חיפוש - חדשות , איש , קוב |1| - דף 4

• 

  מבט לאמנות הרחוב והגרפיטי בישראל

  19.10.15
  ...י תכנון ורשויות.מפגש #1. מבט לאמנות הרחוב והגרפיטי בישראל.בעשורים האחרונים החלה פעילות חברתית ואומנותית מחתרתית במרחב הציבורי. פעילות זו אשר התרחשה בתחילה בעיקר בשולי העיר, אפיינה את רוח הזמנים שבה התרחשה ואיפשרה מקום לביטוי אישי תרבותי עבור היוצרים. בעשור האחרון מקבלת פעילות זו והדיון סביבה מקום מרכזי בשיח האומנותי והחברתי. תנועה זו אשר מקורה בחו"ל הגיעה לישראל משנות ה-70 של המאה הקודמת, ובמרוצת השנים התפתחה והגדילה את עשייתה הן בטכניקות והן בתכ...
• 

  הוליסטיות, אדריכלות, נשיות

  21.01.15
  ...נה וסביבתו.בין היתר, יקחו חלק בסימפוזיון הישראליות המוכשרות והמסקרנות - ליטל סמוק, תמר פוזיס,כרמלה וולק יעקובי, רות פקר ונוספות.....בנוסף ננסה לתוות רשת חברתית עם נשים מנהלות יוזמות ומשפיעות בתחום הבניה, לשולחן עגול של העצמה אישית ומקצועית.הבעיות המאתגרות את האדריכלות היום, אינן רק”אדריכליות“ במובן הקונבנציונלי: אקולוגיה, שונות,שילוב מיעוטים, שוויון מגדרי - אלו נושאים גדולים שהאדריכלות מחויבת אליהם. נושא הכנס מטרתו לחשוף את האיכויות המיוחדות שנשי...
• 

  אדריכל המגדלים של ישראל

  8.05.14
  ...דרך עבודתו את איכות הסביבה ואיכות החיים של אנשים (...) בניית המגדלים החדשים זו מגמה של העשור האחרון. עכשיו, אני מתכנן מגדל על גבול גבעתיים - תל אביב, קרוב ל-60 קומות עם דירות במחיר סביר ביותר. דירת 5-5.5 חדרים תעלה 2.5 מיליון שקלים. זה הרבה כסף אבל יחסית לתל אביב זה מחיר סביר. בתור אדריכל הפרויקט אני בהחלט רואה בזה אתגר לתכנן בניין לא רק למיליונרים."ועונה לו אחד הטוקבקיסטים: "מחירים ממש סבירים...2.5 מיליון ש"ח במגדל 60 קומות. האיש מנותק לחלוטין."
• 

  תחרות פומבית - 'לגור ירוק בישראל'

  11.03.14
  ...ת בזה על תחרות פומבית, בסופה מתעתדת קק"ל להקים שני מבנים לדוגמא שישמשו מרכזי הדגמה לבנייה ירוקה, ויהיו פתוחים לקהל הרחב. מטרת התחרות להעלות לדיון הסתכלות רחבה על מגורים ברי קיימא במרחב העירוני, ולייצר תערוכה המעודדת פרשנות אישית ויצירתית למושג 'לגור ירוק בישראל'. מאידך התחרות איננה רעיונית, בסופה יבחרו ויוקמו שתי יחידות לדוגמא. המשתתפים בתחרות מוזמנים לתכנן דגם חדשני של חלל מגורים המצמצם את הנזק עם הסביבה ומיטיב עם המשתמשים כפרטים וכחברה, ובו ב...
• 

  האם אדריכלות היא מעשה פוליטי?

  17.11.13
  ...כמו גנן, עיתונאי או סופר, אתה יכול להחליט לעבוד במקום מסוים או לא לעבוד בו אבל עד כמה שנרצה להחמיא לעצמנו, ההחלטות הפוליטיות של איפה לבנות ומה לבנות לא מתקבלות בדרג של עיתונאי, גנן או אדריכל. כשאתה טוען (כמו זנברג) שכל החלטה אישית היא גם פוליטית אתה מרוקן את הטיעון שלך עצמך מתוכן. אתה למעשה אומר "אדריכלות היא מעשה פוליטי בדיוק כמו עיצוב שיער". אבל אם זה ככה, למה להיטפל לאדריכלים דווקא ולא למעצבי שיער?עכשיו תורה של זנדברג להשיל את העטרת הפוליטית ה...
• 

  שני יישובים חדשים יוקמו בנגב - הפעם זה יעבוד?

