חיפוש - אב , כנס , עיר |1| - דף 12

• 

  להורדת הכיכר שילחו את הספרה 1!

  21.12.11
  ...ורית בחצי מפלס ויצירת רחבה מרכזית מוגבהת. נוצרה מערכת רציפה ונגישה של שתי רחבות עיקריות, ליד קולנוע רב-חן וליד מלון סינמה".*התמונה מתוך הכתבה - הצעתו של האדריכל לשיקום הכיכר.קשה להתווכח עם הטענה של צבי שגם התוכנית החדשה תיצור למעשה כיכר לא שימושית. בניגוד לכיכר הבימה או כיכר העיריה, זו כיכר המוקפת מכל הכיוונים בכביש. הסיכוי שלה להוות מקום עירוני שוקק אינו גבוה במיוחד. המכוניות לעומת זאת בהחלט יקבלו עוד שטח. ועוד חניון.כתבה מומלצת, היכנסו לקרוא.
• 

  המאבק בין העבר לעתיד

  15.12.11
  ...עירים קיימים, אין להם שום יכולת לפרוץ את בועת הנדל"ן שנשלטת בידי יזמים, שבוודאי יעדיפו אדריכלים ותיקים, ששולטים בביצת הבירוקרטית הישראלית. מורין לוקחת את הכדור הלאה:(...) אז מה קורה? איך זה שרבים וטובים רוצים ליצור שינוי אבל שום דבר לא קורה בשטח? מהם החסמים ליצירת אורבניות משגשגת בארץ?את כל אלו אנו רוצים להעלות בקבוצה הצעירה החדשה שאנו פותחים: תב"ע א' – קבוצת תכנון אלטרנטיבית. זו תהיה קבוצה שתפסיק לדבר ותתחיל לעשות. מטרתנו היא לבחור בכל פעם מ...
• 

  עיר צפופה, עיר גדולה

  8.12.11
  בכנס האחרון של עמותת מרחב דובר רבות על צפיפות עירונית ויתרונותיה. "הערים שלנו לא צפופות מספיק" היא אמרה שנתפסת כעת כעובדה. אבל האם זה באמת כך? הבלוג "תכנון בירושלים" מציג את הדרכים המעניינות בהם אדריכלים יכולים לשקר לעצמם דרך סטטיסטיקה. הבעיה הגדולה ביותר של מדד הצפיפות היא שמחלקים את מספר התושבים לשטח השיפוט המוניציפאלי. זו כמובן שטות מוחלטת מאחר והשטח כולל בערים מסויימות שמורות טבע, אזורים חלקאיים ועוד. בחישוב כזה ברור למשל שירושלים תצא מאד...
• 

  פרויקט eco-skin - בין מציאות לאוטופיה

  28.11.11
  ... עובדים, נתוני הסביבה והתקציב. גם לה ברור שהצעה כזו בעייתית לפעמים מבחינת הישום ונתפסת לעיתים כאוטופיה אבל כדבריה בסיכום "בין מציאות ואוטופיה – יש לאפשר לכל אדם להתמודד עם הסוגיה האקולוגית בדרכו שלו. לשיטתנו, עדיף שיפור קטן על פני קפיאה על השמרים, מהטעם הפשוט: אין לנו את הפריבילגיה להמשיך להתעלם." הפרויקט ממשיך להתפתח כמחקר במשרד עינת קליש רותם אדריכלים, במטרה ללמוד את השפעתו האפשרית על המרחב הציבורי. * התמונה מתוך הכתבה. הכנסו וקראו עוד.
• 

  נתנו לי דדליין אז הנחתי את העיפרון

  24.11.11
  ...שיגרתית לגבי הדרך בה אנחנו מתכננים. "הפרויקט שלי מציג תכנון פתוח קצה" אומרת ליעד. "זה אומר שהפרויקט נועד יותר להעלות שאלות שנובעות מהתכנון, למשל איך אני חושבת שהתושבים יסתדרו עם העובדה שתיירים עוברים להם מתחת לבתים? איך אבטא חלל אדריכלי בו המשתמש מתבונן על העבר? בו בזמן שהשכבה המוצעת שלי היום מהווה הארכיאולוגיה של מחר? אלו שאלות ספציפיות לקונטקסט ונוספות אליהן גם הרבה שאלות של שימור. האם לגעת פיזית בארכיאולוגיה? איזה ממצא הוא פרה הקדושה ומהי...
• 

