חיפוש - חדשות , אי , עין |1| - דף 4

• 

  שיקום נזקי ההוריקן של ההרחבות בקיבוצים

  7.04.16
  ...י צחוקם של ילדים", "האחרון שיכבה את האור" וכדו'. "ההרחבות הקהילתיות" היו קרש ההצלה להחייאת הקיבוץ, אך בגלל הפחד הרודף ותחושת החירום, הן נוצרו בתכנון חפוז, ללא שיתוף הציבור, התעמקות ובחינת השלכות, הדורשים זמן. ה"הרחבות" הביאו איתן דפוסי תכנון ואורחות חיים זרים לקיבוץ. יש לזכור שבמקרים רבים מאד השכונות הללו הצילו את הקיבוץ מכליה והחיו אותו באוכלוסייה חדשה וצעירה. לכן, יש להכיר להן תודה ולנסות לתקן את הניתן.בקיבוצים רבים הביאו איתן השכונות החדשות מכ...
• 

  תחרות אדריכלים פתוחה המרכז הלאומי לאיתנות ישראלית

  6.04.16
  משרד הביטחון, באמצעות אגף ההנדסה והבינוי מכריז על קיום תחרות אדריכלים רשויים, ומזמין הגשת הצעות לתכנון "המרכז הלאומי לאיתנות ישראלית" במחנה רחבעם שבפאתי רמלה.מבוא1. בימים אלו פועלים פיקוד העורף )פקע"ר( ורשות החירום הלאומית )רח"ל( להקמת "המרכז הלאומי לאיתנות ישראלית" )להלן המרכז(, אשר יאפשר תהליכי למידה והכשרה בנושא חירום לכלל אוכלוסיית מדינת ישראל.2. מרכז זה יכלול סימולאטורים לדימוי תרחישי חירום כגון מלחמה או רעידת אדמה, מרכז מורשת ובית ספר לה...
• 

  תערוכה - אדריכלות, תכנון ופיתוח מישראל לאפריקה

  29.03.16
  ...בשת אפריקה, שבשנות השישים והשבעים התלכד בה הייצוא האדריכלי עם פרויקט לאומי נרחב יותר – סיוע למדינות אפריקה שזה עתה השתחררו מעול הקולוניאליזם, שיתוף פעולה עמן ומעורבות בהן. לפרויקט זה היו היבטים מדיניים, פוליטיים, כלכליים וצבאיים, והאדריכלות הייתה רק אחד מהם. אך בעוד שהבריתות הפוליטיות והכלכליות נסדקו ונשכחו, המבנים שתכננו אדריכלים ישראלים נותרו עדות אילמת לתקופה זו.הפניית המבט אל היצוא האדריכלי הישראלי לאפריקה מעלה שאלות רבות ומעניינות: האם יש מ...
• 

  העתיד הירוק של המים המושבים - סיור למערכת השבת מים

  17.03.16
  ...נה ניתן ללמוד רבות על עתיד ענף מחזור מים אפורים בישראל.המערכת בה נבקר ממוקמת בשכונת גני תקווה המונה 500 יחידות דיור והיא נועדה לספק השבה של מים לכל תושבי השכונה. היא תוכננה על ידי אלישע האוסמן- תכנון ערים-תכנון נוף, אלי כהן מאילה מים ואקולוגי- תכנון מערכות טיהור אקולוגיות טבעיות ויאיר קורנברג- תכנון צנרת ואינסטלציה.בסיור נדון בין השאר בנושאים אלו:כיצד ניתן לצפות ולתכנן ספיקות של דלוחים במבנים שוניםכיצד מעריכים את ההיתכנות הכלכלית של מערכת זו ואחר...
• 

  נוף תרבות איזורית - על תכנית אב למעיינות

  7.03.16
  ...ם וגם את אופיים וגודלם. שינויים טכנולוגיים ושינויים פוליטיים השפיעו על מקומם של המעיינות באורח החיים, בפרנסה בתרבות וכן בנוף של הקהילות הכפריות באזור ההר. למרות מאפייני סביבה רציפים וזהים (אקלים, טופוגרפיה, מסלע, צמחייה) וכן איומים וקונפליקטים דומים, מצב השימור, אופן השימוש, ומקומם של המעיינות בתרבות הנוף שונה משני צידי הקו הירוק.הכפר הפלסטיני בתיר זכה במעמד אתר מורשת עולמית, בשל שילוב ייחודי של מורשת טבע ותרבות שבה ממשיכה להתקיים תרבות חקלאית המ...
• 

