חיפוש - חדשות , בר , פסל |1| - דף 3
לא מצאת? פשוט חפש.
-
אייקונים אדריכליים ותת ההכרה הקולקטיבית
25.06.12...הוא היה חייב לבחור מה להציג ומה להשמיט מהציור. הבחירות של רפי משקפות את הדרך בה אנו מזהים אייקון אדריכלי וכמובן שמגדלי עזריאלי לא נעדרים מהם כשהוא מצייר את כדור העיר. אבל לא רק הציירים בוחרים במגדלים כאייקון לעיר, הם הופיעו כבר במפות מזג אוויר ובכתבות רבות המספרות על תל אביב ונדרשות לתמונת אילוסטרציה. כשרוצים לסמן "תל אביב", מציגים את מגדלי עזריאלי.אז מה יש בהם?אם חושבים על כך לעומק נראה שלאייקון אדריכלי אמיתי צריכות להיות מספר תכונות. נכון, כדאי... -
אדריכלות פרמטרית
9.05.12אדריכלות פרמטרית, או אדריכלות אסוציאטיבית, הוא השם שבו מכונה סוג חדש של תכנון ועיצוב. החל ממוצרים, כלים ומשטחי קירות ועד לתכנון בניינים, שכונות וערים. לא מדובר כאן בתכנון בעזרת מחשב כדוגמת פרנק גרי, מדובר בתכנון על ידי מחשב, בהנהגת אדריכל.בתרבות הנוכחית אנו שבויים בדימוי עבודת האדריכל של האווארד רוארק (מהספר "כמעיין המתגבר" של איאן ראנד). הספר הזה והתנועה המודרנית בכללותה מציגים את האדריכל כמי ששולט בתכנון ובביצוע עד לפרט הקטן ביותר, כי הרי "אלוה... -
בית אגד בתל אביב, סמל או שלט?
15.03.12...בכתבה ומראיין את האדריכלית שולמית נדלר.* התמונה כאן מהבלוג של יעקובסון ובצילומו. "בית אגד הוא לא חלק מהשורה הראשונה וגם לא השניה של היצירות האדריכליות שנוצרו כאן בשנות הששים." אנו עונים בציטוט של מיכאל יעקובסון שסקר את המבנה ברשימה לפני שנתיים. "המבנה בחזותו הכללית מזכיר שיכון רכבת ולכן אין פלא שהנדלרים לא כל כך התפארו בפרויקט הזה. בחוברת שהוציא המשרד לפני מספר שנים, רגע לפני שקיעתו, הפרויקט לא מופיע בכלל. ככל הנראה הנדלרים לא היו מרוצים מהביצוע ... -
סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות
1.02.1222 פברואר 2012, 09:00מדיטק חולוןחז"ל אמרו: "שלושה דברים מרחיבים דעתו של אדם: אישה נאה, דירה נאה וכלים נאים".אחד הכישורים האופייניים לנשים, היא יכולתן ליצר סביבות ייחודיות באמצעים פשוטים. גישתן הישירה והעדינה יש לה היכולת להעשיר סביבת מגורים אנונימית, לעדכן בגד פשוט באמצעות קישוט קטן וכיוצא בזאת.למרות שנשים אינן עוסקות במובהק בטכנולוגיה ומקצועות טכנולוגיים נשלטים עדין הידי גברים הרי שמתקבל על הדעת שנשיות עשויה להוות יתרון משמעותי באדריכלות העכשווי... -
הקרב על הבימה נמשך
4.12.11...לק מהטוקבקים:"הכתובת היא עיריית תל אביב, שאפשרה את הפרויקט הזה, ואיך אפשרה אותו, ובידי מי הפקידה אותו. צריך לחפש את האמת מתחת לפנס הנכון." כותב "אדריכל מקומי"."אני לא קולגה, אני סתם תל אביבית, ואני חייבת להגיד שכל פעם שאני עוברת ליד הבניין הזה יש איזה כיווץ של בושה בלב. הטיח המנצנץ, הבומבסטיות - קוביית הבטון הלבנה הזאת נראית כמו טנק ענק ומנצנץ באמצע העיר. הוא לא שייך לכלום, גוש בטון עיוור. (...) לאנשי כוח יש נטייה להקשיב לקומפלימנטים סביבתם ולחשו... -
סתם בית או עיצוב ישראלי?
