חיפוש - חדשות , בטו , כוח |1| - דף 2

• 

  תחרות לתכנון שערי הכניסה לטכניון - המקום השלישי

  4.04.14
  ...קום השלישי במסלול אדריכלים זכתה הצעתם של האדריכל משה שמש ואדריכל אורי כפיר. "ההצעה מציגה רעיון מרתק הקורא תיגר על תפישת השער המקובלת ועושה שימוש יפה וראוי בקפל הקרקע המלווה את כביש הכניסה לטכניון" ציינו השופטים, "ההצעה משלבת בטופוגרפיה מבנה-דופן המלווה את תנועת הולכי הרגל לקמפוס. נוצרת חווית מרחב והתייחסות טובה לנוף הקרוב והרחוק".בתחרות שהוכרזה באוקטובר 2014 נדרש להציע ביטוי עיצובי המייצג את המוסד הטכנולוגי ומכבד את סביבתו הטבעית, תוך התייחסות לד...
• 

  מצד שני, יכול להיות שאני צודק

  11.07.12
  ...מינים באותה תפיסת עולם - הגישה המכונה "עירוניות מתחדשת" מבית מדרשה של ג'יין ג'יקובס. בסדרת המאמרים הבאה אני מתכוון להראות גישה אחרת לעירוניות, לעיתים מנוגדת.הבעיה העיקרית לדעתי היא כמובן לא בגישת "העירוניות המתקדמת" עצמה אלא בטוטליות שבה היא שולטת בשיח האדריכלי. כשאדריכלים כל כך מאוחדים בדעתם ומשוכנעים בעצמם, יש להם יכולת גדולה להשפיע על מהלכי תכנון שאת תוצאותיהם נראה רק בעוד עשר ועשרים שנה. בשבוע שעבר הרציתי בפני מחלקת ההנדסה של עיריית תל אביב. ...
• 

  האם יהרס בית המכס בנמל יפו?

  26.10.11
  כתבה של יואב מלכה ב Ynet מציגה את ההתלבטויות בעירית תל אביב ובמחלקה לשימור לגבי אחד מהבנים המכוערים והמיותרים באזור - בית המכס בנמל יפו. המבנה מוזנח, מכוער, חוסם את קו הנוף, אינו קשור לנמל יפו ההסטורי ובכל זאת מומחי השימור קמים על הרגלים האחוריות. "מדובר באתר שהיה השער לארץ ישראל", אומרת בכתבה תמר טוכלר, מנהלת מחוז תל אביב במועצה לשימור אתרים, "הבניין הזה היה המפגש של העולים והצליינים עם ארץ ישראל ויש לו חשיבות עצומה בהיבט ההיסטורי, תיירותי ו...
• 

  המוזיקה של החדרים

  25.09.11
  ...יה קודקס התנהגות שהשפיע על הצורה שבה הם גרו. חבל לי שזה הלך לעזאזל. אנחנו, האדריכלים שעובדים כאן - זה הרי מקום מורכב מבחינה חברתית-כלכלית ואידיאולוגית, לא חשוב איך נקרא לזה, וזה מקום שיש לו איכויות בולטות שקשורות באור שבוהק, בטופוגרפיה או בחוסר הטופוגרפיה שלו, בדיונות, בחוסר המים, בזה שהצל נורא חשוב - למה אנחנו לא עובדים עם האפיונים הפשוטים הללו?" הביקורת של כרמי פוגעת בלב הויכוח לגבי מבנים ואדריכלים שמדובר עליהם הרבה לאחרונה - קופסאת האלומינ...
• 

  בטון חשוף וביקורת אדריכלות

  2.04.13
  ...רת, לא מכרמי ולא מאיתנו האדריכלים. כמה נקודת במאמר שוות דיון מיוחד כשמבנה ליידי דיוויס משמש דוגמה מעולה להדגשה.נתחיל בנקודה החשובה ביותר, זו שלדעתי מתעלמים ממנה אדריכלים רבים ולבטח התעלמו ממנה אדריכלי הברוטליזם - משמעותו של הבטון."הבטון האפור" כותב יעקובסון, "הבטון שנעשה בו שימוש מסיבי בכל רחבי הבניין, נחשב בדרך כלל בציבור לדבר מאיים. כדי להעריך אדריכלות מוצלחת – חלוקת חללים, כניסות של אור טבעי, משחקי אקוסטיקה, ביטוי קונסטרוקטיבי בחזיתות ובתקרות,...
• 

  על ממ"דים וחדרי מדרגות

  22.11.12
  ...דר המדרגות. הוא לא סתם מעבר אנכי עבורם. הוא מקום מפגש. יש בו חלונות, מדרגות רחבות ומעקות ברזל מעשה ידי אמן. זהו החלל הציבורי של הבניין, חלל שלא משתמשים רק בעתות מצוקה; זאת בניגוד גמור לחדרי המדרגות הצעירים, שהם בסך הכל מגדלי בטון אטומים שעושים הכל כדי שלא יעברו דרכם. חדרי המדרגות הללו הם תוצאה של אדריכלים שלא ידעו לבצע את עבודתם נאמנה. הם נתנו לתקנות בטיחות לשעת שריפה להכתיב מציאות אדריכלית עצובה ולא הצליחו להציע אלטרנטיבה שתדע לתת מענה בטיחותי ו...
• 

