חיפוש - תגובות , חדשות , אור , ממד , פרנק גרי |1|

• 

  להשתחרר מהמבט..

  23.03.14
  הנה כתבה מרתקת מפרספקטיבה אחרת - תרתי משמע.שנים רבות אנו נסמכים ומפארים את אמנות הפרספקטיבה, ככלי לתיאור מרחבי. מעניין לגלות שכבר לפני הרבה שנים, הכמיהה לייצוג תלת-מימדי שאינו תלוי נקודת מבטא ספציפית, הובילה לפיתוח של מספר שיטות שאינן מדוברות מספיק בעגה המקצועית. הטכנולוגיה מתפתחת בקצב מדהים, מדובר בגילויים המשנים מציאות עבור מקצוע האדריכלות. היכולת ליצור מודל תלת מימדי מורכב- שהוא ממוחשב ומאפשר להוציא במהירות גדולה פרספקטיבות תכניות חתכים חזיתות...
• 

  ארכי-תור 82, מגורים וסביבה בבת ים

  3.07.11
  ... השישים, רמת הנשיא בשנות השבעים, ועד לשכונת אנה פרנק העדכנית. נכיר את מאפייני המבנים, שטחי הציבור והתכנון המרחבי המקורי והתפתחותם עד היום. בנוסף נכיר מבני ציבור: מוזיאון בת ים, מגדל המים ועוד. * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * האירוע מאורגן על ידי עמותת האדריכלים אין צורך בהרשמה מראש, למידע נוסף - יורם רז, 050-6313246 מחירים : חברי עמותת האדריכלים / גימלאים / סטודנטים : 30 ש"חסטודנטים חברים בעמותה 20 ש"חאחרים : 50 ש"ח
• 

  חיוטין התפטרו מתכנון מוזיאון הסובלנות

  4.10.11
  "אדריכלי מוזיאון הסובלנות המתוכנן במרכז ירושלים, ברכה ומיכאל חיוטין, התפטרו השבוע, פחות משנתיים לאחר שהאדריכל פרנק גרי משך את ידיו מהפרויקט השנוי במחלוקת." נכתב ב Xnet. "מאיימים בהתפטרות" אומר אתר "הארץ". קצת רקעאת בנית מוזיאון הסובלנות יזם מרכז ויזנטל ואת תוכנית המוזיאון המקורית הכין האדריכל פרנק גרי שבסופו של דבר עזב את המיזם. בתחרות אדריכלים שערך מרכז ויזנטל לאחר פרישתו של גרי זכתה ברכה חיוטין, שתכננה את הבניין מחדש בצורה צנועה בהרבה ובתקצ...
• 

  העתיד מאחורינו

  24.06.12
  ...ובבי קולנוע. יונתן מתייחס בכתבה לבניינים "עתידניים" אמיתיים שנבנו - טרמינל TWA בנמל התעופה קנדי בניו יורק, מרכז פומפידו בפריז ועוד. הוא משתמש באדריכלות והעיצוב של הסרט כדי לאפיין את האדריכלות הדיגיטלית החדשה במבנים בתכנונם של פרנק גרי או זהה חדיד. את ביקורתו על העיצוב בסרט הוא מתמצת: "את הסרט הזה כבר ראינו" (...) אכזבה מהעולם האדריכלי העתידני שבחרו להציג בסרט שאינו שונה במאומה ממה שכבר נעשה בקולנוע בעשורים האחרונים. כתבה מומלצת לאדריכלים ומעצבים.
• 

  מוזיאון הסובלנות, כי אין כמו הצלחה של בדיחה טובה

  6.05.12
  מיכאל יעקובסון ממשיך לסקר ב Xnet את סיפורו של מוזיאון הסובלנות. סיפור מופלא שבו התפטרו מהפרויקט שני משרדי אדריכלים (פרנק גרי, חיוטין), התערבו בתי משפט עד רמת בג"ץ, וכעת מתחילות בו עבודות בשטח כשלא ברור מי חתם על היתר הבניה ואיזו תכנית בדיוק מבוצעת.מכל הסיפורים המוזרים של מבני ציבור, וועדות מקומיות, עיריות, תורמים, יזמים, אדריכלים... באמת שלא זכור עוד סיפור כל כך מדהים. ירושלים לא יכלה להמציא לעצמה פרודיה גדולה יותר מאשר לבקש להקים מוזיאון סובלנות...
• 

