חיפוש - חדשות , מאמרים , בד , רוח |1| - דף 8

• 

  עיר קטנה ומכוניות בה... רבות

  7.10.13
  קשה להחמיץ את מבני המעונות החדשים לסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, אשר צמחו בן לילה כמעט, בדמותם של שמונה מבני ענק המשקיפים על הכביש המהיר. בעיר אשר בה המבנים צומחים בעיקר לגובה, והכבישים לרוחב, עדיין אין וגם לא תהיה יכולת להדביק את הפער (שבין כמות המכוניות ההולכת וגדלה, לתשתיות המשמשות אותן). הפער נובע מהעובדה הפשוטה שתל אביב פשוט לא תוכננה לרכבים ארבע-גלגליים. כי לא היו בזמנו כאלה. כותבת נעמה ריבה ב-XNET: "כמעט כל מאמר אקדמי ובלוג על תחבורה בת קי...
• 

  לחץ הרוח על מעטפת וחזיתות בניין

  6.01.13
  הרוחות העזות שמבטיח לנו החזאי בימים הקרובים יעמידו למבחן את חישובי לחץ הרוח המשמשים לתכנון מבנים ואת שיטות תכנון וביצוע מעטפת הבניין. תקן ישראלי 414 (עומס רוח לתכנון מבנים), שפורסם במהדורתו החדשה בדצמבר 2008 מציב שיטות חדשות ומחמירות לחישוב לחצי הרוח בתכנון מבנים. חישוב לחץ הרוח הפועל על המבנה מבוסס על מפת מהירות הרוח הבסיסית בישראל המציגה את מהירות הרוח באזורים שונים בארץ (במטר לשנייה). מהירות הרוח המוצגת במפה מתייחסת למהירות הרוח הממוצעת במש...
• 

  תצטרף לעמותה. תפסיק לקטר ותצטרף!

  7.11.12
  עמותת האדריכלים חוטפת ביקרות כמעט על כל דבר שהיא עושה. גם פה באתר וכמובן בכל מקום שיש בו טוקבקים אנונימיים. דווקא בגלל העובדה הזו צריך לציין שלאחרונה מתעוררת איזו רוח של שינוי. הנה שני מקרים מהשבוע האחרון שלא שמעתם עליהם.הקמת בניין הספרייה הלאומית בירושליםלאחר פרסום בעיתון הארץ ובו קריאתו של עו"ד יאיר גבאי, חבר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים, לבטל את זכייתו של האדריכל רפי סגל בתחרות לתכנון הספרייה הלאומית החדשה בירושלים. ולמנות "אדריכל ציו...
• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  אז הנה הגיע סוף סוף החלק שבו אני יכול להתחיל ולהגדיר את ההבדלים בין התפיסה העירונית הדינמית לתפיסה העירונית של עמותת מרחב. זה הולך להיות קצת טכני, תרחיקו את הילדים. למי שלא קרא את המאמרים הקודמים בסדרה אני אחזור לרגע על שתי הנחות יסוד פשוטות. הראשונה – ספקי המוצרים והשירותים נוטים להצטופף ולהתמקם אחד ליד השני. חנות נעליים לדוגמה תעדיף להתמקם בקרבת חנויות נעליים אחרות, מערכות עיתונים יעדיפו להיות קרובות זו לזו, חברות הי-טק יעדיפו להתמ...
• 

  תחרות פרס זאב ויעקב רכטר לאדריכלות 2012

  16.08.12
  ... תינתן עבור מבנה בעל תוכן ייחודי או פעילות מחקרית תיאורטית חדשנית בתחום האדריכלות.לא יוגשו לשיפוט עבודות אשר נעשו במסגרת לימודית, בכלל זה עבודות גמר.אדריכל שכיר לא יגיש פרויקט לשיפוט אשר נעשה במסגרת ובשיתוף המשרד בו הוא עובד אלא בהסכמה מפורשת של המשרד אשר תצורף להגשה.ניתן להגיש מועמדות של מי שזכה בפרס לפחות עשר (10) שנים לפני שנת חלוקת הפרס, אך לא תוגש מועמדות של מי שזכה בפרס שלוש (3) פעמים. ...
• 

