חיפוש - חדשות , אדריכלות נוף , בינוי ערים , תל אביב |1|
לא מצאת? פשוט חפש.
-
תכנית השימור החדשה של תל אביב
26.02.12האדריכל אמנון בר אור פרסם בארכיג'וב טור דעה מורחב על תכנית השימור של תל אביב. אמנון לא חוסך ביקורת מעיריית תל אביב ומהדרך המטעה בה היא מפרסמת את תכנית השימור. כך הופך חישוב כלכלי - פוליטי לקמפיין פרסום.עיריית תל אביב התחילה לפני 15 שנה תוכנית שימור בה הוגדרו... שימו לב! 1500 מבנים לשימור בעיר! זהו מספר עצום, לא הגיוני ומופרז לחלוטין שהגיעו אליו בזכות לחצים של אנשי שימור שאינם מבינים את הנזק העצום שהם גורמים לעיר. קביעה שמבנה מיועד לשימור מגבילה מ... -
איכס! בטון!
3.03.13התקדמות העבודות בטיילת תל אביב גוררת שובל של התנגדויות חדשות, התארגנויות פייסבוק, עצומות והפגנות. הבחירות המתקרבות לראשות העירייה הופכות כל דיון בנושא ל"בעד ונגד חולדאי". אבל כדאי לכולנו לשים לב לדברים שכותב דניאל בבלוג שלו בתפוז."לאחרונה קמה קבוצת מתנגדים לשיפוץ והרחבת הטיילת " כותב דניאל, "טענותיהם המרכזיות: 1. הטיילת גוזלת מרוחב החוף ומבטלת איזור חול טבעי לטובת "בטון". 2. ההרחבה תיצור "רצועת בטון". שוב קלישאת הבטון.. הבטון הוא האוייב.אז רק רצי... -
תל אביב תחת התקפה
18.04.12... על התלאבביבים המנותקים מצד אחד ועל הערסים של הפריפריה מצד שני מתרומם בטוקבקים וכמעט כולם מתעלמים ממה שכתוב במאמר.הטענה העיקרית המושמעת בכתבה מנוסחת כך - בישראל מתכננים שכונות ולא ערים. זו הסיבה שאין עירוניות בשום מקום מלבד בתל אביב שחלקה תוכנן על ידי גדס. בזכות תכנון זה, תל אביב זוהרת וחיה וכל השאר אפור.ובכן... מה אני יכול להגיד על זה... מלבד "____" המתבקש?(בנקודה זו מגיעה התנצלות ממני, יובל כרמי, לנחום כהן על הביטוי בו השתמשתי.)כל כך קל להפריך ... -
שינקין כמשל
20.11.11לקראת השיפוץ המיועד של רחוב שינקין בתל אביב סוקרת נטע הלפרין בעכבר העיר את התהפוכות שעברו על הרחוב. המקום שהיה הדבר הכי לוהט והפך בשנים האחרונות לסתמי, האם הוא עוד יכול לקום לתחייה? האם מישהו בכלל רוצה אותו עדיין כסוהו של תל אביב? ביקורת על השיפוץ המתוכנן מושמעת בכתבה מפיו של האדריכל יובל יסקי "הרצון של העירייה להקנות שפה אחידה לרחובות המתחדשים מביס את הרעיון של תל אביב כעיר של גיוון ומגוון" ... "בשנים האחרונות יש נטייה לעיצוב יתר, שמבטל את ה... -
על כיכר רבין, מתוך "אדריכלות קונקרטית"
