חיפוש - חדשות , משאבים , מאמרים , #חשמל#תאורה#תוכנית#עבודה#קיים , בינוי , תמא 38 |1| - דף 6
לא מצאת? פשוט חפש.
-
מה חסר בעיר הזאת?
10.08.11שרון רוטברג מספר בבלוג שלו על העיר ניו אורדוס שבסין, עיר שיש בה הכל - מבני ציבור, כיכרות, שדירות רחבות, מבני מגורים ומסחר... רק דבר אחד חסר בה - אנשים. שרון מכיר היטב את העיר הזו מאחר ותכנן בה את אחת ממאה הוילות באחד הפרויקטים השאפתניים ביותר, וגם מעוררי המחלוקת ביותר. 100 וילות שתוכננו על ידי 100 אדריכלים מרחבי העולם וכל אחת משתרעת על 1000 מ"ר. "ניו אורדוס היא ללא ספק אתר הבנייה הכי גדול שראיתי בחיים שלי." כותב שרון. "מעולם לא ראיתי כל כך הר... -
מה קורה כשהנסיעה בתחבורה הציבורית בחינם?
6.11.12ראש עיריית שאטורו שבצרפת עשה מה שמעטים מראשי הערים המתמודדים עם מערכות תחבורה נכשלות היו מוכנים לעשות - הוא אפשר בשנת 2001 שימוש בתחבורה בחינם. מה קרה מאז לעירו הקטנה ומה קרה לערים גדולות יותר שהולכות בכיוון? את זה מגלה לנו איל צאום בפוסט בבלוג שלו."המניעים להפיכת תחבורה ציבורית לחינמית הם ברורים" נכתב בבלוג, "הגדלת מספר הנסיעות וצמצום התנועה, שיפור איכות הסביבה, ייעול המערכת, שירות טוב יותר לתושב, עזרה לשכבות חלשות והחייאת אזורים בעיר. אבל מסתבר... -
קיבעון אנטי אורבני וקיבעון אחר
16.10.11"הקיבעון האנטי-אורבני הגיע לנקודת המפנה" - כתבה נעמה ריבה בפוסט מעניין. לטענתה משבר הדיור נובע מקיבעון של תושבי ישראל באשר לעיר, קיבעון שגורם לרבים להעדיף את הפרבר. מעניין לבחון את הקביעות האלה לנוכח המחאה שאנו רואים כעת גם בניו-יורק, ברצלונה וערים אחרות. ערים שאפילו לטענתה הן המודל המוצלח. בזמן האחרון אפשר לקרוא הרבה מאד כתבות ובלוגים שטוענים שהם יודעים מדוע קמה המחאה ומהו הפתרון הנכון לה. "הכל בגלל _____ (מלא את החסר) !!". בדרך כלל מלווה את... -
עשרת הכללים לעירוניות מוצלחת
26.12.11עמותת מרחב פירסמה בבלוג שלה את עשרת הכללים ליצירה של ערים אנושיות מורכבות ומשובחות. המספר 10 המדויק גורם לי תמיד להרים גבה ולגחך קצת אבל האמת היא שבכללים האלה טמונה לא מעט מחשבה. אחרי שילטון המכונית והשדירות הרחבות והריקות כדאי למתכנני ערים לקרוא ולהתייחס למסמך הזה. עמותת מרחב לא עוסקת רק בתיאוריה, להפך. עם כל חילוקי הדעות שלי איתם אני לא יכול שלא להתפעל מהדרך בה הם פועלים עם ראשי ערים, ובעבודת רגליים בשטח מנסים לשפר את הערים בארץ. הכללים שהם... -
אוטופיה בעיר הקצה – מבט מהעתיד
4.01.12ערן תמיר מציג בבלוג שלו מאמר מיוחד מאד ובלתי שגרתי - מבט אוטופי על הערים בישראל מהעתיד - משנת 2048. במעין ראיה לאחור של תהליכים מתאר ערן את דעתו לגבי הפיתוח האפשרי לערי הקצה, מרכזי המשנה של שלושת הערים הגדולות.ערן מתאר את ההתפתחות בהרצליה למשל: "בעיר הרצליה, שם שהשיפוץ של רחוב סוקולוב שבמרכז הוותיק של עיר לא הצליח להפוך את הירקנים וחנויות הסדקית לבתי-קפה, גילתה העירייה שיש ברשותה כבר לא מעט בתי-קפה ומסעדות, והם נמצאים כולם באזור התעשייה של הרצליה... -
מתמטיקה עירונית והסטוריה אישית
21.02.11תחת הכותרת הלא מעניינת "העיר במספרים" קראתי בכלכליסט את אחת הכתבות הכי מרתקות שפורסמו לאחרונה בנושא בינוי ערים. אבל אני זה לא חוכמה, אני נכשלתי בקורס לבינוי ערים בשנה ג'... בכוונה. ראשית אזהרה - הכתבה עליה אני מדבר עוסקת בבינוי ערים, בתכנון עיר, בהתנהגות שלה. (הופס! קהל הקוראים ירד לחצי). הכתבה גם עוסקת במודלים מתמטים שפותחו על ידי פיזיקאים (קליק! נשארו רק 10 אחוז מהקוראים). גם אין תמונות מלבד צילום מסך מ SimCity (זהו, נשארנו שנינו). ועכשיו... -
איכס! בטון!