  15.11.13
  ...דינה ולא נגיע לעצמאות כלכלית"' , ב"הארץ" מדגישים כי "הממשלה אישרה הריסת כפר בדואי והקמת יישוב דתי במקומות" ומציינים כי "ההחלטה מעוררת התנגדות רבה גם בקרב גורמים סביבתיים, הטוענים שההחלטה סותרת את תוכנית המתאר הארצית תמ"א 35, הקובעת כי אין להקים יישובים קהילתיים חדשים בפריפריה, אלא להתמקד בחיזוק הקיימים".בתקופה בה דוחפים את הציבור החרדי לקום ולצאת לעבוד, מעניין האם הקמת עיר חרדית באזור בו אפשרויות התעסוקה מצומצמות, באמת תשפר את המצב או רק תחריפו?
• 

  טעויות ,תיקונים ועדכונים בחוק התכנון והבניה

  14.10.13
  ...אזן את העיקרון החשוב של שמירה על עצים, אל מול הצורך ליעל ולקדם הליכי תכנון ובניה, הוא החליט לשים את מלוא המשקל על העצים, והצליח. התוצאה היא עיכוב בלתי נסבל בהליכי הבניה, משום שלמעשה, הוראת החוק מחייבת, להעביר כמעט כל תוכנית לאישור ולקבלת חוות דעת מפקיד היערות".הצעת החוק מ-29 ליולי 2013, תיקון 102 לחוק התכנון והבניה, מציעה לתקן את הנאמר, ומבטלת את הצורך לפנות אל פקיד היערות להתייעצות ביחס לכל תוכנית. התיקון קובע כי שרי הפנים והחקלאות יקבעו יחדיו, ...
• 

  העיר, העניים ושוק העבודה

  18.06.13
  ...ו של ניתוח שמסביר מה יש בעיר הגדולה שמושך אליה אנשים. באופן לא מפתיע, הניתוח יסביר גם מה יש בעיר הגדולה שמרחיק ממנה אנשים. אל תצפו למחמאות גדולות מדי לתל אביב, הפרוורים מנצחים אותה בקלות בחלק מהמקרים. ההעדפה לפרוור אינה מקרה אישי של עכבר הכפר, זו החלטה מודעת.בכל אחד מהמאמרים הבאים אתרכז במצרך שהעיר מספקת בהשוואה לפרוורים. כרגיל, מי שמעוניין להתעמק יותר מוזמן לקרוא גם את המאמרים הקודמים בסדרה.איפה העיר ואיפה הפרוור?אם לא היינו שבויים בתפיסות מוקדמ...
• 

  העיר והקניון

  4.06.13
  ...הקניון החדש הם מהלכים שמעודדים את התפוררות המרחב העירוני כזירה אזרחית חופשית ונגישה לכולם".אנחנו האדריכלים מרגישים פעמים רבות שאנחנו חכמים יותר מהציבור ומראשי הערים. הרי הציבור מצביע ברגליים לטובת הקניונים, והיזמים מקבלים את אישור ראש העיר, אז אולי הם צודקים ואנחנו טועים?למרבה הצער הגישה האדריכלית היא הצודקת. למרבה הצער היא הוכחה כבר במקרים רבים. ניתן אפילו לנסח אותה בצורה כלכלית - גברת ריקי כהן תרכוש השנה שני זוגות נעליים. אם זה יקרה בקניון, זה ...
• 

  כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?

