חיפוש - חדשות , אש , שטח |1| - דף 9

• 

  איכס! יש פה אנשים!

  19.03.12
  ...חרדתו שהיא ריקה. הבתים נמצאים, השלטים, החנויות, אבל אין איש ברחוב. הסצנה הזו מבהירה יותר מכל את מה שלאדריכלים קשה לפעמים לקלוט - העיר אינה רק מבנים ורחובות. העיר היא אוסף של אנשים ופעילויות, פעילויות שחשוב לשמר ולטפח פי כמה מאשר את המבנים ברקע. אני נזכר בסצנה הזו בעקבות דבריה של האדריכלית סמוק שמקדשת את שימור המבנים מעל לכל. מבחינתה הפעילות ברחוב היא מטרד, ובדרכה לשימור מקום נוסף היא מוכנה למחוק גם פינות קסם ציבוריות כמו מדרחוב נחלת בנימין."קשה ל...
• 

  קריאה להחרמת התחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  24.01.12
  ... המתמשכת שבה תחרויות אדריכליות מהוות שיטה לתעתע באדריכלים המנסים לפלס את דרכם." כך פותחת עצומה עליה חתומים כבר כ 300 אדריכלים.בשבועיים האחרונים עולים מהשטח לא מעט קולות המוחים נגד תנאי התחרות. נזכיר - לתחרות שני שלבים השלב הראשון הינו אנונימי ופתוח ובסיומו ייבחרו עד ארבעה אדריכלים, ואלה יעלו לשלב השני, גם הוא אנונימי. בשלב השני ישתתפו ארבעת הנבחרים וכן עוד שמונה אדריכלים מוזמנים – ארבעה ישראלים וארבעה בינלאומיים. ועדת השיפוט תהא רשאית להזמין בס...
• 

  עשרת הכללים לעירוניות מוצלחת

  26.12.11
  ...טמונה לא מעט מחשבה. אחרי שילטון המכונית והשדירות הרחבות והריקות כדאי למתכנני ערים לקרוא ולהתייחס למסמך הזה. עמותת מרחב לא עוסקת רק בתיאוריה, להפך. עם כל חילוקי הדעות שלי איתם אני לא יכול שלא להתפעל מהדרך בה הם פועלים עם ראשי ערים, ובעבודת רגליים בשטח מנסים לשפר את הערים בארץ. הכללים שהם ניסחו נראים מצד אחד ברורים וטריוואלים אבל מדהים לגלות כמה פעמים נכשלנו אנו המתכננים לפעול על פיהם. אחד הכללים אותו קשה להפנים הוא "העיר מיועדת לאנשים" ולכ...
• 

  תחרות תכנון הספרייה הלאומית

  12.12.11
  ...דריכלים פתוחה החל מינואר קרוב. הבניין החדש עתיד להיות אחד ממבני הציבור החשובים ביותר שיוקמו בישראל בעשור הקרוב ותכנונו מהווה אתגר אדריכלי. לוח הזמנים צפוף מאד וזה הזמן להתארגן בצוותי תכנון ולפנות את היומן. בחירת האדריכל אשר יתכנן משכן חדש לספרייה הלאומית תיעשה בתחרות פומבית בת שני שלבים. השלב הראשון של התחרות יהיה פתוח לכל אדריכל בעל רישיון בישראל. בסוף שלב זה ייבחרו עד ארבעה אדריכלים, ואלה יעלו לשלב השני. בשלב השני ישתתפו ארבעת הנבחרים וכן ...
• 

  עקב אכילס של חוק התכנון החדש

  11.12.11
  ... שעוקב אחר תהליך האישור של החוק החדש מקרוב, בדרך כלל במבט מפוקח של עורך דין אבל הפעם, אפילו במרפסת צועקים. והוא ממשיך: שלושת היסודות של חוק התכנון והבניה, הם לפיכך, תכנון, רישוי ואכיפה. אין קיום לאחד ללא האחר. גם אם יאשרו את החוק החדש על כל 600 סעיפיו, ומנגנוניו המורכבים. גם אם יעמידו בראש המועצה הארצית לתכנון ולבניה, הרכב מנצח ובלתי תלוי של אנשים מוכשרים ובעלי מוטיבציה. גם אם יפעילו את כל מוסדות התכנון ביעילות גרמנית, בלוחות הזמנים הקבוע...
• 

