חיפוש - פרטי בנין , חדשות , בינוי ערים , ערים , רנו |1| - דף 5
לא מצאת? פשוט חפש.
-
התנועה לעירוניות בישראל
16.07.12...ם, העיר היא אחרת. אותם מבנים, אותם רחובות, אותה צפיפות אבל זו עיר אחרת ולכן עניינו של המתכנן העירוני.קשה לי להתקיף את עמותת מרחב. למרות שאני לא מסכים עם דעותיהם בהרבה מקרים אני מלא הערכה אמיתית לרוח ההתנדבות שלהם, לרצון הכנה לשפר ולדרך בה הם מלווים ראשי ערים בשטח. מהבחינה הזו אני באמת יכול רק להסיר את הכובע בפניהם. הם ברובם אנשים טובים, מלאי רצון טוב וכוונות לסייע. העניין היחיד הוא שחלקם מקובעים ואדריכל מקובע ליד אוזן של ראש עיר זה פוטנציאל לנזק. -
הערים החדשות צריכות להמציא את עצמן מחדש
10.06.12... תל אביב, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ועיריית קרית גת. באתר בעברית מציגים מנהלי הפרויקט את האתגר כך: "המטרה היא לגבש רעיונות חדשים בתחום התכנון העירוני ולהציע מודל יישומי לסביבות מגורים בישראל 2025. במוקד המחקר נמצאות הערים החדשות שהוקמו בשנות ה-50 וה-60 בישראל וביניהם ניתן למצוא ערים כמו שדרות, דימונה, יבנה, כרמיאל. ערים דומות הוקמו בכל העולם ובעיקר באסיה, אירופה וארצות הברית. אלה ערים שניצבות כיום בפני שינויים חברתיים וסביבתיים, ובראשם הז... -
שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה
17.10.11... שהדרך היחידה לגדול היא בציפוף השכונות הקיימות. לכאורה, פרויקטים של פינוי-בינוי והגדלת אחוזי בניה בשכונות אמורים לפעול לטובת התושבים, אז למה יש קולות של התנגדות? ירושלים כמשל לפרויקטים של ציפוף שכונות אדריכלים רבים ומתכנני ערים מציגים כל הזמן את נושא הצפיפות העירונית הנמוכה כבעיה. הפתרון לבעיה נראה פשוט מאד - לשפץ ולצופף. לכאורה אין מי שיתנגד לפתרון שישפר את רמת חייו אבל מה לעשות והתושבים כבר למודי ניסיון ומבינים שלא תמיד מקבלים את מה שמובטח בת... -
מה קורה כשהנסיעה בתחבורה הציבורית בחינם?
6.11.12ראש עיריית שאטורו שבצרפת עשה מה שמעטים מראשי הערים המתמודדים עם מערכות תחבורה נכשלות היו מוכנים לעשות - הוא אפשר בשנת 2001 שימוש בתחבורה בחינם. מה קרה מאז לעירו הקטנה ומה קרה לערים גדולות יותר שהולכות בכיוון? את זה מגלה לנו איל צאום בפוסט בבלוג שלו."המניעים להפיכת תחבורה ציבורית לחינמית הם ברורים" נכתב בבלוג, "הגדלת מספר הנסיעות וצמצום התנועה, שיפור איכות הסביבה, ייעול המערכת, שירות טוב יותר לתושב, עזרה לשכבות חלשות והחייאת אזורים בעיר. אבל מסתבר... -
אנשים או בניינים, מה עדיף לעיר?
