חיפוש - חדשות , אל , זית |1| - דף 12

• 

  נבחרו הזוכים בשלב א בתחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  1.05.12
  השלב הראשון של תחרות האדריכלים של הספרייה הלאומית הסתיים ונבחרו ארבעת האדריכלים הישראליים שימשיכו לשלב השני. ארבעה אדריכלים נוספים צוינו לשבח.ועדת השיפוט הבינלאומית של תחרות האדריכלים של הספרייה הלאומית התכנסה בירושלים ב 17 - 19 באפריל. הרכב הוועדה כלל ארבעה אדריכלים פרופ' לואיס פרננדז גליאנו (יו"ר), פרופ' אלינער קומיסר ברזקי, פרופ' רפאל מוניאו ואדריכל גבי שוורץ. פרופ' מסימיליאנו פוקסס הודיע ברגע האחרון שלא יוכל להשתתף מסיבות שאינן תלויות בו. לפנ...
• 

  אז לאן אנחנו הולכים מכאן?

  29.04.12
  תל אביב היא בירת ישראל. מבחינה כלכלית, תרבותית ופוליטית, העיר מרכזת את הכוח הרב ביותר כשהפריפריה הקרובה והרחוקה מביטה עליה בעיניים כלות. השבוע התפרסמו במקביל שתי כתבות היוצאות מנקודת מוצא זו ומנסות להבין לאן אנחנו הולכים מכאן. האם תל אביב יכולה עוד להיות אחת מכמה ערים ראשיות בארץ או שהיא הולכת להיות העיר היחידה.כתבה ב"דה-מרקר" מציגה כתחזית את עבודתם של שלושה סטודנטים לתואר שני מהטכניון - מיכל דור, אלון וינגרטן ודן ברקוביץ'. על פי העבודה הם חוזים ...
• 

  הסאגה הבלתי נגמרת של הבימה

  1.04.12
  ... חוזרות של נהגים לגבי סינוור מסוכן מבניין הבימה למגיעים משדרות רוטשילד". כך מפרסמת עיריית תל אביב וממשיכה, "ריבוי תאונות במקום בשעות הצהריים נבדק על ידי מומחים ומסקנתם היא שחיפוי הבניין, בשעות מסוימות, מחזיר אור מסנוור בדיוק אל הצומת."*האם כך תיראה הבימה?החלק המשמעותי בהודעת העירייה מסתתר בפסקה התמימה לכאורה: "העירייה בוחנת אפשרויות שונות לחיפוי החזית, כולל מספר צורות מימון, כך שהשיפוץ לא יהווה מעמסה כלכלית נוספת על תושבי העיר."את האמת המלאה ניתן...
• 

  בית אגד בתל אביב, סמל או שלט?

  15.03.12
  נועם דביר מפרסם ב"הארץ" כתבה על בית אגד שהוקם ב 1966 ועתיד להיהרס או להתגמד לצד גורד שחקים המתוכנן לקום בצמוד לו. " מי צריך להיות אחראי לעתידו של בית אגד?" שואל דביר ואנחנו כרגיל משיבים "למה לא בולדוזר?"את בית אגד תכננן משרד נדלר, נדלר, ביקסון לאחר שזכו בתחרות תכנון ב 64. "בית אגד, דוגמה מובהקת לאדריכלות המודרניסטית של שנות ה-60, היה לאייקון בציר המסחרי-משרדי של הזרוע הצפונית של המע"ר (מרכז עסקים ראשי) של תל אביב." כותב נועם בכתבה ומראיין את האדר...
• 

  בתחרות למי יש יותר גדול יש גם מפסידים

  13.02.12
  שתי כתבות מציגות את מגדל יורוקום בגבעתיים כמקרה מבחן למגדלים שצצים במרכז גוש דן. האם כל המגדלים האלה והשאיפה ל"הכי גבוה" באמת תורמים לעיר או שרק ליזמים? ומחקר קובע שגורדי שחקים נבנים בדרך כלל לפני משבר כלכלי.בכתבתו ב Xnet מראיין מיכאל יעקובסון את האדריכל אמנון שוורץ, מתכנן מגדל יורוקום. הראיון עצמו חשוב פחות מההערות של יעקובסון לגבי מגדלים:"התחזיות העירוניות שעל בסיסן מתוכננים כיום מרבית המגדלים הן תחזיות אופטימיות ונאיביות, שמקורן האמיתי הוא התח...
• 

