בהמשך למאמר הראשון בסדרת "טעויות נפוצות ב-AutoCAD" , מוגש לכם היום, החלק השני. אתם מוזמנים להגיב בתחתית העמוד, להעיר ולפתוח בדיון.
1.
בעת מתן מידות, שימוש במידה ללא שימוש בערך ה- של המידה תנתק את הקשר עם הגאומטריה. עדיף כשעושים שימוש ב-Text Override ו/או ב-Dim Prefix או Dim Suffix תמיד לכלול את הערך הנמדד -
2. שימוש ב-Layer 0 ו/או שינויים במאפייני ברירת המחדל של שכבה זאת וכן שימוש ב-Layer Defpoints. שתי השכבות הנ"ל שייכות ל-AutoCAD ולא רצוי בכלל לעשות בהן שימוש למעט שימוש ב-Layer 0 לצורך יצירת Block (זאת הדרך לגרום לו ל-Block לרשת את התכונות של השכבה בה נניח אותו.
3. באותו נושא, חבל ליצור – Block שאינו בשכבה 0 שכן, זאת הדרך לעבודה היותר מושכלת בעינייני שכבות. כמובן שאם ב-Block נרצה שקטע ישר יהיה בצבע ו/או Linetype אחרים, זה בודאי מותר ואז, לא משנה באיזה שכבה נניח את ה-Block, תכונות שאינן ByLayer יישארו מחוץ לירושת המאפיין של שכבה נתונה.
4.
כשאנו מתחילים קובץ חדש, במידה ואנו רוצים לעבוד בשיטה המטרית, יש לבחור את dwt כקובץ תבנית ו/או No Template Metric. בשני המקרים ערכו של Measurement יהיה 1 וזה ישפיע על מספר רב של משתנים כגון מרווח בין קווי ה-Hatch, דרך מרווח בגוף ה-Linetypes שאינם רציפים וכד'. הערבוב בין ACAD ל-ACADISO יחד עם הערבוב בין ACAD.LIN ל-ACADISO.LIN הוא מה שיוצר כאוס בתוך קבצים – והפתרון לא קל.
5. הניסיון להיפטר משכבות באמצעות Purge מהווה אובדן זמן ובזבוז משאבים; תחת זאת, מומלץ לבחור את השכבה-שכבות הסוררת-סוררות ולעשות שימוש באופציה Merge על מנת למזג שכבה או מספר שכבות אל שכבה רצויה. הפקודה תיכנס לעומק עד ל-Block או ל-Group שכלל את השכבה הסוררת ותחליף את השכבה אליה מיזגנו את השכבות הסוררות.
6. שימוש לא נכון ב-Page Setup – עריכה (Modify) של ה-Layout במקום חיבור ה-Layout אל Page Setup – גורמת לביזבוז זמן יקר ואובדן של משאבים בכלל... כיוון ש-Page Setup ניתן לייבוא, אפשר לחסוך הרבה אנרגיה ולקבל תוצאה סטנדרטית במיידי!
7. שימוש ביותר מסגנון או שניים (עד 5) עבור כל מה שנשלט סגנון (Text Styles, Dimension Styles, Table Styles & Cell Styles). יוצר חוסר בסטנדרטיזציה מינימלית, ניראות השרטוטים הרבה פחות מקצועית ועוד. ניתן בהחלט לעשות שימוש ב-2 מכל דבר ולקבל תוצאה נאותה.
8. יצירת Block שלא ב-WCS – פתח לצרות אף כשה-UCS בו נוצר ה-Block דומה ל-WCS.
9. ויתור על ה-Drawing Properties: לכל קובץ בעולם יש מאפייני קובץ וכך גם ל-AutoCAD. באזור המאפיינים יש אפשרות לבדור מיהו בעל הקובץ, האם הור נמצא בגרסה או עדכון מסוימים, מהי הכותרת של הקובץ ועוד ניתן ליצור מאפיינים בהתאמה אישית.
10. עבודה ב-"ציפלינגים" או ללא יחידות – Unitless – זה אפשרי אבל פותח פתח לכאוס: בפרויקטים רבי משתתפים, ישנם מתכננים שונים העושים שימוש ביחידות שונות. עבור האדריכל – כשכתוב 150 הכוונה היא ל-1.5מ' ואילו מהנדס התנועה יתכוון ל-150 מ, בעוד מהנדס המעליות התכוון ל150 מ"מ. אם כל הקבצים שמורים ביחידות הנכונות, בעת שימוש ב-Block או בעת צירוף קובץ כ-XREF , התכנה תחשב את המיקום והמידות המדוייקים ותגיד לנו באיזה Scale Factor(s) הקובץ/האובייקט מוכנסים. האלטרנטיבה...יותר יקרה, יש בה פתח לטעות אנוש ואינה חוסכת דבר. כל מי שממיר קבצים מ-Inches ל- כדאי לו לקרוא קצת על זה – בטח שלא מדובר במכפלה של 2.54 (אחרת לא היו ממציאים כל כך הרבה מחשבוני המרת יחידות בתכנה.
עד כאן להיום, בפעם הבאה הרשימה השלישית ואחרונה בנושא - שוב, תודה וכולם מוזמנים להגיב.
