חיפוש - פרטי בנין , תגובות , חדשות , #חשמל#תאורה#תוכנית#עבודה#קיים , אדריכלות , הרבה |1| - דף 4
לא מצאת? פשוט חפש.
-
חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי
23.07.12...בריחוק שנוצר כתוצאה מהעובדה שהחזית שמשמשת להקרנה היא לא תוצר שלנו. ההתייחסות אל החזית היא נייטרלית ועושה שימוש בעיקר במאפיינים הפורמאליים שלה, ואלה לוקחים חלק בתהליך הגיבוש של התוכן וההתאמה בין הנושא המוקרן למצע עליו מתרחש. אדריכלות זה כל כך "יצירתי" וקוד זה כל כך "שכלתני ומרובע"... איך זה מתחבר? אני ממש לא מסכים איתך שקוד זה דבר "שכלתני ומרובע" לעומת תכנון אדריכלי. אם תסתכל על כל תהליך תכנון של מבנה אז הוא גם כן תוצר של "קודים" - חוקים, תקנות... -
סיור אדריכלי בבאקה אל גרביה
3.07.12יום ששי, 6 ביולי 2012, 09:00מכללת אלקסמי, באקה אל גרביהמיכאל יעקובסון מזמין לסיור שארגן במסגרת מיזם אלף מילים של ויקיפדיה (לשיפור והרחבת הערכים)למה דווקא סיור בבאקה אל גרביה? מיכאל כותב כך: "על תל אביב, נתניה וקיבוצים יש הרבה מאד חומר ומידע ברשת ובארכיונים נגישים, אך על יישובים חשובים לא פחות שנמצאים במרחק קצר מהבית – אין כמעט חומרים. בממוצע פעם בשנה אני מארגן סיור שכזה בויקיפדיה ובמסגרת הזו ארגנתי כבר סיורים בבני ברק, דרום תל אביב וברחובות. חשוב... -
על כיכר רבין, מתוך "אדריכלות קונקרטית"
24.10.11לקראת סיום השיפוץ בכיכר רבין בתל אביב מפרסם מגזין ArcHeb פרק מתוך ספרו של שרון רוטברד "אדריכלות קונקרטית". כיכר רבין, לשעבר כיכר מלכי ישראל, תוכננה על ידי אברהם יסקי ושמעון פוזנר. השניים זכו בפרויקט ב- 1952, בהיותם ארכיטקטים שכירים במשרד שרון. התחרות היתה אחת מתוך סדרה של תחרויות ארכיטקטוניות שנערכו באותה תקופה בארץ ושעסקו בעיצובם של אנדרטאות זיכרון לחללי מלחמת העצמאות. את צורת הכיכר קבעו (הרבה יותר מאשר האדריכלים המתכננים) הפוליטיקאים, מחלקת... -
הריב המתמשך על מוזיאון הסובלנות בירושלים
13.07.11...ובלנות יזם מרכז ויזנטל. תוכנית המוזיאון המקורית הוכנה בידי האדריכל פרנק גרי. הבחירה בפרנק גרי ובתכנונים שהוא מוציא מתחת ידיו יותר מרומזים שמטרת היזמים היתה להפגין נוכחות הרבה יותר מאשר לעודד סובלנות, לשחזר את מה שנודע בעולם האדריכלות והתיירות כ"אפקט בילבאו" על שם המוזיאון שתכנן שם. אם יש עיר שאינה צריכה אפקט כזה כדי להתפרסם הרי זו ירושלים ולמרבה המזל בסופו של דבר גרי עזב את המיזם. בתחרות אדריכלים שערך מרכז ויזנטל לאחר פרישתו של גרי זכתה ברכה חי... -
האם אתה יען?
