חיפוש - חדשות , #עיצוב #עץ #דקורציה #מיתוד , אדריכלות , אדריכלי |1| - דף 9
לא מצאת? פשוט חפש.
-
ועוד כמה מילות הספד על התחרויות בארץ
14.09.11...ה ציבור בארץ מחויב בתחרות?", מוסיף אדר שותפו, "זה משפיע יותר מכל דבר אחר על הרמה האדריכלית ועל יכולתם של אדריכלים לפרוץ קדימה." מספר התחרויות בארץ הלך ופחת בעשרים השנה האחרונות עד למצב העגום בו אנחנו נמצאים כיום. למשרדי האדריכלות הגדולים היה נוח מאד לחבור לגופים הציבוריים ולעבוד רק בתחרויות סגורות שהגבילו את יכולת הכניסה של הצעירים, אבל הכרישים של אתמול מגלים שיש מתחרים גדולים אפילו מהם - משרדי האדריכלות מחו"ל. עכשיו כשמחילים את כללי התחרות ה... -
תחרות תכנון הספרייה הלאומית
12.12.11תכנון המשכן החדש לספרייה הלאומית בירושלים יתקיים כתחרות אדריכלים פתוחה החל מינואר קרוב. הבניין החדש עתיד להיות אחד ממבני הציבור החשובים ביותר שיוקמו בישראל בעשור הקרוב ותכנונו מהווה אתגר אדריכלי. לוח הזמנים צפוף מאד וזה הזמן להתארגן בצוותי תכנון ולפנות את היומן. בחירת האדריכל אשר יתכנן משכן חדש לספרייה הלאומית תיעשה בתחרות פומבית בת שני שלבים. השלב הראשון של התחרות יהיה פתוח לכל אדריכל בעל רישיון בישראל. בסוף שלב זה ייבחרו עד ארבעה אדריכלים,... -
מכת שמש - בנייה ברוטליסטית בבאר-שבע
26.06.14יום חמישי, 3 ביולי 2014, 20:00הגלריה בבית האדריכל, המגדלור 15, יפוהגלריה בבית האדריכל בשיתוף מרכז באוהאוס מציגים:מכת שמש - בנייה ברוטליסטית בבאר שבעעיון מחודש באדריכלות ממלכתית צילומים: גבריאל בן נאים 'טמון בחובו' עבודת וידאו: גלעד אופיר 'מבנה גנרי באר-שבע 1999' אוצרים: הדס שדר, עמרי עוז אמר, ערן טמיר טאוויל שתי תערוכות נפתחות בתמוז ושתיהן עוסקות במדבר ובהתמודדות איתו באמצעות האדריכלות. שתי התערוכות – בגלריה בבית האדריכל ביפו ובמרכז הבאוהאו... -
פרויקט ארגמן - יואב מאירי
6.01.13יום רביעי, 16 ינואר 2013, 20:00בית האדריכל, המגדלור 15 יפוערב עיון לרגל פתיחת התערוכה פרויקט ארגמןבהשתתפות: פרופ' אדריכל רם כרמי - חתן פרס ישראל לאדריכלות, תכנן לאורך 60 שנות עבודתו פרויקטים רבים ושנויים במחלוקת אך כאלה שלא נעדרה מהם היצירתיות והחזון החברתי. מפעל ארגמן ביבנה היה אחת מעבודותיו הראשונות. לאחרונה השלים את חידוש בניין תיאטרון הבימה בתל אביב. פרופ' אדריכל צבי אפרת - ראש המחלקה לאדריכלות בבצלאל לשעבר וכיום מרצה בכיר. אצר את התערוכה ופ... -
התחדשנו!!!
