חיפוש - חדשות , SOS , איש , אנשים |1| - דף 5

• 

  קולקר, קולקר אפשטיין יתכננו את מתחם סומייל

  22.02.12
  קולקר, קולקר אפשטיין זכו בתחרות שקיימה עיריית תל אביב לתכנון מגדל שישרת את משרדי העירייה במתחם סומייל. מן - שנער, שהפסידו בתחרות יוצאים כועסים ובכתבה ב Xnet אומרים "אנשים מסוימים בעירייה מעדיפים את עצמם בבניין גבוה".מיכאל יעקובסון מתאר בשתי כתבות את התחרות הסגורה שהתקיימה לתכנון מתחם סומייל שבין הרחובות ארלוזורוב, אבן גבירול וז'בוטינסקי בתל אביב. בשטח זה יוקמו ארבעה מגדלי מגורים ומשרדים, שעתידים להתנשא לגובה 45 קומות, וסביבם מבני מסחר נמוכים. על ...
• 

  הדר הכרמל ומדרחוב נורדאו

  3.02.13
  ...ם הפארק על מסילת הרכבת הוא אחד הפרויקטים האדריכליים המוכרים ביותר והמקום המתויר ביותר בניו יורק.גם בארץ פועלים אנשים בודדים וגופים דומים. פארק המסילה בירושלים הוא דוגמה להתארגנות תושבים שנתמכה על ידי העירייה והצליחה לשנות ולתרום לעיר. קבוצת מ.ק.ס. וירון הדר הם דוגמאות לפעילות מקומית של תושבים שלא מחכים לעירייה אלא דוחפים אותה קדימה. הם משתמשים ברשתות החברתיות כדי להשמיע את קולן ובזכות המיקוד שלהם בנושא אחד והכרתו עד לרמת הפרט, מסוגלים להזיז הרים.
• 

  דיור בלתי מושג

  2.01.14
  ...פונקציה של דיור עבור סטודנטים טמון פוטנציאל גדול שאינו ממומש כפי הנראה, בפרויקט הספציפי הזה וגם לא בפרוייקטים דומים לו. האלטרנטיבות לנצל אוכלוסיה אקדמאית הן רבות. שילוב של סטודנטים בחינוך על גווניו השונים, בתרומה לקהילה. סטודנט לאדריכלות יכול לשקם אזורים מוכי עוני והזנחה, סטודנט לפסיכולוגיה יכול לעבוד עם אנשים בסיכון, ועוד ועוד.הפוטנציאל הגלום בשיתוף פעולה פורה בין העירייה לסטודנטים בתמורה למגורים וסבסוד של החיים בעיר הוא אדיר ובלתי נידלה... חבל.
• 

  קול קורא לתערוכת מחברות

  14.11.13
  ...וא יצא לפועל, קרי כל התקציב יגויס ואנו נמשיך בעבודת יצירתו של הספר.גובה ההשתתפות הוא לפי החלטתו של כל אחד ואחד לפי המדרגות והאפשרויות המוגדרות באתר ולפי רצונו. כל משתתף חשוב, לא רק על מנת לקרב אותנו למטרת הגיוס, אלא גם לעודד אנשים נוספים להצטרף ליוזמה זו; שמו של כל אחד מהמשתתפים יופיע באתר הגיוס, כמו גם בחלל התערוכה ובספר עצמו.בלי תמיכה רחבה הספר לא יצא לאור. זה פשוט כך. כדי להשתתף יש לבקר בדף הפעילות בקישור שלמטה. חשוב מאוד לעשות זאת עכשיו, ובכך...
• 

  סיסמאות ומגדלים באוויר

  10.04.11
  ...ב, כותב ב Ynet את דעתו על החלטות עירית תל אביב בנושאי הדיור בעיר. כרגיל כיף לקרוא, כרגיל הוא יורה בכולם וכרגיל יש לא מעט אמת בפרצוף. גודוביץ כותב על החלטת מועצת העיר לגבי התחנה המרכזית החדשה (לפנות!), על דיור בר השגה שרק אנשים כמו בר רפאלי יכולים להשיג ועל הקמת המגדלים בנווה צדק. הוא מצביע על הכשלונות האחרונים לטענתו בכיכר דיזינגוף, כיכר אתרים ושבילי האופניים שלא מובילים לשום מקום וקורא לעיריה להפנות את הפיתוח המאסיבי של המגדלים אל הצפון "מרד...
• 

