חיפוש - סימבולים / בלוקים , חדשות , בית , קול |1| - דף 13

• 

  תפסיקו לרדוף אחרי תל אביב

  17.03.13
  ...וב העירוני קצת עייף, הוא כל הזמן חוזר על רעיונות 'העיר הטובה', אבל זה יותר מדי קל להראות את סן פרנסיסקו או בוסטון או פריז ולתייג אותן כערים טובות. הדיון הזה כבר נגמר. הוא כבר נפתר. זה לא חוד החנית של התכנון העירוני. למעשה, מרבית המקומות בכלל לא נראים כך,אבל כל מקום יכול להפוך למעניין יותר, אקולוגי יותר, יפה יותר, נוח יותר להליכה רגלית, גם אם הוא לעולם לא יהפוך לבוסטון או לברצלונה. סינגפור לעולם, אבל לעולם, לא תיראה כמו בוסטון, וגם אם יבנו בה את ב...
• 

  אבן שפה - מיצב וידאו

  5.03.13
  ...שלושה מסכים שונים הפועלים סימולטנית בימוי, צילום ועריכה: ורד ועדו פלוקראיונות: אדר' ורד פלוקמוזיקה מקורית: עדו פלוקתערוכת יחיד "אבן שפה" הוצגה בגלריה בבית האדריכל במהלך דצמבר 2008 – ינואר 2009אוצרת: אדר' שלי כהן. מתוך הסדרה מקומיבחסות: עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל, משרד המדע התרבות והספורט, עיריית תל-אביב-יפו, קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, חברת פוליגל. לצפייה ביוטיוב קליק כאן.
• 

  פתרונות מגורים יצירתיים ברחובות וואדי ניסנאס

  5.03.13
  ... והציגו שלל פתרונות יצירתיים. "הקורס נולד בעקבות מחאת האוהלים של קיץ 2011. אשתקד, הסטודנטים התמודדו עם מציאת פתרונות דיור עבור שכונת בת גלים", מספרת מיכל יוקלה. "השנה, החלטתי לעסוק במציאת פתרונות עבור האוכלוסיה הערבית בשכונת וואדי ניסנאס. 30 סטודנטים הגישו במסגרת התרגיל המסכם, הצעות ורעיונות לפתרון מצוקת הדיור בשכונה. במסגרת התרגיל, הסטודנטים סיירו בשכונה ושוחחו עם תושבים ובעלי תפקידים. בנוסף הם חקרו ולמדו מאפיינים דמוגרפיים ופיזיים...
• 

  סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל

  14.01.13
  ...קטוני של מבני הקמפוסים באוניברסיטה העברית בירושלים ומצביעה על השפעות השיח החברתי והפוליטי בארץ על האופי הארכיטקטוני של המבנים. עמוס גיתאי ודב אלבוים בשיח על המשכן והמקדשעמוס גיתאי ודב אלבוים מנהלים שיח פילוסופי על משמעותו של בית לעם היהודי. על המשכן ואוהל מועד ועל בית המקדש, מיבנה ארכיטקטוני מרהיב, אותו בנה שלמה המלך, בכדי לבטא את היותה של מלכות ישראל בימיו - אימפריה.עמוס גיתאי בשיחות עם ד"ר מוסא חו‘גדיאת והאדריכל אבינועם לוין על האוהל כמחסה (המג...
• 

  משרד "79 אדריכלות" זכה בתחרות רמת ישי

  6.11.12
  משרד "79 אדריכלות" זכה בתחרות לתכנון בית "יד לבנים" ברמת ישי – כך מפרסמת נעמה ריבה ב Xnet. בשונה מרוב תחרויות האדריכלים בישראל, הסגורות לאדריכלים ותיקים בלבד, התחרות הזו נפתחה בפני אדריכלים צעירים בלבד. האדריכלים גדעון רוזן וגיל אהרנסון, שניהם בוגרי הפקולטה לאדריכלות בטכניון, הם השותפים במשרד "79 אדריכלות" וזוהי זכייתם המשותפת הראשונה בתחרות כלשהי.בכתבה נכתב כי המתמודדים התבקשו לתכנן מבנה צנוע, ששטחו 500 מ"ר בלבד, ועם זאת התקבלו 109 הצעות, מספר ג...
• 

