חיפוש - חדשות , בד , פתח |1| - דף 12

• 

  תחרויות ואדריכלות הראווה הדועכת

  25.01.12
  ...רוכות מציין דקל את הבעייתיות שבהן. לדעתו, למרות שהשכל הישר וההגינות אומרים שהתחרות צריכה להיות פתוחה לכולם, הניסיון של התחרות בבצלאל מלמד אחרת. משרד צעיר וחסר ניסיון שזוכה בתחרות עלול להתקשות עם מימוש הפרויקט. דקל מצביע על עובדה מעניינת - התחרויות בארץ מתרבות אבל העיר ממנה הן נעדרות היא... תל אביב. מהעירייה נמסר לו בתגובה שהם נמנעו מכך מאחר וזה תהליך ארוך ומסורבל.מהדרך בה מתנהלות התחרויות בארץ לא בטוח כלל מה הסיבה בגללה החליפו את הזוכים של בצלאל....
• 

  על שימור ועל בית צים בחיפה

  25.12.11
  " להיות יפה נפש זה מצוין, לדגול בערכים גדולים זה מצוין, אבל בהרבה מקרים אתה מגיע למסקנה שחידוש עדיף על הרס, גם אם הוא לא בדיוק ברוח המקור". את המשפט הזה משמיע האדריכל מיקי מנספלד בכתבה בהארץ, כתבה בה מוצג השיפוץ המיועד לבניין צים שבעיר התחתית בחיפה.נועם דביר מציג בכתבה את בנין צים וסוקר את דרכו ואת הנעשה בעיר התחתית של חיפה. הבנין תוכנן על ידי האדריכלים שמואל וארי רוזוב והוקם בשנת 1970. כמו בנינים רבים מאותה תקופה הוא בנוי בטון וזכוכית ונראה כגו...
• 

  נפתחה תחרות "אות העיצוב" 2012

  18.12.11
  ... אלה. תחומי התחרות אדריכלות, תכנון עירוני ואדריכלות נוף עיצוב פניםעיצוב תערוכות ותערוכות במוזיאוניםעיצוב תעשייתי ומוצרעיצוב אופנה וטקסטיללוח זמנים: נפתחה ההרשמה והיא תסתיים ב-15 בינואר 2012. טקס הענקת הפרסים יהיה ב-24.5.2012. דמי השתתפות: לכל פרויקט המוגש לתחרות: 255 ₪ ועוד מע"מ = 296 ₪ סה"כ. לסטודנט המצרף צילום תעודת סטודנט בלבד — 150 ₪ ועוד מע"מ = 174 ₪. יש לצרף המחאה הכוללת את דמי ההשתתפות. להרשמה כנסו לאתר "אות העיצוב" בקישור זה:
• 

  פרויקט eco-skin - בין מציאות לאוטופיה

  28.11.11
  ...מטעם המשרד להגנת הסביבה ועמותת האדריכלים בישראל. "פרויקט ה'עור הירוק' (eco-skin)" כותבת קליש במאמר, "מציע דרך להמיר מגדלי מגורים קיימים ולהפכם לברי-קיימא בטענה כי ההרס האקולוגי כבר קיים, וכי לא די לתכנן את הבניה החדשה בלבד עפ"י עקרונות ירוקים אלא יש להתמודד עם נזקי ירושות העבר. ה'עור הירוק' הינה תוספת בנויה העוטפת חזיתות בניינים קיימים ונוטלת על עצמה תפקידים אקולוגיים סביבתיים – מצע לצמחיה וחקלאות עירונית, טיפול במי נגר ובמים אפורים, איסוף א...
• 

  שינקין כמשל

  20.11.11
  ... מפיו של האדריכל יובל יסקי "הרצון של העירייה להקנות שפה אחידה לרחובות המתחדשים מביס את הרעיון של תל אביב כעיר של גיוון ומגוון" ... "בשנים האחרונות יש נטייה לעיצוב יתר, שמבטל את האופי של הרחובות. שיפוץ מתוחכם יותר ישאף דווקא לבדל את הרחובות ולשמור על צביונם. העיר חוגגת את עצמה מדי, וכבר יש מי שרואה בעקרונות העיצוב הנוכחיים שלה ביטוי לתל אביב עשירה שנפרדה משאר ערי ישראל. יפיוף הרחוב והצבת רהיטי רחוב ועמודי תאורה דקורטיביים עלולים להעניק לשינקין מרא...
• 

