חיפוש - אדם , עיר |1| - דף 4

• 

  הסדרה עצמית של אמנות הרחוב

  3.03.16
  ... מאבקו של האינדיבידואל בסביבה בה הוא חי. מאבק על סימון טריטוריה, על נראות ועל הצורך להישמע ולהביע את רצונותיו ומחשבותיו ולא להיבלע בין ההמון או להיכנע לשליטתו של הריבון.בערב דיון זה נדבר על האופן בו חיים אורבניים משפיעים על האדם, כיחיד וכקבוצה. על מאבקיו של היחיד בעיר הגדולה, על האופן שבו חיי עיר משפיעים על מצבו המנטאלי, תרבותי וחברתי. נדבר על גבולותיו של היחיד בתוך המערכת בה הוא מתקיים וחי, על האופן שהוא יוצא נגדה, מורד בה, תוחם את גבולותיו בה ו...
• 

  פרס עזריאלי לאדריכלות הוענק לסטודנטיות מהטכניון

  23.12.15
  ... לייבוביץ קטפה את הפרס הראשון (60,000 ₪) על עבודתה "מושעא מושעא": מבט מחודש על שכונת התקווה והצעה לעידוד יוזמות פרטיות של תושבים בשכונה. נועה גנץ זכתה במקום השני (25,000 ₪) על עבודתה "מינוס 400": חשיבה מחודשת על המפגש בין אדם לסביבה במרחב ים המלח. במקום השלישי (15,000 ₪) זכה עמית שלוש מבצלאל על עבודתו "Total Stage". טקס הענקת הפרס התקיים בראשית השבוע במוזיאון תל אביב לאמנות בהשתתפותם של בכירי עולם האדריכלות. קרן עזריאלי ישראל, בהנהגתה...
• 

  מבט לאמנות הרחוב והגרפיטי בישראל

  19.10.15
  ... אישית, אותו צריך האדם העירוני - התושב - לפענח ולהבין כחלק מסביבת חייו.משתתפים:עדי סנד // אדריכל ואמןרעי דישון // יזם תרבות / בין הקוביה הלבנה לקוביה האפורה - על סצנת הגרפיטי (ואמנות הרחוב) הישראליתחוי ליבנה // אדריכלית נוף / עיר בשרות עצמיעוז מדר // אדריכל ואמן / השפה והחוקים הלא כתובים של האמנות במרחב הציבוריאוצרת ומנחה: מעצבת מיטל פרגריום חמישי, 29 אוקטובר 2015, 19:00זהזהזה גלרייה לאדריכלות, נמל תל-אביב יפו.למידע מלא אודו התערוכה יש ללחוץ כאן.
• 

  כנס - עיר המחר

  12.10.15
  כנס שלישי בסדרה, 22-20 באוקטובר 2015 מרכז הכנסים ע"ש קונרד אדנאואר, משכנות שאננים, ירושלים.הכנס "עיר המחר - לחיות בעיר מעורבת בעתיד" הוא הכנס השלישי בסדרת כנסים העוסקים בנושא החיים בערים מעורבות שהקרן לירושלים ומדרשת אדם מקיימות בירושלים. הכנס בוחן את החיים בערים מעורבות לאור השינויים הרבים המתרחשים בארץ ובעולם בעקבות תהליכים כלכליים, פוליטיים, חברתיים, טכנולוגיים, תרבותיים ואחרים. תנועת פליטים ומהגרים גוברת והולכת, גלובליזציה כלכלית, קונפלי...
• 

  פרס פריצקר הוענק לפריי אוטו יום לאחר מותו

  29.03.15
  ...: "אני כל כך שמח לקבל עכשיו את הפרס ומודה לחבר השופטים ולמשפחת פריצקר. מעולם לא עשיתי דבר כדי לזכות בו. המניע האדריכלי שלי היה לעצב סוגים חדשים של בניינים כדי לעזור לאנשים אומללים, בעיקר בעקבות אסונות טבע... ניצב לפניכם כרגע אדם מאושר".פרס פריצקר נחשב לפרס החשוב ביותר בתחום האדריכלות, והוא מוענק זו השנה ה-40. בעבר זכו בו אדריכלים ידועי שם כפרנק גרי, רם קולהאס וזאהה חדיד.שווי הפרס הוא 100 אלף דולר. אוטו, שנולד בגרמניה בשנת 1925, היה אדריכל, מעצב ו...
• 

