חיפוש - סימבולים / בלוקים , חדשות , פרויקטים , אש , שפע |1| - דף 8

• 

  בטון חשוף וביקורת אדריכלות

  2.04.13
  ... ויצירת קשרי מבט – צריך ללמוד אותה. ללמוד ממש כמו מתמטיקה, ביולוגיה וספרות. ואולי עוד לפניהם. ראוי ללמוד על המקום שאנו חיים בו ולהעריך אותו, אחרת נמשיך לחיות וללמוד בבית כלא".אדריכלות ותקשורת חזותיתלנו האדריכלים יש טעם שונה מאשר לשאר הציבור, טעם שנרכש על ידי לימוד והתמחות. הטעם הזה שלנו מטעה אותנו. זה יפה ונחמד לשחק בחללים ובתיאוריות אבל מישהו אחר צריך לגור שם. מישהו אחר יתחזק את הבניין ויעבוד בו והיחס שלו למבנה יהיה על פי הטעם שלו ולא שלנו. אם ה...
• 

  בוקר רע על פלורנטין

  13.01.13
  ...ראשון לציון אנחנו רואים עסקים ותיקים שקורסים בכל תחום שהרשתות הגדולות נכנסות אליו", אמר בכתבה מוטי מורד, יו"ר פורום ראשל"צ של עמותת מט"י לטיפוח יזמות עסקית, שבמימון משרד התמ"ת. "אזורי המסחר בראשון הצטמצמו מאוד. רחוב הרצל, שפעם היה המסחרי ביותר, כמעט התרוקן, והכל הצטמצם לאזור רוטשילד מול המדרחוב, שגם שם קשה. בתחומי המסחר שקשורים להלבשה, חומרי ניקוי, תמרוקים, כלי מטבח ודברים כאלה כבר לא מגיעות אלינו בקשות לעזרה בפתיחת עסק".כתבה עצובה בגובה העיניים.
• 

  הספרייה הלאומית - כל השמועות

  20.12.12
  ...) הספרייה הלאומית היא לא עוד פרויקט נדל”ני מהשורה. ומהגורמים נשואי הפנים המעורבים בו - קרן יד הנדיב והחברה לבניין הספרייה הלאומית - נדרשים הסבר ברור והתנהלות שקופה ולא נימוק סתום כמו זה שנמסר לסגל."נעמה גם היא ממקדת בצדק את האש באותו כיוון: "שקיפות ציבורית בפרשה הזו – אין. המדינה אמנם מממנת חלק מהפרויקט היוקרתי, שאמור להציב מונומנט גדול נוסף בלב הבירה, אך המארגנים אינם סבורים שהם חייבים להסביר את מהלכיהם לאף אחד. גם לא לאדריכלים שהשתתפו בתחרות ומ...
• 

  עיר הקצה וארגון עצמי

  14.10.12
  ...עירוני זה העומד, לפחות לכאורה, בניגוד לאינטואיציה המניחה שהמרכז הוא המוקד הטבעי של הפעילויות בעיר. כלכלנים עירוניים, מתכננים וגיאוגרפים מסוימים הציגו את הסברה שעיר הקצה מתהווה בתהליך של ארגון עצמי. כלומר עיר-הקצה לא תוכננה מראש ע"י רשויות המדינה והעיר, אלא התהוותה מתוך סך הפעולות של סוכנים רבים בשדה העירוני שפעלו ללא תוכנית אב וללא תודעה משותפת. הסבר זה של ארגון עצמי נותן לעיר הקצה תוקף של התפתחות בלתי-נמנעת ונכונה 'בהכרח', העומדת בסתירה לנטייתם ...
• 

  לאהוב ולעזוב את תל אביב

  19.09.12
  ...סה להקיא אותו מתוכה בכל דרך כלכלית אפשרית. " להישאר היום בתל אביב זו כבר לא אהבה, זו אובססיה", הוא כותב במאמר ב'הארץ', "והדרך הטובה ביותר לטיפול באובססיה היא ניתוק מגע. אולי יום אחד בעתיד, נוכל לחזור להיות חברים".את המאמר הראשון הוא מרחיב במאמר שני שפורסם באתר Slow ובו הוא מתייחס להשפעה של מגדלי היוקרה על העיר. "המגדלים מגיעים על חשבון העיר, שכן, מהי עיר אם לא פסיפס של אנשים, רחובות, עסקים, פארקים וגנים, אשר מתקשרים, נוגעים, משפיעים ויוצרים ביחד...
• 

