חיפוש - חדשות , אוכ |1| - דף 8

• לחיות בגן עדן

  11.01.16
  רוב המכריע אוכלוסיית העולם מתגוררת בערים, כשתהליך העיור הולך וגובר עם השנים. מאז המהפכה התעשייתית נתפסת העיר כמקום מזוהם וצפוף אשר אינו ראוי למגורי אדם. כתשובה לכך נולדו יצורי כלאיים בדמות ערי גנים למיניהן ופרוורי שינה חד גוניים. האם התשובה לעיר היא הפרוור? בשנים האחרונות, אנחנו מבינים שלא. האם עיר צפופה צריכה להיות גם אפורה ומזוהמת? גם במקרה הזה, בשנים האחרונות, אנחנו מבינים שלא. בשיחה עם הגר ונעמה, נדבר על העיר כמקום הטוב ביותר והבריא ביותר לחי...
• 

  המציאות טפחה על פני החזון

  27.05.13
  ... מתכון שממשיך לייבש יישובים, לייצר איזורי שינה ולרכז את התעסוקה במגדלי עזריאלי.התגובות מגיעות מכמה כיוונים.אדריכל יובל יסקי, ראש המחלקה לארכיטקטורה באקדמיה בצלאל, היה מהוגי הרעיון של "עיר מדינה" וב"מסמך סלמה" המליץ על ריכוז האוכלוסין במטרופולין אחד מרכזי. אבל בכתבה ב"הארץ" גם הוא תוקף את הדו"ח: "הפשרת קרקעות פירושה שחרור חטיבות קרקע גדולות והעברתן כמקשה אחת לידי תאגידי בנייה גדולים. מה שנבנה עליהן במרבית המקרים אלה מתחמי מגדלים מסוגרים לאוכלוסייה...
• 

  בטון חשוף וביקורת אדריכלות

  2.04.13
  ...א הצבע ובכלל אני חולק לחלוטין על הצורך של הבניין בנוכחות מונומנטלית. יש שיפוט לא קטן בניסוח "שיכוני הטיח המושפרץ" אבל גם הם משדרים משהו. למרבה הפלא הם משדרים משהו נעים לגרים בתוכם. לא משנה מה אנחנו האדריכלים נגיד, חלק גדול מהאוכלוסיה רוצים לגור בבית נעים, זה הכל. לא שישדרו להם מונומנטליות, חומות כלא או יספרו להם עד כמה האדריכלות מפעימה וייחודית.אנחנו האדריכלים צריכים מדי פעם להפסיק ולדבר רק עם עצמנו ולהסתכל על האדריכלות שאנחנו מייצרים כאנשים "מהר...
• 

  האם יש יותר מדי גינות ציבוריות?

  29.03.13
  ... מ"ר לנפש בקנה מידה עירוני, אבל רוב הרשויות לא עומדות אפילו בהקצאה המינימלית הזו. ביחס לעולם זה נמוך מאוד, אפילו בהשוואה למדינות צפופות מסוגן של הולנד, איטליה ובריטניה... צריך להעלות את ההקצאה לנפש, ולעשות הבחנה בין צרכים של אוכלוסיות שונות, ושל אזורים שונים בארץ מבחינה אקלימית וטופוגרפית. אין דין ישוב הררי כמו חיפה או ירושלים כדין נתניה או תל אביב".יודן: ""הבעיה היא לא כמות השטחים הפתוחים, אלא איכותם. השטחים הציבוריים הפתוחים לא נמצאים במקומות ש...
• 

  פתרונות מגורים יצירתיים ברחובות וואדי ניסנאס

  5.03.13
  ...שנענו לאתגר והציגו שלל פתרונות יצירתיים. "הקורס נולד בעקבות מחאת האוהלים של קיץ 2011. אשתקד, הסטודנטים התמודדו עם מציאת פתרונות דיור עבור שכונת בת גלים", מספרת מיכל יוקלה. "השנה, החלטתי לעסוק במציאת פתרונות עבור האוכלוסיה הערבית בשכונת וואדי ניסנאס. 30 סטודנטים הגישו במסגרת התרגיל המסכם, הצעות ורעיונות לפתרון מצוקת הדיור בשכונה. במסגרת התרגיל, הסטודנטים סיירו בשכונה ושוחחו עם תושבים ובעלי תפקידים. בנוסף הם חקרו ולמדו מאפיינים דמוגר...
• 