24.10.11לקראת סיום השיפוץ בכיכר רבין בתל אביב מפרסם מגזין ArcHeb פרק מתוך ספרו של שרון רוטברד "אדריכלות קונקרטית". כיכר רבין, לשעבר כיכר מלכי ישראל, תוכננה על ידי אברהם יסקי ושמעון פוזנר. השניים זכו בפרויקט ב- 1952, בהיותם ארכיטקטים שכירים במשרד שרון. התחרות היתה אחת מתוך סדרה של תחרויות ארכיטקטוניות שנערכו באותה תקופה בארץ ושעסקו בעיצובם של אנדרטאות זיכרון לחללי מלחמת העצמאות. את צורת הכיכר קבעו (הרבה יותר מאשר האדריכלים המתכננים) הפוליטיקאים, מחלקת... -
אדריכלות וכסף, הרבה כסף
8.04.12גוף חדש שמטרתו להתנגד לתוכנית מתאר 3700 של תל אביב הולך ומתגבש. קואליציה של שומרי טבע עם שוחרי פיתוח, אנשי נדלן ואחד ישראל גודוביץ' חוברים יחד במטרה לעצור את תוכנית הפיתוח של רובע עירוני חדש בצפון תל אביב, מצפון לשדה דב. מאמר במקומון תל אביב now מספר על התארגנות בשם "אין לי עיר אחרת"- תוכנית פעולה שהוקמה על ידי תושבים ותיקים שגרים באזור תל אביב וצפון תל אביב שהתארגנו יחד לתוכנית "להצלת הגוש הגדול" ולהקפאת תוכנית העירייה 3700. בראש התוכנית עומ... -
קולנוע מוגרבי - להיות אופנתי ולהפסיד הזדמנות
11.01.12בבלוג של דניאל מתפרסת היום דעתו לגבי החלטתה של עיריית תל אביב שלא לאשר מגדל במתחם קולנוע מוגרבי -"החלטה אפנתית ושגוייה". דניאל הולך שוב נגד הזרם ומראה איך "יפי הנפש העירוניים" מכתיבים אפנות ופוגעים בפיתוח של העיר.התכנית של היזמים בעלי הקרקע למקום היא לשחזר במדויק את הקולנוע עם שני אולמות גדולים להקרנות סרטים ומופעים ולבנות בחלקו האחורי מלון של חמש קומות ומעליו מגדל מגורים. התב"ע למקום מאפשרת כרגע בנייה רש של 5 קומות אולם בתכנית השימור של תל אביב ... -
תחבורה, נת"צים ורחוב אבן גבירול
23.10.11האדריכל איתי הורוביץ כותב בבלוג שלו רשימה על תחבורה בכלל ועל נת"צ (נתיב תחבורה ציבורית) אבן גבירול בפרט. עיקר הפוסט מלין על כך שהעיריה לא שיתפה את בעלי החנויות והדיירים ברחוב בהחלטותיה. על פי סוחר איתו דיבר הורוביץ, היקף הקניות ברחוב ירד בעשרות אחוזים יחסית לשנים שעברו. איתי מזכיר בבלוג שלו את העובדה שרחוב אבן גבירול רק סיים שיפוץ שפגע בעסקים בו ונזהר לכן מלקבוע מסקנות מוקדמות. נראה שהמסחר אמנם נפגע אבל האם זו אשמת הנתצים? השיפוץ? לי אישית יש... -
חיפה עיר עולם... וגם תל אביב לא
25.12.11...ת ישראל היא מדינת סטארט-אפ, עם 120 חברות בנאסד"ק, שמחציתן הוקמו או מונהגות על ידי בוגרי הטכניון. עם 3 חתני פרס נובל והישגים רבים נוספים." המיזם מתוכנן לייצר פעילות כלכלית בהיקף של 6 מיליארד דולר, למשוך 400 חברות חדשות וליצור 22 אלף משרות קבועות... וכולן בניו יורק. ככה עובד הכח של עיר בכלל ושל עיר-עולם בפרט. הוא מושך פעילות כלכלית אליו. את הטובים ביותר, את מניבים ביותר תמצאו שם. לפריפריה ישארו הפירורים. במימדים כאלה אפילו תל אביב היא פריפריה. -
האם תל אביב היא מדינת אוייב?