  שינוי תקנות המהנדסים והאדריכלים - התיחסות

  20.11.11
  ...כי מתקיימים מהלכים לשינויים בכמה מאבני הייסוד של תקנות המהנדסים והאדריכלים. בתוך כך נידונו שינויים בתחומים הבאים: 1) ייחוד הפעולות- ההגדרה הקובעת אילו פעילויות בתחום הבניה ייחודיות לבעלי הכשרה מסוימת ומתבצעות על ידם בלבד. (תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), תשכ"ז-1967) 2) שינוי הגדרת מבנה פשוט לאדריכלים ולמהנדסים אך לא להנדסאים - כיום יכולים לתכנן מבנה פשוט אדריכלים רשומים (אף שאינם רשויים), הנדסאים ומהנדסים לתכנן. ...
• 

  מרהיב, מפואר, אבל איך מוצאים את הדרך כאן?

  14.11.11
  ...ד יציב וגאה בפני עצמו ונאלץ להתאים עצמו לתפקיד שהוא אמור למלא. בכך הוא מסתבך שלא לצורך, כי מלוי תפקידו אינו בראש מעייניו". אסתר זנדברג בהארץ מוסיפה :"מה נותר עוד לומר על האגף החדש והמרהיב של מוזיאון תל אביב שנפתח השבוע מלבד וואו. הפה פעור, העיניים ממצמצות בתדהמה מול "מפל האור", הגבות מורמות עד תום נוכח יציקת בטון חדה כתער. זה אינו אגף חדש וגם לא בניין חדש אלא "זן חדש של בניין", כפי שציין מישהו באחד מאירועי הפתיחה, ובמלים אחרות - זהו אובייקט פ...
• 

  מוזיאון אדריכלות יפתח בחיפה

  30.10.11
  ...וע המוכרים ובנו של האדריכל מוניו גיתאי-ויינרוב. המוזיאון החדש ימוקם במרכז הכרמל ויציג מדי שנה שתי צערוכות מתחלפות בנושאי אדריכלות ישראלית ובינלאומית. גיתאי תורם למוזיאון הן את הנכס שבבעלותו והן חלק מתקציב השיפוץ הנדרש. מלבד סרטים עמוס גיתאי הציג בעבר לא מעט תערוכות ומיצגים שרובם קשור לארכיטקטורה ולאביו. בכתבה אחרת אמר פעם "אבי היה אדריכל, מהדמויות המודרניסטיות שייצרו את התשתית האיקונוגרפית של מה שנקרא ישראל. אני, בנו, שקיבלתי הכשרה כארכיטקט, ...
• 

  לעבוד במשרד אדריכלות גלובלי

  10.08.11
  ראיון בגלובס עם האדריכל פול כץ מניו-יורק, שותף ומנהל בכיר בחברת KPF, מציג את תפיסת העולם של אדריכל העובד במשרד גלובלי, משרד שעבודותיו פרושות בכל העולם. "אנחנו עובדים ב-20 מדינות אבל כארגון מרכזי אחד. בישראל עדיין אין לנו פרויקטים אבל אנחנו מסתכלים בעניין על הצמיחה והמגמות כאן", אומר כץ בראיון, "אני חושב שמה שקורה בישראל דומה להתפתחויות בעולם. תל-אביב היא חלק משוק גלובלי. היום אפשר לשבת בתל-אביב ולהיות בעל השפעה על שוק העסקים בכל העולם. זה מתח...
• 

  המדריך לבנייה ביו-אקלימית

  1.08.11
  ...ומר, כך שיהיה זמין, קליט וברור לאדריכלים ולסטודנטים. "יתר על כן" אומר פרופ' יצחק מאיר (סאקיס), מכותבי המדריך "נעשה כאן ניסיון מכוון למקד את הנושאים השונים בפן היישומי שלהם." המדריך מקיף מאד ומכיל את החומר המקצועי שלומדים בדרך כלל בקורס אוניברסיטאי ואפילו שניים. רמתו של המדריך גבוהה מאד ומקצועית והוא כולל שרטוטים סכימתיים רבים.בתחילת המדריך נמצאים קישורים לארבעה כלים אינטראקטיביים: הצגת מסלולי שמש, הדמיה תרמית, טבלה פסיכרומטרית והצללת חלון. הכ...
• 

  אדריכלי פנים? אין כזה מקצוע.

