חיפוש - חדשות , #עיצוב #עץ #דקורציה #מיתוד , בינוי ערים , רשם האדריכלים |1| - דף 1
לא מצאת? פשוט חפש.
-
אדלר - חומסקי בינוי ערים ומיתוג
14.03.11במקום שבו אירית רחמים מהישרדות היא "אדריכלית אירועים", משרד הפרסום אדלר חומסקי מכין תוכנית אב תיירותית לאילת. לא אדריכל, לא מהנדס העיר, אפילו לא מישהו מקומי... משרד פרסום תל אביבי הוא זה שמכין תוכנית אב לעיר. כמה עצוב לקרוא את הכתבה על תוכנית האב התירותית של אילת. תוכנית שהוכנה על ידי משרד הפרסום אדלר - חומסקי. כמו תמיד אצל משרדי פרסום הדוח אומר:1. המצב קשה.2. נדרש שיפור אמיתי וגם שיווק.3. בואו נעשה שיווק.אני מת ממשרדי הפרסום האלה. כמה פעמים ... -
הפלצנות של החוג המקצועי
26.09.11"אני סולד מהפוזות ומהפלצנות המאפיינת חלק מהחוג המקצועי." אומר בכתבה בגלובס קרלוס דרימברג, אדריכל ראשי במשרד השיכון ב"אני לא במקצוע כדי לשחק את הנסיך או את בן הנסיך. בבואי לתכנן אני לא מעמיד את עצמי כנצר של בורא עולם אלא כמשרת ציבור." כרגיל בכתבות של מירב מורן בגלובס, הבמה נתונה לדובר והתוצאה הפעם מרתקת במיוחד. קרלוס מציג את נקודת המבט היחודית של אדם שנמצא בעמדה המכילה לעיתים את משווק הקרקע, היזם, המחוקק וקובע התב"ע והמתכנן, כולם יחד. מנקודה ז... -
עירוב שימושים כן... אבל אצלנו?!? בחיים לא.
31.12.12האדריכלים אשמים. האדריכלים לא יודעים לתכנן עיר כמו שצריך. את הטענות המוכרות האלה אפשר לשמוע בכל פינה. יובל כהן למשל בפוסט בבלוג של תנועת מרחב מאשים את "הפרברים" ומתגעגע לעיר הישנה של ילדותו שבה הנגרייה הייתה מעבר לרחוב.עיר טובה צריכה עירוב שימושים, שילוב של מגורים עם מסחר, מקומות בילוי עם תעסוקה זעירה לפחות. את זה כולנו יודעים, אלו הרחובות המועדפים עלינו בעיר. לא פרברי שינה שוממים מהולכי רגל, לא אזורי תעשייה ההופכים למפחידים בלילה, אנו מעדיפים את... -
פחד ואדריכלות
24.07.13במאמר בשם "הגיאוגרפיה של הפחד" כותבת שלי חפץ על הביטחון האישי בעיר והגבול בין מרחב בטוח למרחב מפוקח. "מדוע", שואלת שלי, "מתכנני הערים אינם מצליחים למגר את תחושות הפחד וחוסר הביטחון מן המרחב העירוני הבטוח"?מתוך הכתבה: "בחירות יומיומיות כמו היכן להסתובב, באיזו דרך לחזור הביתה והחל מאיזו שעה נעדיף לתפוס מונית, נובעות לעיתים מהשפעתו של המרחב על הרגשת הביטחון הכללית של האדם. תחושות כמו פחד וחוסר ביטחון, כפי שמוצגות בציטוטים לעיל, מדירות רבים מאיתנו ממ... -