  מכת שמש - בנייה ברוטליסטית בבאר-שבע

  26.06.14
  יום חמישי, 3 ביולי 2014, 20:00הגלריה בבית האדריכל, המגדלור 15, יפוהגלריה בבית האדריכל בשיתוף מרכז באוהאוס מציגים:מכת שמש - בנייה ברוטליסטית בבאר שבעעיון מחודש באדריכלות ממלכתית צילומים: גבריאל בן נאים 'טמון בחובו' עבודת וידאו: גלעד אופיר 'מבנה גנרי באר-שבע 1999' אוצרים: הדס שדר, עמרי עוז אמר, ערן טמיר טאוויל שתי תערוכות נפתחות בתמוז ושתיהן עוסקות במדבר ובהתמודדות איתו באמצעות האדריכלות. שתי התערוכות – בגלריה בבית האדריכל ביפו ובמרכז הבאוהאו...
• 

  על פואבלו אספניול בראשון לציון

  27.04.14
  ...חסר תקדים בנדל"ן הישראלי, הפך לקטסטרופה לאחר שיזמי הפרויקט נקלעו לקשיים, נעלמו והותירו אחריו רוכשי דירות ללא דירות. אך הקריסה ארעה בשלבי הבנייה האחרונים, כך שרוב רובה של השכונה עומד וקיים". לדעתו של יעקובסון, "השכונה בהחלט נראית שונה מכל מה שראיתי עד היום בארץ. נראה שהאדריכלים השקיעו רבות בתכנון, השקעה שבאה לידי ביטוי בעיקר בעיצוב החזיתות. אני מודה שהעדפתי את השכונות בהן השקיעו האדריכלים בטיפול האקלימי והנופי של השכונה, וביצירת מקומות מפגש מגווני...
• 

  להשתחרר מהמבט..

  23.03.14
  הנה כתבה מרתקת מפרספקטיבה אחרת - תרתי משמע.שנים רבות אנו נסמכים ומפארים את אמנות הפרספקטיבה, ככלי לתיאור מרחבי. מעניין לגלות שכבר לפני הרבה שנים, הכמיהה לייצוג תלת-מימדי שאינו תלוי נקודת מבטא ספציפית, הובילה לפיתוח של מספר שיטות שאינן מדוברות מספיק בעגה המקצועית. הטכנולוגיה מתפתחת בקצב מדהים, מדובר בגילויים המשנים מציאות עבור מקצוע האדריכלות. היכולת ליצור מודל תלת מימדי מורכב- שהוא ממוחשב ומאפשר להוציא במהירות גדולה פרספקטיבות תכניות חתכים חזיתות...
• 

  על סביבה ורגישות

  11.03.14
  ...רקע, נדל"ן.טביעת הרגל שלנו, ההולכת וגדלה, הולכת ומסמנת גם את הסוף. סוף השטח, סוף המשאבים, המאגרים, המחצבים, סוף היכולת של העולם הזה להכיל אותנו. בקצב הפיתוח הטכנולוגי שרץ כאן, אולי עד אז כבר ימצאו פתרון.אבל, לא מדובר כאן רק באיום של סוף מר. התהליך הזה גורם לנו לאבד עוד ועוד ממה שהוא "טבעי" שהוא גולמי, שהוא טהור. המלאכותיות, מכסה רק לכאורה, על מה שלא נשאר. המפתח הבעייתי ביותר שעומד בפני פתרון הבעיה, הוא הזמניות שלנו. זמניות המאפשרת לאנשים לא לחשוב...
• 

  "הנאה בזיקה" במגדלי אקירוב

  9.02.14
  ...בהארוחה הרביעית של מיזם "הנאה בזיקה" תתקיים למרגלות מגדלי אקירוב מתוך הפוסט "אוכלים אותה בזיקות ההונאה" שפרסם יואב לרמן:"זיקות ההנאה האלה הן מעין תשורה של יזמי נדל"ן לציבור הרחב ודוגמאות מהעת האחרונה (ולא רק) כוללות בעיקר רחבות קטנות בשולי מגדלים כאלה ואחרים, שתוכננו על-מנת לגרום למינימום של אנשים לעבור בהן או לשהות בהן. רחבות אלה בדרך-כלל מוחבאות, סחופות רוח וחסרות אלמנטים נוחים לישיבה עליהם" >> האירוע פתוח לכולם. מוזמנים להביא אתכם שמיכות ואוכל
• 

  מעשה בבניין לעקירה?

