חיפוש - איש , קוב |1| - דף 5

• 

  כשלים בחיפויי חוץ

  4.04.16
  ... גורם להתרופפות של האבנים הסמוכות . ¨ תיקון אבנים בודדות הוא יקר מאד , ואין אחריות . עניין זה יכול להימנע ע"י ביצוע תחזוקה של הקירות , אחת לשנה יש לבצע סריקה ובדיקה ראייתית לאיתור כשלים ( לא ועד הבית אלא איש מקצוע ) וכמו כן ביצוע איטום של קירות החוץ ותיקונים קלים של לקויי טבע ומזג אוויר . אחת ל 5 שנים יש לבצע סריקה מקיפה יותר ומקצועית יותר הדורשת הקמת פיגום ובדיקת כל אבני החיפוי . באותו מעמד ביצוע תיקונים מקפים י...
• 

  מדיניות לאומית בתחום הבינוי

  20.03.16
  ...מהלך הבחירות האחרונות במרץ 2015. בעקבות כך טופל הנושא בצורה אינטנסיבית על ידי הממשלה שהוקמה לאחר הבחירות, כאשר דרך הפעולה העיקרית שהוצעה התבססה בעיקר על מהלכים בעלי אופי "נדלני" אשר הבולטים בהם קשורים בזירוז תהליכי תכנון ואישור בנייה, זמינות קרקע וקידום מהלכים שיפשירו אמצעים פיננסיים לטובת בינוי למגורים. אין ספק שמהלכים אלה הכרחיים וחשובים, אך אין די בהם. גם אם יצליחו יהיה עדיין "צוואר בקבוק" במורד הדרך והוא הבנייה עצמה, אשר בתנאים הנוכחיים ...
• 

  אדריכלות מודרנית

  8.03.16
  ...בטאת עושר, ניקור עיניים, הכל גדול, שופע, נוצץ, נרחב, עמוס בפרטים וכולל שימוש בדימויים ובסמלים.לא משנה באיזה סגנון תבחרו לבנות את בתיכם, זכרו כי מדובר במבצע היקר והחשוב ביותר בחייכם. עשו בדק בית, בחרו אדריכל מנוסה, בעל שם ומיומן, פנו זמן, אזרו כוח וסבלנות והתכוננו לתהליך מורכב, רב שלבי ומורט עצבים. הדרך לבית החלומות עמוסה לא מעט מהמורות אבל הכל למטרה טובה. למדו את הסגנונות הקיימים, בחרו סגנון מסוים, היצמדו אליו ופנו לעזרת איש מקצוע כל אימת שצריך.
• 

  הסדרה עצמית של אמנות הרחוב

  3.03.16
  ... את עצמה ללא כל כוונה ורצון לפגוע במבנים או סמלים תרבותיים וחברתיים.משתתפים:ד"ר עודד מנדה לוי // סופר, חוקר ספרות, היסטוריה ותאוריה, בצלאלחגי מרום // מעצב גרפי וצלם, מחבר הספר "מחתרת הגרפיטי של תל אביב"יובל כספי // אמן מרצה ואיש תרבותגדעון שריג // אדריכל נוף, גדעון שריג לב וקסמן - אדריכלות נוף תכנון עירוניWonky Monky // אמן רחובאוצרת ומנחה: מעצבת מיטל פרגרעל המשתתפים:>> ד"ר עודד מנדה לוי // סופר, חוקר ספרות, היסטוריה ותאוריה, בצלאלסופר ומרצה לספ...
• 

  מבט לאמנות הרחוב והגרפיטי בישראל

  19.10.15
  ...י תכנון ורשויות.מפגש #1. מבט לאמנות הרחוב והגרפיטי בישראל.בעשורים האחרונים החלה פעילות חברתית ואומנותית מחתרתית במרחב הציבורי. פעילות זו אשר התרחשה בתחילה בעיקר בשולי העיר, אפיינה את רוח הזמנים שבה התרחשה ואיפשרה מקום לביטוי אישי תרבותי עבור היוצרים. בעשור האחרון מקבלת פעילות זו והדיון סביבה מקום מרכזי בשיח האומנותי והחברתי. תנועה זו אשר מקורה בחו"ל הגיעה לישראל משנות ה-70 של המאה הקודמת, ובמרוצת השנים התפתחה והגדילה את עשייתה הן בטכניקות והן בתכ...
• 