28.11.11האם תל אביב היא מדינת אוייב? למה כדאי לעיריית חיפה להפציץ את חדרה? על השאלות האלה אני מתכוון לענות בכנס של עמותת מרחב בנושא "העיר כמנוע לצמיחה כלכלית". בהרצאה שלי אציג טענה שהעיר אינה מנוע כלכלי ושתחבורה טובה תמיד אינה הפתרון. בואו בהמוניכם ותביאו עגבניות רקובות. את אנשי מרחב אני מכיר לא מאתמול. האדריכלים החברים בעמותה הזו עושים בהתנדבות פעילויות רבות למען ערים טובות יותר. הם דיברו על מצוקת הדיור שנים לפני שהיה מודרני להפגין ברוטשילד, ובזמן ש... -
עם הגב לכאן, עם הראש לשם
9.09.11אין ספק שזה נשמע מעולה "Tel Aviv Global City"... ממממ, כל כך מעולה שאין בעיה לעירית תל אביב לגייס תקציבים ומשרות לטובת פעילות שתהפוך את העיר ליקרה יותר על חשבון הפריפריה. למזלנו את המהלך יסכלו החלמאות, קוצר הראייה והאינטריגות של מנהלת הפרויקט. המושג "עיר עולם" והבעיה בהגדרת עיר כזו המונח "עיר עולם" (Global City) מגיע במקורו מספרה של הסוציולוגית פרופ' סאסקיה סאסן, "העיר הגלובלית". הספר בחן היבטים שונים של חיים אורבניים בקונטקסט גלובלי, וזיהה את ... -
פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב
21.11.12כתבה מעניינת ב"כלכליסט" מתארת את הנוכחות המוגברת של סטארט-אפים באזור שדירות רוטשילד. לכאורה נראה שזו עוד כתבה המהללת את תל אביב ואת האורבניות החיונית שלה אבל אם קוראים בתשומת לב אפשר לגלות את התהליך שמחזק ומחליש את העיר."בשנים האחרונות" נכתב בכתבה, "נהפכו שדרות רוטשילד בתל אביב לאבן שואבת לבנייני משרדים, בנקים ועורכי דין. אחריהם באו גם מסעדות היוקרה, בתי הקפה, הברים ומבני הבאוהאוס לשימור שנהפכו לנכסי נדל"ן לוהטים. אלא שבשלוש השנים האחרונות נהפך ה... -
פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?
7.11.11שני אדריכלים מכובדים מציגים השבוע את דעתם על תרבות הדיור בארץ ובתל אביב במיוחד. האדריכל סעדיה מנדל בכתבה ב Xnet והאדריכל עופר קולקר בגלובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהיש... -
עיר צפופה, עיר גדולה
8.12.11...פות היא מדד לאיכות העיר - אתם רוצים כנראה לגור בפורודיס (17.8 אלף תושבים לקמ"ר). אה, אתם מדברים רק על ערים גדולות - אתם מתכוונים נתניה, ראשון לציון (14.5), או בת-ים (23.6). ערים ממש גדולות? זה ירושלים (12.9). מה, אין תל אביב ברשימה? כן, יש. תל אביב וחיפה עם 10.5 אלף תושבים לקמ"ר בנוי. אז מה זה אומר? כלום. בדיוק ככה. אין ממש התאמה בין הצפיפות בעיר לאיכותה, ליוקר המחיה בה או למדדים רצויים אחרים. או, סביר יותר, שגם דרך החישוב הזו מוטעית. -
טיילת חוף מגבול בת ים לגבול הרצליה
12.07.11לפעמים כדאי לשוטט בבלוגים שאינם מקצועיים אבל נכתבים על ידי חובבי אדריכלות. מתי עלה והבלוג שלו על תל אביב הם דוגמה טובה. באחד הפוסטים האחרונים לוקח אותנו מתי ועובר בטיול מצולם לאורך החוף מבת ים ועד הרצליה. "עם השלמת ופתיחת גשר רידינג והשביל עד תל ברוך מתקרב לסיומו אחד הפרויקטים הגדולים של עיריית תל אביב יפו" כותב מתי, "הפרויקט מאפשר רצף הליכה ורכיבה מגבול בת ים לגבול הרצליה, כ 14 קילומטרים. בשנה אחרונה נחנכו שלושה קטעים שהפכו את החלום למציאות...
לא מצאת? פשוט חפש.