26.02.13תכנית השימור הקפיאה את הפיתוח במרכז העיר שנהפך לתפאורה, כך טוען האדריכל דן דרין. במאמר דעה שהוא מפרסם ב"הארץ" הוא קובל על העדפת שיקולי השימור בעיר תל אביב על פני כל השיקולים האחרים וכיום, במיוחד מול תמ"א 38."השימור בתל אביב נהפך ליעד על" כותב דרין בכתבה, "אם כי בתכנון העיר קיימים גם יעדים נוספים כמו איכות הסביבה, אספקת נגישות קלה לכל באמצעות מערכות יעילות להסעת המונים, איכות חיים עירוניים, רווחת תושבי העיר, פיתוח העיר כבירת העסקים של ישראל והתאמת... -
אוטופיה בעיר הקצה – מבט מהעתיד
4.01.12ערן תמיר מציג בבלוג שלו מאמר מיוחד מאד ובלתי שגרתי - מבט אוטופי על הערים בישראל מהעתיד - משנת 2048. במעין ראיה לאחור של תהליכים מתאר ערן את דעתו לגבי הפיתוח האפשרי לערי הקצה, מרכזי המשנה של שלושת הערים הגדולות.ערן מתאר את ההתפתחות בהרצליה למשל: "בעיר הרצליה, שם שהשיפוץ של רחוב סוקולוב שבמרכז הוותיק של עיר לא הצליח להפוך את הירקנים וחנויות הסדקית לבתי-קפה, גילתה העירייה שיש ברשותה כבר לא מעט בתי-קפה ומסעדות, והם נמצאים כולם באזור התעשייה של הרצליה... -
חדרה, בת 120 וגוררת רגליים
16.03.11... כביש 4, למסילת הרכבת אל תל אביב וחיפה, עם שכונה שיושבת ממש על הים... איך היא לא זזה לשום מקום? לכאורה חדרה הייתה צריכה כבר מזמן להיות עיר מרכזית. העיר יושבת על צומת תחבורתי, קרובה יחסית ונגישה, עם חוף ים משלה ושטחים לפיתוח שערים אחרות יכולות רק לחלום עליהם, ובכל זאת, הכל קורה בה קפוא. ואולי לא? משרד התחבורה אישר תקציב של מליוני שקלים לביצוע פרויקטים תחבורתיים שיכולים להתניע את המהלך שחדרה כל כך מחכה לו. מעבר לפתיחת פקקים ויצירת כניסות ויציא... -
איכס! בטון!
3.03.13התקדמות העבודות בטיילת תל אביב גוררת שובל של התנגדויות חדשות, התארגנויות פייסבוק, עצומות והפגנות. הבחירות המתקרבות לראשות העירייה הופכות כל דיון בנושא ל"בעד ונגד חולדאי". אבל כדאי לכולנו לשים לב לדברים שכותב דניאל בבלוג שלו בתפוז."לאחרונה קמה קבוצת מתנגדים לשיפוץ והרחבת הטיילת " כותב דניאל, "טענותיהם המרכזיות: 1. הטיילת גוזלת מרוחב החוף ומבטלת איזור חול טבעי לטובת "בטון". 2. ההרחבה תיצור "רצועת בטון". שוב קלישאת הבטון.. הבטון הוא האוייב.אז רק רצי... -
יעודו המשני של הבית המשותף - מקום לגור בו
30.05.12"ייעודם הראשוני של בניינים בעיר הוא להגדיר את המרחב הציבורי. ייעודם המשני – איחסון בני אדם." הציטוט הזה של פרופסור הלל שוקן מוביל את ביקורתו של ד"ר ירח צור מול עבודותיה של עמותת מרחב המתמקדת רק בשטח הציבורי ומזניחה את הטיפול בבית המגורים."מרחב איננה יכולה להרשות לעצמה את הגישה המוציאה את בית המגורים אל מחוץ לתחום ההתעניינות." כותב צור ומוסיף "מבחינתם של התושבים הרוצים 'למצות את חייהם' בעיר, בית המגורים הוא חלק בלתי נפרד מהעיר, לכן 'הסביבה העירוני... -
על כיכר רבין, מתוך "אדריכלות קונקרטית"
24.10.11לקראת סיום השיפוץ בכיכר רבין בתל אביב מפרסם מגזין ArcHeb פרק מתוך ספרו של שרון רוטברד "אדריכלות קונקרטית". כיכר רבין, לשעבר כיכר מלכי ישראל, תוכננה על ידי אברהם יסקי ושמעון פוזנר. השניים זכו בפרויקט ב- 1952, בהיותם ארכיטקטים שכירים במשרד שרון. התחרות היתה אחת מתוך סדרה של תחרויות ארכיטקטוניות שנערכו באותה תקופה בארץ ושעסקו בעיצובם של אנדרטאות זיכרון לחללי מלחמת העצמאות. את צורת הכיכר קבעו (הרבה יותר מאשר האדריכלים המתכננים) הפוליטיקאים, מחלקת... -
האם הזוועה התכנונית של תמ"א 38 תחריף?