  באר שבע - עיר של מסחר ובלי תעסוקה

  8.02.12
  ...עיר? אין תעסוקה איכותית. אין עבודה לצעירים. בגלל זה הצעירים עוזבים. מקימים פה מרכזי קניות בלי סוף וזה הופך אותנו לעיר של חנוונים. איכפת לי ממה שקורה בבאר שבע. אני אומר את הדברים כי כואב לי, כי אני מאמין בעיר הזו". את השורות האלה אומר האדריכל אלי ארמון, מי שהיה מהנדס העיר באר שבע, בכתבה במעריב דרום.מלבד היותו מהנדס העיר, ארמון בנה גם מבנים רבים וביניהם תחנת הרכבת המרכזית בבאר שבע (כאן בתמונה), את בית הכנסת של בה"ד 1, בתי ספר, מתנ"סים מבני מגורים ו...
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  ... באמצעות קישוט קטן וכיוצא בזאת.למרות שנשים אינן עוסקות במובהק בטכנולוגיה ומקצועות טכנולוגיים נשלטים עדין הידי גברים הרי שמתקבל על הדעת שנשיות עשויה להוות יתרון משמעותי באדריכלות העכשווית, העוסקת רבות בהגדרה של סביבה אינדיבידואלית ייחודית באמצעות כלים טכנולוגיים עכשוויים.לכנס שצבר מוניטין רב,הוזמנו השנה, בשנתו החמישית, שלוש אדריכליות מדהימות בעלות סגנון אינדיבידואלי ייחודי מצד אחד, ושליטה יוצאת דופן בטכנולוגיה עכשווית בתכנון ובבניה כאחת. שתיים כבר...
• 

  עברית שפה קשה בארק פלוס? כבר לא.

  1.02.12
  אחת מהבעיות בהן נתקלו משתמשי ארק+ (ארק פלוס) בישראל במהלך השנים הייתה בעיית תאימות מול תוכנות מדידה ואפליקציות יועצים, אשר עושות שימוש בפונטים מסוג SHX או SHP. מכיוון שרוב הפרויקטים מתחילים בתוכנות מדידה, הפכו פונטים אלו לכלי הראשי לכתיבת עברית בקבצים מסוג DWG בישראל, על יתרונותיהם וחסרונותיהם.בעבר תמכה תוכנת ארק פלוס רק בפונטים מסוג TTF (פונטים של מערכת ההפעלה "חלונות") ו-ARC+ Font (פונטים פרמטריים מיוחדים של תוכנת ארק פלוס). אך לא עוד! לאחרונה...
• 

  קומות בנסיגה, אור וצל

  22.01.12
  ...ברחוב בלי להשפיע על התחושה הקיימת".*התמונה מתוך הכתבה, צילום - פבל וולברג קנטי מעמת את דוידוב עם הטענה שבניינים גבוהים יותר וצפופים יותר ניתן למצוא בלונדון ופריז וגם בהם נעים ללכת. בנוסף הוא מציין ש"שתפיסת המגורים הרווחת בישראל אינה הולמת לחלוטין את האקלים המקומי. במדינה כמו ישראל שבה השמש קופחת במרבית ימות השנה, בנייה גבוהה תספק הצללה נחוצה לרחובות ולבניינים". בנוסף מועלית הטענה שבקומות הגבוהות נבנות אמנם פחות דירות, אך הן גדולות יותר ובתוספ...
• 

  על שימור ועל בית צים בחיפה

  25.12.11
  ...קור". את המשפט הזה משמיע האדריכל מיקי מנספלד בכתבה בהארץ, כתבה בה מוצג השיפוץ המיועד לבניין צים שבעיר התחתית בחיפה.נועם דביר מציג בכתבה את בנין צים וסוקר את דרכו ואת הנעשה בעיר התחתית של חיפה. הבנין תוכנן על ידי האדריכלים שמואל וארי רוזוב והוקם בשנת 1970. כמו בנינים רבים מאותה תקופה הוא בנוי בטון וזכוכית ונראה כגוש מונוליטי על קומת עמודים. על חזיתות הבנין מתנוסס לוגו החברה בכחול לבן.לצד הסקירה ההיסטורית של התפתחות העיר, או ליתר דיוק דעיכתה, קובל ...
• 

  להורדת הכיכר שילחו את הספרה 1!

