חיפוש - חדשות , גדר , וו |1| - דף 5

• 

  מפת המאמנים לרישוי באדריכלות

  18.06.14
  ...שלים כמעט ואין סיכוי למצוא מקום להתמחות באדריכלות. מצב זה, יחד עם יתר תנאי הרישוי המחמירים, פוגע ביכולתם של האדריכלים הצעירים להתקיים בכבוד בתקופת ההתמחות הארוכה ומהווה חסם משמעותי שאינו מאפשר את השתלבותם במקצוע. משרד מאמן מוגדר ע"י משרד הכלכלה כבעל רישיון לאורך תקופה העולה על עשר שנים.מתוך 553 המשרדים שאושרו כמאמנים לרישוי באדריכלות ע"י משרד הכלכלה 193 ממוקמים בתל אביב (35%). בבאר שבע בירת הנגב פועלים ארבעה משרדים מאמנים בלבד, בראשון לציון העיר ...
• 

  עיר המתוכננת למכוניות

  22.05.14
  ...טרה לבנות עוד שטחי מסחר. בסופו של דבר נבנתה החנות, אך לא כפר הקניות שתוכנן – ושאר המגרשים שווקו מחדש כשטחי תעשייה למרכזים לוגיסטיים גרידא. התכנון לסביבת כלי רכב מכיל אלמנטים עיצוביים שייחודיים רק לצרכים אלה כמו רמפות, קוטר מוגדר לסיבובים, מעליות ייעודיות ויחידות מידה קבועות. בהתחשב בהצטברות של המבנים מסוג זה באזור אפשר היה לצפות לאדריכלות המאתגרת את קנה המידה הפרוע הזה שלא מיועד לבני אדם. עם זאת נראה כי גם במקרה הזה ישנה התכנסות לאותן קופסאות ענק...
• 

  תחרות פומבית - 'לגור ירוק בישראל'

  11.03.14
  ...אה.על המשתתפים יהיה לבחון את ישום האב טיפוס באתר לבחירתם כנגזרת למקבץ ו/או השתלבות במרקם העונה לדרישת צפיפות מגורים בעיר, התכנון יציג גם התייחסות לתנאי האתר, לתנאי אקלים מקומיים, לחומרים וטכנולוגיות בנייה, לפיתוח שטחי החוץ והגדרת יחסי חוץ ופנים המתאימים לאקלים בארץ ולהקשרים החברתיים והסביבתיים של היחידה והמרחב. על הדגם להתאים לצרכי משפחה המשתנים עם הזמן. כמו כן יש להתייחס לשיקולי תקציב תוך הדגמה כיצד הבנייה הירוקה יכולה להתאים לקהל הרחב, ולהיות ח...
• 

  האריה שאהב תות

  16.02.14
  ...ת כתבתה של ק. רוזנבלום. "עניין החציצה בין החיות לבני האדם הוא תורה בפני עצמה, ולעתים קשה להבחין על אילו מבעלי חיים צריך להגן ואילו לרסן - הדיירים בגן או המבקרים בו. ההפרדות הראשונות בשלב שבו יצאו החיות מן הכלובים אל התצוגות נעשו באמצעות חפירים, שלהם יתרון של ביטול הגדרות וכתוצאה מכך הפחתה של המתח והלחץ על החיות. אך חיסרון שנלווה לכך הוא המרחק הגדול שנוצר בין הצופים לנצפים, לפעמים של עשרה מטרים ויותר."זאת ועוד בכתבה המעולה והמקיפה הזו. להמשך קריאה
• 

  איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה?

  20.01.14
  ... תמידי למדי ברחובות העיר, ורק הולך ומתעצם ככל שעובר הזמן.העיר הקודחת ממחלת השיפוץ, התגבור, השיפור, השימור, הכיעור, הבינוי, ההוספה, הגילוח, המירוק, השילוב, הישן, החדש, המקולקל, הנוזל, המתקפל, השורד, המתרענן. לטוב ולרע. רוטשילד 104- מאז ילדותי, אני זוכרת שכך הייתה נראית הפינה הזו.. גדר גבוהה יותר, גבוהה פחות.. זמן עבר.. (לפחות 20 שנה..) והשיפוצים עוד בעיצומם.מומלץ להעיף מבט בעין הכמעט מחקרית בה מצלמת קמפינסקי את התהליך העירוני המתמשך הזה.להמשך עיון
• 

