חיפוש - חדשות , אבן , אדריכלות , בינוי ערים |1| - דף 3
לא מצאת? פשוט חפש.
-
שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה
17.10.11לאחר ביטול תוכנית ספדיה שלפיה עתידות היו להיבנות 20,000 יחידות דיור באיזור עמק הארזים בירושלים, הבינה העיריה שהדרך היחידה לגדול היא בציפוף השכונות הקיימות. לכאורה, פרויקטים של פינוי-בינוי והגדלת אחוזי בניה בשכונות אמורים לפעול לטובת התושבים, אז למה יש קולות של התנגדות? ירושלים כמשל לפרויקטים של ציפוף שכונות אדריכלים רבים ומתכנני ערים מציגים כל הזמן את נושא הצפיפות העירונית הנמוכה כבעיה. הפתרון לבעיה נראה פשוט מאד - לשפץ ולצופף. לכאורה אין מי שי... -
איכס! בטון!
3.03.13התקדמות העבודות בטיילת תל אביב גוררת שובל של התנגדויות חדשות, התארגנויות פייסבוק, עצומות והפגנות. הבחירות המתקרבות לראשות העירייה הופכות כל דיון בנושא ל"בעד ונגד חולדאי". אבל כדאי לכולנו לשים לב לדברים שכותב דניאל בבלוג שלו בתפוז."לאחרונה קמה קבוצת מתנגדים לשיפוץ והרחבת הטיילת " כותב דניאל, "טענותיהם המרכזיות: 1. הטיילת גוזלת מרוחב החוף ומבטלת איזור חול טבעי לטובת "בטון". 2. ההרחבה תיצור "רצועת בטון". שוב קלישאת הבטון.. הבטון הוא האוייב.אז רק רצי... -
יעודו המשני של הבית המשותף - מקום לגור בו
30.05.12"ייעודם הראשוני של בניינים בעיר הוא להגדיר את המרחב הציבורי. ייעודם המשני – איחסון בני אדם." הציטוט הזה של פרופסור הלל שוקן מוביל את ביקורתו של ד"ר ירח צור מול עבודותיה של עמותת מרחב המתמקדת רק בשטח הציבורי ומזניחה את הטיפול בבית המגורים."מרחב איננה יכולה להרשות לעצמה את הגישה המוציאה את בית המגורים אל מחוץ לתחום ההתעניינות." כותב צור ומוסיף "מבחינתם של התושבים הרוצים 'למצות את חייהם' בעיר, בית המגורים הוא חלק בלתי נפרד מהעיר, לכן 'הסביבה העירוני... -
על כיכר רבין, מתוך "אדריכלות קונקרטית"
24.10.11לקראת סיום השיפוץ בכיכר רבין בתל אביב מפרסם מגזין ArcHeb פרק מתוך ספרו של שרון רוטברד "אדריכלות קונקרטית". כיכר רבין, לשעבר כיכר מלכי ישראל, תוכננה על ידי אברהם יסקי ושמעון פוזנר. השניים זכו בפרויקט ב- 1952, בהיותם ארכיטקטים שכירים במשרד שרון. התחרות היתה אחת מתוך סדרה של תחרויות ארכיטקטוניות שנערכו באותה תקופה בארץ ושעסקו בעיצובם של אנדרטאות זיכרון לחללי מלחמת העצמאות. את צורת הכיכר קבעו (הרבה יותר מאשר האדריכלים המתכננים) הפוליטיקאים, מחלקת... -
התחדשות עירונית בחיפה?