  בין ברוידא, מעוז ונורמן פוסטר, על צניעות וגאווה

  23.11.11
  ...ו ובזירה נשמעים גם טיעונים לאומיים (לאומניים?) "היו זמנים שקינאו בתשתיות של בריטניה בכל העולם" אומר בכתבהסר ג'יימס דייסון, אחד התומכים בפרוייקט. "הרכבות, הכבישים והביוב מיקמו אותנו לפני המתחרים האירופים שלנו במירוץ התעשייתי, אבל איבדנו את האמביציה של אבותינו הקדמונים. הגיע הזמן שנעשה משהו". עליזה ברוידא ורות מעוז, האדריכליות שזכו בפרס קרוון על פרויקט פארק רידינג, קיבלו אותו לדברי השופטים בזכות "תכנון רגיש, מלומד ופורץ דרך". בכתבה הן מספרות על...
• 

  שינקין כמשל

  20.11.11
  לקראת השיפוץ המיועד של רחוב שינקין בתל אביב סוקרת נטע הלפרין בעכבר העיר את התהפוכות שעברו על הרחוב. המקום שהיה הדבר הכי לוהט והפך בשנים האחרונות לסתמי, האם הוא עוד יכול לקום לתחייה? האם מישהו בכלל רוצה אותו עדיין כסוהו של תל אביב? ביקורת על השיפוץ המתוכנן מושמעת בכתבה מפיו של האדריכל יובל יסקי "הרצון של העירייה להקנות שפה אחידה לרחובות המתחדשים מביס את הרעיון של תל אביב כעיר של גיוון ומגוון" ... "בשנים האחרונות יש נטייה לעיצוב יתר, שמבטל את ה...
• 

  כסף קונה טעם... לבן ונקי

  9.11.11
  המעצבת רונית כפיר כותבת שוב פוסט מושחז ומצחיק על התרבות הישראלית ועיצוב הפנים כפי שהוא מתבטא בסידרה "מעושרות" ובמסעדת "מסה" התל אביבית. מסתבר שאם אתה רוצה להראות היום יוקרתי, אתה צריך להסתפק בשחור ולבן - הטעם הישראלי הנובורישי. רונית כותבת בדיוק על הנושא הזה מתוך התבוננות על תופעות בתרבות שלנו כמו הקטלוג של איקיאה וכעת - הסדרה "מעושרות": "הבתים האלו כאילו נבנו עבור הווה ועתיד מתמשך, אבל ללא עבר. בשיטוט באתר של קולגה שמעצבת למאיון או לאלפיון, ...
• 

  היכל התרבות והסובייט העליון

  7.11.11
  ראיון מרתק עם האדריכלים קולקר - קולקר - אפשטיין מתפרסם היום בגלובס. קולקר - קולקר - אפשטיין הם המשרד האחראי על שיפוץ היכל התרבות בתל אביב ומשכו לעצמם לא מעט אש בתקופה האחרונה מאדריכלי שימור ומבקרים. בכתבה עונה עופר קולקר למבקרים וגם מתייחס לתחרויות בארץ, לקבוצות הרכישה ולתרבות הדיור ה"חזירית". על התכנון המקורי של היכל התרבות אומר קולקר "היכל התרבות של דב כרמי וזאב רכטר (...) הושפע מהסגנון הסובייטי. התפיסה הייתה שהאמנים צריכים להיות מרוחקים מה...
• 

  הסאגה של בצלאל ממשיכה - האם עכשיו עוברים לתל אביב?

  7.11.11
  האם לאחר כל הסאגה סביב התחרות האדריכלית, האקדמיה של בצלאל תעבור לתל אביב? כתבה במעריב ירושלים מציגה את החשש לאחר שמסתבר שהאקדמיה בצלאל שכרה בניין בתל אביב "במטרה להקים במקום שלוחה תל אביבית של המכללה". בשבוע שעבר הבהירו בבצלאל שאין להם כוונות לעבור לתל אביב אבל כרגיל עשו את זה בצורה עקומה למדי. תוכנית התואר השני של בצלאל פועלת בתל אביב כבר שנים וכוללת כ 50 סטודנטים. את המבנה שעמד נטוש עד כה ברחוב דב הוז 16 - 18 שכרה האקדמיה מעיריית תל אביב וב...
• 

  איך הופכים את החצר למקום בילוי לכל המשפחה ?