  26.08.12
  .... מודל עירוני. המשתמש יכול להחליט היכן עובר הקו "עיר או לא עיר", אבל החלטתו תהיה מושפעת מקבוצה של מקומות, מסך הערים שנבחרו, ללא הצורך להשוות בין מה שאיננו בר השוואה (למשל בין מנהטן ותל אביב, שהיא השוואה מיותרת).מדוגמא שערכתי אישית: מודיעין (אינטנסיביות 40%, רב גוניות 30%) תל אביב (60%, 65%) הגבוהה ביותר בארץ. וחזרה לעירוניותאין זה חשוב היכן תעביר את הקו בין עיר ולא עיר. החשיבות היא לאיכות "המיכל העירוני", למידת האינטרנסיביות ורב הגווניות. מהבחינה...
• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  ...ירחה שאנחנו מוכנים לטרוח כדי לצרוך את המוצר, זהו "מרחק טירחה". מרחק הטירחה מושפע מהרבה גורמים. ראשית, כמו שאמרנו, הוא תלוי במוצר. בכדי לרכוש ריהוט לסלון נהיה מוכנים כנראה לנסוע רחוק יותר מאשר בכדי לקנות סיגריות. שנית, הוא אישי, יש כאלה שיהיו מוכנים לנסוע 30 דקות לעבודה וכאלה שיסכימו לנסוע שעתיים. מרחק הטירחה מושפע למשל מהצורך למצוא חנייה. אם יש שני סופרמרקטים במרחק זהה מאיתנו כשלאחד מהם אין חנייה נוחה, הם לא באמת באותו "מרחק טירחה"...
• 

  עדה כרמי מלמד, סגנון אישי או שכפול?

  7.03.12
  כתבה ב Xnet מציגה את המבנה הראשון במכון שכטר למדעי היהדות שתוכנן על ידי האדריכלית עדה כרמי מלמד ומציתה שובל של טוקבקים סביב השאלה: האם לאדריכל טוב יש סגנון אישי או שהוא רק משכפל את הצלחתו הראשונה?אין ספק שניתן לזהות את "כתב היד" של עדה כרמי. גם מיכאל יעקובסון מתייחס לכך בכתבה: "אין מקום להתבלבל, טביעת ידה של כרמי-מלמד ניכרת כאן היטב, כדוגמה נוספת לשפה הצורנית המאופקת של אדריכלית שחוזרת ומתעמקת בעבודותיה במושגים כמו אור, דרך ושורשיות". העיסוק במוש...
• 

  קריאה לשינוי תנאי התחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  6.02.12
  ...כליםהנדון: עצומה לשינוי תנאי התחרות הבינלאומית לתכנון הספרייה הלאומית - ודרישה מיידית מכל אדריכלי המדינה, כולל 4 האדריכלים ה"פטורים" מהתחרות האנונימית (שלב א') שלא להשתתף בתחרות בתנאיה הנוכחיים.ברוך היקר,כמי שאמור לשמש דוגמה אישית וסמל להגנה על האינטרסים של כל האדריכלים במדינה, מכתבך שנשלח אתמול לכל ציבור האדריכלים, מהווה פגיעה בכבוד המקצוע ובמעמדך האישי כראש העמותה. במכתבך אתה מודה בפני כולנו ש"המלך הוא ערום" ומוותר בקלות יתרה לתכתיבי הפריץ- אין...
• 

  קריאה להחרמת התחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  24.01.12
  ...שמונה אדריכלים מוזמנים – ארבעה ישראלים וארבעה בינלאומיים. ועדת השיפוט תהא רשאית להזמין בסיום השלב השני עד שלושה מועמדים מקרב המשתתפים להציג בפניה את התכניות שהגישו ואת חזונם לפרויקט, ומהם ייבחר אחד. בחירת ועדת השיפוט תובא לאישור דירקטוריון הספרייה הלאומית והמזמין.הטענה העיקרית והחזקה ביותר פשוטה - למשתתפי הסיבוב הראשון אין באמת סיכוי לזכות. ראשית, הם נדרשים לתכנן את הצעתם בתוך חודשיים בעוד שלמוזמנים יש שישה חודשים. אבל גרוע מזה, הסיכוי שלהם לזכ...
• 

  אדריכלצ'יק, תפסיק לבהות במסך ותתחיל לפעול

  22.01.12
  ...רר שהרשם לא יכול להחליט בעצמו על סדרי התמחות חדשים או על הגבלות תכנון. הרשם, ומועצת החכמים שלו, צריכים לאשר כל החלטה שלהם בנושאים של סדרי התמחות בועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת. הועדה הזאת, במושב הכנסת הקודמת, היא זאת שאישרה לרשם ב2007 במהירות הבזק (כפי שעולה מהפרוטוקולים) את סדרי ההתמחות החדשים. הועדה היא גם זאת שלא דאגה לברר האם קיימות הוראות מעבר להתמחות החדשה (עבור מי שכבר התחיל את לימודיו) או האם ההתמחות החדשה מתאימה למציאות השוק בארץ ...