6.04.17...ישן של האתר, אנו שמחים להציג בפניכם את המראה החדש בעיצוב נקי וידידותי במיוחד לגולשים.בעיצוב החדש הושקעה מחשבה רבה וחודשים ארוכים של עבודה מאומצת במטרה לאפשר לגולשינו להמשיך וליהנות מכל התוכן העשיר שהאתר בעזרתכם הגולשים מציג לאדריכלים, מעצבים, מהנדסים, קבלנים וצרכנים בעולם התכנון, העיצוב והבנייה.כל הכלים המוכרים עדיין כאן לשימושכם ובפורמט נוח יותר, אתם מוזמנים ליהנות ממחשבון שכר הטרחה לתכנון אדריכלי ועיצוב פנים המעודכן והמשוכלל ביותר בתחום ללא תשל... -
חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי
23.07.12...בריחוק שנוצר כתוצאה מהעובדה שהחזית שמשמשת להקרנה היא לא תוצר שלנו. ההתייחסות אל החזית היא נייטרלית ועושה שימוש בעיקר במאפיינים הפורמאליים שלה, ואלה לוקחים חלק בתהליך הגיבוש של התוכן וההתאמה בין הנושא המוקרן למצע עליו מתרחש. אדריכלות זה כל כך "יצירתי" וקוד זה כל כך "שכלתני ומרובע"... איך זה מתחבר? אני ממש לא מסכים איתך שקוד זה דבר "שכלתני ומרובע" לעומת תכנון אדריכלי. אם תסתכל על כל תהליך תכנון של מבנה אז הוא גם כן תוצר של "קודים" - חוקים, תקנות... -
קול קורא: תערוכה בנושא תמ"א 38 בגלריה בבית האדריכל
22.01.1238 : תערוכה על התמ"אמה?תערוכה על תמ"א 38 בגלריה בבית האדריכללמה?כי תמ"א 38 היא תכנית משמעותית ביותר אך הדיון בה אינו ביקורתי ואינו אדריכלי.התכנית משמעותית בכמה מובנים: הראשון, במטרתה להציל חיים במקרה של רעידת אדמה.השני, בהשפעתה האפשרית על המרקם הבנוי של הערים הישראליות, בהיותה מנגנון גורף של עיבוי-בינוי הפועל בכל רחבי המדינה.השלישי, במובן החברתי והכלכלי, מכיוון שהמנגנון של התמ"א הופך את חיזוק המבנים ללא-רלוונטי דווקא לאוכלוסיות חלשות יותר ולאלו ה... -
מוזיאון תל אביב החדש - דברי המבקרים
6.11.11...הן ה"לא-אדריכל", אלון עידן מצאו את עצמם מבולבלים והשוו את המקום לתחושת חוסר ההתמצאות שחשים לפעמים בקניון. שניהם גם טוענים שהגלריות והמוצגים משניים יחסית לעוצמת המבנה. בבלוג רשמים ומחשבות כותב מטלון "נראה כי היה כאן ניסוי אדריכלי מקומי, מישהו ניסה לבדוק האם אפשר להקים מבנה שתוכנן באמצעים דיגיטאליים מתקדמים, באמצעות תוכנות מחשב עכשוויות. הניסוי הצליח, החללים הפנימיים המורכבים והמעטפת הפיסולית, הפיתולית, יכולים להעיד על כך." (...) "החללים המרכזי... -
האדריכל רפי סגל נבחר לתכנון הספרייה הלאומית
12.09.12... בסיוע יונתן כהן ומתן מאיר, הוא בוגר תואר ראשון ושני של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ובעל דוקטורט מאונ' פרינסטון, ארה"ב. בתחילת דרכו המקצועית עבד עם אדריכל צבי הקר על תכנון מוזיאון בית הפלמ"ח בתל אביב אשר זכה בפרס רוקח לאדריכלות מטעם עירית תל אביב (2005) ב 2001 זכה בפרס האדריכל הצעיר ע"ש זאב רכטר מטעם עמותת האדריכלים. כיום עוסק בתכנון אדריכלי ואורבני בארץ ובחו"ל ובמקביל מלמד ארכיטקטורה באוניברסיטת הרווארד ובמכללת קופר יוניון בניו יורק. -
תערוכה - אדריכלות, תכנון ופיתוח מישראל לאפריקה
