חיפוש - איש , חוק , מע |1| - דף 4

• 

  מבט לאמנות הרחוב והגרפיטי בישראל

  19.10.15
  ...י תכנון ורשויות.מפגש #1. מבט לאמנות הרחוב והגרפיטי בישראל.בעשורים האחרונים החלה פעילות חברתית ואומנותית מחתרתית במרחב הציבורי. פעילות זו אשר התרחשה בתחילה בעיקר בשולי העיר, אפיינה את רוח הזמנים שבה התרחשה ואיפשרה מקום לביטוי אישי תרבותי עבור היוצרים. בעשור האחרון מקבלת פעילות זו והדיון סביבה מקום מרכזי בשיח האומנותי והחברתי. תנועה זו אשר מקורה בחו"ל הגיעה לישראל משנות ה-70 של המאה הקודמת, ובמרוצת השנים התפתחה והגדילה את עשייתה הן בטכניקות והן בתכ...
• 

  ממחקר לתעשייה

  30.08.15
  ...ש חגיגי זה נערך לציון תרומתה של משפחת פיינר עדן לספריית החומרים ומוזיאון העיצוב לעידוד פעילותה של הספרייה ולהנצחת פועלו של אבי המשפחה, אהרון פיינר עדן ז"ל, מחלוצי תעשיית הפלסטיק בישראל, מקים מפעל "סוכית" וחברת "צאג". איש חזון ועשייה אשר האמין ביזמות, בנייה ועשייה, לחיזוק החברה והתרבות בישראל.במפגש יתארחו פרופ' עודד שוסיוב, חוקר המתמחה בתחום הביוננומימטיקה ומשה רובינו, מנהל סדנת הפלסטיקה בשנקר וידברו על הקשר בין מחקר ליישומים תעשייתי...
• 

  מותחים קו

  20.04.15
  ...ק ובבינאלה בוונציה, וכעת הגיעו לטכניון. קו אדום מסמן בדרך כלל יצירת גבולות, חלוקה והפרדה, אולם המיזם האמנותי ASINGELINE מבקש לחבר אנשים, מקומות וחוויות, וכאן בטכניון ניסו מאי ופבריס לייצר דיאלוג ושיחה על החוויות היומיומיות, האישיות והמשתנות בקמפוס של אנשים שונים החולקים את אותו המרחב.מה הם למדו על הטכניון בשלושת הימים של הנחת הקו? "שזה מקום חיוני מאוד, תוסס מאוד," אומר פבריס מצליח. "הטכניון קצת מזכיר לי קיבוץ - יש כאן משהו יותר מתוזמר מהדינמיקה ש...
• 

  דוד עזריאלי: האיש שהביא את הקניונים לישראל

  12.07.14
  קשת רוזנבלום באתר "הארץ" סיפרה על קורות חייו ועבודתו של איש העסקים והאדריכל הישראלי־קנדי דוד עזריאלי, שמת בתשיעי לחודש והוא בן 92, אשר היה לו חלק מכריע בשינוי הנוף האדריכלי בישראל. בשנת 1983, במגרש מוזנח בצפון רמת גן, הוא טיפס לראש ערימת אשפה והשקיף מעליה לעבר הצומת המרוחק. בצומת, כמו ברחובות הסמוכים, לא היו רמזורים, ובסמטאות הצרות, הרחוקות מכל אזור מגורים, מכרו בעיקר אבטיחים, אבל עזריאלי לא הסתפק במציאות הזאת.אחרי שלושה עשורים, 13 קניונים ו-250 ...
• 

  בית בסלע

  11.12.13
  ...עליו: האיש שהלך עם החלום שלו עד הסוף." "אפשר לומר שהוא יוצא דופן, ואין ספק שניסים הוא עוף מוזר, אבל דבר אחד בטוח: אין אותנטי ממנו, ואין עוד אחד כזה. בעצם, ניסים הוא אמן. הבית הוא היצירה שלו".מבלי להיכנס לדיון של חוקים, מוסר, מותר ואסור- חייבים להודות שיש קסם ואומץ גדולים במקום כזה. באדם שקם יום אחד וחוצב את ביתו במקום כה קסום וארצי. במן אדריכלות ארעית שכזו.. שקיומה מוכח כל יום מחדש, בעבודה קשה של שימור של מצב, של חלל, של בית. האדם מול איתני הטבע.
• 

