חיפוש - אי , סלו , ספר |1| - דף 7

• 

  עיצוב דירה 70 מ"ר

  5.07.13
  ...ת רביצה בסמוך לויטרינה הקיימת, כדי שהלקוחה תוכל להנות מהאור הטיבעי החודר מהחזית. מטבח – המטבח תוכנן כשני קווים מקבילים, תוך כדי שמירה על המינימליסטיות הרצויה וייעודו לגובהה ולנוחיותה המירבית של הלקוחה. צידו האחד משמש בעיקר לאיחסון וצידו השני, הנמוך מבין השניים, משמש כמשטח עבודה ארוך במיוחד, המכיל את שולחן האוכל. חלל הרחצה – חלל הרחצה מכיל מקלחון מפנק במיוחד, בעל מושב בנוי, בשל צרכיה הפיזיים של הלקוחה. דרך חלל הרחצה עוברים לחדר השינה, כאקט סימלי...
• 

  הרצאתו של האדריכל רוק אומן

  6.06.13
  ...71) בוגרי אוניברסיטת ליובליאנה וה- AA. עוד בזמן לימודיהם זכו השניים במספר תחרויות חשובות וביניהן התחרות לבניית אצטדיון הכדורגל במריבור, סלובניה והתחרות לשיפוץ והרחבה של המוזיאון העירוני של ליובליאנה. כיום פועל המשרד בכל רחבי אירופה, מפעיל משרדים בפריס ובמוסקבה, ומתכנן פרויקטים מגוונים בכל קני המידה.עבודתו של משרד 'אופיס' מתאפיינת בשימוש נועז, משחקי כמעט, בצורה, בחומריות ובצבע לשם יצירת קומפוזיציות שהן דרמטיות ומשעשעות בה בעת שהן מקוריות הן מהבחינ...
• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  ...בם "אזור דיכוי". אזור שבו לא יכולה להתקיים פעילות מתחרה. רוצים דוגמה? אתם לבד מכירים הרבה מקרים כאלה. חישבו על הרחוב המרכזי בעיר קטנה, אחוזה ברעננה למשל. הרחוב הזה מושך את כל הקהל, אם מישהו פותח חנות נעליים ברחוב צדדי מדי אין לו באמת סיכוי לשרוד, הרחוב המסחרי בונה מסביבו "אזור דיכוי". באותו האופן כשנפתח קניון, הפעילות המסחרית של העיר מתרכזת אליו. אם הקניון גדול, שטח הדיכוי שלו עלול לכסות את מרכז העיר ולהפוך אותו לשממה מסחרית. חישבו ...
• 

  גוננים - קהילה הקובעת את תכנון השכונה

  17.04.12
  הקהילה בשכונת גוננים בירושלים נאבקת מזה מספר שנים למען הקמת פארק. כיצד הקהילה נולדה והתארגנה? מי הנהיג אותה? עם מי היא שיתפה פעולה ובאילו אסטרטגיות בחרה לפעול? העבודה שכתבתי עונה על שאלות אלה ומראה כיצד קהילה יכולה להתארגן ולהגיע בסופו של דבר למצב בו היא קובעת, יחד עם נציגי העירייה, את עיצובה הפיזי והתוכני של השכונה. במסגרת קורס בנושא "שיתוף ציבור בתכנון" בטכניון כתבתי סמינר על תהליך שיתוף שהתרחש בשכונת גוננים בירושלים (תוכנית פארק המסילה). ה...
• 

  עשרת הכללים לעירוניות מוצלחת

  26.12.11
  ...עמותת מרחב פירסמה בבלוג שלה את עשרת הכללים ליצירה של ערים אנושיות מורכבות ומשובחות. המספר 10 המדויק גורם לי תמיד להרים גבה ולגחך קצת אבל האמת היא שבכללים האלה טמונה לא מעט מחשבה. אחרי שילטון המכונית והשדירות הרחבות והריקות כדאי למתכנני ערים לקרוא ולהתייחס למסמך הזה. עמותת מרחב לא עוסקת רק בתיאוריה, להפך. עם כל חילוקי הדעות שלי איתם אני לא יכול שלא להתפעל מהדרך בה הם פועלים עם ראשי ערים, ובעבודת רגליים בשטח מנסים לשפר את הערים בארץ. הכללים שהם...
• 