3.08.11...ביוסי מטלון. אני חייב לציין שהבלוג של דניאל מספק משב רוח מרענן של חשיבה מקורית ומציג נקודות מבט חדשות על הסביבה התל אביבית. אגב, דניאל קורא להם ינ"ע ולא יע"ן אבל לי זה נראה כינוי הולם יותר. מלבד העובדה שמלחמות בנוגע לאדריכלות ותכנון עירוני הן עניין חשוב שדואג שנשמור על ראש פתוח, זה גם כיף באופן כללי לראות בוץ מושלך בצורה אלגנטית כל כך. אבל אחרי שנהנינו כדאי גם שכל אחד יסתכל על עצמו שניה... אני זיהיתי בעצמי סימני יע"ן מסוימים ואין טעם שאני... -
עיר צפופה, עיר גדולה
8.12.11...ורים חלקאיים ועוד. בחישוב כזה ברור למשל שירושלים תצא מאד לא צפופה, תוצאה שכל מי שביקר אי פעם בעיר יודע כמה היא מוטעית. יאיר מציג בבלוג שיטת חישוב אחרת ובה מחלקים את מספר התושבים בשטח הבנוי למגורים בלבד. החישוב הזה מדוייק הרבה יותר ותואם את התחושות שלנו מהעיר אבל מביא למספר הפתעות. אם באמת צפיפות היא מדד לאיכות העיר - אתם רוצים כנראה לגור בפורודיס (17.8 אלף תושבים לקמ"ר). אה, אתם מדברים רק על ערים גדולות - אתם מתכוונים נתניה, ראשון לציון ... -
סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל
14.01.13הטלוויזיה החינוכית (ערוץ 23) והבמאי עמוס גיתאי, מציגים סדרה חדשה בשם "אדריכלות בישראל". גיתאי מנהל לאורך 16 הפרקים של הסדרה 16 שיחות עם אדריכלים, סוציולוגים, חוקרי תרבות וסופרים. הפרקים בני 25 דקות כל אחד, נשמע מעניין.למרבה הצער החינוכית לא מפרסמים את לוח השידורים קדימה מעבר לשבוע אחד. להתעדכנות על הפרקים המשודרים כעת הכנסו לקישור זה.רשימת הפרקיםהאדריכלית עדה כרמי על אדריכלות מנדטוריתעדה כרמי מעלה על נס את הארכיטקטורה בארץ בתקופה המנדטורית שינקה ... -
ביקור במוזיאון היהודים בברלין
16.02.11...ר בגרם המדרגות שאתה יורד למטה אתה מרגיש את החומרים התאורה והשפה האדריכלית הידועה של ליבסקינד משפיעים עלייך, ונותנים לך תחושה של חוסר יציבות." הוא גם לא חוסך ביקורת "אני חייב לציין שסכמת התנועה בין המיצגים ובתערוכות היא לא ברורה- ואתה מוצא את עצמך הרבה פעמים מבולבל איפה היית ולאן אתה הולך, והאם פספסת משהו? אני לא יודע אם זה חלק מרעיון המבנה והאם הוא יעיל או מעצבן?" כתבה מומלצת - מוזיאון היהודים בברלין | דניאל ליבסקינד *התמונות מתוך הכתבה -
קיבעון אנטי אורבני וקיבעון אחר
16.10.11... מקיבעון של תושבי ישראל באשר לעיר, קיבעון שגורם לרבים להעדיף את הפרבר. מעניין לבחון את הקביעות האלה לנוכח המחאה שאנו רואים כעת גם בניו-יורק, ברצלונה וערים אחרות. ערים שאפילו לטענתה הן המודל המוצלח. בזמן האחרון אפשר לקרוא הרבה מאד כתבות ובלוגים שטוענים שהם יודעים מדוע קמה המחאה ומהו הפתרון הנכון לה. "הכל בגלל _____ (מלא את החסר) !!". בדרך כלל מלווה את הטענה גם המחשבה שאפשר להוביל את המחאה הזו לכיוון הנכון ושהנה, הנה, בא התיקון. זאת מחשבה נחמדה... -
בתים לבנים
7.01.14על התקופה המדוברת ביותר באדריכלות הישראליתבחודש האחרון סקרנו כאן בשני פוסטים את יציאתו לאויר העולם של הספר "הבתים הלבנים יימלאו".למי שעוד לא הספיק לרוץ לחנויות.. הנה "טיזר" לספר, הישר מבית היוצר של הסופרת עפרה טנא - מחברת הספר. "בית הוא מענה לאחד הצרכים הראשוניים של בני אדם — מחסה. אולם המענה הפיזי לצורך זה הוא רק חלק מן הבית הביוגרפי והבית החברתי שבהם מקופלת התרבות, משועתקת ונוצרת על ידי דייריו.""הבית בתל אביב לפני קום המדינה עוצב על ידי עבודת ה... -