  תחרות Unbuilt Visions לפרויקטים רעיוניים

  12.08.12
  ...קטים שעד כה נותרו על הנייר בלבד. פרויקטים תיאורטים, עיצוביים ואחרים ישפטו על ידי פאנל בינלאומי מכובד של אדריכלים, מעצבים, תיאורטיקנים והיסטוריונים. כל הפרויקטים שיוגשו לתחרות יהיו מועמדים לפרסום ב "Unbuilt Visions 1", הכרך הראשון בסדרה שתאסוף, תאצור ותתעד מגמות באדריכלות ובעיצוב הרעיוניים.התחרות בחסות D3 שבסיסה בניו יורק, תוכנית שנתית זו פתוחה לכל אדריכלים, אדריכלי נוף, מעצבים, סטודנטים, ומעצבים אחרים של הסביבה הבנויה. אדריכלות בלתי בנויה ופרויקט...
• 

  אדריכלות וכסף, הרבה כסף

  8.04.12
  ... לשדה דב. מאמר במקומון תל אביב now מספר על התארגנות בשם "אין לי עיר אחרת"- תוכנית פעולה שהוקמה על ידי תושבים ותיקים שגרים באזור תל אביב וצפון תל אביב שהתארגנו יחד לתוכנית "להצלת הגוש הגדול" ולהקפאת תוכנית העירייה 3700. בראש התוכנית עומדים האדריכל ישראל גודוביץ, עו"ד אייבי נאמן ועוד. נאמן מחזיק קרקעות בצפון-מערב העיר וגודוביץ' תכנן תוכנית חלופית לקרקע המגדילה את אחוזי הבניה המותרים על פי 3700. טענתם העיקרית של גודוביץ' והאחרים היא שתוכנית ...
• 

  היכל התרבות והסובייט העליון

  7.11.11
  ראיון מרתק עם האדריכלים קולקר - קולקר - אפשטיין מתפרסם היום בגלובס. קולקר - קולקר - אפשטיין הם המשרד האחראי על שיפוץ היכל התרבות בתל אביב ומשכו לעצמם לא מעט אש בתקופה האחרונה מאדריכלי שימור ומבקרים. בכתבה עונה עופר קולקר למבקרים וגם מתייחס לתחרויות בארץ, לקבוצות הרכישה ולתרבות הדיור ה"חזירית". על התכנון המקורי של היכל התרבות אומר קולקר "היכל התרבות של דב כרמי וזאב רכטר (...) הושפע מהסגנון הסובייטי. התפיסה הייתה שהאמנים צריכים להיות מרוחקים מה...
• 

  אדריכל לקישוט פנימי

  4.09.11
  כתבה מעניינת מאד של נועם דביר התפרסמה בהארץ ומספרת על אלפרד אברהם, ממעצבי הפנים הראשונים שפעלו בארץ -"אדריכל לקישוט פנימי" כפי שהגדיר את עצמו. הכתבה מנסה לאתר את המעט שנותר מהעיצובים של אברהם שתכנן במשך 25 שנה שירות ועסקים עבור החברה הגבוהה התל אביבית. ההתחקות אחר מפעלו של אלפרד נערכת על ידי נכדו, האדריכל מיקי אברהם שמספר : "כלפי הלקוחות הוא היה למעשה הקבלן הראשי, הוא לא היה מספק רק את שירותי התכנון אלא מעניק ללקוח מפתח אחרי שכל הרהיטים, הווי...
• 

  חוות דעת על הליך הרישום וההסמכה לאדריכל

  24.08.11
  ...יכלים בחו"ל. להלן הסיכום המופיע במסמך: לאדריכלים הצעירים המצויים בתוך הליך הרישוי נגרמת עוגמת נפש רבה ונזק כלכלי משמעותי. בחודשים האחרונים השתתפו נציגי האדריכלים הצעירים במספר פגישות עם הרשם ועם הוועדה המייעצת בראשות נעמה מליס. יש לציין, שהמערכת עצמה הפנימה כעת, שלוש שנים לאחר תחילת השמת ההליך החדש כי מספר הכשלים בו מחייב בדק בית רציני ושינויים משמעותיים בכל השלבים שלו. עם זאת, כל הפתרונות שהוצעו ע"י המערכת כגון הקמת וועדות למיני...
• 

  העצירה בשוק הנדל"ן - זה טוב לאדריכלים?