  מתחם עדן בירושלים לדוגמה

  13.11.11
  אנשים שואלים "מה לעזזאל כבר נתנה לנו המחאה החברתית?" לכאורה התשובה היא כלום, שום דבר, אבל מתחת לפני השטח יש שינויים כשקיבעון של שנים ביחס שבין האזרח, הרשות והיזמים משתנה. פוסט בבלוג "תכנון בירושלים" מספר על הליך האישור של מתחם עדן בעיר. מתחם עדן, המכונה כך על שמו של קולנוע עדן ששכן במקום, מיועד לבניה של מגדל מגורים בן 24 קומות, מלון ורחוב מסחרי. אדכירל התוכנית המקורית הוא דניאל ליבסקינד (שמפתיע הפעם ומציג תכנון בלי שפיצים) בשיתוף עם יגאל לוי ...
• 

  מוזיאון תל אביב החדש - דברי המבקרים

  6.11.11
  ......) "החללים המרכזיים שבהם מתקיימת תנועת המבקרים, מצטלמים יפה מאוד. זהו מוזיאון של צלמים ועבור צלמים. ב'מפל האור', במסלולי ההליכה סביבו, המוארים בתאורה טבעית, יש הרבה אנרגיה וויזואלית שסוחטת רגשית את המבקר וגורמת לו להרגיש שאיכות האומנות המוצגת בחללי התצוגה המוצמדים אליו מסביב, פחותה באיכותה בהשוואה לחוויה הממגנטת סביב ה'מפל'." אלון עידן ציני יותר ובכתבה ב"הארץ" כותב כך :"אחר כך, כשקראתי על אירוע הפתיחה בעיתון, הבנתי שזה היה 'מפל האור'. וחשב...
• 

  מסלולים עוקפים - ביקורת על ביקורת על...

  2.11.11
  נועם דביר סוקר ב"הארץ" את התערוכה "חמישה רגעים - מסלולים באדריכלות של מוזיאון תל אביב" ומציג כדרכו גם ביקורת: תערוכות האדריכלות בארץ עוסקות בעיקר בתיעוד והסטוריה, אין יצוג לשיח העכשיו בתחום, אין ביקורת ועיסוק בתופעות במרחב. אבל מהן באמת הדרכים האחרות לבקר אדריכלות? "את ההתעסקות הרבה בהיסטוריה" כותב דביר, "אפשר לראות כסימן טוב להיווצרות של נרטיב משמעותי לאדריכלות ישראלית. עם זאת, ברצף הארוך הזה של תערוכות היסטוריות חסר מבט מפוכח על המרחב הישרא...
• 

  עיצוב בצבע רווי

  14.09.11
  ...וב השולט היום בארץ ומוצג כשיא הקידמה במגזינים לעיצוב. אבל יותר ויותר מעצבים חושבים שהסגנון הזה משדר ניכור, התנשאות ונפיחות עצמית. את האלטרנטיבה החזקה ביותר לסגנון המינימליסטי מציג בצבעים חזקים, מרובי פרטים והנאה, המעצב האמריקאי John Willey. במשך מספר כתבות אנו מנהלים כאן את הדיון ביתרונותיו ובעיקר בחסרונותיו של העיצוב המינימליסטי. "יוקרתי ומתנשא" קורא גיורא אוריין לסגנון ומשווה אותו לאייפון - סמל סטטוס חסר אישיות. "פילים לבנים, שבסלונים שלהם ...
• 

  האם יהיה תואר רשמי למעצבי פנים?

  4.07.11
  אתר כלכליסט מפרסם ראיון משותף של ראשי המוסדות המורשים ללמד עיצוב פנים לתואר אקדמי, עם רשם האדריכלים והמהנדסים לשיחה טעונה על הסדרת הרישום. כמו בכל דבר, מעורבים כאן כבוד, כסף ופוליטיקות פנימיות ורק חבל שמי שלא מיוצג בדיון הם אלה שבאמת צריכים להיות שם - מעצבי הפנים. בכתבה מציגים הרשם ונציג עמותת האדריכלים מדוע הם מתנגדים לתואר "אדריכל פנים". התואר "אדריכל" בדומה לתואר "מהנדס" או "הנדסאי" אומר שהאדם המדובר רשאי לבצע פעולות מסוימות (כמו לחתום על ...
• 