  בית העם המתחדש

  19.01.14
  ...חלום שהתגשם בשביל הדור שלי", כהגדרת יוסי קנדלשיין ראש המועצה ויליד המקום.""בכל הנוגע לבית העם הצנוע שבעשרת, לדברי ארז אלה, דווקא העובדה שהמבנה לא נועד לשימור תרמה לכך שניתן היה לשמר את רוח המקום תוך שמירה על חופש יחסי, "להסתכל ולראות איך אפשר להשתמש בזה מחדש", הוא אומר. ואמנם, לבד מהמסגרת החיצונית ומקונסטרוקציית הפלדה שבגגו, פנים המבנה שונה כליל."להמשך קריאהוהנה קישור נוסף ומרתק, לבלוג של מיכאל יעקובסון אשר סוקר את המרחב האדריכלי של ארצנו בקפידה.
• 

  בואו נבטל את כל מוסדות התכנון...

  15.12.13
  ... הדיור. "צריך לדחות" הוא כותב, "כל רפורמה שפוגעת במוסדות התכנון וביכולת שלהם לעמוד מול לחצי תכנון, שמטרתם הגדלת קיבולת בנייה, אל מעבר לקיבולת הבנייה האופטימלית של קרקע.המסקנה היא שמוסדות התכנון שמייצרים את התכנון, הם מטבע הגדרתם, חסם. חסם חיובי. חסם שאנחנו כציבור, מתוך האינטרסים הציבוריים והפרטיים מעוניינים בקיומו, על מנת ליצור איזונים מתאימים בין הביקושים להיצעים".ואם זה כך, למה בדיוק הממשלה רצה שוב ושוב לרפורמות שכל תכליתן לעקוף את גופי התכנון?
• 

  על זכוכית (אטומה) וארכיטקטורה

  9.12.13
  ...דש. "השימוש הארכיטקטוני המחוכם ביותר בזכוכית משול במידת מה לאפקט הרטורי של הסוגריים: משפט שהכותב אינו בטוח לגמרי האם הוא חשוב, מתאים או אפילו ראוי לטקסט שמסביבו, והוא מושם על כן בין סימנים שתפקידם לכאורה להצניע אותו מעט, כמעט להתנצל עליו. אלא שסימן – מעצם הגדרתו – מסמן ומדגיש, ומה שבסוגריים יאפיל על כן תמיד על מה שמחוץ להם. שקיפות בארכיטקטורה היא רק לכאורה צורה של הצטנעות, וקונסטרוקציה עשויה זכוכית שקופה תמיד תהווה את חלון הראווה של יתרת המבנה."
• 

  האל פוסטר, אמנות: אדריכלות, תסבוכת, ביקורת.

  27.11.13
  ...פיתום ולאסתר דותן עבור מלאכת התרגום. הספר הוא למעשה אסופת מאמרים וביקורות שפורסמו ע"י האל פוסטר, מבקר אמנות ופרופסור בפרינסטון, במבחר אתרים ומגזינים מקצועיים בחו"ל. חלקו הראשון של הספר סוקר אדריכלי על, כוכבי אדריכלות להגדרתו, אשר נבחרו משם שהם הרבו לעצב גלריות ומוזיאונים. חלקו השני של הספר סוקר מעצבים שעבודתם קשורה בחלל ובמימד. למרות שלכאורה מדובר בשני תחומים חופפים אך נפרדים, פוסטר מצליח להעביר את התחושה שהגבולות מטושטשים עד כדי כך ...
• 

  קול קורא לתערוכת מחברות

  14.11.13
  ... נגיע ליעד המימון, יבוטל הפרויקט והספר לא ייצא לאור. השתתפותכם בפרויקט תמומש אך ורק אם הוא יצא לפועל, קרי כל התקציב יגויס ואנו נמשיך בעבודת יצירתו של הספר.גובה ההשתתפות הוא לפי החלטתו של כל אחד ואחד לפי המדרגות והאפשרויות המוגדרות באתר ולפי רצונו. כל משתתף חשוב, לא רק על מנת לקרב אותנו למטרת הגיוס, אלא גם לעודד אנשים נוספים להצטרף ליוזמה זו; שמו של כל אחד מהמשתתפים יופיע באתר הגיוס, כמו גם בחלל התערוכה ובספר עצמו.בלי תמיכה רחבה הספר לא יצא לאור. ...
• 

