חיפוש - חדשות , בית , סקי |1| - דף 11

• 

  היחס של הקוביות לצעצועים

  22.05.13
  ..." והעיר נראית נכונה יותר, אבל אם תגזים ותשים הרבה "צעצועים" תאבד את הרחובות שלך. "צעצועים" במרחב העירוני יכולים להיות מהרבה סוגים. הם יכולים להיות קתדראלה מימי הביניים, כיכר עם עמוד ומזרקה, מוזיאון גוגנהאיים בניו יורק, בית האופרה בסידני, מגדל אייפל... וגם כמובן העבודות של גרי או חדיד. אלה כולם "צעצועים". כדאי להזכיר שה"עיצוב הפרמטרי" יצר גם את הקוביות ולא רק את הצעצועים. כלומר אין באמת קשר בין צורת העבודה הזו לתוצר של זאהה חדיד. התוצר ...
• 

  שמלת בטון ומלט | על הקשר בין אדריכלות ומגדר

  8.03.13
  ... למצלמה.זה אינו סרט עלילתי, אלא סרט מְקֻטָּע (Fragmented), שהרציפות שלו שמורה בכל פרק בנפרד. קליק כאן לצפייה בסרט. * תמונה - Women on the Rise, David Allenבימוי וצילום: ורד פלוקעריכה: עדו פלוקמשתתפות בסרט האדריכליות (בסדר אלפביתי): ג'ויס אורון, טולו אמיתי, פארה גולדמן, אלה גורן, גליה ויזר, קרן ויינר, טלי יער קוסט, טלי כהנא, רות להב, פרופ' יעל מוריה, גנית מייזליץ כסיף, אורית מילבואר אייל, סלמה מילסון ארד, בתיה סבירסקי מלול, נעמה מליס, דנה סגל לרנר...
• 

  אבן שפה - מיצב וידאו

  5.03.13
  ...שלושה מסכים שונים הפועלים סימולטנית בימוי, צילום ועריכה: ורד ועדו פלוקראיונות: אדר' ורד פלוקמוזיקה מקורית: עדו פלוקתערוכת יחיד "אבן שפה" הוצגה בגלריה בבית האדריכל במהלך דצמבר 2008 – ינואר 2009אוצרת: אדר' שלי כהן. מתוך הסדרה מקומיבחסות: עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל, משרד המדע התרבות והספורט, עיריית תל-אביב-יפו, קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, חברת פוליגל. לצפייה ביוטיוב קליק כאן.
• 

  אדריכל פנים, ארכיטקט פנים, ארכיבישוף פנים!

  24.02.13
  ...ה. מבחינה קונסטרוקטיבית בכל מקרה האחריות היא של הקונסטרוקטור, ומבחינה איכותית... האם מישהו מסוגל להבחין על פי הבית המתוכנן בין עבודתו של הנדסאי אדריכלות לאדריכל רשוי?- - -אבחנה מעניינת אפשר לגלות בתמונות בכתבה. כל מי שאינו נושא בתואר אדריכל מצולם ב"מדים השחורים של האדריכל", בעוד שהאדריכלים האמיתיים מפגינים חופש מרענן. ואגב, מם יוד קוף יוד ברקוביץ של הגששים היה לא רק אדריכל הניצחון, ארכיטקט הניצחון, וארכיבישוף הניצחון, הוא היה גם אינג'ינר הניצחון.
• 

  תושבים הם כאב הראש של ראשי העיריות

  20.02.13
  "אף ראש עירייה לא רוצה שיבואו אליו תושבים" אומר יואב לרמן ומסביר, "הכנסות העירייה מארנונה שמשלם משק הבית נמוכות ב-3,000-7,000 שקל מההוצאות הממוצעות על אותו משק בית". זו אינה תיאורית קוספירציה כלשהי או הנחה מופרכת. בפוסט בבלוג שלו מציג לרמן מספר מקרים ברורים בהם ראשי ערים התנגדו להקמת שכונות מגורים חדשות בדיוק מסיבות תקציביות אלה."מס הארנונה של עסקים ומשרדים גבוה פי כמה וכמה מזה המוטל על מגורים. לכאורה, הכל טוב ויפה – העסקים והמשרדים מממנים בפועל ...
• 