  קורס Solar Decathlon

  3.07.11
  תחרות ה- Solar Decathlon היא תחרות בין לאומית של מוסדות אקדמאיים בנושא בניה ירוקה. התחרות מתקיימת כל שנה אי-זוגית ב-Mall בוושינגטון DC בארה"ב, ומפגישה צוותים מכל העולם למשך כשבוע, בו מורכבים המבנים שנבנו במדינות השונות. המבנים מתמודדים ב-10 תחרויות שונות, הבוחנות אספקטים שונים של עיצוב, ביצועים, כלכליות, תנאי נוחות ועוד. הקורס מכוון לגיבוש קונספט תיכנוני כמענה ל-RFP המזמין הצעות להשתתפות אוניברסיטאות מרחבי העולם, וישאף להוכיח עמידה בכל הקריטריונ...
• 

  כרמיאל - עיר אמיתית או כפר גדול?

  22.06.11
  בכתבה ב"הארץ" מספרת אסתר זנדברג על מיתוג העיר כרמיאל. לא מעט נכתב כבר על הטרנד החדש של ראשי הערים בו הם עוסקים במיתוג במקום לפתור את הבעיות האמיתיות של הישוב, וכרמיאל מצטרפת בזאת לאילת וקריית מלאכי. במקרה של כרמיאל, אפילו אדריכלית הנוף האמריקאית מרתה שוורץ, שהובאה במיוחד כדי לסייע במיתוג, מסכימה שכדי ליצור אורבניות נדרשים תהליכים דרסטיים יותר. הסלוגן הדמוגרפי שנבחר לכרמיאל לפני שנה היה, "כרמיאל לגדול ולגדל". שוורץ נכנסה לתמונה בתחילת השנה והו...
• 

  תדי קיסלוב והעיר אילת

  20.06.11
  נועם דביר סוקר בכתבה ב"הארץ" את פועלו של האדריכל תדי קיסלוב בעיר אילת. החל באמצע שנות ה-50 ועד למותו בסוף שנות ה-70 קיסלוב תכנן באילת עשרות פרויקטים: שיכונים ציבוריים, שכונות בתי פאטיו, בתי ספר, חמישה בתי מלון, בנייני ציבור ותשתית, תחנת אוטובוסים מרכזית ואפילו את הלגונה שהיוותה את התשתית להקמת מתחם המלונות הנוכחי. קיסלוב עסק לא מעט במענה לאקלים המדברי בשלושה בתי ספר שתיכנן ובהם הטמיע טכנולוגיית קירור פסיבית: האוויר היבש נושב דרך מסנני קירור ע...
• 

  הסינמטק בתל אביב - סלו הרשמן

  14.06.11
  ...י כל קשר לבניין הקיים, כפי שעשו למשל עם פירמידת הזכוכית באגף החדש במוזיאון הלובר בתכנון אי. אם. פיי, או מרכז הקלונוע בדרזדן בתכנון משרד קופ הימלבלאו. אני בחרתי בחלופה השנייה: לשלב ולהחדיר את המבנים אחד בשני". מיכאל מספר בכתבה כי "בעוד שהכניסה של הבניין הוותיק פונה לכיכר הסינמטק, הכניסה החדשה פונה לרחוב הארבעה. יצירת כניסה חדשה בחזית צדדית הייתה אתגר בפני עצמו, ונראה שהרשמן מצליח לעמוד בו בכבוד." כתבה מעניינת, אל תדלגו גם על הסיור בתמונות.
• 

  אדריכלות דיגיטלית מדפיסה עמודים אורגניים

  16.05.11
  כתבה מקסימה ב Xnet מציגה את עבודתו של האדריכל השויצרי מיכאל הנסמאייר. הנדסמאייר מזין שיטות חישוב וצורות לתוך מחשב ומקבל בצד השני אדריכלות שתוכננה בלעדיו. צורת העבודה הזו מאפשרת יצירתם של אלמנטים הנראים כאורגניים. בתמונות כאן נראית התוצאה של הזנת עמודים בסגנון דורי למחשב ומשם פשוט "נותנים לנוסחה לרוץ". כל עמוד הוא יחודי והאורנומנטיקה מהפנטת. הכתבה מספרת עוד על הדרך בה נבנים העמודים, כפרוסות נייר המושחלות על מוט פלדה ועל השקפתו של הנדסמאייר לגב...