  הוליסטיות, אדריכלות, נשיות

  21.01.15
  ...נה וסביבתו.בין היתר, יקחו חלק בסימפוזיון הישראליות המוכשרות והמסקרנות - ליטל סמוק, תמר פוזיס,כרמלה וולק יעקובי, רות פקר ונוספות.....בנוסף ננסה לתוות רשת חברתית עם נשים מנהלות יוזמות ומשפיעות בתחום הבניה, לשולחן עגול של העצמה אישית ומקצועית.הבעיות המאתגרות את האדריכלות היום, אינן רק”אדריכליות“ במובן הקונבנציונלי: אקולוגיה, שונות,שילוב מיעוטים, שוויון מגדרי - אלו נושאים גדולים שהאדריכלות מחויבת אליהם. נושא הכנס מטרתו לחשוף את האיכויות המיוחדות שנשי...
• 

  אדריכל המגדלים של ישראל

  8.05.14
  ...דרך עבודתו את איכות הסביבה ואיכות החיים של אנשים (...) בניית המגדלים החדשים זו מגמה של העשור האחרון. עכשיו, אני מתכנן מגדל על גבול גבעתיים - תל אביב, קרוב ל-60 קומות עם דירות במחיר סביר ביותר. דירת 5-5.5 חדרים תעלה 2.5 מיליון שקלים. זה הרבה כסף אבל יחסית לתל אביב זה מחיר סביר. בתור אדריכל הפרויקט אני בהחלט רואה בזה אתגר לתכנן בניין לא רק למיליונרים."ועונה לו אחד הטוקבקיסטים: "מחירים ממש סבירים...2.5 מיליון ש"ח במגדל 60 קומות. האיש מנותק לחלוטין."
• 

  תחרות פומבית - 'לגור ירוק בישראל'

  11.03.14
  ...ת בזה על תחרות פומבית, בסופה מתעתדת קק"ל להקים שני מבנים לדוגמא שישמשו מרכזי הדגמה לבנייה ירוקה, ויהיו פתוחים לקהל הרחב. מטרת התחרות להעלות לדיון הסתכלות רחבה על מגורים ברי קיימא במרחב העירוני, ולייצר תערוכה המעודדת פרשנות אישית ויצירתית למושג 'לגור ירוק בישראל'. מאידך התחרות איננה רעיונית, בסופה יבחרו ויוקמו שתי יחידות לדוגמא. המשתתפים בתחרות מוזמנים לתכנן דגם חדשני של חלל מגורים המצמצם את הנזק עם הסביבה ומיטיב עם המשתמשים כפרטים וכחברה, ובו ב...
• 

  האם אדריכלות היא מעשה פוליטי?

  17.11.13
  ...כמו גנן, עיתונאי או סופר, אתה יכול להחליט לעבוד במקום מסוים או לא לעבוד בו אבל עד כמה שנרצה להחמיא לעצמנו, ההחלטות הפוליטיות של איפה לבנות ומה לבנות לא מתקבלות בדרג של עיתונאי, גנן או אדריכל. כשאתה טוען (כמו זנברג) שכל החלטה אישית היא גם פוליטית אתה מרוקן את הטיעון שלך עצמך מתוכן. אתה למעשה אומר "אדריכלות היא מעשה פוליטי בדיוק כמו עיצוב שיער". אבל אם זה ככה, למה להיטפל לאדריכלים דווקא ולא למעצבי שיער?עכשיו תורה של זנדברג להשיל את העטרת הפוליטית ה...
• 

  שני יישובים חדשים יוקמו בנגב - הפעם זה יעבוד?

  15.11.13
  ...דינה ולא נגיע לעצמאות כלכלית"' , ב"הארץ" מדגישים כי "הממשלה אישרה הריסת כפר בדואי והקמת יישוב דתי במקומות" ומציינים כי "ההחלטה מעוררת התנגדות רבה גם בקרב גורמים סביבתיים, הטוענים שההחלטה סותרת את תוכנית המתאר הארצית תמ"א 35, הקובעת כי אין להקים יישובים קהילתיים חדשים בפריפריה, אלא להתמקד בחיזוק הקיימים".בתקופה בה דוחפים את הציבור החרדי לקום ולצאת לעבוד, מעניין האם הקמת עיר חרדית באזור בו אפשרויות התעסוקה מצומצמות, באמת תשפר את המצב או רק תחריפו?
• 