29.03.16הדיון בתולדותיה של האדריכלות הישראלית נטה לעסוק ביחסי הגומלין שלה עם המטרופולינים של המערב. אלחנני (1998) הצביע על השפעות ישירות של תקדימים מערביים על האדריכלות בישראל, ותר אחר האופנים שבהם האדריכלות הישראלית מתעלה על ההשפעות הזרות ומחפשת את המקומי. לעומתו אפרת (2003) העלה על נס את מחויבותם של האדריכלים הישראלים לשיח האדריכלי הבינלאומי ואת בקיאותם.אך האדריכלות הישראלית לא עסקה רק ביבוא וביישום של ידע אדריכלי מן החוץ. משנות השישים עסקו אדריכלים יש... -
תל אביב תחת התקפה
18.04.12...הפרכה - תל אביב בשנות השמונים הייתה אפילו קרובה יותר לתוכנית המקורית של גדס ומצבה אז היה קשה. הצעירים נטשו, לא היה מה לעשות בה, העיר הייתה עיר עם הרבה הפסקה.אחד הדברים שאדריכלים רבים לוקים בהם היא החשיבות העצומה שהם מייחסים לאדריכלות. זו לא האדריכלות שקובעת, לא בתל אביב ולא בטיימס-סקוואר. יש מאות דוגמאות לעיר שזרחה ונבלה וזרחה שוב כשהמבנה העירוני שלה כמעט ולא משתנה.זו לא האדריכלות!טענה שנייה - תל אביב זוהרת והשאר אפורהפרכה - מה שלמעשה כתוב כאן זה... -
פתרונות אדריכליים לתרחיש עלטה ממושכת
18.09.24...כמו גם צפייה בסרטון המוקרן על המסכים המקיפים את הביתן.על הפרויקט תרחיש עלטה ומיצב הקונוסים אחראיים הסטודנטים מהחוג לאדריכלות: עוז טרבלסי, ניצן לוי שלף, ליאב ספי מנצור, שקד משה, רוני רביב, גאיה רון, גאיה רוזנפלד, ליטל שייר, אילון תירם, בעזרת אליאב יוסף ונופר דודבהנחיה ובליווי ד"ר אדר' דנה מרגלית ראש החוג לאדריכלות, ד"ר אדר' דן הנדל, אדר' פאולה פלומבו, המעצבת יעל הרניק וד"ר אדר' גלי ליכטרובלסרטון תרחיש העלטהקרדיט תמונות הדמיות בתרחיש עלטה: ניצן שלף -
האם זה שימור או איפור מצועצע?
11.07.11פוסט מענין מאד של יובל כהן פורסם בבלוג "הרחובות שלנו" ובו הוא מציג את הבעיתיות בשימור אדריכלי כפי שהוא נעשה כיום דרך מקרה המבחן של "מתחם התחנה" בתל אביב. השאלות העולות מהמאמר נוגעות לאופי בו אנו מגדירים שימור: האם מדובר רק בערכים אסטטים? אם הכל מחודש אז איפה הישן? אם המבנה קיים אבל יעודו שונה לחלוטין, האם זה שימור? ובכלל, מה ערכה האדריכלי של התחנה למשל ומדוע יש לשמר אותה? "בארץ" כותב יובל, "בכל הנוגע לשימור במרחבים עירוניים (להבדיל ממרחבים אר... -
על תכנון, בניה וטכנולוגיה בעשורים הקרובים בישראל
15.03.17הפרמטר האנושי, מפגש 3.1: על תכנון, בניה וטכנולוגיה בעשורים הבאים בישראלשיחה עם מתכנן ערים ד"ר קובי יסקי ופרופ' אדריכל יאשה גרובמןבמפגש זה, ישוחחו קובי יסקי ויאשה גרובמן על פני האדריכלות, התכנון והבניה בישראל בשנים הקרובות. בשיחה זו בין שותף בכיר במשרד האדריכלים הגדול בישראל בעשורים האחרונים, לבין אחד מהקולות הבולטים של הקשר בין אדריכלות ותכנון למתודולוגיות ותפיסות תכנוניות חדשניות, ננסה לדון בכיוונים אליהם מתפתחים תחומים אלה היום, כיצד יכולות הפר... -
על שימור ומגורים בקופסת שימורים
5.06.11...ש הרבה מעונות עובדים ברמה אדריכלית גבוה יותר." אם כל זה לא מספיק, בא חוק התכנון והבניה המוצע ומציג את נושא השימור דרך רשימות. מה רע בזה? תקראו את מה שכותב בלוג "המרפסת". הטיעון השני הוא טיעון אדריכלי: השימור מעקר את האדריכלות המקורית והופך יעודים מקוריים למסגרות חסרות תוכן. מוקדים היסטוריים עוברים תהליך סניטציה מאותות הזמן ומשיניו, ומאבדים כל תחושה של זהות שבניינים צוברים במרוצת השנים. החזיתות מקורצפות בזהירות, הפנים מדורדר לשלמות חסרת ה...
לא מצאת? פשוט חפש.
