רגילים לקרוא ברשת מאמרים קצרים בלבד אבל לפעמים שווה להתאמץ קצת יותר. *בתמונה - הבריכה האקולוגית בכיכר רבין לאחר השיפוץ הראשון. גם היא תוכננה ובוצעה על ידי מחלקת ההנדסה של העיריה.
• 

  שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה

  17.10.11
  ...כונות הקטמונים) ועמית פוני, מנהל תחום התחדשות עירונית ברשות לפיתוח ירושלים, אומר בכתבה לגבי חששות התושבים: "החששות ברורים ואנו מנסים להסביר גם למוסדות התכנון וגם לתושבים שבסוף עיר טובה היא עיר צפופה. ציפוף הוא טוב לעיר וטוב לשטחים הפתוחים. זה טוב לנגישות". אבל התושבים חשים שלא משתפים אותם, הולכים ופותחים אתרים, מביעים את דעתם ומתאגדים יחד לפעולה מול העיריה. הטקסט הבא והתמונה כאן לקוחים מאחד האתרים האלה המדבר על התחדשות עירונית בשכונת גוננים:"...
• 

  חיוטין התפטרו מתכנון מוזיאון הסובלנות

  4.10.11
  ... גרי זכתה ברכה חיוטין, שתכננה את הבניין מחדש בצורה צנועה בהרבה ובתקציב נמוך מהתקציב המקורי (התמונה כאן מאתר האדריכלים). למרות שהתב"ע המקורית למקום אושרה כבר ב 2002, מחו בהמשך אירגונים איסלמיים על הכוונה לבנות את המוזיאון על השטח של בית קברות מוסלמי עתיק, והוציאו צו הקפאת בנייה מבית המשפט העליון. באוקטובר 2008 אישר בית המשפט את המשך הבנייה שגרר מיד לאחר מכן מהלך ארכיאולוגי בו פונו הקברים והשרידים המוסלמיים מהאתר. אז למה התפטרו גם גרי וגם חיוטי...
• 

  המהפכה של סלמה 60

  12.09.11
  ...לם גם לדעת מחברי המסמך. אכלנו אותה - בואו נודה בזה ונתקדם מסמך סלמה מציג את הטיעון החזק ביותר והמהפכני ביותר שלו מיד בפתיחה "חרף מאמצים בלתי נלאים, הפרויקט הלאומי של חיזוק הפריפריה נכשל כשלון חרוץ."... "במדינת ישראל, על שטחה ואוכלוסייתה המצומצמים, אין כל הצדקה תכנונית לפיתוח מספר רב של מרכזים מטרופולינים. יש לשנות את המודל המחשבתי על פיו פועלים מוסדות התכנון, השיווק והביצוע, למודל של 'עיר-מדינה'. יש להתייחס למרחב הישראלי כמרחב מטרופוליני אחד...