3.03.13התקדמות העבודות בטיילת תל אביב גוררת שובל של התנגדויות חדשות, התארגנויות פייסבוק, עצומות והפגנות. הבחירות המתקרבות לראשות העירייה הופכות כל דיון בנושא ל"בעד ונגד חולדאי". אבל כדאי לכולנו לשים לב לדברים שכותב דניאל בבלוג שלו בתפוז."לאחרונה קמה קבוצת מתנגדים לשיפוץ והרחבת הטיילת " כותב דניאל, "טענותיהם המרכזיות: 1. הטיילת גוזלת מרוחב החוף ומבטלת איזור חול טבעי לטובת "בטון". 2. ההרחבה תיצור "רצועת בטון". שוב קלישאת הבטון.. הבטון הוא האוייב.אז רק רצי... -
ראשי רשויות, יש לכם סמכויות – הפעילו אותן.
12.02.12בבלוג "המרפסת" פורסם מכתב גלוי לראשי הראשויות בנוגע לדיור בר השגה כמטרה ציבורית על רקע הדרישה שלהם מהשלטון המרכזי לאפשר להם להוביל פתרונות לדיור בר השגה בערים השונות. במכתב נטען שלמעשה כבר היום יש לראשי הרשויות סמכויות וכח בנושאים של פתרונות דיור, וכי יש בכוחם של ראשי הרשויות, להוביל מהלך יצירתי, ולקחת אחריות גם בנושא זה.בלוג המרפסת נכתב על ידי עורך הדין רון צין העוסק בתחומי המקרקעין ותכנון ובנייה, ולכן כשהוא כותב שיש לראשי ערים את הסמכות החוקית,... -
יעודו המשני של הבית המשותף - מקום לגור בו
30.05.12"ייעודם הראשוני של בניינים בעיר הוא להגדיר את המרחב הציבורי. ייעודם המשני – איחסון בני אדם." הציטוט הזה של פרופסור הלל שוקן מוביל את ביקורתו של ד"ר ירח צור מול עבודותיה של עמותת מרחב המתמקדת רק בשטח הציבורי ומזניחה את הטיפול בבית המגורים."מרחב איננה יכולה להרשות לעצמה את הגישה המוציאה את בית המגורים אל מחוץ לתחום ההתעניינות." כותב צור ומוסיף "מבחינתם של התושבים הרוצים 'למצות את חייהם' בעיר, בית המגורים הוא חלק בלתי נפרד מהעיר, לכן 'הסביבה העירוני... -
על כיכר רבין, מתוך "אדריכלות קונקרטית"
24.10.11לקראת סיום השיפוץ בכיכר רבין בתל אביב מפרסם מגזין ArcHeb פרק מתוך ספרו של שרון רוטברד "אדריכלות קונקרטית". כיכר רבין, לשעבר כיכר מלכי ישראל, תוכננה על ידי אברהם יסקי ושמעון פוזנר. השניים זכו בפרויקט ב- 1952, בהיותם ארכיטקטים שכירים במשרד שרון. התחרות היתה אחת מתוך סדרה של תחרויות ארכיטקטוניות שנערכו באותה תקופה בארץ ושעסקו בעיצובם של אנדרטאות זיכרון לחללי מלחמת העצמאות. את צורת הכיכר קבעו (הרבה יותר מאשר האדריכלים המתכננים) הפוליטיקאים, מחלקת... -
השנה הגורלית של חיפה