אות העיצוב לתכנון עירוני 2012 - הזוכים
4.01.12...ירונית בעיר.תחרות "אות העיצוב העירוני" מתקיימת ביוזמת עמותת אות העיצוב ובשותפות עם משרד הבינוי והשיכון, מרכז השלטון המקומי, איגוד מהנדסי ערים, איגוד המתכננים, עמותת האדריכלים המאוחדים, איגוד מתכנני הנוף, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים של הטכניון, המחלקה לארכיטקטורה ובינוי ערים בבצלאל ובית הספר לאדריכלות ויצ"ו חיפה.חבר השופטים בתחרות מנה את: פרופסור אדריכל שמאי אסיף (יו"ר), לשעבר ראש מנהל התכנון במשרד הפנים ומרצה בכיר בטכניון בחיפה. אדריכלית עדנה... -
על כיכר רבין, מתוך "אדריכלות קונקרטית"
24.10.11לקראת סיום השיפוץ בכיכר רבין בתל אביב מפרסם מגזין ArcHeb פרק מתוך ספרו של שרון רוטברד "אדריכלות קונקרטית". כיכר רבין, לשעבר כיכר מלכי ישראל, תוכננה על ידי אברהם יסקי ושמעון פוזנר. השניים זכו בפרויקט ב- 1952, בהיותם ארכיטקטים שכירים במשרד שרון. התחרות היתה אחת מתוך סדרה של תחרויות ארכיטקטוניות שנערכו באותה תקופה בארץ ושעסקו בעיצובם של אנדרטאות זיכרון לחללי מלחמת העצמאות. את צורת הכיכר קבעו (הרבה יותר מאשר האדריכלים המתכננים) הפוליטיקאים, מחלקת... -
אדריכלים בעד שיקוע מסילת הרכבת בחיפה
4.04.11נייר עמדה שפרסמו פרופ' אדריכל ברוך ברוך וד"ר אדריכלית עינת קליש רותם מעמותת האדריכלים בישראל מצטרף לעיריית חיפה ולחברה להגנת הטבע במאבקן למען מעבר הרכבת לאורך חיפה בשיקוע ולא מעל פני הקרקע. הרכבת מתכננת מהלך של "חישמול", כלומר מעבר לקרונות חשמליים ומאחר והדבר כרוך בכל מקרה בעבודות תשתית נרחבות, נקבע שההזדמנות החד פעמית הזו תנוצל לשיקוע המסילה בנקודות מסוימות, למשל כדי ליצור חיבור טוב יותר של העיר חיפה אל הים, חיבור שכיום אינו קיים עקב הצורך ל... -
גינות קהילתיות ככלי בהתחדשות עירונית
14.02.11עמותת מרחב מזמינה את ציבור האדריכלים לדיון על התכנון, הביצוע וההשפקה של גינות קהילתיות. יום חמישי הקרוב, ה-17 בפברואר, בשעה 18:30 גינון קהילתי הנו מסגרת של עבודה משותפת בין אנשים הגרים בסמיכות (באותו הרחוב, שכונה, רובע) לבין רשות מקומית לשם יצירת גינה או טיפוחה. גינות קהילתיות במרכז גוש דן ובניהול התושבים הופכות לתופעה נפוצה יותר ויותר. הן מאפשרות שדרוג והשמשה של המרחב הציבורי, תוך יצירה של קשרים בלתי אמצעיים בין תושבי המקום ואכלוס של מרחבים... -
חזון המחר או תרגיל יחסי ציבור?
