חיפוש - חדשות , אי , חוץ |1| - דף 9
לא מצאת? פשוט חפש.
-
האם אנו נפרדים מגגות הרעפים?
21.09.12אחרי עשורים רבים של שליטה מוחלטת בשוק צמודי הקרקע בישראל מפנים גגות הרעפים את מקומם לטובת הגגות השטוחים. כך כותב אורן אלדר ב'הארץ' ושואל האם סוף־סוף התקבלו טענות האדריכלים על שגג הרעפים "אינו מקומי" ושיש לזנוח אותו לטובת בנייה שמותאמת לסביבה הים תיכונית, או שמא זוהי מגמה חולפת בלבד?האמת היא שטענה שגג רעפים נולד כדי להתמודד עם שלג היא שטות שהפכה למיתוס כמו שיודע כל מי שראה גג כזה עמוס בשלג בחורף אירופאי. "אני לא מבין למה אומרים שזה כמו בשווייץ, שז... -
ביקורת תערוכת בוגרי תל אביב
6.08.12...כלות סוקרים את תערוכת הבוגרים של בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב. כמו מרבית האוניברסיטאות השנה גם הם העלו את סדר היום החברתי במוקד העבודות אבל האם זה מגיע לכדי אמירה משמעותית או שנותר בגדר סיסמה?"במבט כללי על העבודות, אין כאן פריצות דרך. נראה שהעיסוק בתוצר גובר לא פעם על התעמקות בתהליך העבודה" כותב ב Xnet מיכאל יעקובסון ומציג שש עבודות. "המשותף לכולן הוא מבט כן ואופטימי, המצייר תמונה משותפת של שאיפה לאידיליה חברתית - עתיד שבו חיים זה לצד ז... -
תכנית מתאר 3700 - עוד עיר או פרבר?
6.08.12...ח הצפון מערבי של תל אביב, זה שמעבר לסמבטיון והרי החושך - או בשמם המוכר יותר, מצפון לירקון ולרידינג ולשדה דב. אז האם באמת ניתן לשחזר את ההצלחה העירונית של מרכז תל אביב גם כאן?"אם זה כל-כך פשוט לעשות הצלחה כמו מרכז תל-אביב, אז איך זה שלא ממש הצלחנו לעשות את זה בשום מקום בישראל חוץ מאשר בתל-אביב שכל מרכזה נבנה ונסלל הרבה לפני שבן-גוריון הכריז על עצמאות?" שואל לרמן ועונה, "מסתבר שמערכות התכנון הישראליות לא ממש אוהבות ערים, והמתכננים שלנו פיתחו סלידה ... -
הקשר בין תכנון עירוני ושלטון
22.07.12...ילד, בסך הכל ששה אחוז מן השטח העירוני של תל אביב-יפו ואוכלוסיית המתחם הזה הוא סביב עשרה אחוזים מן התושבים (אלה הצעירים הנזכרים מעלה). המתחם הלא גדול הזה הוא העיר האמיתית. כלל העיר תל אביב עדיין מפתחת שכונות פרווריות בלבד, כי אין לה אומץ תכנוני כלל. לדוגמא, השטח בין רחוב אלנבי ובין צפון יפו הוא חמישה אחוזים, והוא ריק לגמרי. זהו השטח היקר והמבוזבז ביותר במדינה, השטח החשוב ביותר לעתיד העיר. המכשלה העיקרית, כרגיל – "מנהל מקרקעי ישראל". בנוסף נציין כי... -
עוד קצת על מיתוג עירוני
10.06.12באר שבע הצטרפה באחור מה לטרנד של ראשי ערים וכעת גם היא עברה תהליך של מיתוג מחדש. כמו כרמיאל, תל אביב, חולון או שדירות, ראשי ערים שוכרים משרדי פרסום שיעבירו את המסר לציבור. איזה מסר בדיוק? למה כל עיר חושבת שהיא יכולה וצריכה להיות מיוחדת? מה רע להיות "סתם עיר שמשרתת התושבים"?מי שרוצה לראות את המיתוג החדש לעיר מוזמן לאתר של משרד הפרסום נוימן עיצוב ומיתוג, ממנו גם לקוחה התמונה כאן. בא7 שבע - בירת ההזדמנויות של ישראל קובע הסלוגן ואני תוהה אם משרד הפרס... -
