חיפוש - חדשות , אש , שטח |1| - דף 12
לא מצאת? פשוט חפש.
-
הקשר בין תכנון עירוני ושלטון
22.07.12...ה, החונים בה לא חוקית בחניונים שמיועדים לפארקים. מדוע השלטון מעדיף שכונות וניתוק, ולא מצב עירוני? כל שילטון אינו אוהב הפרעה, ודאי לא מחאה הנוצרת בערים מן הסוג האינטנסיבי והקוסמופוליטי, כמו הצפון הישן. ומדוע אנשים באים לכאן? כאשר הם רוצים את חברת ופגישת דומיהם, והדבר אפשרי רק במצב האינטנסיבי הנזכר. לא בשכונות ולא בפריפריה.היסטורית, כיצד קמו השכונות, שהן הרוב במדינת ישראל? 1.שילטון המנדט לא פיזר אוכלוסיה, ושלט בערים. פיזור היה מעורר התנגדות ערבית.2... -
אגדה אורבנית - ספר חדש
17.07.12... להסביר את ייחודה ואת סוד הצלחתה, ולהפיק ממנה לקחים הניתנים ליישום גם היום בתכנון עירוני. "אגדה אורבנית" תכנון העיר תל אביב בזמן המנדט הבריטינחום כהן, אדריכל ומתכנן עריםמתוך ההקדמה לספרלספר המונח לפניכם שתי מטרות עיקריות. הראשונה היא להנחיל ברבים את ההכרה בכך שתל אביב, עיר בת מאה שנים בלבד, היא אחת מהצלחות התכנון הבודדות של העידן המודרני. תל אביב היא מוקד להתרחשות אורבנית אמיתית, כמעט מסביב לשעון, המקיפה את כל שטחי הישגי הרוח האנושית: בתחום התרב... -
ביקורת על בקעת הקהילות ביד ושם
16.07.12מיכאל יעקובסון לוקח אותנו הפעם לסיבוב בבקעת הקהילות שבקצה יד ושם. "מופע ראווה", הוא מתאר את המקום, "מופע יקר ומורכב שנראה שמטרתו היא לבלבל את המבקר יותר מאשר לטעת בו תובנות על המציאות בה הוא חי או לעצב את זיכרונו".מיכאל יעקובסון הוא כיום ללא ספק אחד ממבקרי האדריכלות הטובים ביותר בארץ. גם בביקור הזה הוא לוקח אותנו יד ביד ומוביל את הסיור בין רשמים אישיים לרקע מקצועי והיסטורי מעמיק אבל הפעם דעתו זוכה לתגובות צוננות מצד כמה וכמה אדריכלים."בחרת לקטול ... -
תחרות תכנון גשר לפארק אריאל שרון
18.06.12...מי את תחרות האדריכלים לתכנון הגשר המדובר, ומזמינה אתכם להגיש את מועמדותכם לתכנון פרויקט זה, ובכך לסייע בהפיכתו של הפארק ממפגע סביבתי לנכס לאומי.על פי תכנית האב לפארק, שתוכננה על ידי אדר' הנוף פיטר לאץ', מייעדת בשטח זה כניסה ראשית לפארק שתהווה תחליף לכניסה הזמנית הקיימת דרך איגוד ערים דן לתברואה (כביש 4)הדירקטוריון, הנהלת החברה בחרה בצוות של יועצים מדיסציפלינות שונות שנבחרו לגבש תכנית פיתוח לשטח ברוח חזון וערכי הפארק , הכוללים את ערכי הקיימות – שי... -
עוד קצת על מיתוג עירוני
10.06.12באר שבע הצטרפה באחור מה לטרנד של ראשי ערים וכעת גם היא עברה תהליך של מיתוג מחדש. כמו כרמיאל, תל אביב, חולון או שדירות, ראשי ערים שוכרים משרדי פרסום שיעבירו את המסר לציבור. איזה מסר בדיוק? למה כל עיר חושבת שהיא יכולה וצריכה להיות מיוחדת? מה רע להיות "סתם עיר שמשרתת התושבים"?מי שרוצה לראות את המיתוג החדש לעיר מוזמן לאתר של משרד הפרסום נוימן עיצוב ומיתוג, ממנו גם לקוחה התמונה כאן. בא7 שבע - בירת ההזדמנויות של ישראל קובע הסלוגן ואני תוהה אם משרד הפרס... -