  ספר חדש - ניצחון העיר

  20.08.12
  ..., כפי שהיה מצופה מכלכלן מהארוורד שמשוכנע שבידו החוכמה שתשנה את העולם. ולכן, כשגומרים לקרוא את ספרו, במקום לראות את העיר באור חדש, נדמה שהקוראים ירצו להירשם להרווארד כדי שבסופו של דבר יקבלו ג'וב שיאפשר להם, כמו לגלייזר, לקנות בית יפה בפרברים."אדוארד גלייזר הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת הארוורד, חוקר כלכלת ערים על היבטיה השונים (דיור, פשע, חדשנות ועוד), כלומר הצורה בה הוא מסתכל על העיר היא כלכלית בעיקרה ולכן מובן שקראתי את הספר (י.כ.) ואני ממליץ ע...
• 

  פירצה קוראת ליזם

  8.08.12
  ...ת והתב"ע הנקודתית שונה כבר ממגדל אחד לשניים, מדיור לזכאים לסתם "דירות קטנות, וכל זה כשסבב ההתנגדויות טרם הסתיים. פרויקט אחר מציע מגדל במקום שבו שוכנת כיום תחנת המשטרה של דיזינגוף ובו עלו וירדו אחוזי הבנייה ושונה חלק מהייעוד מבית מגורים לחדרי מלון. "תב"עות נקודתיות" כותבת נעמה, "מגדירות מחדש את זכויות הבנייה ובכך מאפשרות להקים מגדלים בתוך מרקם עירוני נמוך יחסית, גם ברחובות צרים. מדובר במרחבים שמתכננם המקורי לא ייעד למגדלים. (...זו) שיטת תכנון התופ...
• 

  תכנית מתאר 3700 - עוד עיר או פרבר?

  6.08.12
  ...ת את זה בשום מקום בישראל חוץ מאשר בתל-אביב שכל מרכזה נבנה ונסלל הרבה לפני שבן-גוריון הכריז על עצמאות?" שואל לרמן ועונה, "מסתבר שמערכות התכנון הישראליות לא ממש אוהבות ערים, והמתכננים שלנו פיתחו סלידה עזה מהאפשרות שמישהו ירד מהבית בכפכפים וילך לשתות כוס קפה בפינת הרחוב הקרובה".לרמן מוסיף עוד טענה שאינה קשורה למתכננים ואופיים אלא לאופי השטח "ישנו עוד חסם מהותי לעירוניות מוצלחת בתוכנית זו. הבינוי של תוכנית 3700 צפוי להישאר מנותק לאורך שנים מכל מרקם א...
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ...אן? כאשר הם רוצים את חברת ופגישת דומיהם, והדבר אפשרי רק במצב האינטנסיבי הנזכר. לא בשכונות ולא בפריפריה.היסטורית, כיצד קמו השכונות, שהן הרוב במדינת ישראל? 1.שילטון המנדט לא פיזר אוכלוסיה, ושלט בערים. פיזור היה מעורר התנגדות ערבית.2. מדינת ישראל פיזרה אוכלוסין ע''מ לנכס כל השטחים.3. פשוט יותר היה להושיב עולים בשכונות, קל יותר לביצוע כמותי, נשלט וברור, עם הומוגניות אפשרית בכל שכונה.4. קל יותר לכוון תכנון שכונה מלמעלה, שעה שהעיר פתוחה לכוחות שוק יוזמ...
• 

  אייקונים אדריכליים ותת ההכרה הקולקטיבית

  25.06.12
  ...ם יחסית לסביבתם. חלק מהאייקונים ניצבים נבדלים מסביבתם כך שהם בולטים יחסית לרקע (פסל החירות, האופרה בסידני) אבל גם בזה מגדלי עזריאלי לא מצטיינים. נראה שההצטיינות העיקרית של המגדלים היא בתכונה הנוספת שאייקון צריך - פשטות. את מרבית האייקונים האדריכליים בעולם ניתן לצייר בסקיצה קלה בעיפרון. אייקון אדריכלי ניתן לזיהוי חד משמעי בציור של מעט מאד קווים. כמו מגדל אייפל בפריז, גם את מגדלי עזריאלי ניתן לצייר בשניות וכולנו נזהה אותם.הכרה ובון טוןאני מסתכל על ...
• 