המחנה הקדמי בערד
30.05.12...קומה השניה היא צריף שוודי מעץ שפורק ממעברה ישנה והוצב מעליו. "חשיבותו של בנין העירייה" כותב יעקובסון, "היא בניסיון המוצלח ליצור שפה פיסית מקומית וייחודית לבנייה בעיר החדשה ובהתאמתו של הבניין וסביבתו לאקלים המדברי."יעקובסון מראיין בכתבה את האדריכלית אילנה אלרוד שתכננה את המבנה והיא מספרת "בזמנו המחנה היה הדבר היחיד באזור וברגע שעשית צעד אחד מחוץ למתחם, עמדת במדבר אמיתי בלי שיח ובלי עץ. כשתכננתי את הבניין אמרתי שאנחנו נמצאים לבד במדבר כשמסביב בדואי... -
יעודו המשני של הבית המשותף - מקום לגור בו
30.05.12"ייעודם הראשוני של בניינים בעיר הוא להגדיר את המרחב הציבורי. ייעודם המשני – איחסון בני אדם." הציטוט הזה של פרופסור הלל שוקן מוביל את ביקורתו של ד"ר ירח צור מול עבודותיה של עמותת מרחב המתמקדת רק בשטח הציבורי ומזניחה את הטיפול בבית המגורים."מרחב איננה יכולה להרשות לעצמה את הגישה המוציאה את בית המגורים אל מחוץ לתחום ההתעניינות." כותב צור ומוסיף "מבחינתם של התושבים הרוצים 'למצות את חייהם' בעיר, בית המגורים הוא חלק בלתי נפרד מהעיר, לכן 'הסביבה העירוני... -
אז לאן אנחנו הולכים מכאן?
29.04.12...ץ או שהיא הולכת להיות העיר היחידה.כתבה ב"דה-מרקר" מציגה כתחזית את עבודתם של שלושה סטודנטים לתואר שני מהטכניון - מיכל דור, אלון וינגרטן ודן ברקוביץ'. על פי העבודה הם חוזים כי השלטון המרכזי יקרוס ובמקומו הערים יהפכו לישויות עצמאיות. "בחזוננו, בישראל 2050 יכריזו הערים המובילות על עצמאותן, ויתחברו ברשתות ערים שיעצימו את כוחן הפוליטי והכלכלי. אלה יהיו ערי מדינה מתמחות, חזקות ובלתי תלויות בשלטון המרכזי, שאף יקיימו יחסי גומלין עם שכנותיהן שמחוץ למדינה",... -
של מי הבית הזה בכלל?
25.03.12האדריכל דני שוורץ שתכנן את 'בית פנורמה' באילת, זועם על תוכנית היזם לשנות את המבנה: "הדבר יפגע ביופיו ובאופיו הייחודי של הבית ויגרום לו נזק בלתי הפיך". אז של מי בעצם הבניין? למי יש זכות לשנות בו חלקים? האם לבעליו החוקיים, ליזם ששילם עליו? או לאדריכל לו זכויות יוצרים על המבנה?"אני חושב שהם לוקחים בניין שהוא אחד המיוחדים באילת והורסים ערכים ארכיטקטונים שאי אפשר להחזיר אותם ופותחים פתח לקלקול עוד יותר גדול", אמר דני שוורץ בכתבה למקומון אילתי. "אם יהי... -
ייחוד פעולות - פעולה דחופה
19.03.12...ף נוספו בתקנות החדשות מדורים חדשים בתחום ההנדסה, ניהול הפרוייקטים ותחומי אחריות נוספים אשר בעבר היו תחת מדור אדריכלות.לאור זאת הוקם לפני מספר שבועות צוות "ייחוד פעולות" תחת סניף הצעירים של עמותת האדריכלים. מעבר לניתוח הנושא ואיסוף חומר, נפגשו נציגי הסניף עם מספר עורכי דין ובימים אלו מגובש נייר עמדה אשר יוצג לחברי כנסת ושרים במטרה לקבל את עזרתם בנושא. כמו כן וכפי שהתפרסם בימים האחרונים גם יו״ר עמותת האדריכלים וחמשת ראשי בתי הספר לאדריכלות בארץ הבי... -
