חיפוש - בד , כתבה |1| - דף 7

• 

  מושבת הטמפלרים ושימור מפלסטיק

  8.08.11
  כתבה בכלכליסט מציגה הצצה למתחם המושבה הטמפלרית בתל אביב שיפתח בעוד שנה. כזכור, המבנים במתחם הועתקו ועברו תהליך של שימור וכעת נראה שהמתחם הולך בדרכו של מתחם התחנה בתל אביב - קניון פתוח עם ריח פלסטיק של מבנים משומרים. אחד הנושאים המגוחכים ביותר בשימור הוא העובדה שמהבנים משנים את יעודם המקורי. לאחר שינוי כזה אפשר לשאול האם זה בכלל שימור? והאם יש טעם לשמר? "אנחנו מוכרחים ליצור ייחוד מול שלושה מתחמי המסחר הענקיים שמקיפים אותנו - קניון עזריאלי,...
• 

  סתם בית או עיצוב ישראלי?

  2.08.11
  כתבה על דירת פנטהאוז שפורסמה בבנין ודיור גרמה לי לחשוב שוב על עיצוב הבית הישראלי. הכתבה מציגה את הבתים שאנו בדרך כלל לא רואים במגזינים אבל רואים הרבה מאד כמוהם בארץ. אז האם זה העיצוב הישראלי האמיתי או שזה חוסר עיצוב? הפנטהאוז ברמת השרון עוצב במשותף על ידי מעצבת הפנים והלקוחה. כמעט כולנו מכירים את סוג העבודות הזה שבכתבה מוגדר כ"ריקוד משותף". עיצוב הבית מוצג כ"לא נשען על טרנדיות או על הלך רוח עכשווי. אי אפשר לקטלג אותו בסגנון ספציפי..." אבל אם...
• 

  להורדת הכיכר שילחו את הספרה 1!

  21.12.11
  ...ר מעניין של האדריכל צבי לישר, מי שתכנן את כיכר דיזינגוף בשנת 78 התפרסם בארכיג'וב. במאמר מגיב צבי להחלטת העירייה להנמכת הכיכר ולדרך בה התקבלה ההחלטה. ההרגשה שתוצאות הסקר היו מוזמנות מראש ותומרנו בעזרת השאלות שהוצגו אינה שלו בלבד.להשארת הכיכר הקיימת ושיקומה ,שילחו את הספרה 2צבי מזכיר לנו במאמר דברים שנשכחו ובמיוחד את העובדה שלמעשה... לא הייתה שם כיכר כלל: "בפועל, לא היתה זו כיכר, אלא אי תנועה בקוטר 66 מ', מנותק מהרחוב על-ידי כביש טבעת היקפי. הנית...
• 

  שינויים והתחדשות באוניברסיטת חיפה

  29.05.11
  ...ין שנקבעו על ידי נימאייר. שמחוני מציגה את ההתערבות המתוכננת בגג המבנה ואת הצבתה של הספריה החדשה. בימים אלו הושלמה בניית הפטיו והמשרדים. בנייתו של "גרעין" הספרייה החדש תושלם בשלב השני. "אסטרטגיית ההתערבות שנבחרה משקפת את האופן בו מגדיר לרמן את המונח שימור" כותבת שמחוני. "המבנה המחודש מבקש לחזור אל הערכים שעמדו בבסיס התכנון המקורי ולא לשמר את המבנה שהוקם לימים, בו שובשו והופרו אותם עקרונות." כתבה מומלצת, הצילום כאן של עמית גרון מתוך הכתבה.
• 

  המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור

  24.10.11
  ...ריב מספרת על זירת ההתגוששות החדשה בין היזמים והאדריכלים - לאחר שהאדריכלים מסיימים לתכנן, היזמים מדביקים לוגו ענק או עורכים על החזיתות מופע אורקולי. עד כמה חשוב המותג של הבנין או החברה ששוכנת בו והאם אין מקום לשתף את המתכננים בדרך בה נראית החזית עליה עבדו כל כך קשה? "כשבנק המזרחי לקחו 14 קומות במגדל משה אביב הם התנו את זה בכך שהלוגו שלהם יככב על המגדל ושיראו אותו למרחק של כמה קילומטרים", אומר בכתבה האדריכל אמנון שוורץ, ממשרד אמאב אדריכלים, שתכ...
• 