  הגשת היתר בנייה בלחיצת כפתור

  8.12.11
  ... לחדווה שתחזור מההפסקה? כתבה ב"הארץ" מציגה את המהפיכה השקטה שהחלה במשרד הפנים ונמצאת כעת בפיילוט בירושלים, מערכת שתאפשר לנו להגיש את התוכניות לוועדות בלחיצת כפתור. "מדובר בשינוי גישה ולא רק בשינוי טכנולוגי", אומרת בכתבה ראש מינהל התכנון במשרד הפנים בינת שוורץ, "המטרה היא לפשט תהליכים ולהקל אותם. בשיטה החדשה כל משרד ממשלתי שיגיב לתוכנית יעדכן מיד את שאר המשרדים הרלוונטיים. תהיה שקיפות מלאה לגבי מידע תכנוני, ובעל קרקע יזהה את כל התוכניות שחלות ...
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ... את אנשי מרחב אני מכיר לא מאתמול. האדריכלים החברים בעמותה הזו עושים בהתנדבות פעילויות רבות למען ערים טובות יותר. הם דיברו על מצוקת הדיור שנים לפני שהיה מודרני להפגין ברוטשילד, ובזמן שאני ישבתי על הכורסה וקיטרתי הם החזיקו ראשי ערים יד ביד והעבירו אותם את הכביש. ... אבל אני חושב שהם טועים בפרשנות של מהות העיר והדרך בה היא פועלת. מאות מחקרים כבר בוצעו על ערים בארץ ובעולם וכבר הוכח שערים אחראיות למרבית התוצר הגולמי העולמי. בארץ למשל גוש דן...
• 

  לבנות ערים יעילות יותר

  21.11.11
  ...ועה היא שערים גדולות אחראיות למרבית התוצר העולמי. בישראל למשל גוש דן אחראי ל 59% מהתוצר הלאומי הגולמי למרות ששטחו כ 7% בלבד משטח המדינה. המשיכה של השגשוג למרכז הארץ מנוגד למדיניות הממשלה של פיזור אוכלוסין ומנוגד למדיניות של ראשי ערים לבנייה בשטחים הפתוחים שלהם. נחמן שלף, פעיל תנועת מרחב אומר בכתבה :"ראשי הערים בארץ עסוקים כל הזמן בשאלה איך להביא יותר ארנונה, אבל הם לא מבינים שלא משנה כמה ארנונה הם יביאו - כל עוד הם יבנו על עתודות קרקע ריקות, ...
• 

  האשה שגרה במוזיאון

  31.10.11
  ...ה אפשר לבקר במסגרת "בתים מבפנים" שיתרחש בסוף השבוע הקרוב בירושלים. "בית ברגמן" תוכנן כמקום מגוריה של שרלוט ברגמן, שתרמה את אוסף האמנות החשוב שלה למוזיאון ישראל, אך בתנאי שהיא והוא (האוסף) יוכלו להמשיך לגור ביחד. בהחלטת ראש העירייה, טדי קולק, נקבע כי ביתה של ברגמן אמנם יקום בשטח הענקי של המוזיאון המתוכנן ואת הבית תכננו אל מנספלד ודורה גד ברוחו של המוזיאון. ברגמן קבעה בצוואתה שלאחר מותה ישמר הבית כמות שהוא במשך עשר שנים. ברגמן נפטרה בת 98 לפני...
• 

  על כיכר רבין, מתוך "אדריכלות קונקרטית"

  24.10.11
  ...יים זכו בפרויקט ב- 1952, בהיותם ארכיטקטים שכירים במשרד שרון. התחרות היתה אחת מתוך סדרה של תחרויות ארכיטקטוניות שנערכו באותה תקופה בארץ ושעסקו בעיצובם של אנדרטאות זיכרון לחללי מלחמת העצמאות. את צורת הכיכר קבעו (הרבה יותר מאשר האדריכלים המתכננים) הפוליטיקאים, מחלקת ההנדסה של העיריה ואפילו המשורר אורי צבי גרינברג. משטח ההפגנות שנוצר בסופו של דבר זכה לביקורת רבה בשל ריקנותו והמונומנטליות הכמעט פאשיסטית שבו. נראה עם כל זאת שכיום מודעים יותר גם לקס...
• 

  שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה

  17.10.11
  ...ד האתרים האלה המדבר על התחדשות עירונית בשכונת גוננים:"שפר עליכם גורלכם ואתם חיים בשכונה שצפיפות האוכולסיה בה נמוכה. אבל לעיריית ירושלים זה לא משתלם. אין מספיק משלמי ארנונה בגוננים. ובכלל, לעיריית ירושלים יש כל מיני צרות על הראש שהיא רוצה לפתור, על חשבונכם כמובן.אז מה עושים? בונים שיכונים. השיכונים החדשים של גוננים.תוכנית אב גוננים, פינוי בינוי פיצוי, התחדשות עירונית גוננים, כל אלה רק שמות מכובסים לתוכנית שמטרתה להפוך את שכונת גוננים המרווחת והנוח...
• 

  המהפכה של סלמה 60

  12.09.11
  ...: מסמך סלמה 60 במסמך ישנן הצעות שונות שחלקן מוכרות. את ההסתייגויות אליו ניתן למצוא רחבי הרשת בכתבה "התכנית שתציל את מדיניות התכנון הישראלית" בדה-מרקר ובכתבה "מי מפחד ממסמך סלמה" בהארץ. מכל הנקודות בו אנו מתמקדים באחת, הראשונה והחשובה מכולם גם לדעת מחברי המסמך. אכלנו אותה - בואו נודה בזה ונתקדם מסמך סלמה מציג את הטיעון החזק ביותר והמהפכני ביותר שלו מיד בפתיחה "חרף מאמצים בלתי נלאים, הפרויקט הלאומי של חיזוק הפריפריה נכשל כשלון חרוץ."... "...
• 

  זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה

  31.08.11
  ...היא מזמינה אותנו האדריכלים לבחון מחדש את האופן בו אנחנו מסדרים את השיער שלנו. יותר מזה, היא מסמנת לאדריכלות תדריך חדש בתחילת האלף השלישי. לא עוד שיכפול אוטומאטי, מסוגנן ככל שיהיה, הוא עדיין לא יותר מגלי ההדף של המהפכה התעשייתית. במקומו עולה מלמטה תביעה אוטנטית וישירה ליצירת קהילה. היוקרה של אתמול היא לא זו של מחר. הטכנולוגיה מיצתה את עצמה כנושא בפני עצמו והיא חייבת לשרת מטרה נעלה יותר, בסיסית יותר, אנושית יותר. אותנו. המאמר פורסם לראשונה כאן:
• 

  הריב המתמשך על מוזיאון הסובלנות בירושלים

  13.07.11
  ... הומור בועדה המחוזית. את בנית מוזיאון הסובלנות יזם מרכז ויזנטל. תוכנית המוזיאון המקורית הוכנה בידי האדריכל פרנק גרי. הבחירה בפרנק גרי ובתכנונים שהוא מוציא מתחת ידיו יותר מרומזים שמטרת היזמים היתה להפגין נוכחות הרבה יותר מאשר לעודד סובלנות, לשחזר את מה שנודע בעולם האדריכלות והתיירות כ"אפקט בילבאו" על שם המוזיאון שתכנן שם. אם יש עיר שאינה צריכה אפקט כזה כדי להתפרסם הרי זו ירושלים ולמרבה המזל בסופו של דבר גרי עזב את המיזם. בתחרות אדריכלים שערך...
• 

  תחרות - נמל הלסינקי דרום

  27.06.11
  ...ה: 30 ספטמבר 2011 זכאות התחרות פתוחה לכולם. מומלץ למתחרים ליצור קבוצות תכנון עם הרכב מגוון של מומחים בתחומי השימוש בקרקע ואדריכלות, אדריכלות נוף, כמו גם תנועה, קהילה, בנייה, אנרגיה, טכנולוגיה ותפעול הנמל. פרסים פרס ראשון 60,000 € פרס שני 45,000 € פרס שלישי 30,000 € בנוסף יחולקו 2 מענקים בשווי 15,000 €. האתגר העיצובי משימת המתחרים היא ליצור תוכנית רעיונית מקיפה לנמל הדרומי, בה ניתן להשתמש כבסיס לפיתוח עתידי של האזור. על המתחרים להצי...