  איך מתמתן הסגנון עם הגובה

  5.02.12
  ...בנה נפחי שיטתי, ברור ומגובש, ללא שברים נפחיים ופריצות קונסטרוקטיביות." כותב מטלון ומסכם "השמרנות הזאת (הקונסטרוקטיבית) הובילה את המעצבים הדה-קונסטרוקטיביים לאמץ שיטה ששנים רבות הם עצמם לעגו לה והיא, הדבקת חלקים מלאכותיים למבנה, חלקים שאין בהם כל צורך קונסטרוקטיבי והם למעשה לא יותר מאשר קישוט רדוד ומאולץ, כפי שניתן לראות בכל מבנה המאופיין כפוסט-מודרני ועכשיו גם על מעטפות גורדי השחקים הקרויים, מגדלים דה-קונסטרוקטיביים".פוסט תאורטי במקצת אבל מומלץ.
• 

  עדה כרמי מלמד, סגנון אישי או שכפול?

  7.03.12
  ...ה?אין ספק שניתן לזהות את "כתב היד" של עדה כרמי. גם מיכאל יעקובסון מתייחס לכך בכתבה: "אין מקום להתבלבל, טביעת ידה של כרמי-מלמד ניכרת כאן היטב, כדוגמה נוספת לשפה הצורנית המאופקת של אדריכלית שחוזרת ומתעמקת בעבודותיה במושגים כמו אור, דרך ושורשיות". העיסוק במושגים מופשטים כמו "דרך" או "שורשיות" הם ביטויים של עדה כרמי עצמה, חלק מהשיח הפנימי שאדריכל מנהל בינו לבין עצמו בזמן התכנון ולמעשה כמעט ולא נוגע כלל למשתמש בבניין. אבל גם אם נעבור לדיון ברמה המוחשי...
• 

  נבחרו האדריכלים לתכנון הספרייה הלאומית

  26.04.13
  ... רקע על עבודות חשובות רבות שלהם, על הצוות ועל מתודולוגיית התכנון המוקפדת שלהם, התרשמה מהמחוייבות של ז'ק הרצוג ופייר דה מורון, מהפתיחות הרבה לדיאלוג עם הספרייה והחברה לבניין כמו גם מהחוזקות וההבטחות שגלומות בתפיסה האדריכלית היצירתית שהציגו, הבנת הצרכים של הספרייה, טיפול בטבע ובסביבה האורבנית וקישור למוסדות השכנים. המלצת הוועדה על האדריכל המועדף, שיהפוך לאדריכל הנבחר לאחר חתימת הסכם, אושרה על ידידי רקטוריון הספרייה הלאומית ודירקטוריון החברה לבניין.
• 

  נרי אוקסמן ואדריכלות דיגיטאלית

  19.05.11
  ...ן, אדריכלית, מעצבת וחוקרת העובדת במעבדת המדיה של MIT. אוקסמן מנסה לחקות בבניה תהליכים פיסיאולוגים כמו התהליכים המתרחשים בעצמות. לטענתה, בעתיד הלא רחוק נוכל להדפיס בניינים שלמים עשוייים מחומרים חדשניים שידמו את ההרכב של רקמות אורגניות. אוקסמן, שנולדה בחיפה לפני 35 שנה, היא אחת החוקרות המובילות בעולם בתחום האדריכלות הדיגיטלית. בחמש השנים האחרונות היא זוכה בהצלחה מטאורית שכללה פרסים, השתתפות בתערוכות בינלאומיות והצגה של עבודותיה במוזיאון לאמנות ...
• 

  Architecture and Beauty - סדרת אירועים

  27.02.11
  ...על רייזנר Architecture and Beauty: Conversations with Architects about A Troubled Relationship (Wiley, 2010) תארח זהזהזה גלריה לאדריכלות, בשיתוף ביה"ס לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב, סדרת אירועים בהשתתפות אדריכלית יעל רייזנר ואורחים. בספרה של אדריכלית יעל רייזנר (בשיתוף פלואר ווטסון), מוצגים ראיונות ושיחות אישיים וטעונים עם מהבולטים והחשובים מהאדריכלים והמעצבים הפועלים כיום. כל מרואיין מציג את דעותיו ונסיונו הבא לידי ביטוי בתפיסתו ודעתו אודות אסתט...
• 