  שכונה ריקה

  19.02.13
  ...ה. בכתבה מרתקת ב Xnet הוא מתאר רחובות ללא אנשים, גני משחקים ללא ילדים, מרכז מסחרי עייף ומחירי נדל"ן נמוכים. שכונה אחת כמשל לישובי פריפריה של גגות אדומים."הרציונל העירוני מאחורי שכונות הווילות הישראליות" כותב עילם, "היה משיכת אוכלוסייה יהודית חזקה לערי השדה החלשות ושמירת התושבים המבוססים לבל ינטשו את הערים האלה. הנחת היסוד של קובעי המדיניות הייתה ועודנה: אם לא יינתנו לאזרחים האלה מרחב מספק ובתים חדשים, הם יעדיפו מגורים במרכז הארץ, וזאת משום שהיתרו...
• 

  העיר והאופוס ה31 של תום בייקין-אוחיון

  23.01.13
  ...תב תום בהקדמה, "המבוסס על סדרת הרצאות שהעברתי באירוע 'בית ריק – הקיבוץ', מבקש להתחקות אחר ההיסטוריה של הדבר הזה שלו אנו קוראים עיר (...) מה עושה קהילה של תושבים להיות עיר ולא כפר או קיבוץ, או כל ישוב מסוג אחר? האם זה דחיסות האוכלוסייה? קיומם של בניינים גדולים? או האם זה משהו אחר?מקובל להבין עיר כמקום שהתחיל ככפר או ריכוז אוכלוסייה קטן ואט אט גדל לממדים של עיר. היום, אם אני לא טועה, החישוב עומד על למעלה מ70,000 תושבים. אבל, התפיסה הזו מתעלמת מהיבט...
• 

  סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל

  14.01.13
  ...אחרי שהשכונה הפכה לגטו חרדי ומוזנח.דן איתן בשיחה עם עמוס גיתאי על ההתיישבות האנושיתדן איתן שופך אור על התפתחות האורבניזם לאורך ההיסטוריה במקומות שונים בעולם. כיצד נולדו מודלים של ערים כתוצר של תכתיבים שלטוניים או מתוקף צרכי האוכלוסייה.ד"ר דיאנה דולר על ההשפעות שעיצבו את הקמפוסים האוניברסיטאיים ישראלד"ר דיאנה דולב חוקרת את האופי הארכיטקטוני של מבני הקמפוסים באוניברסיטה העברית בירושלים ומצביעה על השפעות השיח החברתי והפוליטי בארץ על האופי הארכיטקטונ...
• 

  עירוב שימושים כן... אבל אצלנו?!? בחיים לא.

  31.12.12
  ...ה שוממים מהולכי רגל, לא אזורי תעשייה ההופכים למפחידים בלילה, אנו מעדיפים את ה"עירוב שימושים" הזה.אבל מי לעזאזל נגד? אנחנו.לא בכובע של המתכננים, אנחנו בכובע של רוכשי הדירות. מרביתנו לא מוכנים לשום "עירוב שימושים". אפילו עירוב אוכלוסיה אנחנו לא רוצים. אנחנו מעדיפים לגור בשכנות ל"אנשים כמונו", שקטים כאלה, בלי מוזיקה מזרחית. אנחנו בטח שלא רוצים לגור מעל שוק או רחוב תעשייתי. אנחנו רוצים את זה קרוב, אבל לא אצלנו.נזכרתי בכל זה עכשיו בעקבות מאבק חדש של ד...
• 

  העיר התחרותית, העיר החברתית

  18.12.12
  ...העיר התחרותית' היא הגישה המוכרת לנו יותר כיום בישראל" כותב שלוש, " בגיזה זו ה היעד העירוני המוביל הוא השאיפה לצמיחה כלכלית, תוך תחרות עם הערים השכנות למשיכת עסקים ואוכלוסייה חזקה (...). הגישה של 'העיר החברותית', לעומת זאת, מוכרת פחות כיום בארץ. העיר החברותית שואפת להטיב קודם כל עם התושבים הקיימים, ולא רק למשוך תושבים חדשים. סימן ההיכר שלה הוא השקעה בהולכי הרגל, גם על חשבון תנועת כלי הרכב, על ידי חידוש רחובות עירוניים".שווה לקרוא. הנה הקישור שנית.
• 