  טקסטיל- עולם חדש ישן

  11.06.14
  ...טקסטיל לעולם האדריכלות, על חיבורים חדשים ומסורתיים בין עולמות אלו ועל משמעות הטקסטיל בתוך סביבת המחייה שלנו. במהלך הערב נשמע מיוצרים מתחומים שונים העושים שימוש שונה בחומר וההקשר של עולם הטקסטיל בעבודתם.הערב הינו הזדמנות עבור אנשים יוצרים מכל התחומים להיפגש, לשמוע, לראות ולבחון את נקודות המפגש בין עיצוב, חומר וסביבה.תכנית הערב, פירוט לפי זמנים:19:00-19:30 התכנסות + הרמת כוסית19:30-21:00 דברי פתיחה | שירה שובל, מנהלת ספריית החומרים, מוזיאון העיצ...
• 

  הכנס השנתי הרביעי לסביבה ירוקה

  9.05.12
  ...ות, בו מן הסטודנטים נדרש לתכנן על-פי עקרונות בנייה ירוקה ואקלימית, תוך התחשבות בסביבה הקיימת. ה"קפסולה" תוכננה כיחידת שיכולה "להתרבות" בהתאם לצורך ול"שכפל" את עצמה, כך שתייצרנה הזדמנויות למגורים למספר רב של אנשים.הכנס פתוח לקהל הרחב - המקצועי והמתעניין בנושא - כמו גם לאנשי אקדמיה, אנשי תעשייה, וכן לסטודנטים.הרצאות אורחדן ברק - face.comבני גוזלן - OPEXד"ר דניאל דיקובסקי - אובג`טמעצב אפרים חוג`סטהמעצב יוסי למלאבי מאור - "חנן מור"עדי שמורק - רובוטק.
• 

  הכח העיצובי של הפקיד והבירוקרטיה

  13.06.11
  ...כתבה בדה-מרקר מזכירה לנו כמה כח עיצובי יש לתקנות וחוקים לעומת זה של האדריכלים. תופעת "המרפסות הקופצות" נבעה מתיקון 33 לחוק התכנון והבנייה שנכנס לתוקף ב-1992, וקבע כי מרפסת מקורה היא חלק מאחוזי הבנייה. הסיבה לכך היתה הרצון של אנשים פרטיים רבים להרוויח עוד כמה מטרים על ידי סגירת המרפסת המקורה. במשך זמן מה נבנו בתים ללא מרפסות כלל עד שנמצא פתרון גיאומטרי ומכוער בדמותן של המרפסות הקופצות. "מבחינת האדריכלות הישראלית מדובר היה בהפסד משולש" נכתב בכת...
• 

  לחבר את חיפה לים?

  21.05.13
  ...לו לפעול ללא שינוי, בהיותם מגדירים את דפנות כיכר הכניסה הראשית מציר המושבה הגרמנית-הגן הבהאי".לצערי אני חושב שהפתרון לא יספיק. הפתרון יאפשר לעירייה לגרור רגליים ולרכבת להתנהל בגובה הנוכחי לעוד חמישים שנה. אנשים לא מוכנים לצעוד מעל 500 מטר כדי להגיע לאטרקציה כלשהי. אם הפעילויות בנמל יהיו מוקד מעניין הם ייסעו לשם ברכב. האזור יישאר מנותק מסביבתו בדומה למתחם התחנה בתל אביב.הערכה פסימית יותר תטען שהוא בכלל לא יתרומם. הניתוק משכונות המגורים יהרוג אותו.
• 

  עקב אכילס של חוק התכנון החדש

  11.12.11
  ...לא יזוהמו על ידי תחנות תדלוק. לא ניתן להבטיח שמקום בו ביקשו לבנות דירות קטנות, לא יבנו בפועל דירות גדולות, ושדירות לנופש לא ישמשו למגורים, וכך הלאה והלאה. את הקטע הזה אנו מצטטים מתוך הבלוג "המרפסת". בלוג שעוקב אחר תהליך האישור של החוק החדש מקרוב, בדרך כלל במבט מפוקח של עורך דין אבל הפעם, אפילו במרפסת צועקים. והוא ממשיך: שלושת היסודות של חוק התכנון והבניה, הם לפיכך, תכנון, רישוי ואכיפה. אין קיום לאחד ללא האחר. גם אם יאשרו את החוק החדש ...
• 