  טעויות ,תיקונים ועדכונים בחוק התכנון והבניה

  14.10.13
  ...אזן את העיקרון החשוב של שמירה על עצים, אל מול הצורך ליעל ולקדם הליכי תכנון ובניה, הוא החליט לשים את מלוא המשקל על העצים, והצליח. התוצאה היא עיכוב בלתי נסבל בהליכי הבניה, משום שלמעשה, הוראת החוק מחייבת, להעביר כמעט כל תוכנית לאישור ולקבלת חוות דעת מפקיד היערות".הצעת החוק מ-29 ליולי 2013, תיקון 102 לחוק התכנון והבניה, מציעה לתקן את הנאמר, ומבטלת את הצורך לפנות אל פקיד היערות להתייעצות ביחס לכל תוכנית. התיקון קובע כי שרי הפנים והחקלאות יקבעו יחדיו, ...
• 

  היצרנות בעיר צומחת עם האוכלוסיה?

  15.07.13
  ...וגם התמ"ג (תוצר מקומי גולמי). בנוסף טוענים מחברי המחקר, כי גם מחלות המין ושיעורי הפשיעה גדלים עם עליית האוכלוסיה בעיר. צוות המחקר טוען כי בנה מודל וניתח פקטורים שונים המתחשב במספר האנשים הממוצע שכל תושב מקיים עימם אינטראקציה אישית, רמות ההידבקות במחלות המופצות אך ורק במגע ישיר ועוד, וכך נמצא שככל שהקשר בין חברה וצפיפות בעיר גבוה יותר, רמת היצרנות עולה וכך גם מספר הפטנטים. אולם, מודל המחקר אינו תואם ערים גדולות ומאוכלסות באסיה ואפריקה. החוקרים טוע...
• 

  מה אומרת המרפסת על רפורמת הפרגולות?

  27.06.13
  התיקון החדש, תיקון 100 לחוק התכנון והבנייה, זכה לכינוי "רפורמת הפרגולות". למעשה התיקון עוסק בטווח גדול של נושאים, החל מפטור מהיתר למי שבונה פרגולה ועד לאישור מזורז להקמה של שכונות שלמות. אבל האם זו בכלל רפורמה? האם לתיקון הזה יש סיכוי להצליח או לקצר את תהליכי האישורים בוועדות הבניה?לאחר שרפורמת המרפסות של נתניהו נתקעה במושב הקודם של הכנסת, נראה כי הפעם הסיכויים של התיקון החדש לחוק לעבור טובים יותר. עיקרו של התיקון הוא ביזור סמכויות התכנון, שכיום ...
• 

  העיר, העניים ושוק העבודה

  18.06.13
  ...ו של ניתוח שמסביר מה יש בעיר הגדולה שמושך אליה אנשים. באופן לא מפתיע, הניתוח יסביר גם מה יש בעיר הגדולה שמרחיק ממנה אנשים. אל תצפו למחמאות גדולות מדי לתל אביב, הפרוורים מנצחים אותה בקלות בחלק מהמקרים. ההעדפה לפרוור אינה מקרה אישי של עכבר הכפר, זו החלטה מודעת.בכל אחד מהמאמרים הבאים אתרכז במצרך שהעיר מספקת בהשוואה לפרוורים. כרגיל, מי שמעוניין להתעמק יותר מוזמן לקרוא גם את המאמרים הקודמים בסדרה.איפה העיר ואיפה הפרוור?אם לא היינו שבויים בתפיסות מוקדמ...
• 

  הפקולטה לנפיחות עצמית ותכנון בלתי ישים

  9.09.12
  ...ת המציאות שבתוכה הם פועלים. איני טוען שלא יכולים להתקיים בתי ספר לארכיטקטורה שבאופיים הם מכוונים יותר ללימודים מקצועיים, אלא שזה אינו תפקידה המרכזי של האקדמיה"."אינו תפקידה של האקדמיה?" אינו תפקידה?!?המחלוקת שלי עם יסקי אינה אישית. גם לא עם בצלאל, הנגע המחשבתי הזה קיים אפילו בטכניון ובמוסדות בעולם כולו. הבעיה החמורה ביותר בלימודי ארכיטקטורה כיום היא שהמרצים והסטודנטים מושפעים בעיקר מסטארקיטקטים וחוברות עיצוב. התוצאה אינה רק שאקדמיה מועלת בתפקידה ...
• 

  כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?