  הרכבת שמחלקת את חיפה

  14.03.12
  ...קן בהזדמנות הנוכחית, העיר התחתית בחיפה לא תתאושש עוד זמן רב.מה הבעיה בשיקוע הרכבת?מבצע שיקוע הרכבת בעיר חיפה עתיד להיתקל בבעיות רבות כל כך שהסבירות לקיומו נמוכה. מבצע כזה ידרוש עבודות על הקו תוך כדי המשך הפעולה של הרכבת (איך בדיוק?) הורדת המסילה למפלס נמוך מפני הים יחייב השקעה אדירה ומאמץ הנדסי לא מבוטל ואם כל זה לא מספיק - עסקים רבים יפגעו או נכון יותר - יוכלו להגיש בג"ץ ולהקפיא את העבודות.אז למה אנחנו מדברים על שיקוע הרכבת אם זה לא ריאלי?פשוט -...
• 

  קריאה לשינוי תנאי התחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  6.02.12
  ...פלייה משפילה.לאור נסיונך העשיר, הן באדריכלות והן בתחום האקדמי, אתה ודאי מודע לחשיבות מעמד האדריכל, ההולך מדחי אל דחי אל דחי. אין לנו שום מליץ יושר, פרט לאינטגריטי שלנו. אם אנחנו נוותר, על כבודנו, אין לנו מה לצפות מאחרים, והעובדות מדברות בעד עצמן. התחרות הזאת, בתנאיה הנוכחיים, מעוררת תמיהות ושאלות שהעמותה חייבת לתת עליהן תשובות, בטרם היא מחליטה להצטרף להרפתקה שכזאת, ביניהן:1. חלק מהשופטים מקושר ל"קרן יד הנדיב" – עובדה מעוררת שאלות לגבי טוהר...
• 

  תגובת עמותת האדריכלים לטענות בתחרות הספרייה

  2.02.12
  ...0ש"ח כדי להביא את התכנון והפרזנטציה למצב איכותי ושוויוני.- הפרויקטים הזוכים בתחרות, לפי הסדר שנקבע בשיפוט, יובאו בפני הוועד המנהל של 'יד הנדיב' לא לבחירת המזמין, אלא לאשור המזמין. מעמד האדריכלים והאדריכליות בארץ הולך ומאבד מקרנו ומנוכחותו. מאבקים בנושאי קניין רוחני, תנאי שכר, תחרויות פרועות, תנאי מכרזים דרקוניים, אבדן המעמד המקצועי אל מול בעלי מקצוע רבים שמתרחבים ונוגסים בזכויותינו וחובותינו – כל אלה הופכים לחלק מהתמודדות יוםיומית של האדריכ...
• 

  תחרות אדריכלים לתכנון הספרייה הלאומית החדשה

  12.12.11
  ...ם זרים בעלי שם עולמי. את ההצעות תבחן ועדת שיפוט בינלאומית שחבריה טרם נבחרו". לשם מה בניין חדש? (מתוך תוכנית האב של הספריה)המבנה הנוכחי, שהוקם בשנות החמישים של המאה העשרים, כבר כמעט ואיננו שמיש, כפי שהראתה בבירור סדרה של בדיקות ודוחות. יתרה מזאת, בניין מיושן זה הותאם בזמנו לתפיסה של ספרייה לאומית שכיום אף עליה, כמו עליו, אבד הכלח: המבנה עצמו, ומיקומו בתוך קמפוס האוניברסיטה העברית, משקפים ניסיון לאצור ולרכז ידע בתוך מסגרת אקסקלוסיבית. בניגוד ל...
• 

  סביבת העבודה והאווירה בה

  1.12.11
  ...ת ההתנהלות הרלוונטית לחברה הספציפית, ולקיים בה את הדיאלוג המתוכנן והמקרי כאחד בין השוהים בה. בין אם מוקפדת או מרושלת במכוון, היא מעבירה מסרים על הארגון ומהותו, על אווירת העבודה והיחסים בה. אך כך או כך, היא אמורה לאפשר לעובדים להפיק את המרב, ואם אפשר – בהנאה מקסימאלית. ארגונים רבים דואגים בראש ובראשונה לסוגיות ארגונומיות ויצירת תנאי העבודה הפיזיים הדרושים, על ידי גיאומטריות של שולחנות, גדלי חדרים, נוחות שימוש בתשתיות ובציוד עזר, תאורה מספ...
• 