  לקניון יש תפקיד חברתי, הוא כמו הקארדו והאגורה

  11.12.12
  ...ב חנויות בסגנון הבנייה הרומי) והאגורה (מרכז העיר ההלניסטי שבו התנהל המסחר), זה היה המקום שבו נעשו חילופי סחורה אבל באו לשם לא רק כדי לקנות, אלא גם כדי להתעדכן, לטייל, לראות ולהתראות, זוגות נאהבים - כדי להיפגש. ככה זה הקניון: אנשים לא חייבים לקנות, באים כדי להתעדכן במה שקורה בעולם, לפגוש שכנים. באים כדי להתלבש, מתלבשים בשביל לבוא לקניון".* בתמונה - פסלו של דוד עזריאלי במרכז על שמו בתל אביב (ויקיפדיה)לא ניתן לחלוק על עזריאלי לגבי התפקיד החברתי שממל...
• 

  ביקורת על תפאורה ותיאטרון

  5.01.12
  ... חדשים במרחב הפרטי ול"תיעוש" אנושי - "אנשים בלופ" (לפי ההוגה הנפלא דידריך דידריכסן): עולם קודר וחזרתי שהמשטר הקפיטליסטי קבע במקומנו. והשפעותיו על הארכיטקטורה דרמטיות."הכתבה ארוכה, מעמיקה וכתובה בצורה מרתקת. חבל רק שקון נדבק במחלתם של מבקרי האדריכלות של "הארץ" ומכניס גם הוא את "כיבוש - התנחלויות" לנושא. הביקורת המנומקת היא על האדריכלות בכללה, לא רק על ישראל, תל אביב או הבימה. "אימת הבניינים הלבנים" היא אמנם תופעה עולמית. בכל מקרה, כתבה מומלצת מאד.
• 

  אדריכלות הורגת

  14.04.13
  זה לא במרכז הארץ, זה לא אנשים עם כוח או השפעה, אז למי אכפת? שימותו. המקומון האילתי "ערב ערב" מציג את רשומות הדיון שהתקיים בוועדת המחוזית של משרד הפנים. הדיון שעסק במתחם "סינג סינג" הידוע לשמצה בעיר, מדגים בדיוק את הבעיה בהפרטת אחריות התכנון והביצוע בפריפריה.לכולם ברור שמתחם "סינג סינג" באילת כבר מזמן מסוכן למגורים אבל אף אחד לא מוכן לקחת את האחריות. העירייה ומשרד הפנים ניסו לפנות את המתחם באמצעות מנגנון "פינוי - בינוי" שכמובן לא מצליח להתרומם. בפ...
• 

  ממחקר לתעשייה

  30.08.15
  ...ש חגיגי זה נערך לציון תרומתה של משפחת פיינר עדן לספריית החומרים ומוזיאון העיצוב לעידוד פעילותה של הספרייה ולהנצחת פועלו של אבי המשפחה, אהרון פיינר עדן ז"ל, מחלוצי תעשיית הפלסטיק בישראל, מקים מפעל "סוכית" וחברת "צאג". איש חזון ועשייה אשר האמין ביזמות, בנייה ועשייה, לחיזוק החברה והתרבות בישראל.במפגש יתארחו פרופ' עודד שוסיוב, חוקר המתמחה בתחום הביוננומימטיקה ומשה רובינו, מנהל סדנת הפלסטיקה בשנקר וידברו על הקשר בין מחקר ליישומים תעשייתי...
• 

  סצנות של דממה - שיחות על נגישות ותכנון

  16.05.13
  ...ם הסביבה הפיזית היא שהופכת להיות מגבילה.בערב הרצאות זה, תוצגנה בפני המשתתפים מגוון תפיסות בנוגע לתכנון והתייחסות לנושאי נגישות - נגישות פיזית, נגישות שמיעתית, נגישות חזותית, מאת אדריכלים ומתכננים אשר ישאבו מניסיונם המקצועי והאישי בנושאים אלה.סצינות של דממה - אדריכל מאיר אטדג'יבהרצאתו יציג אדריכל מאיר אטדג'י את ניסיונו כמתכנן ויועץ נגישות חירש, תוך נגיעה בנקודות מרכזיות בתכנון נגישות מבנים, תשתיות וסביבה עבור אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים: עקרונות...