חיפוש - חדשות , אל , עלה |1| - דף 13

• לא ללמוד מלאס ואגס

  30.10.12
  וועדת השילוט של עיריית ירושלים החליטה לאפשר את הצבתו של שילוט אלקטרוני מואר בעיר. ירושלים גם כך עמוסה לעייפה ברעש ויזואלי והשאלה היא האם בדרך לשימור חלקים בה מהלכים כאלה באמת תורמים משהו לעיר מלבד כסף לקופה.בכתבה בNRG מדווח כי אדריכל העיר, עופר מנור הביע התנגדות לנושא השילוט ולכן התקבלה בינתיים החלטה שהשילוט ייועד רק למודעות של מחלקת התרבות. על פי הכתבה נראה שיו"ר הוועדה קובי כחלון ממש להט לנושא ומעלה גם טיעונים כאילו שילוט כזה יפחית את העומס. כח...
• 

  עיר הקצה וארגון עצמי

  14.10.12
  ערן טמיר מעלה לבלוג שלו עבודה אקדמית הנוגעת למה שמכונה "ערי קצה". מונח המתאר את ההיווצרות של מוקדים עירוניים חדשים בשולי העיר. מוקדים אלה, הכוללים פעילויות ושימושי קרקע שנמצאו בעבר רק במרכז העיר כגון משרדים, מסחר ובילוי, מתחרים במרכז העיר הקיים ונתפסים כמחלישים אותו.מתוך העבודה: "חוקרים מתחומים מגוונים הציעו מודלים שונים המנסים להסביר את הסיבות לתהליך עירוני זה העומד, לפחות לכאורה, בניגוד לאינטואיציה המניחה שהמרכז הוא המוקד הטבעי של הפעילויות בעי...
• 

  פירצה קוראת ליזם

  8.08.12
  במשולש הכח של העירייה, היזמים והתושבים הולך ומשתנה המאזן. התב"ע הנקודתית, הכלי ששימש מאז ומעולם כלי יזמי לדחיפת תכניות נתקל בהתנגדויות תושבים. אבל האם רק היזמים מפסידים או גם העיר? נעמה ריבה כותבת ב Xnet על שני מקרים כאלה בתל אביב.הפרויקט בסמוך לכיכר המדינה מציע שני מגדלים של 15 קומות. זהו כבר הסיבוב השני בוועדה המחוזית והתב"ע הנקודתית שונה כבר ממגדל אחד לשניים, מדיור לזכאים לסתם "דירות קטנות, וכל זה כשסבב ההתנגדויות טרם הסתיים. פרויקט אחר מציע מ...
• 

  ביקורת תערוכת בוגרי תל אביב

  6.08.12
  ...טאות השנה גם הם העלו את סדר היום החברתי במוקד העבודות אבל האם זה מגיע לכדי אמירה משמעותית או שנותר בגדר סיסמה?"במבט כללי על העבודות, אין כאן פריצות דרך. נראה שהעיסוק בתוצר גובר לא פעם על התעמקות בתהליך העבודה" כותב ב Xnet מיכאל יעקובסון ומציג שש עבודות. "המשותף לכולן הוא מבט כן ואופטימי, המצייר תמונה משותפת של שאיפה לאידיליה חברתית - עתיד שבו חיים זה לצד זה יהודים וערבים, אזרחים וחיילים, עשירים ועניים, מהגרים זרים ותל אביבים מקומיים."הכתבה של יעק...
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  תשומת הלב שלנו נדרשת, לפני שתל אביב נהפכת לעוד עיר שדה, דבר שיכול לקרות פתאום, מהרבה סיבות, ובעיקר מתוך זלזול ישראלי ותכנון ערים לקוי. למשל הצעירים עוזבים אותה, והעשירים (מעטים במספרם) מחליפים אותם. העיר נופלת בשממון, חזרה לשנות השמונים. אנא שימו לב לעובדות הבאות: ת״א האמיתית המחזיקה את המרובה, היא קטנה מאד, בין הירקון ובין אבן גבירול, הים ורוטשילד, בסך הכל ששה אחוז מן השטח העירוני של תל אביב-יפו ואוכלוסיית המתחם הזה הוא סביב עשרה אחוזים מן התושב...
• 