  שכונות סגורות- האדריכלים נגד, האזרחים בעד

  6.08.13
  ...דיהאך בעוד הציבור הרחב רוכש דירות בשכונות אלו, אדריכלים רבים לא מאושרים מאופי השכונות. קשת רוזנבלום מביאה את דבריו של הפרופ' אדריכל הלל שוקן: "זו אחת הבעיות הכי גדולות של סוג העירוניות הזה, שמחלק את העיר למרחבים גיאוגרפיים מוגדרים - נוה אביבים, רמת אביב הירוקה, פארק צמרת - מתוך מחשבה על קהילתיות מזויפת, איזושהי נהייה אחר הקיבוץ – בעוד שכל מהות העיר מנוגדת לכך"עוד אומר שוקן כי לא ניתן גם לקבל את היתרונות של הסביבה האורבנית התל אביבית וגם לא להתחשב...
• 

  המסמך מוגדר כתחרות אך אינו אלא מכרז

  30.07.13
  עמותת האדריכלים פונה למנהל בתי המשפט בקריאה לשנות את תנאי התחרות לתכנון בית המשפט המחוזי ולהפוך אותו לתחרות אמיתית ופתוחה. "המסמך מוגדר כתחרות אך אינו אלא מכרז" כותב יו"ר העמותה מאחר תנאי הסף שפורסמו על ידי מנהל בתי המשפט מונעים ממשרדים רבים להשתתף.להלן מכתבו של האדריכל ברור ברוך, יו"ר עמותת האדריכלים.- - -אל: מנהל בתי המשפט כבוד השופט מיכאל שפיצרבאמצעות פקס' 02-6513191 הנדון : מכרז לבחירת אדריכל לתכנון בית המשפט המחוזי עמותת האד...
• 

  עתיד שכונות המגורים בישראל

  10.07.13
  טלי חתוקה, מייסדת וראש המעבדה לעיצוב עירוני הפועלת בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב, כותבת במגזין "אלכסון" על עתיד שכונות המגורים בישראל.לפי חתוקה, לשכונה מאפיינים והגדרות שונות עבור התושב המתגורר בה, עבור היזם ועבור המתכננים וקובעי המדיניות. חתוקה מדגישה את חשיבות השכונה כיחידה מובחנת בערי ישראל, ומנתחת כיצד תפיסות ארגוניות שונות בתכנון השכונה משפיעות בסופו של יום על מרקם החיים בשכונה עצמה, יחסי הגומלין בין השכונה לעיר וכמובן על ה...
• 

  איך עושים את זה בלי להפוך לעוד קניון מצועצע?

  24.06.13
  בית הספר החקלאי מקוה ישראל עומד לפני פרויקט התחדשות. 40 הדונמים של הכפר ההיסטורי ו־13 המבנים שבשטחם, הוגדרו כמבנים לשימור מחמיר בניסיון לשמור על אופי המקום אבל כל מגרש כזה בליבו של גוש דן מעורר את תיאבון היזמים.כתבתה של יונת נחמני בכלכליסט מציגה את השאלה החשובה ביותר בפרויקטים מסוג זה - השילוב בין שימור לשימוש והמרחק הדק שיש בין "שימוש במאפייני בנייה מקוריים" לבין בניית עוד קניון מצועצע."במשך 25 שנה אנחנו נלחמים בנדל"ניסטים שהיו להם רעיונות לגבי ...
• 

  הפקולטה לנפיחות עצמית ותכנון בלתי ישים

  9.09.12
  ...חרגו הסטודנטים מתכניות תב"ע או תקציב הגיוני? המסר שמתקבל מכל הדברים האלה הוא אחד - אפשר להיות יצירתי רק במקומות בהם הלקוח מרשה הכל ומשלם בלי גבול. כשלימדתי עיצוב פנים מסחרי (אי שם בעבר הרחוק) נתתי לסטודנטים שלי חנות במיקום מוגדר בקניון, עם מעטפת בלתי ניתנת לשינוי ולקוח מוגדר כולל שם ולוגו ותקציב. "עכשיו תהיו יצירתיים!" זה היה שם המשחק, "עכשיו תביאו את היכולת שלכם". לקח לסטודנטים כמה שבועות להפנים שהתרגיל לא הולך להשתנות ושבאמת לא יהיו חריגות וראה...