  עיר המתוכננת למכוניות

  22.05.14
  ...ני אדם. עם זאת נראה כי גם במקרה הזה ישנה התכנסות לאותן קופסאות ענק, "Big Boxes" אמריקאיים, חסרי זהות, כשמרבית המאמץ העיצובי מושקע באולמות התצוגה. במקרה של לובינסקי זו תהיה קומת גלריה שתציג דגמי גלריות כך שייראו כמרחפות.לעומת הכתבת, טוקבקיסט יוצא נחרצות נגד הפרויקט-"אם היינו משקיעים את אותה האנרגיה על תחבורה ציבורית ולא פרטית אולי היה זה אפשרי להיות אדם בלי רשיון בישראל, ואולי היה כאן קצת יותר מקום לנשום. גוש דן - שמלת בטון ומתכת, אתה הגלות שלנו."
• 

  הקרב על המרחב העירוני?

  24.03.14
  האם נכון להגיד שלא הבגד עושה את האדם אלא האדם עושה את הבגד?אסתר זנדברג מעלה שאלות חשובות באמת, על מה שנעשה ולא נעשה כשבאים לתכנן פה עיר. בין אם עיר חדשה לגמרי או עיר חדשה-ישנה. זנדברג טוענת, ש"כיכרות וגם מדרחובים לא עושים ערים. ערים הן אלה שעושות כיכרות ומדרחובים. העיר תחילה, אחר כך "חוויה חושית מרהיבה". באשר לכיכר העצמאות השנויה במחלוקת אשר בעיר נתניה, כיכר שהיא "אינטרקטיבית" ומהווה את אחד ממיזמי ההתחדשות העירונית - מוסיפה זנדברג כי "מדובר אמנם...
• 

  העיר שלי

  6.03.14
  ...ולא יודעת מה זה בכלל להיות לא תל-אביבית. העיר הזאת, העיר שלי, עולה היום על גדותיה ולא במובן הטוב של שפע ומבחר...אמנם הייתי עוד ילדה אבל אני זוכרת הרבה. איך תל-אביב תמיד שפעה במרחב ציבורי תוסס, בבתי קפה מגניבים, בחנויות הומות אדם, באמנים מיוסרים, בתרבות, במוזיאונים, בתאטראות, בקונצרטים, במועדונים בפאבים, בגנים ציבוריים, באירועים קהילתיים, חברתיים ועוד ועוד.עוד כששדרות רוטשילד היו רק חול, והריצוף היחידי בגינת שנקין היה מכסה הביוב, תל-אביב הסתדרה מצ...
• 

  האריה שאהב תות

  16.02.14
  החי הצומח והדומם; הפרפר, העץ, הבטון; מערכת אקולוגית-אדריכלית אחת הומוגנית. כשאנו מעצבים סביבה, היא צריכה להיות כזו המכילה בתוכה את הצרכים של כולם. אך פעמים רבות, רק האדם הוא אזרח סוג א'.. ולא תמיד הטבע, גם אם הוא עירוני, או מבוית, מקבל מקום אמתי של כבוד.האדם ניכס לעצמו את הירוק, החי, הנושם, שהנם בעלי יתרונות כה רבים וערך רב כל-כך לחיי היום-יום שלנו. האם חשבתם פעם מה קורה לתהליך התכנון כשהאזרחים שאינם בהכרח הולכים על שתיים, הופכים להיות אזרח סוג א...
• 

  מי יודע באיזו שנה לא יהיה מקום לבנות על כדור הארץ?

  3.02.14
  ...בות הבאות... אבל גם בגלל הרבה סיבות אחרות.תכנון המוסראנחנו חיים בעידן בו קצב ההתפתחות והשעטה קדימה הוא לפעמים בלתי יאומן. אם נסתכל אחורה 5, 10, 20 שנים - קשה להאמין לפעמים מה היה אז, לעומת ה"היום" ולעומת ה"מחר". התכנון עבור האדם והסביבה אינו יכול לשקוט על השמרים. יש נסיון, יש רצון, אך הבניה- התכנון והטכנולוגיה לא באמת השתנו באופן שהופך עולמות. נכון, הם התקדמו, והשתכללו, וגדלו, והתרחבו.. אבל, אנו יודעים היום כל כך הרבה- באשר לסביבה, ולאורח החיים, ...
• 