  6.02.14
  ...עו עולי הרגל לארץ ישראל במשך מאות שנים. בהם אנשי העלייה הראשונה, השנייה והשלישית, ובחזית בניין זה הנושק למים, דרך לראשונה בנימין זאב הרצל, בבואו לארץ ישראל בשלהי אוקטובר 1898. מדובר אם כך, בשער הכניסה לארץ ישראל, מעין ה”אליס איילנד” הישראלי (מתוך: "פורטל יפו")"להרוס את המבנה יהיה פשע לדורות". ערכיו האדריכליים של המבנה נמדדים, בכמה מישורים מלבד זה ההיסטורי – הבנייה על קו הים, שימור הסמטה ההיסטורית שהוא יוצר, שמירה על המזח מהצפות והערך הכלכלי הבלתי...
• 

  איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה?

  20.01.14
  "איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה? האם אפשר לתאר אותה בלי להתייחס לתושביה? למה כן מתייחסים? על מה נעצרת העין? האם היא נוטה להתעכב על השבור והפגום או על השלם היפה? מה ערכו התיעודי של קטע קיר או חלון ראווה בודד? האם הוגן לחבר בין ציור מרחוב מרכזי לברז כיבוי בסמטה צדדית? נחוץ ריבוי או די בתמונה אחת מייצגת? חייבים להתייחס לקבוע? מה ערכו של המשתנה? האם החלקים מתחברים לכדי תמונה שלמה, או שהתמונה השלמה מתפרקת?"מתוך הבלוג המצולם של ציפה קמפינסקי.קדח...
• 

  העיר הצומחת

  15.01.14
  ... "מחר" או "אחר-כך", גם שמירה על הירוק בעיניים נדחקת לשוליים. כי הרווח הוא לא ישיר, ולא סופרים את הכסף בפועל, מלהוסיף או לשמור על שילוב צמחיה או פיתוח נופי.וחבל מאוד. פרוייקט נפלא באמת, הוא פרוייקט שהדיאלוג שלו עם הפיתוח הינו אינטגרלי וסימביוטי.אסתר זנדברג בכתבה חשובה המרפררת גם ליום העיון "הגנת האילנות - עצים בראי התכנון"- שפרסמנו כאן, בתזמון הלא מקרי ככל הנראה של ט"ו בשבט. הרבה נקודות למחשבה למקבלי ההחלטות. ולנו, כמתכנננים או תושבים, תפקידנו הוא...
• 

  כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?

  26.08.12
  המאמר הזה מתייחס למאמרים שלך יובל ולקו המחשבה שאתה מציג. אתה בן אדם אפוקליפטי, ולפי דבריך המשיחיים כמעט מוטב כי נשב ונסתכל על איך חולף העולם...לטענתך אורבניזם אינו "ערך", זה מובן מאליו. גם אוכל הוא לא ערך, ותרבות כמובן שלא. אבל מנסים, לומדים, חיים, מתים, שטויות... מטרת האורבניזם היא רק יצירת תרבות, אבל אם זה מפריע לך, כבר הפסיקו עם זאת מזמן.שאלת למה תל אביב היא העיר היחידה בארץ כשכל השאר הן אוסף של שכונות מבודדות. אז הנה התשובה. עכשיו בלי אורבניז...
• 

  קוריטיבה - עיר של הצלחה וכישלון

  17.06.12
  ...עיר נכשלת, האם זה בגלל תכנון כושל וחוסר הבנה של העירוניות? לרנר היה כריזמטי וככזה הפיק ציטוטים שנכנסים ישירות לפנתיאון: "העיר היא המפלט האחרון של סולידריות" ו"המענה למרבית הבעיות האנושיות טמון בערים שלנו". כולם מאסכולת "העיר אינה הבעיה, היא הפתרון". דור שלם של חוקרי עירוניות ננעל בעקבות משפטים אלה וכיום זו הגישה השלטת לנושא התכנון העירוני, אבל כרגיל העיר ממשיכה לתעתע בכולנו.רגע לפני שמספידים את משנתו של לרנר או מחפשים את הסיבות לשקיעה בפוליטיקה ה...