  26.08.12
  .... מודל עירוני. המשתמש יכול להחליט היכן עובר הקו "עיר או לא עיר", אבל החלטתו תהיה מושפעת מקבוצה של מקומות, מסך הערים שנבחרו, ללא הצורך להשוות בין מה שאיננו בר השוואה (למשל בין מנהטן ותל אביב, שהיא השוואה מיותרת).מדוגמא שערכתי אישית: מודיעין (אינטנסיביות 40%, רב גוניות 30%) תל אביב (60%, 65%) הגבוהה ביותר בארץ. וחזרה לעירוניותאין זה חשוב היכן תעביר את הקו בין עיר ולא עיר. החשיבות היא לאיכות "המיכל העירוני", למידת האינטרנסיביות ורב הגווניות. מהבחינה...
• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  ...ירחה שאנחנו מוכנים לטרוח כדי לצרוך את המוצר, זהו "מרחק טירחה". מרחק הטירחה מושפע מהרבה גורמים. ראשית, כמו שאמרנו, הוא תלוי במוצר. בכדי לרכוש ריהוט לסלון נהיה מוכנים כנראה לנסוע רחוק יותר מאשר בכדי לקנות סיגריות. שנית, הוא אישי, יש כאלה שיהיו מוכנים לנסוע 30 דקות לעבודה וכאלה שיסכימו לנסוע שעתיים. מרחק הטירחה מושפע למשל מהצורך למצוא חנייה. אם יש שני סופרמרקטים במרחק זהה מאיתנו כשלאחד מהם אין חנייה נוחה, הם לא באמת באותו "מרחק טירחה"...
• 

  איכס! יש פה אנשים!

  19.03.12
  ...ל האדריכלית ניצה סמוק ודברים דומים שהשמיעה על מדרחוב נחלת בנימין הקפיצו את כתבת "הארץ" אסתר זנדברג... והאמת גם אותי.בסרט vanilla sky מגיע הגיבור אל העיר ניו יורק ומגלה לחרדתו שהיא ריקה. הבתים נמצאים, השלטים, החנויות, אבל אין איש ברחוב. הסצנה הזו מבהירה יותר מכל את מה שלאדריכלים קשה לפעמים לקלוט - העיר אינה רק מבנים ורחובות. העיר היא אוסף של אנשים ופעילויות, פעילויות שחשוב לשמר ולטפח פי כמה מאשר את המבנים ברקע. אני נזכר בסצנה הזו בעקבות דבריה של ה...
• 

  תחרות הספרייה הלאומית - הוארך שלב א'

  13.02.12
  ...ני תיבחרנה שלוש הצעות ללא דירוג ביניהם. ועדת השיפוט תוכל להזמין את האדריכלים, שהגישו את שלוש ההצעות, להציג בפניה את ההצעה והדגם פרי תכנונם. לאחר מכן, הוועדה תדרג את שלוש ההצעות. ועדת השיפוט תציג את ההצעה שדורגה במקום הראשון לאישור החברה לבניין ודירקטוריון הספרייה הלאומית. פרופ' גליאנו, יו"ר ועדת השיפוט: "תחרות האדריכלים הבינלאומית למשכן חדש לספרייה הלאומית תסייע בבחירת אדריכל לאחד ממבני הציבור החשובים ביותר בישראל ואף בעולם. במיקום מעולה ומי...
• 

  מה צריכה לעשות עכשיו עמותת האדריכלים

  31.01.12
  בכל הביקורת שנשמעת על תחרות הספרייה הלאומית ועל תחרויות בכלל נעלם קולה של עמותת האדריכלים. איש לא עונה, איש לא מתייחס, בקשות לתגובות נתקלות בקיר אטום. במקום לרטון, להפגין או להתחיל עוד עצומה, החלטתי לכתוב מה אני מצפה מעמותת האדריכלים לעשות.קצת היסטוריהעמותת האדריכלים הסכימה בעשרים השנה האחרונות לנוהג פסול של תחרויות. במקום תחרויות פתוחות, תחרויות בין מוזמנים. זה היה נוח למשרדים הגדולים, לאדריכלים המוכרים, ולא היה אף בעל שם שהתייצב ואמר את האמת - ...