  3.07.11
  ...בית ספר ללימודי עיצוב מטעם עצמו"... "המשמעות היא שבארץ אין כזה מקצוע. המחיר הוא תדמיתי ועסקי עבור מי שעוסקים בו, אבל בשורה התחתונה זה פוגם באיכות הבנייה." על מגמת השימור בארץ ובתל אביב במיוחד:"השימור האדריכלי בתל אביב זה בדיחה למושג, בהשוואה לאירופה. כללי השימור באירופה לא מתירים לשנות שום פריט במבנה, לא בצורה ולא בצבע, כמובן שאין מה לדבר על תוספות"... "המהלך שעשו בת"א סביב 'העיר הלבנה', גורף ונסחף. יש כאן כל כך הרבה דוגמאות יותר חשובות של בנ...
• 

  למה גבוה? תחרות סטודנטים

  6.06.11
  המועצה למבנים גבוהים ומגורים אורבניים - Council on Tall Building and Urban Habitat, מתכבדת להזמין סטודנטים מכל רחבי העולם כדי לקחת חלק בתחרות 2011 CTBUH: למה גבוה? התחרות נועדה לשפוך אור חדש על המשמעות והערך של בניינים גבוהים בחברה המודרנית מנקודות המבט של הבניה הירוקה, הבטיחות וההומניות. הבניינים הגבוהים אינם מייצגים עוד ערים מודרניות בלבד; הם חלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלנו. הם הרחיבו את תפקודם מחלל המיועד למטרות מסחריות כדי לכלול מגורים מס...
• 

  מטאלי קראסה והישן החדש

  31.05.11
  כתבה ב"הארץ" מציגה ראיון עם המעצבת הצרפתיה מטאלי קראסה השותפה בתערוכה העכשווית במוזיאון חולון לעיצוב - "הישן החדש, עיצוב בהווה מתמשך". העיצובים של קראסה מאופיינים בדרך כלל בצבעוניות רבה ובמשחקיות. "כשהייתי צעירה נעלבתי כשהיו אומרים לי שאני עושה דברים משחקיים, כי חשבתי שמתכוונים למגוחכים", היא אומרת בכתבה. "מבחינתי, מדובר במשהו אופטימי, בכך שהבית יכול להיהפך למגרש משחקים, שמאפשר אינטראקציה בין מי שגר בו לבין מי שבא לבקר בו, משהו שמאפשר שינוי." ...
• 

  ביאנלה בת-ים לאדריכלות הנוף העירוני 2012

  6.05.11
  ...זדמנות 2010" אנו מזמינים אמנים, אדריכלים, מעצבים, תושבים וכל מי שהעירוניות קרובה ללבו, לקחת בה חלק.ביאנלה בת-ים היא אירוע בינלאומי דו-שנתי העוסק בתכנון ועיצוב תרבות החיים במרחב העירוני. במסגרת הביאנלה הופך מרחב העיר בת-ים למעבדה אורבנית שבה נבחנות אפשרויות ליצירת מרחבים עירוניים חדשים ובני קיימא, ומוצעים דפוסים של צורות חיים אפשריות בעיר. הביאנלה מבקשת לחזק את תחושת האחריות של התושבים ביחס למרחב המשותף, ולהציע שינוי ביחסי הגומלין המסורתיים בין הת...
• 

  דני קרוון מדבר על כיכר התרבות שתכנן

  3.04.11
  ...משו אותו בתכנון, אחד מהם הוא אביו, אברהם, שיחד עם יעקב רכטר תכנן את גן יעקוב הצמוד לכיכר. "ההשפעה של אבא שלי ניכרת מאוד אף על פי שאני הייתי צייר כשהוא עוד עשה גנים. הגישה של גנן לגינה שונה מהגישה של פסל לשטח שהוא מקבל. הוא עובד על זה שהטבע יגדל ויקבל את הצורה שלו. אצלי הכל יותר מדויק. בחרתי את העצים לפי הפריחה, העלה והצורה שלהם ואני יודע בדיוק איך הם ייראו", אומר קרוון. בכתבה נשמעת גם ביקורתו של רם כרמי על תכנון הכיכר: "הרחבה של הבימה מאוד מכ...