5.10.11...וה צדק" - תהליך שבו שכונה מוזנחת עם אוכלוסייה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך נהפכת לפנינת נדל"ן. לדעת מהנדס העיר חיפה, האדריכל אריאל וטרמן, זה הזמן של ואדי סאליב: "נכון שהיזם הראשון נתקל בקשיים, אבל הוא גם ירוויח יותר. כשאני למדתי אדריכלות, חברים שלי קנו חושות בנווה צדק. כולם צחקו עליהם. נכון שהראשונים אוכלים אבנים, אבל בסוף הם ירוויחו יותר מכולם". אבל למרות שהעיריה רוצה בכך ומשפצת תשתיות, והיזמים משגיחים ומחפשים הזדמנות, גם כאן הבירוקרטיה שמה מקלות בג... -
העצמה עירונית בטירת כרמל
21.06.11המעבדה להעצמה עירונית מיסודה של עמותת מרחב מזמינה את הציבור ליום עיון על העצמה עירונית בטירת כרמל, ביום שלישי, ב-28 ביוני, בשעות 9:30-14:30, במרכז הנוער ברחוב כרמלים 6. ליום העיון שותפים עיריית טירת כרמל והמשרד להגנת הסביבה. במהלך יום העיון יתבצע סיור בשטח, יוצגו המודלים של המעבדה וכן יתקיים דיון בהצעות ופתרונות. המעבדה להעצמה עירונית של עמותת מרחב היא כלי להעצמה וציפוף של שכונות וערים בישראל. מטרתה של המעבדה, לפתח מודלים עירוניים חלופיי... -
על הפוליטיקה של התכנון
31.07.11מחאת האהלים מציפה על פני השטח בעיות שהיו שם תמיד. פוסט ארוך של שרון רוטברד מדבר על הגורמים הפוליטיים והכלכלים הקובעים את צורת התכנון בישראל הרבה יותר ממתכנני הערים או האדריכלים. רוטברגר מזכיר לנו שכשהמדינה העבירה את השליטה במוסדות התכנון מידיה לידי הועדות היא פתחה את הדלת לכל בעל ענין לשנות גם תוכניות עירוניות. "כיום המצב הוא שהתכנון האורבני בתוך שטחי הקו הירוק מופרט כמעט לחלוטין" כותב שרון, "בפועל, המציאות הזאת יצרה בתחומי הקו הירוק מערכת ת... -
תבחרו אתם - שטוחה או מכוערת?
6.02.11מצטער, לא יכולתי להתחמק מכותרת בסגנון עיתוני הספורט אבל השאלה הזו תופיע בסקר של עיריית תל אביב בשאלה מה לעשות עם כיכר צינה דיזינגוף? לפי ההחלטה של הנהלת העיר תל אביב, חברת סקרים מקצועית תציע ל-2,300 איש, בהם 300 בעלי העסקים הקרובים ביותר למתחם הכיכר, 400 תושבים מאיזור הכיכר כמדגם מייצג לתושבי השכונה ועוד 1,600 תושבים מרחבי העיר, שלוש חלופות:1. שיפוץ הכיכר והשארתה במתכונתה הנוכחית.2. שיפוצה והורדתה למפלס הקרקע.3. שיפוץ הכיכר, הורדה למפלס הקרקע... -
שוויץ ואיטליה במרכז יהוד
5.07.11... בטוח שהרעיון של ראש עיריית יהוד רע כל כך. ואם לתת פתחון פה לאחד הטוקבקים בכתבה: "מה תל אביבי בדיוק בסגנון שהומצא בגרמניה בשנות העשרים-שלושים והועתק לכאן ללא כל הקשר מקומי וללא מחשבה?... אני מוכן להמר שלאותם הכותבים הביקורתיים על האדריכלות הישראלית, אין שום בעיה עם אוכל איטלקי השולט בתל אביב, או עם אופנה איטלקית או עם עיצוב מוצרים איטלקי... כל אלה בסדר מבחינתם. זה גם הולך טוב עם האספרסו. בדירת הבאוהאוס, אלא מה." * התמונה מהדמיות היח"צ לפרויקט -
מתחם עדן בירושלים לדוגמה
13.11.11אנשים שואלים "מה לעזזאל כבר נתנה לנו המחאה החברתית?" לכאורה התשובה היא כלום, שום דבר, אבל מתחת לפני השטח יש שינויים כשקיבעון של שנים ביחס שבין האזרח, הרשות והיזמים משתנה. פוסט בבלוג "תכנון בירושלים" מספר על הליך האישור של מתחם עדן בעיר. מתחם עדן, המכונה כך על שמו של קולנוע עדן ששכן במקום, מיועד לבניה של מגדל מגורים בן 24 קומות, מלון ורחוב מסחרי. אדכירל התוכנית המקורית הוא דניאל ליבסקינד (שמפתיע הפעם ומציג תכנון בלי שפיצים) בשיתוף עם יגאל לוי ... -