28.01.13"ההחלטות שיילקחו במהלך השנה יקבעו אם העיר תהפוך לברצלונה, כפי שהצהירו ראשיה, או שתהפוך לעיר מגה-תעשייתית שבה התושבים ייאלצו לשוטט עם כיסויי פנים ברחובות", כך מזהירה האדריכלית עינת קליש בכתבתה של נעמה ריבה ב Xnet.פעם בחמישים שנה מקבלת עיר הזדמנות שנייה. חיפה עומדת עכשיו לאבד את ההזדמנות השנייה שלה. התכניות לחשמול / שיקוע / הזזת קו הרכבת, תכנית ההרחבה של בתי הזיקוק, תוכנית ההרחבה של הנמל המזרחי, כל אלה מאיימים להפוך את חיפה למחסן התשתית של ישראל. א... -
גוננים - קהילה הקובעת את תכנון השכונה
17.04.12הקהילה בשכונת גוננים בירושלים נאבקת מזה מספר שנים למען הקמת פארק. כיצד הקהילה נולדה והתארגנה? מי הנהיג אותה? עם מי היא שיתפה פעולה ובאילו אסטרטגיות בחרה לפעול? העבודה שכתבתי עונה על שאלות אלה ומראה כיצד קהילה יכולה להתארגן ולהגיע בסופו של דבר למצב בו היא קובעת, יחד עם נציגי העירייה, את עיצובה הפיזי והתוכני של השכונה. במסגרת קורס בנושא "שיתוף ציבור בתכנון" בטכניון כתבתי סמינר על תהליך שיתוף שהתרחש בשכונת גוננים בירושלים (תוכנית פארק המסילה). ה... -
העצמה עירונית בטירת כרמל
21.06.11...ופיים לתכנון המקובל היום ברמת השכונה העירונית בשני ערוצים: שיקום וציפוף של שכונות ומתחמים עירוניים ותיקים והקמתן של שכונות חדשות. עיקר המטרה היא לבחון את אפשרויות הציפוף שניתן להגיע אליהם על ידי שינוי באופן תכנון הרחובות, מכסות קרקע לצרכי ציבור, אופן תכנון מוסדות ציבור, וסוגי הבינוי המקובלים. התוצרים של צוות התכנון הפועל בכל מעבדה כזו מוצגים לציבור בשיתוף עם הרשות המקומית לקבלת משוב. חומר רקע נוסף על המעבדה להעצמה עירונית אתם יכולים למצוא כאן. -
תבחרו אתם - שטוחה או מכוערת?
6.02.11מצטער, לא יכולתי להתחמק מכותרת בסגנון עיתוני הספורט אבל השאלה הזו תופיע בסקר של עיריית תל אביב בשאלה מה לעשות עם כיכר צינה דיזינגוף? לפי ההחלטה של הנהלת העיר תל אביב, חברת סקרים מקצועית תציע ל-2,300 איש, בהם 300 בעלי העסקים הקרובים ביותר למתחם הכיכר, 400 תושבים מאיזור הכיכר כמדגם מייצג לתושבי השכונה ועוד 1,600 תושבים מרחבי העיר, שלוש חלופות:1. שיפוץ הכיכר והשארתה במתכונתה הנוכחית.2. שיפוצה והורדתה למפלס הקרקע.3. שיפוץ הכיכר, הורדה למפלס הקרקע... -
על הפוליטיקה של התכנון
31.07.11מחאת האהלים מציפה על פני השטח בעיות שהיו שם תמיד. פוסט ארוך של שרון רוטברד מדבר על הגורמים הפוליטיים והכלכלים הקובעים את צורת התכנון בישראל הרבה יותר ממתכנני הערים או האדריכלים. רוטברגר מזכיר לנו שכשהמדינה העבירה את השליטה במוסדות התכנון מידיה לידי הועדות היא פתחה את הדלת לכל בעל ענין לשנות גם תוכניות עירוניות. "כיום המצב הוא שהתכנון האורבני בתוך שטחי הקו הירוק מופרט כמעט לחלוטין" כותב שרון, "בפועל, המציאות הזאת יצרה בתחומי הקו הירוק מערכת ת...
לא מצאת? פשוט חפש.
סנן תוצאות לדפים מסוג זה