22.10.12תמ"א 38 היא תכנית בעייתית בלשון המעטה. אבל עכשיו מעבר לכל הצרות מנסים הקבלנים לדחוף יוזמה שתאפשר ניוד זכויות בניה בין ערים. ראשי הראשיות המקומיות עומדים כרגע ומונעים את הנושא אבל האינטרס של הקבלנים מתיישב טוב עם האינטרס של משרד האוצר וההכרעה עלולה להיות כואבת.ניסים בובליל, נשיא התאחדות בוני הארץ ("התאחדות הקבלנים והבונים בישראל" לשעבר), כותב: "תמ"א 38 היא תוכנית שמתאימה רק לאזורי הביקוש והיא מחזקת בעיקר את מדינת תל-אביב. מדובר בתוכנית לא שוויונית... -
העיר והקניון
4.06.13...ח מעגלי התנועה באופן מוגזם (שנועדו למכוניות ולא לבני אדם) ופיתוח הקניון החדש הם מהלכים שמעודדים את התפוררות המרחב העירוני כזירה אזרחית חופשית ונגישה לכולם".אנחנו האדריכלים מרגישים פעמים רבות שאנחנו חכמים יותר מהציבור ומראשי הערים. הרי הציבור מצביע ברגליים לטובת הקניונים, והיזמים מקבלים את אישור ראש העיר, אז אולי הם צודקים ואנחנו טועים?למרבה הצער הגישה האדריכלית היא הצודקת. למרבה הצער היא הוכחה כבר במקרים רבים. ניתן אפילו לנסח אותה בצורה כלכלית - ... -
עירוניות היא לא אופציה - היא הכרח קיומי
6.06.12...מאמר בעיתון אבל לפחות אחד מהם לא מובן במיוחד - מה בדיוק האלטרנטיבה המוצעת ובמה היא שונה מהמצב כיום? אם הממשלה מחליטה לחזק מבחינה תחבורתית את כל המרחב של מישור החוף עד באר שבע, זה הרי כמעט כל האזור המיושב כיום ממילא. הוא כולל ערים ופרברים, שטחים צפופים ושכונות רבות מאד של בנה-ביתך.*בתמונה - העיר הצפופה ביותר במישור החוף, עזה.אם הרצון הוא למטרופולין אחד, למה לא להגיד את זה בצורה מלאה - תל אביב חייבת לצמוח לגובה. כל כוח הצמיחה של המדינה צריך להיות מ... -
עיר הקצה וארגון עצמי
14.10.12ערן טמיר מעלה לבלוג שלו עבודה אקדמית הנוגעת למה שמכונה "ערי קצה". מונח המתאר את ההיווצרות של מוקדים עירוניים חדשים בשולי העיר. מוקדים אלה, הכוללים פעילויות ושימושי קרקע שנמצאו בעבר רק במרכז העיר כגון משרדים, מסחר ובילוי, מתחרים במרכז העיר הקיים ונתפסים כמחלישים אותו.מתוך העבודה: "חוקרים מתחומים מגוונים הציעו מודלים שונים המנסים להסביר את הסיבות לתהליך עירוני זה העומד, לפחות לכאורה, בניגוד לאינטואיציה המניחה שהמרכז הוא המוקד הטבעי של הפעילויות בעי... -
תחרות - נמל הלסינקי דרום
27.06.11תחרות בינלאומית לרעיונות פתוחים - נמל הלסינקי דרום.מארגן: העיר של הלסינקי - המחלקה לתכנון העיר הגשה: חינם - ללא רישום מועד הגשה: 30 ספטמבר 2011 זכאות התחרות פתוחה לכולם. מומלץ למתחרים ליצור קבוצות תכנון עם הרכב מגוון של מומחים בתחומי השימוש בקרקע ואדריכלות, אדריכלות נוף, כמו גם תנועה, קהילה, בנייה, אנרגיה, טכנולוגיה ותפעול הנמל. פרסים פרס ראשון 60,000 € פרס שני 45,000 € פרס שלישי 30,000 € בנוסף יחולקו 2 מענקים בשווי 15,000 €. האת...
לא מצאת? פשוט חפש.
סנן תוצאות לדפים מסוג זה