  שלושה סיבובים בקיבוץ נען

  17.10.12
  מיכאל יעקובסון מפרסם בבלוג שלו שלוש רשימות העוסקות בקיבוץ נען. חדר האוכל, בית גלילי, אולם הספורט, גן הזיכרון, התיאטרון הפתוח, בית ברל ועוד. את כל אלה מלווה מיכאל בחומרי ארכיון, צילומים מעודכנים, סיפורי הסטוריה והעיקר, בדעתו ובתחושותיו בביקור במקום."כבר הרבה זמן שאני משתוקק להגיע ולבקר בקיבוץ נען" כותב מיכאל, "הרבה אדריכלים הותירו בו את חותמם וניתן להעביר בו כמה שעות טובות באחת מגלריות האדריכלות המרשימות שביקרתי בהן. אפשר 'להיפגש' כאן עם חנן הברון...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...משתמשים בכלים פרמטריים גם בתכנון אדריכלי? יש בתכנונים האדריכליים שלכם אלמנטים לא קבועים, זורמים, משתנים? אנחנו משתדלים להשתמש בכלי תכנון פרמטריים בעבודה שלנו אבל לא תמיד זה מתאפשר לנו. בפרויקט מגורים שתכננו בירושלים שמיועד לאוכלוסיה חרדית לקחנו את 'מרפסת הסוכה' וההגדרות ההלכתיות שלה בתור פרמטרים, ויצרנו ווראיציות שונות של החזית על-סמך אותן הגדרות. פרמטרים אקלימיים הם גורם חשוב נוסף בעבודה שלנו ואנחנו משתמשים בכלים אלה יחד עם סימולציות אקלימיות כ...
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ... במספרם) מחליפים אותם. העיר נופלת בשממון, חזרה לשנות השמונים. אנא שימו לב לעובדות הבאות: ת״א האמיתית המחזיקה את המרובה, היא קטנה מאד, בין הירקון ובין אבן גבירול, הים ורוטשילד, בסך הכל ששה אחוז מן השטח העירוני של תל אביב-יפו ואוכלוסיית המתחם הזה הוא סביב עשרה אחוזים מן התושבים (אלה הצעירים הנזכרים מעלה). המתחם הלא גדול הזה הוא העיר האמיתית. כלל העיר תל אביב עדיין מפתחת שכונות פרווריות בלבד, כי אין לה אומץ תכנוני כלל. לדוגמא, השטח בין רחוב אלנבי וב...
• 

  אדריכל של מכונות מגורים

  28.06.12
  ...המפורט של נוה אביבים כולה, שהיא מפסגות התכנון העירוני בישראל. העיקרון המרכזי היה מגוון רחב של מרחבים ציבוריים ומשותפים, שיצרו מקום שהזכיר קיבוץ. את מקומם של בתי הקיבוץ הקטנים החליפו מבנים בני 8 או 14 קומות, ואת מקומו של חדר האוכל החליף קאנטרי-קלאב עם בריכות שחייה, מדשאות ומגרשי טניס וספורט. התושבים שוחררו מהצורך לנדוד כדי לזכות בשירותים הבסיסיים: בשכונה היו שלושה מרכזי מסחר שכונתיים (שניים מהם תיכנן דורון) וביניהם שובץ פארק שכונתי ענק, בנוסף לגינ...
• 

  אז לאן אנחנו הולכים מכאן?

  29.04.12
  ... כתבה ב Ynet את האפשרות שמרכז הארץ כולו יהפוך ל"מגלופוליס" - עיר רציפה כמעט שתשתרע מחדרה ועד לאשדוד (כגודלה של לונדון רבתי) ותכיל 8 מליון בני אדם. לדעת מציגי הרעיון ישראל פשוט קטנה מדי מכדי להחזיק יותר ממטרופולין אחד. לדברי ראש המחלקה לארכיטקטורה באקדמיה בצלאל, יובל יסקי, הבעיה כרגע היא העובדה שהממשלה והציבור עדיין כבולים בחשיבה של פיזור אוכלוסין והשקעות בפריפריה. לא משנה לאיזו מהגישות אתם מסכימים יותר או פחות, מעניין לקרוא את הדעות המובאות בהן.