  על הפוליטיקה של התכנון

  31.07.11
  ...השוק "מחלקת אסים תמיד לאותם שחקנים ומציגה אגרוף קמוץ לפני השאר."..."היד הנעלמה של השוק היא הזרוע הביצועית הלא-רשמית של הכוח ובעיקר של בעלי הכוח, שלפעמים הם בעלי הבית של בעל הבית." ובעברית - היכולת של היזמים לשלוט במוסדות התכנון. כל אלה מביאים לדעתו של שרון למצב בו מוזמנת שחיתות בועדות התכנון ועבודה של "מאכרים". אלה הם הגורמים שקובעים בפועל את הנוף העירוני ויוצרים מגדלים במקומות מפתיעים ופרויקטים כמו הולילנד. כתבה מומלצת. ארוכה אבל מומלצת.
• 

  פרויקט eco-skin - בין מציאות לאוטופיה

  28.11.11
  ...מטעם המשרד להגנת הסביבה ועמותת האדריכלים בישראל. "פרויקט ה'עור הירוק' (eco-skin)" כותבת קליש במאמר, "מציע דרך להמיר מגדלי מגורים קיימים ולהפכם לברי-קיימא בטענה כי ההרס האקולוגי כבר קיים, וכי לא די לתכנן את הבניה החדשה בלבד עפ"י עקרונות ירוקים אלא יש להתמודד עם נזקי ירושות העבר. ה'עור הירוק' הינה תוספת בנויה העוטפת חזיתות בניינים קיימים ונוטלת על עצמה תפקידים אקולוגיים סביבתיים – מצע לצמחיה וחקלאות עירונית, טיפול במי נגר ובמים אפורים, איסוף א...
• 

  גם אני שונא את תל אביב

  16.11.11
  ... מת מקינאה ורוצה לגור בה... אבל שונא את התל אביבים הסמולנים הוואנביז המתחסדים... ורוצה להיות גם אני כמותם, עם חולצת טי שחורה בבית קפה... עיר מגעילה ומזוייפת! מה יש בעיר תל אביב שכל כך אוהבים לשנוא אותה ולהעריץ אותה? כתבה בדה מרקר מנסה לפצח את השאלה למה מדינת תל אביב כל כך שנואה ואהובה. למה כל הערים הגדולות האחרות שונאות את תל אביב ורוצות להיות כמוה. בכתבה אומר פרופ' ארנון סופר על העיר :"הזרימה של תושבי ישראל החזקים אל תל אביב מאיימת על המשך ק...
• 

  למרות השכר הנמוך - רוצים ללמוד אדריכלות

  23.07.12
  ...עניינות שפורסמו השבוע עוסקות בשכר בשוק. מצד אחד אדריכלים - לימודים מבוקשים המובילים לתנאי עבודה קשים ושכר נמוך, ומצד שני מהנדסי בנין - מסלול שמשווע לסטודנטים ובסיומו עבודה מובטחת בשכר גבוה. מסתבר שהדימוי חשוב יותר מהשכר.כתבה בדה-מרקר מציגה את בוגרי הלימודים לאדריכלות. 8 שנים של לימודים וסטאז' ובסיומם מצפה לאדריכל הצעיר שכר של 8000 שקל לחודש שלא יתקדם הרבה מעבר לכך גם בהמשך. "אדריכלים ותיקים" נאמר בכתבה, "מספרים על הידרדרות במעמדו של האדריכל מאז ש...
• 

  קימל-אשכולות זכו בפרס רכטר

  20.07.11
  ...וכניות על הפרויקט באתר ArcHeb . שני הכותבים מתייחסים גם לעובדה שלא נבחר זוכה בפרס בקטגוריית "האדריכל הצעיר" - פרס המוענק על תכנון או מחקר אדריכלי של אדריכל מתחת לגיל 40. לוועדה הוגשו רק ארבע מועמדויות והשופטים החליטו שאף אחת מהן אינה ראוייה לפרס. אחת המועמדויות הייתה של צבי אלחייני, שהקים ומתחזק את "הארכיון הישראלי לאדריכלות". גם כאן אני מצטרף להרגשה של הכותבים שהיה ראוי לתת לו את הפרס, בטח בשנה שבה הם חושבים שאף אדריכל לא הגיש בניין ראוי.
• 