  טעויות ,תיקונים ועדכונים בחוק התכנון והבניה

  14.10.13
  ...אזן את העיקרון החשוב של שמירה על עצים, אל מול הצורך ליעל ולקדם הליכי תכנון ובניה, הוא החליט לשים את מלוא המשקל על העצים, והצליח. התוצאה היא עיכוב בלתי נסבל בהליכי הבניה, משום שלמעשה, הוראת החוק מחייבת, להעביר כמעט כל תוכנית לאישור ולקבלת חוות דעת מפקיד היערות".הצעת החוק מ-29 ליולי 2013, תיקון 102 לחוק התכנון והבניה, מציעה לתקן את הנאמר, ומבטלת את הצורך לפנות אל פקיד היערות להתייעצות ביחס לכל תוכנית. התיקון קובע כי שרי הפנים והחקלאות יקבעו יחדיו, ...
• 

  העיר, העניים ושוק העבודה

  18.06.13
  ...ו של ניתוח שמסביר מה יש בעיר הגדולה שמושך אליה אנשים. באופן לא מפתיע, הניתוח יסביר גם מה יש בעיר הגדולה שמרחיק ממנה אנשים. אל תצפו למחמאות גדולות מדי לתל אביב, הפרוורים מנצחים אותה בקלות בחלק מהמקרים. ההעדפה לפרוור אינה מקרה אישי של עכבר הכפר, זו החלטה מודעת.בכל אחד מהמאמרים הבאים אתרכז במצרך שהעיר מספקת בהשוואה לפרוורים. כרגיל, מי שמעוניין להתעמק יותר מוזמן לקרוא גם את המאמרים הקודמים בסדרה.איפה העיר ואיפה הפרוור?אם לא היינו שבויים בתפיסות מוקדמ...
• 

  העיר והקניון

  4.06.13
  ...הקניון החדש הם מהלכים שמעודדים את התפוררות המרחב העירוני כזירה אזרחית חופשית ונגישה לכולם".אנחנו האדריכלים מרגישים פעמים רבות שאנחנו חכמים יותר מהציבור ומראשי הערים. הרי הציבור מצביע ברגליים לטובת הקניונים, והיזמים מקבלים את אישור ראש העיר, אז אולי הם צודקים ואנחנו טועים?למרבה הצער הגישה האדריכלית היא הצודקת. למרבה הצער היא הוכחה כבר במקרים רבים. ניתן אפילו לנסח אותה בצורה כלכלית - גברת ריקי כהן תרכוש השנה שני זוגות נעליים. אם זה יקרה בקניון, זה ...
• 

  כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?

  26.08.12
  .... מודל עירוני. המשתמש יכול להחליט היכן עובר הקו "עיר או לא עיר", אבל החלטתו תהיה מושפעת מקבוצה של מקומות, מסך הערים שנבחרו, ללא הצורך להשוות בין מה שאיננו בר השוואה (למשל בין מנהטן ותל אביב, שהיא השוואה מיותרת).מדוגמא שערכתי אישית: מודיעין (אינטנסיביות 40%, רב גוניות 30%) תל אביב (60%, 65%) הגבוהה ביותר בארץ. וחזרה לעירוניותאין זה חשוב היכן תעביר את הקו בין עיר ולא עיר. החשיבות היא לאיכות "המיכל העירוני", למידת האינטרנסיביות ורב הגווניות. מהבחינה...
• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  ...ירחה שאנחנו מוכנים לטרוח כדי לצרוך את המוצר, זהו "מרחק טירחה". מרחק הטירחה מושפע מהרבה גורמים. ראשית, כמו שאמרנו, הוא תלוי במוצר. בכדי לרכוש ריהוט לסלון נהיה מוכנים כנראה לנסוע רחוק יותר מאשר בכדי לקנות סיגריות. שנית, הוא אישי, יש כאלה שיהיו מוכנים לנסוע 30 דקות לעבודה וכאלה שיסכימו לנסוע שעתיים. מרחק הטירחה מושפע למשל מהצורך למצוא חנייה. אם יש שני סופרמרקטים במרחק זהה מאיתנו כשלאחד מהם אין חנייה נוחה, הם לא באמת באותו "מרחק טירחה"...