תחבורה, נת"צים ורחוב אבן גבירול
23.10.11האדריכל איתי הורוביץ כותב בבלוג שלו רשימה על תחבורה בכלל ועל נת"צ (נתיב תחבורה ציבורית) אבן גבירול בפרט. עיקר הפוסט מלין על כך שהעיריה לא שיתפה את בעלי החנויות והדיירים ברחוב בהחלטותיה. על פי סוחר איתו דיבר הורוביץ, היקף הקניות ברחוב ירד בעשרות אחוזים יחסית לשנים שעברו. איתי מזכיר בבלוג שלו את העובדה שרחוב אבן גבירול רק סיים שיפוץ שפגע בעסקים בו ונזהר לכן מלקבוע מסקנות מוקדמות. נראה שהמסחר אמנם נפגע אבל האם זו אשמת הנתצים? השיפוץ? לי אישית יש... -
הספריה העירונית הניידת - פרויקט מיוחד
30.06.11...יפה והפרוייקט הופעל בשכונה אחת - שכונת זיו בחיפה. כוונת היוזמים היא לבנות רשת מדפים ליצירת ספריה ציבורית בתוך העיר ובהמשך להפיץ רשתות דומות בערים אחרות. לשם כך כמות הספרים שנאספה לצורך התחזוקה הראשונית לא תספיק... ופה אתם מתבקשים לעזור. מארגני הפרויקט מבקשים את תמיכתכם. צרו איתם קשר והעבירו אליהם את הספרים שאין לכם חפץ בהם, את הספרים שעומדים כאבן שאין לה הופכין על מדף הספרים ואולי את הספרים ששוכבים בבוידם. צרו איתם קשר דרך פייסבוק בדף זה. -
השיכון למזרח והתכנון מלב מערב
19.01.12לקראת יום העיון מפרסם ערן תמיר כתבה מרתקת בבלוג ערסיטקטורה. כתבה שעוסקת בתכנון השיכונים בשנות החמישים והשישים וגם במתח העדתי "בין המתכננים האשכנזים שכפו, לכאורה, את גישתם המודרניסטית והאירופית על דיירים שבאו מן המרחב המוסלמי.""למרות שבמרכז התערוכה עומדות דווקא דוגמאות קונקרטיות וחוויות אישיות" כותב ערן, "ולמרות הנימה הלא פולטית המאפיינת אותה, נקראת התערוכה, לפחות אצל אחדים, ככתב אישום נגד מדיניות השיכון הציבורי בישראל"... "כשאנשים מגיבים לאישום ... -
למי שייך הרחוב?
13.06.11בהמשך לדיונים בבלוגים ולכתבה הקודמת, נותן לנו אליאב מבלוג "הרחובות שלנו" דוגמה קונקרטית למקום בו שליטת המכוניות על הרחוב הורסת אותו. רחוב הר-סיני בתל אביב משמש כמגרש חנייה מאחורי בית הכנסת הגדול. הרחבה שתוכננה בשנות ה-30 ככיכר בסגנון איטלקי, נשכחה מהתודעה העירונית, והסיבה העיקרית לכך היא העובדה המצערת היא משמשת בעיקר כלי רכב.ה תמונה המצורפת כאן ומקורה בבלוג מציגה יפה מאד את הבעיה: רחבה נעימה עם קשתות שנועדו למסחר ובתי קפה ולבטח הייתה שוקקת אם... -
עירוניות חדשה בפרויקט הרובע ביפו
19.09.11יובל הכהן סוקר בבלוג "הרחובות שלנו" את פרויקט הרובע ביפו - "דוגמה יחידנית למרקם עירוני בר קיימא". פרויקט הרובע הממוקם ברחוב יפת ביפו וכשהחלו עבודות הבנייה ב-2003, הוצעו בו דירות במחירים נמוכים יחסית למיקומו המרכזי. בשונה מפרויקטים למגורים שנבנים כיום ביפו, הרובע לא תוכנן מעולם לאוכלוסייה עשירה. יובל מציג את המגרעות של המקום הבנוי כשיכון ציבורי אחד ולמרות הפגמים כותב "מדובר באחד הפרויקטים היחידים בגוש דן בפרט ובארץ בכלל שיתרונותיו בפירוש עולים...
לא מצאת? פשוט חפש.