עירוניות היא לא אופציה - היא הכרח קיומי
6.06.12...ור חדשה" מציג מאמר בדה-מרקר את העמדה המוצגת במסמך חדש של המשרד לאיכות הסביבה. בחלופה למצב כיום מוצע במסמך ליצור מטרופולין אחד - רצף אורבני המתחיל בבאר שבע ומסתיים בנהריה. "לא מדובר ברצף בנוי בלתי פוסק" מסביר אדריכל דן סתיו מראשי הפרויקט, "אלא חוליות־חוליות על רצף של תחבורה".קשה לשפוט מסמך כזה דרך מאמר בעיתון אבל לפחות אחד מהם לא מובן במיוחד - מה בדיוק האלטרנטיבה המוצעת ובמה היא שונה מהמצב כיום? אם הממשלה מחליטה לחזק מבחינה תחבורתית את כל המרחב של... -
מדרחוב זמני במקום הלא נכון
5.06.12...כזיים נהוגה גם בערים אחרות בעולם אבל התושבים חושבים שבעירייה לא חשבו על המהלך עד הסוף.בכתבה ב Ynet אומר יואב לרמן: "הניסיון ליצור מדרחוב זמני של יום בשבוע ברוטשילד הוא טוב. הוא דומה למה שנעשה במקומות אחרים בעולם שבהם רחובות ראשיים הופכים למדרחוב בסופי שבוע, במיוחד בקיץ (...) זה צפוי להגדיל את התנועה ברחוב, להוסיף הכנסה לבעלי העסקים ברחוב ולאפשר הפרדה טובה יותר בין הולכי הרגל שילכו בשדרה לרוכבי האופניים בסוף השבוע".לעומתו תומר שלוש בבלוג שלו מציג ... -
יעודו המשני של הבית המשותף - מקום לגור בו
30.05.12"ייעודם הראשוני של בניינים בעיר הוא להגדיר את המרחב הציבורי. ייעודם המשני – איחסון בני אדם." הציטוט הזה של פרופסור הלל שוקן מוביל את ביקורתו של ד"ר ירח צור מול עבודותיה של עמותת מרחב המתמקדת רק בשטח הציבורי ומזניחה את הטיפול בבית המגורים."מרחב איננה יכולה להרשות לעצמה את הגישה המוציאה את בית המגורים אל מחוץ לתחום ההתעניינות." כותב צור ומוסיף "מבחינתם של התושבים הרוצים 'למצות את חייהם' בעיר, בית המגורים הוא חלק בלתי נפרד מהעיר, לכן 'הסביבה העירוני... -
אדריכלות פרמטרית
9.05.12...תמיד הייתה כזו.עד לפני כמאה שנה האדריכל עסק בבניה וניהל אותה בשטח. הוא היה אחראי לקונסטרוקציה ולתכנית הכללית, הוא היה המפיק ומנהל העבודה... אבל הוא לא באמת תכנן את הפרטים. במבנים הגדולים, בקתדרלות ומבני הציבור האחרים, הנגר הראשי תכנן וביצע את הדלתות והפתחים, אמני הויטראג' את הזכוכית, פסל ראשי ריכז את עבודות הפיסול באבן וכן הלאה. האדריכל נתן הנחיות אבל לא שרטט לנגרים את פרטי העץ ולא את פרטי האבן לסתתים. הוא נתן הנחיות כלליות והם ביצעו. זה היה "ברו... -
מוזיאון הסובלנות, כי אין כמו הצלחה של בדיחה טובה
6.05.12...ת, עיריות, תורמים, יזמים, אדריכלים... באמת שלא זכור עוד סיפור כל כך מדהים. ירושלים לא יכלה להמציא לעצמה פרודיה גדולה יותר מאשר לבקש להקים מוזיאון סובלנות על שטח של בית עלמין מוסלמי. סיפור שמתחיל בפתיחה יפה כזו לא יכול להתגלגל אחרת. קפקא לא יכל לכתוב משהו מריר ומצחיק מזה.וברוח הפארסה נסיים עם טוקבק מדהים שצמוד לכתבה: "מוזיאון הסובלנות? בירושלים? דבר מטומטם בשיא הטמטום, מיותר ומצחין. בגלל הטירוף והאלימות ברחתי מירושלים. הלוואי שייחרב לפני שייבנה." -
קולקר, קולקר, אפשטיין יתכננו את עיר הבה"דים