  עוד קצת על מיתוג עירוני

  10.06.12
  באר שבע הצטרפה באחור מה לטרנד של ראשי ערים וכעת גם היא עברה תהליך של מיתוג מחדש. כמו כרמיאל, תל אביב, חולון או שדירות, ראשי ערים שוכרים משרדי פרסום שיעבירו את המסר לציבור. איזה מסר בדיוק? למה כל עיר חושבת שהיא יכולה וצריכה להיות מיוחדת? מה רע להיות "סתם עיר שמשרתת התושבים"?מי שרוצה לראות את המיתוג החדש לעיר מוזמן לאתר של משרד הפרסום נוימן עיצוב ומיתוג, ממנו גם לקוחה התמונה כאן. בא7 שבע - בירת ההזדמנויות של ישראל קובע הסלוגן ואני תוהה אם משרד הפרס...
• 

  לכבוש את השטחים הפתוחים

  7.05.12
  ...התכנון העירוני הנהוג בארץ לבין המקומות המסוכנים עד כדי מוות. פארקים וחצרות שנשלטים על ידי חבורות נערים, מקומות בהם מסוכן להסתובב בלילה, מטרדי רעש שאף אחד לא מעז להשתיק.הטיעון שמעלה לרמן פשוט ומדויק - מערכת התכנון הפרברית בישראל מקדשת את השטחים הפתוחים, יוצרת עוד ועוד פארקים וגינות "לטובת הציבור". זה נוח ליזמים - קל למכור את זה לעיריה ולרוכשים, אבל בפועל מי שגר ליד הפארק לא זוכה רק לנוף אלא גם לאפשרות לגור ליד "חיות הטרף". הצפיפות הנמוכה של הפרברי...
• 

  האם באמת יכולה להיות פה תחבורה ציבורית יעילה?

  21.03.12
  יואב לרמן מעלה בבלוג שלו שאלה מעניינת מאד בנוגע לתחבורה הציבורית. על פי הפוסט שלו, המפתח לתחבורה ציבורית יעילה היא רשת רחובות המתאימה לכך. בזמן שכולם מדברים על פתרונות יקרים עד הזויים כמו רכבת תחתית, מצביע לרמן על כך ש"האפשרות של התחבורה הציבורית לפעול באופן יעיל או לא יעיל נקבעת במידה רבה בעת תכנון רשת הרחובות ולאחר מכן שימושי הקרקע."לצורך ביסוס טענתו מציג לרמן השוואה בין שני קווי אוטובוס, קו 4 וקו 6. בעוד שקו 4 נוסע בצורה ישירה וקצרה לאורך רחוב...
• 

  חוק התכנון והבניה החדש - פוליטיקה ואידאולוגיה

  11.03.12
  ...שמתנהלות סביב הנושא הזה".גם בלי להיות תומך של בנימין נתניהו או של הרפורמה קל להבין שההתנגדויות הן פוליטיות. אם אנו כאן, בלי שום ארגון או השקעה, עוקבים כבר למעלה משנה אחרי הנושאים העולים לדיון בוועדה המכינה את החוק, הארגונים האלה יכלו גם הם לעשות זאת. לכולם, אבל לכולם ברור שבהרכב הנוכחי של הכנסת הצעת החוק תעבור.אז למה כולם נזכרו דווקא עכשיו להתחיל ולעשות קולות של התנגדות? פשוט, לרגע היה כאן ריח של בחירות מתקרבות. זה הזמן להצטייר כמתנגד לביבי האיום...
• 

  להפחתת הבירוקרטיה הגישו טופס 215א בשלושה עותקים

  27.02.12
  ...ה-מרקר" אבל אם בודקים את המתנגדים העיקריים מגלים שאלו גופים שחוששים שהם הוצאו ממוקדי ההחלטות.בעזרת בלוג "המרפסת" אנו עוקבים למעלה משנה אחרי הנושאים העולים לדיון בוועדה המכינה את החוק. כבר די ברור שהחוק החדש יהיה מסורבל כמו החוק הקיים (או יותר). ההתנגדויות הנשמעות עכשיו אינן במטרה לפשט אותו אלא לסבך אותו עוד יותר. מרבית הסיכויים שבסופו של דבר הן יתקבלו."כל שינוי גורר התנגדות כי לפקידים יש אינטרס בתוהו ובוהו שבו הם קיימים." אמר פעם ריצ'ארד ניקסון.
• 