2.08.11...על דירת פנטהאוז שפורסמה בבנין ודיור גרמה לי לחשוב שוב על עיצוב הבית הישראלי. הכתבה מציגה את הבתים שאנו בדרך כלל לא רואים במגזינים אבל רואים הרבה מאד כמוהם בארץ. אז האם זה העיצוב הישראלי האמיתי או שזה חוסר עיצוב? הפנטהאוז ברמת השרון עוצב במשותף על ידי מעצבת הפנים והלקוחה. כמעט כולנו מכירים את סוג העבודות הזה שבכתבה מוגדר כ"ריקוד משותף". עיצוב הבית מוצג כ"לא נשען על טרנדיות או על הלך רוח עכשווי. אי אפשר לקטלג אותו בסגנון ספציפי..." אבל אם מסתכ... -
ויטו אקונצ'י בישראל - ארבעה אירועים
6.05.11..., עד שגילה שהדף הוא מרחב והמילים הן אמצעי תחבורה. הן מסיעות את הכותב משמאל לימין ומלמעלה למטה על הדף. בעקבות הגילוי הוא ירד מהדף אל המרחב הממשי של הרחוב. הוא הפך לאמן וידאו וגוף ואחר כך לפסל ולארכיטקט. ועד היום הוא ארכיטקט, כבר למעלה מעשרים שנה. סטודיו אקונצ'י אותו יסד יצר פרויקטים רבים ומגוונים, ביניהם: אי לאיש אחד בגראץ, פלאזה בממפיס, גלריה... בניו יורק וחנות בגדים בטוקיו. ב-1990 בתחילת דרכו כארכיטקט, הוא הוזמן על ידי בית ספר יסודי בפיניקס ... -
דני קרוון מדבר על כיכר התרבות שתכנן
3.04.11בכתבה בהארץ מראיין נועם דביר את דני קראוון ומסייר איתו בכיכר התרבות, הכיכר המחברת את שדירות ח"ן לשדירות רוטשילד בתל אביב ומצדדיה נמצאים תיאטרון הבימה, היכל התרבות וגן יעקוב. בכתבה קרוון לא חוסך ביקורת מרמת הביצוע של הכיכר ומשמיע גם את דעתו על בניין הבימה של רם כרמי. כיכר התרבות היא אחד ממיזמי הדגל שיזמה עיריית תל אביב לרגל חגיגות ה-100 לעיר. הכיכר ממוקמת מעל לחניון תת קרקעי ונקודת המוצא של התכנון הייתה צריכה להתחשב גם בפתחי המעליות והדרגנועים... -
סיבוב בכיכר בראשון לציון
21.09.12"רחובות משעממים שלא נועדו למעבר בני אדם או לפעילות אנושית, אלא רק למעבר רכבים." כותב מיכאל יעקובסון בסיבוב שהוא עורך הפעם בראשון לציון. "יש בהם אמנם מדרכות רחבות ומסלולי אופניים, אך גם הרבה מאד מכוניות, קירות אטומים שהשכונות מפנות לרחובות הראשיים ואין בכלל צל".במסגרת עבודה שהוא מכין מסייר יעקובסון במערב ראשון לציון ומספר בפוסט על כיכר יצחק רבין המכונה גם "כיכר השלום" - מעגל תנועה ענק של כ-100 מטרים (כגודל כיכר דיזנגוף) הכולל כביש היקפי דו-מסלולי.... -
סיור באנדרטת אבשלום פיינברג
10.06.12מיכאל יעקובסון לוקח אותנו הפעם לסיור באנדרטת אבשלום. האנדרטה בעלת המבנה הכיפתי נבנתה לפני כ-50 שנה לזכר איש מחתרת ניל"י יליד חדרה אבשלום פיינברג על-ידי בני משפחתו. לפני כשנה הועתקה האנדרטה אל פארק נחל חדרה בעקבות סלילת צומת חדשה.מעניין לראות מה קורה לאתר כשהוא מועתק ממקום אחד לאחר. במקור הייתה האנדרטה מוצבת על גבעה קטנה, מוקפת בנוף של עצי אקליפטוס, נקודת עצירה לאורך הכביש או בטיול רגלי באזור. במיקומה החדש האנדרטה ממוקמת בגובה נמוך, היא אינה עוד נ... -
הצצה אל הווילה הנסתרת של מוזיאון ישראל