  תחרות סטודנטים, מבנה אפס-אנרגיה בישראל

  19.06.12
  ...ינים ולמרחבים בנויים שצריכת האנרגיה שלהם זניחה עד אפסית. בתחרות אנו מחפשים לבחון מהו החזון המקומי למבני אפס-אנרגיה. בעבודתכם תוכלו לתת ביטוי יצירתי בכל דרך שתבחרו להצגת הרעיון של מהו מבנה אפס-אנרגיה בישראל.ניתן להגיש מודל של בית, דירה, בניין או רחוב וגם רעיונות לטכנולוגיות חדשניות או שימוש חדשני בטכנולוגיות קיימות אותן ניתן להטמיע במרחב הבנוי. העבודות ייבחנו על ידי פאנל מומחים מתחום האדריכלות והעיצוב. העבודות הזוכות יוצגו בכנס השנתי של המועצה לב...
• 

  ארץ עיר - ספרה של אסתר זנדברג

  7.05.12
  ...מול את ספרה החדש של אסתר זנדברג - ארץ עיר, רשימות מקומיות. אסתר זנדברג היא כידוע כתבת עיתון הארץ לנושאי אדריכלות וחברת מערכת במוסף "גלריה". בספר מרוכזות רשימותיה מהעשורים האחרונים.זה לא סוד שדעותי ודעותיה של זנדברג חלוקות במרבית המקרים. לדעתי הביקורת של זנדברג מוטה פוליטית עד כדי עיוורון אדריכלי לפעמים, אני גם לא אוהב את התרכזותה בתל אביב ולא חושב שהיא "מבקרת האדריכלות היחידה" כפי שנכתב במספר מקומות. אבל אחרי כל המילים וההסתייגויות אני חייב גם לה...
• 

  נבחרו הזוכים בשלב א בתחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  1.05.12
  ... ואמרה שניכר היה שהאדריכלים הקדישו זמן ומחשבה לתכנון ההצעה שלהם.פרופ' לואיס פרננדז גליאנו, יו"ר ועדת השיפוט, אמר:"ועדת השיפוט התרשמה ממגוון הגישות של המשתתפים, מהאיכות המוקפדת של רבות מההצעות ומהמקצועיות הגבוהה של כמה מהן. מרבית ההגשות הראו מודעות לקושי ולאתגר שהמגרש מציב וניסו לבטא את חשיבות המוסד בצורה ראויה לציון. המשימה לבחור רק ארבע הצעות לא היתה פשוטה. לפיכך הוועדה החליטה פה אחדלא רק לבחור את ארבעת נבחרי שלב א', אלא גם לציין לשבח את מספר הה...
• 

  של מי הבית הזה בכלל?

  25.03.12
  האדריכל דני שוורץ שתכנן את 'בית פנורמה' באילת, זועם על תוכנית היזם לשנות את המבנה: "הדבר יפגע ביופיו ובאופיו הייחודי של הבית ויגרום לו נזק בלתי הפיך". אז של מי בעצם הבניין? למי יש זכות לשנות בו חלקים? האם לבעליו החוקיים, ליזם ששילם עליו? או לאדריכל לו זכויות יוצרים על המבנה?"אני חושב שהם לוקחים בניין שהוא אחד המיוחדים באילת והורסים ערכים ארכיטקטונים שאי אפשר להחזיר אותם ופותחים פתח לקלקול עוד יותר גדול", אמר דני שוורץ בכתבה למקומון אילתי. "אם יהי...
• 

  קולקר, קולקר אפשטיין יתכננו את מתחם סומייל

  22.02.12
  ...חובות ארלוזורוב, אבן גבירול וז'בוטינסקי בתל אביב. בשטח זה יוקמו ארבעה מגדלי מגורים ומשרדים, שעתידים להתנשא לגובה 45 קומות, וסביבם מבני מסחר נמוכים. על חלק השטח שבבעלות העירייה (כיום מגרש חניה) מתוכנן לקום המגדל החדש שלה, לצד בית הכנסת "היכל יהודה" ו"מגדל המאה" הקיימים.הצעת קולקר-קולקר-אפשטיין מציגה מבנה מלבני בן חמש קומות, שממנו עולה מגדל שיגיע לגובה 20 קומות, כמעט כגובה "מגדל המאה" הסמוך.הצעתם של מן - שנער הציגה מבנה משרדים נמוך, במטרה לשלבו עם ...