  תל אביב, עצור רגע ותסתכל

  16.02.12
  ...ם אלו בעוד כעשר או חמש עשרה שנה ולבחון את ההתפתחות העירונית והשינוי הצורני."אין ספק שהצילומים אופטימיים מאד, צבעוניים על גבול הקיטש כמעט. המבט הגבוה מלמעלה אל קו הרקיע, האפקט המשטח את הנוף, הצבעים החזקים מזכירים לפעמים עבודות פוטוריסטיות שגם הן מעריצות את האדריכלות המופיעה בהן. סדרת עבודות מעניינת במיוחד בנושאים שאינם אדריכלות צולמה בהפקת הקליפ של קרולינה. סצינות רחוב מבוימות אבל מדהימות ביופיין. תוכלו לראות עוד תמונות בדף הפייסבוק של רון שושני .
• 

  קולקר, קולקר, אפשטיין יתכננו את עיר הבה"דים

  8.02.12
  קבוצת "מנרב" זכתה בפרויקט עיר הבה"דים ואיתה זכה גם משרד האדריכלים קולקר קולקר אפשטיין. פרויקט עיר הבה"דים הינו פרויקט בהיקף כספי של 2 מיליארד שקל להקמה ויבנו בו 250 אלף מ"ר אשר ישרתו כ 10 אלפים חיילים. קבוצת מנרב זכתה בפרויקט אחרי שהימרה על תכנון מחודש שאותו כאמור הוביל משרד קולקר.הליך המכרז של משרד הביטחון איפשר לקבוצות המתחרות להציע הצעה משלהן לתכנון הפרויקט ולא להסתמך על ההצעה המקורית. התכנון מחדש של קבוצת מנרב בהובלת קולקר, קולקר, אפשטיין כלל...
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  ... באמצעות קישוט קטן וכיוצא בזאת.למרות שנשים אינן עוסקות במובהק בטכנולוגיה ומקצועות טכנולוגיים נשלטים עדין הידי גברים הרי שמתקבל על הדעת שנשיות עשויה להוות יתרון משמעותי באדריכלות העכשווית, העוסקת רבות בהגדרה של סביבה אינדיבידואלית ייחודית באמצעות כלים טכנולוגיים עכשוויים.לכנס שצבר מוניטין רב,הוזמנו השנה, בשנתו החמישית, שלוש אדריכליות מדהימות בעלות סגנון אינדיבידואלי ייחודי מצד אחד, ושליטה יוצאת דופן בטכנולוגיה עכשווית בתכנון ובבניה כאחת. שתיים כבר...
• 

  עברית שפה קשה בארק פלוס? כבר לא.

  1.02.12
  אחת מהבעיות בהן נתקלו משתמשי ארק+ (ארק פלוס) בישראל במהלך השנים הייתה בעיית תאימות מול תוכנות מדידה ואפליקציות יועצים, אשר עושות שימוש בפונטים מסוג SHX או SHP. מכיוון שרוב הפרויקטים מתחילים בתוכנות מדידה, הפכו פונטים אלו לכלי הראשי לכתיבת עברית בקבצים מסוג DWG בישראל, על יתרונותיהם וחסרונותיהם.בעבר תמכה תוכנת ארק פלוס רק בפונטים מסוג TTF (פונטים של מערכת ההפעלה "חלונות") ו-ARC+ Font (פונטים פרמטריים מיוחדים של תוכנת ארק פלוס). אך לא עוד! לאחרונה...
• 

  קומות בנסיגה, אור וצל

  22.01.12
  ...ברחוב בלי להשפיע על התחושה הקיימת".*התמונה מתוך הכתבה, צילום - פבל וולברג קנטי מעמת את דוידוב עם הטענה שבניינים גבוהים יותר וצפופים יותר ניתן למצוא בלונדון ופריז וגם בהם נעים ללכת. בנוסף הוא מציין ש"שתפיסת המגורים הרווחת בישראל אינה הולמת לחלוטין את האקלים המקומי. במדינה כמו ישראל שבה השמש קופחת במרבית ימות השנה, בנייה גבוהה תספק הצללה נחוצה לרחובות ולבניינים". בנוסף מועלית הטענה שבקומות הגבוהות נבנות אמנם פחות דירות, אך הן גדולות יותר ובתוספ...