  11.08.11
  ...מראיינת מומחים שונים בתחום לגבי ההשפעה על השוק. יו"ר עמותת האדריכלים המאוחדים, פרופ' אדריכל ברוך ברוך חושב שעשויה להיות פה הזדמנות. "אישור חוק הווד"לים יביא הרבה עבודה לאדריכלים ובהמשך לכל ענף הבנייה", אומר ברוך ברוך. "הראשונים בשרשרת שעובדת על הכנת התוכניות יהיו הארכיטקטים"... "הצד התכנוני הוא תמיד ראשון במערכת וסביר להניח שיקבל תנופה דרך החלטת הממשלה להאצת הבנייה למגורים." אבל גם הוא מודה "שאם תהיה תנופה בבנייה אז בוודאי תורגש תנופה גם במשר...
• 

  זו סכנה לתת לשוק לנהל את התכנון

  3.08.11
  ...ות השוק והרגולציה בארץ. "ישראל סובלת מתכנון ממשלתי שכוחו נחלש והולך"... "האמת היא שכיום בכלל לא ברור מי מופקד על התכנון בישראל. פעם זה היה משרד השיכון, ועם השנים זה זלג למנהל מקרקעי ישראל וממנו לערים עצמן. ובערים שולטים ראשי ערים, ששאיפתם לקבל יותר ויותר ארנונה"... "יזם פלוני שרץ יותר מהר ומגיש תוכנית שתשיא הכנסה מידית לקופת העירייה, יזכה במכרז, יקבל את השטח וישיג היתר. התב"ע מתכופפת בפני היזמים." "אני חושב שזו סכנה לאפשר לתכנון להתנהל מע...
• 

  ישראל בביאנלה לאדריכלות בוונציה

  7.07.11
  ...בולה המערבי של ישראל, אלא כעל מרחב", הוא מסביר. "איגוד ערי הים התיכון יכלול ערי נמל כאשדוד וחיפה, וכן ערים אחרות לצד הים התיכון במדינות אחרות. אותו הדבר ביחס לנגב." לדעתי הצעה אחרונה זו מפגינה חשיבה מקורית והבנה שבעולם של ימנו לגבולות הלאומיים משמעות פחותה בהרבה מזו שמיחסים להם. ערי נמל מקושרות ביניהן לפעמים בצורה חזקה יותר, כלכלית ותרבותית, מאשר לערים אחרות בגבולות הלאום. * התמונה המוצגת כאן מתוך הכתבה על ההצעה "ערי ים ערי חול".
• 

  שכונת סביוני (מלא את החסר) הירוקה

  9.06.11
  כמה באמת ירוקה שכונת סביוני ____ הירוקה? כנראה שהיא בכלל לא. שתי כתבות ב NRG מספרות את הסיפור הירוק של השכונות והבתים הנבנים בארץ. בכתבה הראשונה מספר אדריכל על הנסיון הכושל שלו לחבור לאחת העיריות בתכנון שכונה ירוקה. "כשהם ראו את התוכנית הם נבהלו", הוא אומר. "הם חשבו שמספיק לפזר כמה כלובי מחזור ולשים פרחים באיי התנועה כדי שאפשר יהיה לקרוא לשכונה ירוקה. לא היה להם מושג מה זה אומר באמת. דרכינו נפרדו". הכתבה השניה חמורה יותר מאחר ואינה מתייחס...
• 

  סוף עידן המכונית בעיר?

  9.06.11
  ...רכבת איפשרה להם להגיע לעבודה בצורה מהירה יותר וזולה יותר מאשר המכונית... אבל שנה לאחר הניסוי התגלה שפחות מ 10% מהם המשיכו לנסוע בתחבורה הציבורית. למרות שהם עצמם הודו שזוהי הדרך המועדפת, לאנשים יש יחס אחר למכונית שלהם - היא יוצרת אצלם את האשליה של חופש תנועה (אני יכול לצאת מתי שאני רוצה), את הרגשת הפרטיות. למרות הצדק בטענות לגבי כדאיות כלכלית, זיהום, צפיפות, יצירת רחובות עירוניים גרועים ועוד, המכונית כנראה תישאר כאן עד שימצא פתרון תחבורתי חדש.