  הריב המתמשך על מוזיאון הסובלנות בירושלים

  13.07.11
  ... של המוזיאון על שטח בית קברות מוסלמי. האירוניה כל כך גלויה כאן עד שאמלא היינו יודעים אחרת, היינו חושדים שהתגלה חוש הומור בועדה המחוזית. את בנית מוזיאון הסובלנות יזם מרכז ויזנטל. תוכנית המוזיאון המקורית הוכנה בידי האדריכל פרנק גרי. הבחירה בפרנק גרי ובתכנונים שהוא מוציא מתחת ידיו יותר מרומזים שמטרת היזמים היתה להפגין נוכחות הרבה יותר מאשר לעודד סובלנות, לשחזר את מה שנודע בעולם האדריכלות והתיירות כ"אפקט בילבאו" על שם המוזיאון שתכנן שם. אם יש עיר...
• 

  בין אדריכלות של יזמים ואדריכלות ממותגת

  16.04.12
  ... הדרך בה עובד המשרד הגדול ביותר אצלנו - יסקי מור סיוון. זו עמדה לא שגרתית ורק בגללה שווה לקרוא את המאמר ולא להתרגש ממה שנתפס במבט ראשון כשחצנות.יסקי מור סיוון הם הצלחה. על העובדה הזו אי אפשר להתווכח או לערער ולכן נראה מוזר לכאורה שמיד עם פתיחת הראיון מור יוצא בהתקפה על האדריכלות של פיבקו ושל אורלי שרם. אבל אם נשים ניתוחים פסיכולוגיים בצד, נבין שההתקפה הזו מסמנת בדיוק את השקפתו של מור לגבי אדריכלות בכלל, השקפה שנוגדת את אדריכלות הסטארים. מור אומר...
• 

  סיפור של כישלון אדריכלי

  7.12.11
  ...ה. הבית נחנך ב1986 ושנה לאחר מכן ננטש. אתם מוזמנים להכנס לכתבתו של יעקובסון ולקרוא את סיפור המבנה המפורט, אנו כאן נמשיך לבחון את מקור הכישלון. בדרך כלל ניתן לאבחן מספר גישות לעבודה האדריכלית. ישנה למשל הגישה של ליבסקינד, פרנק גרי ודומיהם. אדריכלים כאלה פועלים על פי דימוי. מבחינתם (ובהסכמה מלאה של המזמין), הפרוגרמה משנית לצורך ליצור פסל, אמירה סביבתית או אייקון. כזה הוא בית האופרה בסידני ובמידה גדולה גם מוזיאון תל אביב החדש. כשאדריכל מהקבוצה ה...
• 

  פרובינציאלי, קרתני וצר אופקים

  21.09.11
  ...וזכר בתנ"ך ומונה, ללא ועדה או תחרות, לבניית אוהל מועד (ספר שמות): וידבר ה' אל משה לאמר. ראה קראתי בשם, בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה. וָאמלא אֹתו רוח אלהים, בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה. "טוב, זה רק אוהל" חשב לעצמו אלוהי ישראל הפרובינציאלי, "בשביל אוהל המשכן אפשר למנות את בצלאל כאדריכל. כשנגיע לארץ ונקים את בית המקדש, אז נביא כבר מישהו יווני, מישהו יפני, מישהו שיביא משהו פיצוץ עולמי, עם מתכנן מבני ישראל כל המיתוג הזה של ירושלים לא יתפוס."
• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  ... חזרתיות, הן יותר כמו וריאציות על נושא. האדריכל מגדיר את המגבלות והנושא אבל המחשב הוא שמציג את העיצוב הסופי ואפילו שולח אותו לביצוע. עם התקדמות המיכון והמחשוב, ניתן כיום לקבל מפס יצור מוצרים שאינם סדרתיים. גם המבנים והשטחים האורבניים המעוצבים בשיטות אלה אינם אחידים. המחשב מסוגל בקלות לתכנן שכונות בהן אין מגרש אחד חזרתי, בהן כל דירה בבניין היא שונה.בתמונות כאן ניתן לראות מספר דוגמאות לאדריכלות פרמטרית, אתם מוזמנים לקרוא עוד במקומות הבאים מהם נלקחו...