  6.10.11
  ... רצית הרבה דשא שהילדים יוכלו להתרוצץ, לשחק בכדור.. כן ברור שצריך לחסוך במים אפילו המשרד פרסום שבו אתה עובד היה מעורב בפרסומת עם ההיא, היפה שהפנים שלה תוך כדי סלוגן "ישראל מתייבשת" הופכים לחרבים ומחורצים. אז כן - הכנרת חשובה, אבל החלום שלך לא פחות. לדנה, אשתך לעומת זאת היה חשוב כמה דקלים אמרה שזה מזכיר לה את תאילנד אחרי הצבא, שיהיה. הגינה מוכנה. במילה אחת – חלום. בשתי מילים - חלום שהתגשם. עכשיו ממש הגעתם אל המנוחה והנחלה. יש רק את העניין הקטן הז...
• 

  לכל אדם זכות לדיור

  25.09.11
  ...מים או מוזנחים לאלטרנטיבה עירונית חדשה. קבלת החלטות צריכה להיות דמוקרטית ומבוזרת יותר – יש לקבל החלטות מרחביות לאחר שקילת ההשלכות החברתיות שלהן (לצד הכלכליות והסביבתיות), ובמוסדות שיש בהם ייצוג הולם לכל חלקי החברה. משאבי המרחב והטבע הם של כלל הציבור – תהליכי ההפרטה שהתחולל בישראל בעשורים האחרונים העבירו בצורה מפלה, בלתי מבוקרת ובלתי שקופה משאבים נרחבים מכלל הציבור לקבוצות קטנות וליחידים. יש לדרוש תמורה נאותה עבור השימוש במשאבי המרחב והטבע...
• 

  להפריט את מהנדס העיר

  11.09.11
  בלוג המרפסת ממשיך וסוקר עבורנו את חוק התכנון והבניה העומד לפני אישור הכנסת ונדון בוועדות. אחד השינויים בחוק הוא הצורך להעביר את התוכניות בפני מכוני בקרה פרטיים שיאשרו את התאמת התוכנית לדרישות. אבל האם גוף פרטי באמת יעשה את העבודה טוב יותר ממהנדס העיר? בפוסט הדן על גבולות ההפרטה נכתב "השימוש במילה 'בקרה' הוא מכבסת מילים. בשלב שלפני הוצאת ההיתר מחליף מכון הבקרה את מהנדס העיר, ואילו בשלב שלאחר הוצאת ההיתר מחליף מכון הבקרה את הפיקוח העירוני. זוהי...
• 

  ירוחם עולה על מדים ... או שלא?

  5.09.11
  כתבה ב"כלכליסט" מציגה את פרויקט המגורים שיוקם בירוחם ומיועד לאנשי הקבע של עיר הבה"דים. אבל האם המעבר המתוכנן של צה"ל לדרום ב 2014 באמת יגרום למשפחות אנשי הקבע לגור בעיר? היזמים חושבים שכך הדבר אבל מאחורי הסיבוב קורץ לכולם כביש 6 שיגיע מצומת הנגב למרכז. למרות שירוחם קיימת כבר 60 שנה מסתבר שמעולם לא נבנו בה דירות כפרויקטים של יזמים. בראשית הדרך הוקמו הבתים על ידי עמידר ובהמשך על ידי דיירים בשיטת "בנה ביתך", אבל רק לפני שלושה חודשים זכו חברות יז...
• 

  מודיעין נגד הירוקים

  22.08.11
  ...במגורים ולא בחיות וציפורים."אלפי יחידות דיור תקועות כעת בוועדה המחוזית מול הערות והתנגדויות של החברה להגנת הטבע. והכלי החדש שהביא ראש הממשלה לזירה - הווד"לים, יכול לשבור את חוקי המשחק ולהעניק לעיריה אפשרות לעקוף את הוועדות. אבל למה באמת החברה להגנת הטבע כל הזמן מתנגדת? הסיבה כמובן פשוטה מאד, כיום הדרך היחידה להיות שותף בתכנון הוא על ידי הגשת התנגדויות לוועדה. בניגוד למקומות אחרים, אין בישראל חובה בחוק לשתף את הציבור בתכנון עוד בהתהוותו. הדרך הי...