28.03.12מוזיאון ישראל פותח לסיורים את הוילה הנסתרת הנמצאת בו, ביתה של האספנית שרלוט ברגמן. הבית, שנבנה על ידי האדריכלים אל מנספלד ודורה גד, נחשב לפנינה ארכיטקטונית בסגנון בין-לאומי ובאווירה ים-תיכונית. אוסף הציורים והפסלים של בעלת הבית מייצג את מיטב האמנים של המאה העשרים שגברת ברגמן קשרה אתם קשרי ידידות במהלך חייה הארוכים. לכל מי שמעוניין לקרוא עוד על סיפור חייה של שרלוט ברגמן אנו ממליצים מאד על כתבתו של מיכאל יעקובסון ב Xnet. סיורים בבית ברגמן מ... -
"מנדלסון - חזיונות בלתי פוסקים" יצא לסינמטקים
8.12.11...משך פחות מעשור שנים פעל בארץ-ישראל, אך עבודותיו השפיעו רבות על האדריכלות הישראלית. ראיון עם במאי הסרט, דוקי דרור פורסם אתמול ב"הארץ" ובו הוא מציג את הדרך בה הרכיב את הסרט מקטעים של מכתבים ועובדות אך גם מקטעים בדיוניים שחוברו לצורך השלמת היריעה. "אני לא חושב שיש כזה דבר דוקו טהור", אומר דרור בכתבה. "אנחנו הרי מספרים סיפור. אנחנו מספרים את האמת, אבל דרך הרבה שינויים, או שקרים. עם זאת, הנכונות ההיסטורית של הסרט נבדקה". מעניינות במיוחד בכתבה ... -
אז אולי בכל זאת כיכר התרבות
23.10.11אחרי הסערות והביקורות הקשות, ואחרי ההפגנות לצדק חברתי, סוקרת האדריכלית נעמי שמחוני את כיכר התרבות בתל אביב (כיכר הבימה בקצה שדירות רוטשילד). בכתבה במגזין עיצוב מנתחת נעמי את הכיכר בעיניה, מספרת על ההסטוריה שלה ומכתירה אותה כהצלחה. "כיכר התרבות משלבת בין אמנות לאדריכלות" כותבת נעמי, "יופיה ההרמוני נובע מעיצובה האופייני לאמן דני קרוון, אך סודה טמון בחיבורים האורבאניים המתלכדים בה: החיבור בין מפלס הכיכר לחניון התת קרקעי, חיבורן של שלושת השדרות ה... -
שיא חדש - 21 שנים בועדה המחוזית
14.08.11כתבה בדה מרקר מספרת על התהליך הארוך... ארוך... שעברה תוכנית מתאר בוועדה המחוזית. שי זלצר הגיש בשנת 98' תוכנית מתאר הקמת מבנים בשטח חוותו. הדיון נגרר עד שכעת בית המשפט ביטל החלטות של רשויות התכנון שפסלו אותה. העניין אפילו חמור יותר משנראה מאחר ובוועדה המחוזית התוכנית נפסלה בטענה שהיא נוגדת את תמ"א 35. אלא שהתוכנית הוגשה לפני 21 שנים ותמ"א 35 אושרה לפני 6 שנים. "מחדלה של הוועדה המחוזית היא שמנעה את אישור התוכנית", קבע שופט בית המשפט המחוזי, נוע... -
בין שתי כיכרות
13.07.11שתי כתבות עוסקות השבוע בכיכרות של תל אביב - כיכר רבין העוברת שיפוץ וכיכר דיזינגוף בה עדיין לא הולחט באיזו חלופה לבחור. מיכאל יעקובסון מ Xnet עושה קצת סדר בבלאגן. הכתבה הראשונה, זו המדברת על השיפוץ בכיכר רבין, מנצלת את תקופת השיפוץ הנוכחית כדי לסקור גם את ההסטוריה של הכיכר. הכיכר תוכננה על ידי שמעון פובזנר ואברהם יסקי בתחילת שנות החמישים. בהמשך נבנה בנין העיריה וב 75 נוסף הפסל של תומרקין. מעניין לגלות שכיום אומר יסקי על הכיכר שתכנן: "הכיכר המ...
לא מצאת? פשוט חפש.
מקד לפי מונחים אלה