12.06.11כתבה ב Xnet מציגה חזון של משרד האדריכלים BIG ובו מכוניות ממוחשבות וכבישים דיגיטלים הופכים את העיר למשהו שונה לגמרי. אבל האם זה באמת חזון או שמדובר פשוט בפרויקט של הדמיות יפות ואחלה יחסי ציבור? כתבתה של נטע אחיטוב מציגה תמונות מסעירות וסרטון הדמיה של העיר העתידית כפי שמשרד BIG רואה אותה בעקבות הכנסת המחשב מאחורי ההגה. מאחר ולא אדם שולט במכונית, ניתן יהיה לצופף מכוניות לשרשראות, לגרום להן לחלוף במהירויות גבוהות ולחצות זו את נתיבה של זו. אבל האד... -
על הפוליטיקה של התכנון
31.07.11מחאת האהלים מציפה על פני השטח בעיות שהיו שם תמיד. פוסט ארוך של שרון רוטברד מדבר על הגורמים הפוליטיים והכלכלים הקובעים את צורת התכנון בישראל הרבה יותר ממתכנני הערים או האדריכלים. רוטברגר מזכיר לנו שכשהמדינה העבירה את השליטה במוסדות התכנון מידיה לידי הועדות היא פתחה את הדלת לכל בעל ענין לשנות גם תוכניות עירוניות. "כיום המצב הוא שהתכנון האורבני בתוך שטחי הקו הירוק מופרט כמעט לחלוטין" כותב שרון, "בפועל, המציאות הזאת יצרה בתחומי הקו הירוק מערכת ת... -
הומור ואדריכלות בדרך אל הים
20.04.11סדרת כתבות וידאו ב Xnet מבטיחה להציג לנו את הדור הבא של האדריכלים בארץ ומתחילה עם משרד דרמן ורבקל והפרויקט "בדרך אל הים" שהוקם במסגרת הביאנלה לאדריכלות נוף עירוני בבת ים. המיצב, שנבנה במקור כפרויקט ארעי לימי הביאנלה בלבד, זכה להצלחה ציבורית כה רבה עד שהוחלט לאמץ אותו כאלמנט של קבע, להנאת תושבי בת ים. לטענת ורבקל, ההצלחה של "בדרך אל הים" נובעת מההקפדה של המשרד לשלב בין מחקר לפרקטיקה: "המטרה שלנו הייתה לבנות מרחב ציבורי אינטראקטיבי, שאפשר ... -
התחדשות עירונית בחיפה?
5.10.11"בשנים האחרונות החליטה עיריית חיפה להתחיל להתמודד עם השכונות הוותיקות ולקדם בהן התחדשות עירונית, במקביל לבניית שכונות חדשות." כך כותבת שני שילה במאמר בדה-מרקר ומתמקדת בואדי סאליב וקמפוס הנמל. אבל לא הכל כמו שטוענת העיריה וביקורת על התנהלותה לא חסר. "העירייה מאפשרת רק לסטודנטים להתגורר בקמפוס הנמל" אומרת עינת קליש-רותם, יו"ר עמותת האדריכלים בחיפה, "אבל סטודנטים הם לא תושבים קבועים עם זיקה אמיתית למקום. אחד הכללים הראשונים להתחדשות עירונית מוצל... -
מי בונה מגדלים בירושלים?
10.03.11תוכנית המתאר החדשה ואדריכלים זרים. במאמר שפורסם בהארץ נכתב על תוכנית המתאר החדשה המציבה בליבה של העיר "עשרות בודדות" של מגדלים. במקור כללה התוכנית הערה שמטרתה לעודד אדריכלים בינלאומיים לבנות במרכז ירושלים. למרות שהסעיף הזה הושמט בסופו של דבר, נראה שהמעורבות הבינלאומית לא מעטה. הכתבה מעלה כמה שאלות חשובות לגבי העיר - עד כמה אפשר לשלב מגדלים בתוך מרקמים היסטוריים ייחודיים מסוגם בעולם? כיצד מתמודדים עם תקנות הבנייה המחמירות המחייבות חיפוי בא... -
פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?
7.11.11שני אדריכלים מכובדים מציגים השבוע את דעתם על תרבות הדיור בארץ ובתל אביב במיוחד. האדריכל סעדיה מנדל בכתבה ב Xnet והאדריכל עופר קולקר בגלובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהיש... -
האם תל אביב היא מדינת אוייב?
28.11.11האם תל אביב היא מדינת אוייב? למה כדאי לעיריית חיפה להפציץ את חדרה? על השאלות האלה אני מתכוון לענות בכנס של עמותת מרחב בנושא "העיר כמנוע לצמיחה כלכלית". בהרצאה שלי אציג טענה שהעיר אינה מנוע כלכלי ושתחבורה טובה תמיד אינה הפתרון. בואו בהמוניכם ותביאו עגבניות רקובות. את אנשי מרחב אני מכיר לא מאתמול. האדריכלים החברים בעמותה הזו עושים בהתנדבות פעילויות רבות למען ערים טובות יותר. הם דיברו על מצוקת הדיור שנים לפני שהיה מודרני להפגין ברוטשילד, ובזמן ש...
לא מצאת? פשוט חפש.