  התחנה האחרונה בקו

  17.02.13
  ...ת בארץ באמת נמצא באוטובוסים? כיום בכדי לעבור מהפריפריה למרכז רק לרכבת יש עדיפות כתחבורה ציבורית. האם לא הגיוני אם כך להצמיד את תחנות האוטובוס לתחנות הרכבת ולהשתמש בהם רק לצורך איסוף ופיזור עירוני?יתכן שאם התחנות המרכזיות היו סגורות היה ניתן להפוך אותן למבני ציבור ומוזיאונים בדומה לתחנות רכבת מסוימות באירופה, אבל במרבית המקרים בארץ מיקומן המרכזי וצורתן הפתוחה דנות את המבנים האלה להריסה מוצדקת.* בתמונה - תחנת עפולה, מתוך הכתבה (באדיבות ארכיון אגד).
• 

  בית ה"סולאר דקאתלון" הישראלי יוצג לציבור

  11.02.13
  מתחם חוצות המפרץ בחיפה נבחר להיות מקום משכנו של "בית ארבעת ‏המרחבים" שייצג את ישראל בתחרות הבינלאומית היוקרתית "סולאר דקתלון"- האולימפיאדה של ‏האדריכלות הירוקה, שתיערך השנה בעיר דטונג, שבסין.‏התחרות "סולאר דקתלון" מיועדת למוסדות אקדמאים העוסקים בתחומי הבניה. 20 נבחרות מרחבי העולם יתמודדו על ‏הפרסים כשעליהן להציג מבנה בקנה ‏מידה אמיתי ושימושי. המבנה של הנבחרת הישראלית תוכנן בהשראת "בית ארבעת המרחבים", המאפיין את אדריכלות ‏הבית הים-תיכוני הישראלי ה...
• 

  העיר והאופוס ה31 של תום בייקין-אוחיון

  23.01.13
  ...אוחיון. הבלוג הזה לא עוסק בדרך כלל בנושאים בהם אנחנו עוסקים כאן באתר אבל סדרת כתבות אחת שלו היא למעשה פרקים מספר העוסק בעיר והוא שונה ואחר ובהחלט שווה את המאמץ."ספר זה" כותב תום בהקדמה, "המבוסס על סדרת הרצאות שהעברתי באירוע 'בית ריק – הקיבוץ', מבקש להתחקות אחר ההיסטוריה של הדבר הזה שלו אנו קוראים עיר (...) מה עושה קהילה של תושבים להיות עיר ולא כפר או קיבוץ, או כל ישוב מסוג אחר? האם זה דחיסות האוכלוסייה? קיומם של בניינים גדולים? או האם זה משהו אחר...
• 

  סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל

  14.01.13
  ...קטוני של מבני הקמפוסים באוניברסיטה העברית בירושלים ומצביעה על השפעות השיח החברתי והפוליטי בארץ על האופי הארכיטקטוני של המבנים. עמוס גיתאי ודב אלבוים בשיח על המשכן והמקדשעמוס גיתאי ודב אלבוים מנהלים שיח פילוסופי על משמעותו של בית לעם היהודי. על המשכן ואוהל מועד ועל בית המקדש, מיבנה ארכיטקטוני מרהיב, אותו בנה שלמה המלך, בכדי לבטא את היותה של מלכות ישראל בימיו - אימפריה.עמוס גיתאי בשיחות עם ד"ר מוסא חו‘גדיאת והאדריכל אבינועם לוין על האוהל כמחסה (המג...
• 

  קיסלוב קיי זכו בתחרות לתכנון קריית החינוך רמת אפעל

  7.01.13
  עיריית רמת גן ועמותת האדריכלים הכריזו על קיסלוב קיי אדריכלים כזוכים תחרות פומבית לתכנון קריית החינוך ברמת אפעל.מנימוקי השופטיםהתכנית יוצרת קמפוס – מכלול מבנים וחצרות, כמעין עיר קטנה – באופן הנותן מענה מלא לחזון החינוכי. פתרון זה מאפשר גם גמישות רבה לשינויים. קנה המידה צנוע ועם זאת יוצר מקום מורכב ומגוון. גובה 2 קומות יעיל ונוח לתפקוד. מדרג החצרות מבטיח יצירת מגוון רב של מקומות בקני מידה שונים, ויחסי בנוי-פנוי עשירים. תנועת הציבור בשביל הגובל נפר...
• 