האדריכל שלמה אהרונסון יקבל את אות יקיר ירושלים
29.02.12מועצת העיר ירושלים אישרה את רשימת הזוכים באות יקיר ירושלים לשנת 2012. העיטור המכובד מוענק לאישים אשר הקרינו מאישיותם על העיר ושעיקר פעילותם הציבורית הייתה בתוך ולמען ירושלים. האדריכל שלמה אהרונסון (יליד 1934) יקבל את אות יקיר ירושלים על פעילות ציבורית, בונה ירושלים.מתוך ההודעה: "במהלך 43 שנות עשייה של המשרד מהקמתו ועד היום, התבצעו מאות פרויקטים בארץ ובעולם. כאשר רבים מהם התבצעו בירושלים ובסביבתה והשפיעו רבות על חזות העיר ועל המרחב הפתוח ביניהם הע... -
סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות
1.02.1222 פברואר 2012, 09:00מדיטק חולוןחז"ל אמרו: "שלושה דברים מרחיבים דעתו של אדם: אישה נאה, דירה נאה וכלים נאים".אחד הכישורים האופייניים לנשים, היא יכולתן ליצר סביבות ייחודיות באמצעים פשוטים. גישתן הישירה והעדינה יש לה היכולת להעשיר סביבת מגורים אנונימית, לעדכן בגד פשוט באמצעות קישוט קטן וכיוצא בזאת.למרות שנשים אינן עוסקות במובהק בטכנולוגיה ומקצועות טכנולוגיים נשלטים עדין הידי גברים הרי שמתקבל על הדעת שנשיות עשויה להוות יתרון משמעותי באדריכלות העכשווי... -
השיכון למזרח והתכנון מלב מערב
19.01.12לקראת יום העיון מפרסם ערן תמיר כתבה מרתקת בבלוג ערסיטקטורה. כתבה שעוסקת בתכנון השיכונים בשנות החמישים והשישים וגם במתח העדתי "בין המתכננים האשכנזים שכפו, לכאורה, את גישתם המודרניסטית והאירופית על דיירים שבאו מן המרחב המוסלמי.""למרות שבמרכז התערוכה עומדות דווקא דוגמאות קונקרטיות וחוויות אישיות" כותב ערן, "ולמרות הנימה הלא פולטית המאפיינת אותה, נקראת התערוכה, לפחות אצל אחדים, ככתב אישום נגד מדיניות השיכון הציבורי בישראל"... "כשאנשים מגיבים לאישום ... -
הקרב על הבימה נמשך
4.12.11ועכשיו גם בכתבה מעמיקה ב"גלריה" של עיתון הארץ. האדריכל רם כרמי עונה לנועם דביר וטוען שהבניין נפלא, הציבור לא מבין והקולגות פשוט מקנאים. האדריכל צבי אפרת לעומתו מכנה את הבניין "נפיחה ענקית וחרישית" והויכוח עם דני קראוון שתכנן את הכיכר הצמודה נשאר בעינו. רם כרמי ספג לא מעט ביקורות על עבודות שלו במהלך הקריירה הארוכה. ביקורות שמחלקן לא ניתן להתעלם. מהתחנה המרכזית החדשה ועד לתוכנית המתאר לפרוייקט הולילנד, כרמי תמיד מצליח לדלג הלאה לפרויקט הגדול הב... -
נתנו לי דדליין אז הנחתי את העיפרון
24.11.11... מתשובות. מה בדיוק הקסם של הסטודנטית ליעד מלכי שזיכה אותה בפרס חביב הקהל במסגרת פרס עזריאלי לאדריכלות? הפרויקט במזרח ירושלים, מחוץ לחומות העיר העתיקה וכ-150 מ' מהכותל המערבי, ישנו כפר בשם סילואן הבנוי על חורבות עיר דוד. ממצאים ארכיאולוגיים פזורים לאורך הכפר, אך חסר רצף שיקשר בין שכבות ארכיאולוגיות אלו. התכנון של ליעד מציע להתנהג גם לשכבה חדשה כאל ארכיאולוגיה. רק שכבה מן הבינוי המוצע נחשפת אך ברובו הגדול המבנה חפור מתחת לפני הקרקע. הפרויקט מציג ...
לא מצאת? פשוט חפש.
מקד לפי מונחים אלה