  21.12.11
  מאמר מעניין של האדריכל צבי לישר, מי שתכנן את כיכר דיזינגוף בשנת 78 התפרסם בארכיג'וב. במאמר מגיב צבי להחלטת העירייה להנמכת הכיכר ולדרך בה התקבלה ההחלטה. ההרגשה שתוצאות הסקר היו מוזמנות מראש ותומרנו בעזרת השאלות שהוצגו אינה שלו בלבד.להשארת הכיכר הקיימת ושיקומה ,שילחו את הספרה 2צבי מזכיר לנו במאמר דברים שנשכחו ובמיוחד את העובדה שלמעשה... לא הייתה שם כיכר כלל: "בפועל, לא היתה זו כיכר, אלא אי תנועה בקוטר 66 מ', מנותק מהרחוב על-ידי כביש טבעת היקפי. ה...
• 

  פרויקט המלונאות בתמנע לקראת הכרעה

  4.12.11
  ... חלופות שונות לפיתוח המלון. התכנית להקמת המלון בבקעת תמנע, בין גבעת ססגון להר מכרות, אושרה בשנת 1995. החברה להגנת הטבע התנגדה להקמת מתחם המלון בטענה שמדובר בשטח פתוח ורגיש, ואת עיקר הפיתוח יש לכוון לתוך היישובים או בצמוד אליהם תוך שמירה על רצפים של שטחים פתוחים. ההתנגדות התקבלה רק בחלקה והוחלט על צמצום היקפי המלונאות שתוכננו בתכנית המקורית. בעקבות המאבק הציבורי שעוררו בחודשים האחרונים תושבי האזור, החלה החברה להגנת הטבע בהובלת מהלך למציאת ...
• 

  הקרב על הבימה נמשך

  4.12.11
  ...*תמונה - איתי סיקולסקי, Xnet, שיתוף ויקיפדיה ו"דג קר" מוסיף:"לא ראיתי את הבניין, אבל הכי אהבתי את הדברים של כרמי על כך ש"בניין זה לא פסל אלא האווירה שנוצרת בחללי הפנים... בפקולטה למדעי הרוח בהר הצופים למשל, פרי יצירתו של כרמי, ה"אווירה" גורמת לסטודנטים חדשים להתייפח בייאושם כשהם מחפשים את הכיתה ומגיעים לחניה, רוצים לשירותים ומוצאים את המעלית. 4 שנים שם לא מספיקות להתמצאות במבוך הנורא הזה. והוא גם מכוער. העיקר שלא מבינים אותו ומקנאים בו. אהה."
• 

  תוכנית ספדיה זוחלת בדלת האחורית

  4.12.11
  ...ני האישור הסופי של תוכנית המתאר החדשה לירושלים, נוסף סעיף שיאפשר בעתיד לשנות את ייעוד הקרקע של אזור רכס לבן משטח ירוק לקרקע לבנייה. תוכנית ספדיה, תמ"מ 1/37, הייתה תוכנית מתאר מחוזית להרחבת העיר ירושלים מערבה והציעה להקים אלפי יחידות דיור. התוכנית מ 1998, קרויה של שמו של מתכננה, האדריכל משה ספדיה והיא נדחתה ב 2007 על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לאחר מאבק של ארגוני הסביבה. כעת נדון הנושא שוב בולנת"ע (הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים) ומופי...
• 

  פרויקט eco-skin - בין מציאות לאוטופיה

  28.11.11
  ...עינת קליש רותם בעיתון עיצוב מציגה את פרוייקט "העור הירוק" שתכננה בשיתוף עם אדריכל ארי נשיב וזכה ב"פרס מיוחד" בקטגוריית "שיקום מרקמים קיימים והסביבה הבנויה", בתחרות בניה ירוקה 2007 מטעם המשרד להגנת הסביבה ועמותת האדריכלים בישראל. "פרויקט ה'עור הירוק' (eco-skin)" כותבת קליש במאמר, "מציע דרך להמיר מגדלי מגורים קיימים ולהפכם לברי-קיימא בטענה כי ההרס האקולוגי כבר קיים, וכי לא די לתכנן את הבניה החדשה בלבד עפ"י עקרונות ירוקים אלא יש להתמודד עם נזקי...