  רחוב שינקין הגוסס על שולחן הניתוחים

  23.09.12
  ...צי ההחייאה של איש יחסי הציבור רון גרנות, הדובר של ועד סוחרי הרחוב. "הקהל של הרחוב השתנה", אומר גרנות. "אם שינקין של שנות ה-90 הורכב מצעירים שעברו לשינקין כי היה זול לגור בו ומהגרים מחוץ לתל אביב שרצו להיות חלק מההוויה התל אביבית, שינקין של היום היא שכונה בורגנית. לא תמצא פה סטודנטים, אלא אנשים שעלו לכאן לפני 15 שנה, השתקעו והקימו כאן משפחה. קח לדוגמה את אלונה קמחי ויזהר אשדות, שהיו מזוהים מאוד עם הרחוב בתקופת הזוהר שלו, ועדיין חיים כאן. אתה יכול ...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...יתות המיועדות להקרנה ושימוש בתוכנות פוטוגרמטריות ותוכנות הקרנה המסוגלות להתאים את התוכן לצורניות המבנה אנחנו מייצרים התאמה מלאה בין פורמט ההקרנה לבין החזית המשמשת כמצע. גרפיטי דיגיטלי מס' 2 למשל, הוקרן לכבוד מסיבת רחוב של בית הקפה 'בתה וגריגה' ברח' לבונטין (פה בתמונה). חזית הבנין עליה בוצעה ההקרנה כללה מרפסות, חלונות ויחידות מיזוג אויר ששולבו בתוכן של ההקרנה. הרעיון מאחורי ההקרנה מתאר מבט הפוך מבפנים החוצה של הבנין ועושה שימוש בחלונות על-מנת ל...
• 

  ההצעה הזוכה לתכנון מוזיאון הטבע בירושלים

  15.07.12
  ...ים נועם דביר בכתבה ב"הארץ" עם החלק החסר - ביקורת והשוואה להצעות האחרות. בכתבה מוצגת החלטה בסיסית של המתכננים שהבדילה אותם ממרבית ההצעות האחרות ונוגעת לאפשרות ליצור אזור עירוני שוקק בקריית המוזיאונים. ההחלטה הזו היא שהובילה את הבחירה לבנות את המבנה כחפור ברובו. ובמילותיו של האדריכל גבי שוורץ "כל המרחב הזה הוא די פרום ולבניינים שעומדים מסביב אין קשר אחד לשני. אנחנו הרגשנו שהקרב במקום הזה כבר די אבוד והחלטנו שחשוב יותר לשמור על האופי הירוק של האתר".
• 

  סוכות מדברות - תחרות

  3.07.12
  קרן דבורה למען ירושלים ובית אבי חי בשיתוף מוזיאון ישראל מזמינים אתכם להשתתף ב תחרות עיצוב סוכות אשר תתקיים בין התאריכים 2-4 לאוקטובר 2012. התחרות אמורה להוות בסיס לבחינה אישית, קבוצתית וקהילתית של מקומה של המסורת היהודית בתוך ההווי הישראלי ולהציג את הפרשנויות השונות האפשריות באופן רחב ככל האפשר. הדגמים לתחרות ניתן להגיש דגמים באחד משני המסלולים הבאים: מסלול קהילתי - במסגרתו יתחרו דגמים של קבוצות המייצגות ארגונים ומוסדות מסלול פתוח - במסג...
• 

  אייקונים אדריכליים ותת ההכרה הקולקטיבית

  25.06.12
  ...ם יחסית לסביבתם. חלק מהאייקונים ניצבים נבדלים מסביבתם כך שהם בולטים יחסית לרקע (פסל החירות, האופרה בסידני) אבל גם בזה מגדלי עזריאלי לא מצטיינים. נראה שההצטיינות העיקרית של המגדלים היא בתכונה הנוספת שאייקון צריך - פשטות. את מרבית האייקונים האדריכליים בעולם ניתן לצייר בסקיצה קלה בעיפרון. אייקון אדריכלי ניתן לזיהוי חד משמעי בציור של מעט מאד קווים. כמו מגדל אייפל בפריז, גם את מגדלי עזריאלי ניתן לצייר בשניות וכולנו נזהה אותם.הכרה ובון טוןאני מסתכל על ...