שיגרו מקבל את פרס פריצקר לאדריכלות 2014
26.03.14בנייני הנייר המשובבים של שיגרו באן, צדו את עייני עוד בשלהי שנה ב' של הלימודים לתואר האדריכלות, בזמן שחיפשתי השראה למבנה העשוי חומרים ממוחזרים. אני זוכרת שגלילי הנייר האלה, הסיזיפיות הזו של עוד גליל ועוד גליל - הייתה קסומה בעייני. כל כך הרבה חינניות וחיוניות בדבר הפשוט והמקורי להחריד הזה. זה ממש היה פלא בעיניי שאפשר לבצע דבר כזה.מרגש ואף מדהים עבורי לראות, שגם היום- כשלא מעט זמן חלף, לא רק בתוך מוחה של סטודנטית נלהבת משנה ב' - מצטייר באן כגאון וחד... -
עוד סיבוב של מיכאל יעקובסון בקיבוץ
4.11.13עובדות, מראות, היסטוריה, מתכונים מנצחים מחדר האוכל ,ותיעוד של אתר ההנצחה היפיפה של חיליק ערד בקיבוץ שובל. שוב מעניין לקרוא על ההקשרים האדריכליים, האסתטיים, הפוליטיים ועוד, דרך עריכת דפי ההיסטוריה. כתבה נוספת העוסקת באדריכלות הקיבוצית בבלוג של מיכאל יעקובסון :"ששים שנה לאחר שעזב את הבאוהאוס, כתב מסטצ'קין בראשי פרקים את עמדתו למוסד בו התחנך: "הבאוהאוס הוקם ב-1919, בתקופה של התגלות חומרים חדשים לשימוש בבנייה .... הערכת ערכה של המלאכה בעיצוב המצור, ה... -
מסלולים עוקפים - ביקורת על ביקורת על...
2.11.11נועם דביר סוקר ב"הארץ" את התערוכה "חמישה רגעים - מסלולים באדריכלות של מוזיאון תל אביב" ומציג כדרכו גם ביקורת: תערוכות האדריכלות בארץ עוסקות בעיקר בתיעוד והסטוריה, אין יצוג לשיח העכשיו בתחום, אין ביקורת ועיסוק בתופעות במרחב. אבל מהן באמת הדרכים האחרות לבקר אדריכלות? "את ההתעסקות הרבה בהיסטוריה" כותב דביר, "אפשר לראות כסימן טוב להיווצרות של נרטיב משמעותי לאדריכלות ישראלית. עם זאת, ברצף הארוך הזה של תערוכות היסטוריות חסר מבט מפוכח על המרחב הישרא... -
כיכר אתרים - לשפץ או לפוצץ?
22.06.11...רון המעשי היחיד שיש לו סיכוי והוא הרבה יותר זול מהתוכנית שמציעה יעל מוריה". מוריה לעומתו, טוענת שהתוכנית שלה, שכבר אושרה בעירייה ותקועה בוועדות עקב התנגדויות מצד בעלי הנכסים בכיכר ועלותה 30 מיליון שקל, לא גרנדיוזית ולא מופרזת, אלא הכרחית ומעשית. "זה לא דרסטי. זו לא פעולה אסתטית אלא אסטרטגית והכרחית כדי לחולל שינוי ולגרום לאנשים לרצות לחזור לכיכר". תקראו את הכתבה. אם זה היה תלוי בי, הייתי נותן אותה לאימונים של חיל הנדסה בתרגיל העורף הקרוב. -
מורשת האדריכל אריה שרון
5.06.11...ספרו האוטוביוגרפי של סבו, "קיבוץ + באוהאוס", שיצא לאור ב-1976. גם מיכאל מציין כי באתר "חסר ממד ביקורתי המעריך את מעמדו ואת משמעותה של המורשת התכנונית שהוא השאיר אחריו." ההחלטה לבנות את האתר באנגלית בלבד היא לדעתי החלטה פרובינציאלית ומוטעית. האתר חשוב מדי לשיח האדריכלי בארץ והפיכתו לפחות נגיש ופחות מובן לקהל הסטודנטים בישראל היא טעות. עבור הקהל האמריקאי הוא בכל מקרה הרבה פחות רלוונטי. * התמונה של בית החולים בלינסון, מתוך האתר של אריה שרון.
לא מצאת? פשוט חפש.
סנן תוצאות לדפים מסוג זה