8.02.12קבוצת "מנרב" זכתה בפרויקט עיר הבה"דים ואיתה זכה גם משרד האדריכלים קולקר קולקר אפשטיין. פרויקט עיר הבה"דים הינו פרויקט בהיקף כספי של 2 מיליארד שקל להקמה ויבנו בו 250 אלף מ"ר אשר ישרתו כ 10 אלפים חיילים. קבוצת מנרב זכתה בפרויקט אחרי שהימרה על תכנון מחודש שאותו כאמור הוביל משרד קולקר.הליך המכרז של משרד הביטחון איפשר לקבוצות המתחרות להציע הצעה משלהן לתכנון הפרויקט ולא להסתמך על ההצעה המקורית. התכנון מחדש של קבוצת מנרב בהובלת קולקר, קולקר, אפשטיין כלל... -
סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות
1.02.12...ופי של העיצוב עסק בניצול מרבי והתאמה לכיווני השמש והרוח וגם בהתחשבות בנתיבי הנדידה של ציפורים. בתכנון הובא בחשבון האופן שבו הן רואות (או למעשה לא רואות) קירות זכוכית. אקווה מהווה אף הוא נקודת ציון בהיסטוריה המגדלית של העיר. ראשית, משום שהוא לא היה יכול להיבנות בכלים ובטכנולוגיות של המאה ה-20, ולמען האמת גם כיום הקמתו נחשבת להישג. שנית, משום שגאנג הצליחה למצוא דרך להפוך בניין מגורים זכוכית שגרתי למשהו מרגש להפליא. זהו מטעם אדריכלי שמספק הן את תאוו... -
השיכון למזרח והתכנון מלב מערב
19.01.12לקראת יום העיון מפרסם ערן תמיר כתבה מרתקת בבלוג ערסיטקטורה. כתבה שעוסקת בתכנון השיכונים בשנות החמישים והשישים וגם במתח העדתי "בין המתכננים האשכנזים שכפו, לכאורה, את גישתם המודרניסטית והאירופית על דיירים שבאו מן המרחב המוסלמי.""למרות שבמרכז התערוכה עומדות דווקא דוגמאות קונקרטיות וחוויות אישיות" כותב ערן, "ולמרות הנימה הלא פולטית המאפיינת אותה, נקראת התערוכה, לפחות אצל אחדים, ככתב אישום נגד מדיניות השיכון הציבורי בישראל"... "כשאנשים מגיבים לאישום ... -
הוכרזו הזוכים בתחרות לתכנון בניין עיריית נתניה
18.01.12במקום ראשון בתחרות לתכנון בניין עיריית נתניה ובפרס של 50 אלף שקל זכה הצוות של קלוש צ'צ'יק אדריכלים, קימל אשכולות אדריכלים (בצוות: איתן קימל, מיכל קימל אשכולות, לירן צ'ציק, ניצן קליש, גיא אייזיק).מנימוקי השופטים:1. עיצוב מקורי ומעניין בפרופורציות טובות.2. חלוקה פונקציונלית ומעשירה לגושים נפרדים.3. מבנה גבוה למשרדים ומבנה נפרד לאולם המועצה בגובה מתאים למבנה בית המשפט הקיים לידו.4. טכנולוגיה מתקדמת ומבנה מושקע בתכנון 'ירוק' ובר קיימא.5. חלוקה לכיכ... -
להורדת הכיכר שילחו את הספרה 1!
21.12.11מאמר מעניין של האדריכל צבי לישר, מי שתכנן את כיכר דיזינגוף בשנת 78 התפרסם בארכיג'וב. במאמר מגיב צבי להחלטת העירייה להנמכת הכיכר ולדרך בה התקבלה ההחלטה. ההרגשה שתוצאות הסקר היו מוזמנות מראש ותומרנו בעזרת השאלות שהוצגו אינה שלו בלבד.להשארת הכיכר הקיימת ושיקומה ,שילחו את הספרה 2צבי מזכיר לנו במאמר דברים שנשכחו ובמיוחד את העובדה שלמעשה... לא הייתה שם כיכר כלל: "בפועל, לא היתה זו כיכר, אלא אי תנועה בקוטר 66 מ', מנותק מהרחוב על-ידי כביש טבעת היקפי. ה...
לא מצאת? פשוט חפש.
מקד לפי מונחים אלה