  הצגת בוגרים - Mapping the Common

  29.01.14
  ...הקריטריונים לבחירה היו סוציאליים, כלכליים וסביבתיים. הסטודנטים התבקשו לתכנן ולעצב פתרון פשוט למורכבות החברתית, הסביבתית והקהילתית סביב כל אחד מהאתרים. זאת מתוך אמונה שעיצוב טוב ופשוט משפיע מיד ובאופן אינטואיטיבי על ההכרה של האדם באשר הוא אדם, וכן שהטיפול הנקודתי יוכל להוות קטליזאטור חברתי ולהשפיע על מעגלים נרחבים, ולקשר בין המימד הפיזי של העיר לבין מוקדי האנרגיה של העיר. הפרוייקט בוצע בהנחייתן של אדר' טלי כהן אנדרסון ואדר' לילך ענבר גרוסברד, ובסי...
• 

  הקרב על המדרכה

  6.01.14
  ... וכן עצים, פחים ותשתיות תקשורת, חשמל וניקוז. כל אלו - עוד לפני שמביאים בחשבון גורמים ניידים שמשתלטים על שטח הולכי הרגל עצמם, כמו כלי רכב החונים על המדרכה ושולחנות בתי קפה.""המלה 'נגישות' היא מלה רעה ולא נכונה. ברגע שאתה מדבר על שתי אוכלוסיות, אתה בדרך כלל מדיר אוכלוסייה אחת. עיצוב סביבת האדם באדריכלות מביא בחשבון רק מושג של אנשים 'נורמליים' – אך האחריות של האדריכלים היא גדולה יותר: אתם מחליטים אם אנשים נכנסים לחברה או יוצאים ממנה". (איקי בר-חיים)
• 

  רכבת הפרברים

  26.12.13
  ...על כך שמשרד אדריכלים חייב לקבל עליו את ההזדמנות והאפשרות לתכנן את הבניין רוחבית בסביבתו, וליצור מערכת אקולוגית-אורגנית שלמה, ולא "ייצור" תחום בגבולות מגרש.יצירה אדריכלית נמדדת ביום בהיר אחד, בו אדם אחד, צועד ועושה בה שימוש. מה שבטוח במקרה הזה - תושבי האזור יכולים להרגיש בנוח ובביטחון, לפחות כשהם מחכים לרכבת. השלב הבא יהיה כנראה רכבות ממוגנות, אך את זה נשאיר לבעלי מקצוע אחרים.להמשך קריאה, בכתבתם של נעמה ריבה וגור וולנר, על המבנה החדש והייחודי הזה.
• 

  תכנון עירוני וטופוגרפיה

  16.10.13
  האם אנו כמתכננים מתעלמים מהטופוגרפיה? לדבריה של ד"ר טלי חתוקה, ראש המעבדה לעיצוב עירוני בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל-אביב, "קשה למצוא בישראל סגנונות בנייה שהם ייחודיים ליישובים שיושבים על "קו טופוגרפיה": "היו ניסיונות לעשות בינוי שונה שמתייחס לטופוגרפיה, למשל בחיפה ובירושלים, אבל כיום 'ניסויים אדריכלים' מהסוג הזה אינם בנמצא. מה שעושים בדרך כלל זה פיתוח מסיבי, והמבנים עצמם נראים אותו דבר בכל מקום, שטוח או טופוגרפי". גיל שלמה מסביר ...
• 

  עתיד שכונות המגורים בישראל

  10.07.13
  טלי חתוקה, מייסדת וראש המעבדה לעיצוב עירוני הפועלת בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב, כותבת במגזין "אלכסון" על עתיד שכונות המגורים בישראל.לפי חתוקה, לשכונה מאפיינים והגדרות שונות עבור התושב המתגורר בה, עבור היזם ועבור המתכננים וקובעי המדיניות. חתוקה מדגישה את חשיבות השכונה כיחידה מובחנת בערי ישראל, ומנתחת כיצד תפיסות ארגוניות שונות בתכנון השכונה משפיעות בסופו של יום על מרקם החיים בשכונה עצמה, יחסי הגומלין בין השכונה לעיר וכמובן על ה...