  המעמד של האדריכל היום הוא בתחתונים

  25.10.12
  ...נון רכטר בכתבה בכלכליסט, "זה חלק משמעותי מהרידוד, ההשטחה והאמריקניזציה, ככל שהאידיאולוגיה נעלמת והכסף מדבר - ככה הצד היצירתי, האמנותי והאיכותי יורד, והצד של הניצול המקסימלי והמניפולציה גדל. אני מרגיש את זה אף על פי שאני נמצא בטופ של הפירמידה, אני לא יודע איך ארכיטקטים שיש להם משרדים פחות מצליחים ועבודות יותר קטנות פועלים. עליהם בטח דורכים. אני מרחם עליהם, כי המעמד של האדריכל היום הוא בתחתונים. מי שקיבל את הכוח אלו אנשי הכספים".הדס שפיר מראיינת את...
• 

  ייחוד פעולות - פעולה דחופה

  19.03.12
  ...כלות בה תתקבל החלטה סופית בנושא. בישיבה זו מתכוון יו״ר עמותת האדריכלים לבקש מהמועצה לחזור בה מהחלטתה לאור ההתנגדויות הרבות שעלו הן מבעלי מקצוע והן מחברי אקדמיה. יש לציין כי חברי המועצה מגיעים מתחומים שונים שאינם אדריכלות ולא בטוח שהם מבינים את המשמעות של ההחלטה עליה הם הולכים להצביע. ישיבת המועצה תתקיים אמנם בדלתיים סגורות, אך נוכחותנו ותמיכתנו חשובה מאד ויכולה כאמור להשפיע על החלטות חברי המועצה.לכן אנו מבקשים מכל מי שיכול להצטרף ולהגיע למקום היש...
• 

  הקרב על הבימה נמשך

  4.12.11
  ... ובידי מי הפקידה אותו. צריך לחפש את האמת מתחת לפנס הנכון." כותב "אדריכל מקומי"."אני לא קולגה, אני סתם תל אביבית, ואני חייבת להגיד שכל פעם שאני עוברת ליד הבניין הזה יש איזה כיווץ של בושה בלב. הטיח המנצנץ, הבומבסטיות - קוביית הבטון הלבנה הזאת נראית כמו טנק ענק ומנצנץ באמצע העיר. הוא לא שייך לכלום, גוש בטון עיוור. (...) לאנשי כוח יש נטייה להקשיב לקומפלימנטים סביבתם ולחשוב שהם נהדרים. כנראה שזאת דוגמה נהדרת. מה יגידו לו שחקנים אחרי שהבניין כבר הושלם?...
• 

  הרצאתה של המעצבת שרית שני חי

  24.03.14
  ...ני חי פורצת דרך בתחום עיצוב סביבות חינוכיות לילדים ומתמחה בעיצוב חללים לילדים ולמבוגרים בהזמנה אישית, במגזר הפרטי לצד המגזר הציבורי. שני עשורים של עיצוב במגזר הפרטי והציבורי ליטשו אצל שני חי את היכולת לראות את הדברים מנקודת מבטו של הילד, ליטראלית ומטאפורית. להתחשב בצרכיו ותשוקותיו של הילד ולספק לו סביבה שמתפקדת כזירה משחקית, מלאת גירויים, מאתגרת ומפעילת דימיון המאפשרת לו לבחון בביטחון ובעליצות את גבולות ההתנסות שלו. עבודותיה משקפות את תפיסת העולם...
• 

  חשופים: תערוכה חדשה בבית האדריכל

  31.01.14
  ... בגלריה בבית האדריכל. התערוכה חשופים בגלריה בבית האדריכל מציגה שמונה מבנים מסוף שנות ה-50 ועד שנות ה-70 בעיר תל-אביב. המונח חשופים מתייחס קודם כל אל הפואטיקה של הסגנון וחומר הבניה של המבנים. מרביתם מבנים ברוטליסטים שבנויים מבטון חשוף. אך בנוסף להיבט החומרי, המונח מתייחס למפגש החשוף והדינמי בין המבנים לבין כוחות השוק, הדיירים, והמשתמשים: עובדים ושוכרים, סוחרים ולקוחות.המבנים בתערוכה נבנו לאורך צירי מרכזיים בעיר, מרביתם תוכננו על ידי אדריכלים מוב...
• 

  הרצאה - האסון הגדול

  1.01.12
  ...קטור בארכיטקטורה מהאוניברסיטה של טוקיו (2006) על עבודה שעסקה במרחב הציבורי. מחלק את זמנו בין ישראל לבין יפן. ארז מרצה במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל ובאוניברסיטת וואסדה Waseda בטוקיו. באפריל השנה יצא לאור ספרו הראשון, 21st Century Tokyo בהוצאת Kodansha. ב- 2012 ייצא לאור הספר 'מרחב האסון' בעריכתו. לצד עבודתו האקדמית שותף במשרד האדריכלים Front-Office-Tokyo. ההרצאה בשיתוף אגודת הידידות ישראל יפן ההרצאה בתשלום.להרשמה היכנסו מקישור זה
• 

  "מדד הארטיק" - המדד האולטימטיבי לשכונה

  11.09.11
  ...ערים היא שכאשר שכונה היא טובה לילדים, היא טובה גם לכל השאר, ולכן הגיוני לבנות ערים כך שיעברו את "מבחן הארטיק". זה אומר שיש בשכונה נתיבי הליכה מספיק בטוחים עבור הילדים, ושהמסחר נמצא מספיק קרוב, ואם הילדים יכולים להסתדר בכוחות עצמם, אזי גם כל האחרים, כולל קשישים. איתי בוחן את השכונה בה הוא גר ומפתה את כולנו לחשוב כך גם על השכונות בהן אנחנו גרים. נוכחות טבעית של ילדים ברחוב היא מדד טוב למקום שטוב לחיות בו. ... ואם יש ארטיקים?- עוד יותר טוב!!