  דשא סינטטי - המדריך לעיצוב נוף מתקדם

  22.11.11
  ...יותקן. דשא סינטטי אשר מותקן על אדמה דורש עבודת תשתית יסודית; יישור וניקוי השטח, הוצאת עשבים שוטים ודשא טבעי, פרישת חצץ שומשום לאורך המשטח בגובה של 3-5 ס"מ, הידוק תשתית החצץ, פרישת יריעה גיאו-טכנית למניעת צמיחת עשבים, פרישת מרבדי הדשא הסינטטי, חיתוך והתאמת המרבדים, קיבוע הדשא הסינטטי באמצעות יתדות מגלוונים, סירוק ויישור הסיבים. במקרים של התקנת דשא סינטטי על משטח קשיח כגון: בטון, מרצפות, משטחי עץ ואספלט ניתן להדביק את מרבדי הדשא הסינטטי ישירות למשט...
• 

  גם אני שונא את תל אביב

  16.11.11
  ... מת מקינאה ורוצה לגור בה... אבל שונא את התל אביבים הסמולנים הוואנביז המתחסדים... ורוצה להיות גם אני כמותם, עם חולצת טי שחורה בבית קפה... עיר מגעילה ומזוייפת! מה יש בעיר תל אביב שכל כך אוהבים לשנוא אותה ולהעריץ אותה? כתבה בדה מרקר מנסה לפצח את השאלה למה מדינת תל אביב כל כך שנואה ואהובה. למה כל הערים הגדולות האחרות שונאות את תל אביב ורוצות להיות כמוה. בכתבה אומר פרופ' ארנון סופר על העיר :"הזרימה של תושבי ישראל החזקים אל תל אביב מאיימת על המשך ק...
• 

  מתחם עדן בירושלים לדוגמה

  13.11.11
  ...ג הציבור בועדות התכנון השונות (התנגדות פאבלובית אוטומטית כרגיל) אבל אז, במהלך שבין הדיון בוועדה המקומית לדיון במחוזית היזם פנה אליהם ובדיון במחוזית כבר הושג הסכם שענה למעשה על התיקונים שנדרשו. "שימו לב מה קרה כאן: כותב יאיר, "היזם הבין שגם אם הוא מציע פרויקט גדול ויפה, כל עוד הוא מתעלם מדרישות בעלות אופי חברתי, דרכו לאישור התכנית אינה סלולה! כיוון הרוח השתנה." ונאמר כולנו - אמן! * התמונות מהתוכנית באתר משרד הפנים, מנהל התכנון, תכנון זמין.
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  שני אדריכלים מכובדים מציגים השבוע את דעתם על תרבות הדיור בארץ ובתל אביב במיוחד. האדריכל סעדיה מנדל בכתבה ב Xnet והאדריכל עופר קולקר בגלובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהיש...
• 

  פרובינציאלי, קרתני וצר אופקים

  21.09.11
  ...אקדמיים בולטים - כמו מרכז הלימוד של רולקס באוניברסיטה הפוליטכנית בלוזאן שבשווייץ, או בית הספר צולווריין לעיצוב וניהול באסן שבגרמניה - מבטיח לבצלאל קמפוס ברמה אדריכלית גבוהה במיוחד. "אני חושב שאם תסתכל על העבודות שלהם, תבין לבד מה מיוחד בהם", הוא אומר. "הם פשוט עושים דברים אחרת - בדיוק רב, בצניעות רבה ובמקוריות רבה. אנחנו לא מחפשים להקים אייקון אדריכלי חדש בירושלים, אנחנו לא רוצים איזה פרנק גרי. אנחנו רוצים משהו שקט, קפדני ואחראי שייתן לנו תחושה ...