  אדריכל של מכונות מגורים

  28.06.12
  ... ספר יסודי נפתחו בשכונה – פרט שנראה ברור מאליו, אך אינו כזה בימינו."מיכאל מנתח את צורת הדירה ואת השתנותה עם הזמן כשהמטבח צורף לחלל הפתוח הציבורי. הכתבה מלווה בנוסטלגיה אישית שיתכן ומאפילה על ניתוח הסיבות להצלחתה של השכונה. כשבונים שכונה במרחבים כאלה ובדירות מרווחות כל כך בצמידות לתל אביב ההצלחה די מובטחת ללא קשר לתכנון.כך או אחרת, נעים לגלות ש Xnet מאפשר למיכאל כתבות מעמיקות כאלה. לא רק תמונות צבעוניות אלא ממש חומר למחשבה. מומלץ ביותר, לכו תקראו.
• 

  האם יהרס בית המכס בנמל יפו?

  26.10.11
  ... ויש לו חשיבות עצומה בהיבט ההיסטורי, תיירותי ואורבני"."פוטנציאל השימור שלו הוא פנינה", אומר שמואל גרואג, אדריכל שימור שהתגייס לפעילות לשימור הבניין, "המטרה הבסיסית היא להסביר את משמעות השימור. הבניין הזה הוא דוגמהא מצוינת לעובדה, שגם לבניינים שנראים היום מכוערים יש משמעות רבה ביותר." למרבה הפלא יש בעיריה גם קולות שפויים (תקדים שראוי שיחקר!): "ועדת השימור העירונית שדנה במבנה בית המכס ביפו, לא מצאה במבנה המנדטורי ערכים אסתטיים חשובים וסברה כי פ...
• 

  הכח העיצובי של הפקיד והבירוקרטיה

  13.06.11
  כתבה בדה-מרקר מזכירה לנו כמה כח עיצובי יש לתקנות וחוקים לעומת זה של האדריכלים. תופעת "המרפסות הקופצות" נבעה מתיקון 33 לחוק התכנון והבנייה שנכנס לתוקף ב-1992, וקבע כי מרפסת מקורה היא חלק מאחוזי הבנייה. הסיבה לכך היתה הרצון של אנשים פרטיים רבים להרוויח עוד כמה מטרים על ידי סגירת המרפסת המקורה. במשך זמן מה נבנו בתים ללא מרפסות כלל עד שנמצא פתרון גיאומטרי ומכוער בדמותן של המרפסות הקופצות. "מבחינת האדריכלות הישראלית מדובר היה בהפסד משולש" נכתב בכת...
• 

  חזון המחר או תרגיל יחסי ציבור?

  12.06.11
  ... חונים (שהם בדרך כלל הגבול האמיתי בין נתיב ההליכה ונתיב הנסיעה), אבל העיקר - למחשב מכוניות זה קל, למחשב הולכי רגל, ילדים, חתולים, רוכבי אופניים - זה החלק הבלתי ישים. המערכת יכולה לעבוד רק אם כל רכיבי התנועה מצייתים לה ונעים על פי הוראותיה. כל עוד יש הולכי רגל שמחליטים פתאום לרדת לכביש - התכנון הזה אינו יותר מאשר הדמייה יפה של סרט עתידני. אבל המחשבה מקורית והנסיון מעניין - הכנסו לכתבה כאן. התמונה מתוך הכתבה - הדמיה של Bjarke Ingels Group .
• 

  אדריכלית פנים

  3.02.17
  ...זוקה, תוך מציאת פתרונות יצירתיים ייחודיים וחדשניים. מאמינה בהקשבה, מה המטרה הבאה? אני לומדת כרגע פנג שואי, תורת העיצוב הסיני, כדי להטמיע בעתיד גם ידע עתיק זה, בעבודת התכנון שלי. השאיפה שלי היא להמשיך ולחולל שינוי בחייהם של כמה שיותר אנשים, ולהשאיר בלבם, בחייהם ובבתיהם, חותם חיובי והרמוני. טיפ לקוראים להצלחה כל מה שנעשה מתוך תשוקה ואהבה סופו להצליח. תאהבו את מה שאתם עושים וכל השאר כבר יקרה ממילא.כתבה מדה מרקר נובמבר 2016