חיפוש - חדשות , גדר , תכנון עירוני |1| - דף 9
לא מצאת? פשוט חפש.
-
חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי
23.07.12... יש בתכנונים האדריכליים שלכם אלמנטים לא קבועים, זורמים, משתנים? אנחנו משתדלים להשתמש בכלי תכנון פרמטריים בעבודה שלנו אבל לא תמיד זה מתאפשר לנו. בפרויקט מגורים שתכננו בירושלים שמיועד לאוכלוסיה חרדית לקחנו את 'מרפסת הסוכה' וההגדרות ההלכתיות שלה בתור פרמטרים, ויצרנו ווראיציות שונות של החזית על-סמך אותן הגדרות. פרמטרים אקלימיים הם גורם חשוב נוסף בעבודה שלנו ואנחנו משתמשים בכלים אלה יחד עם סימולציות אקלימיות כדי לקבל החלטות תפקודיות ועיצוביות שונות –... -
מצד שני, יכול להיות שאני צודק
11.07.12...ה, מלבד מאמר הפתיחה הזה, הם לא בנויים כפירמידה של טיעונים ואפשר לדלג על חלק מהם. אני אשמח לשמוע את תגובותיכם לנושאים שאציג. עירוניות מתחדשתבויקיפדיה הגישה מוצגת כך: "עירוניות מתחדשת או עירוניות חדשה (New Urbanism) היא תנועה לתכנון עירוני שמטרתה לבצע שינויים בהיבטים רבים בעיר לכיוון קיימות, קהילתי, אנושי ונוח להולכי רגל, כחלופה למגמות הפרבור ולתכנון עירוני מוטה רכב פרטי. זוהי תפיסה דומה לזו של אקולוגיה עירונית. יסודות התנועה נמצאים עוד בשנות ה-60 ... -
פריז, טוקיו, תל אביב
20.05.12"מה עושה מגדל יוקרה במרכז העיר הלבנה?" שואל נועם דביר. מה באמת לעזאזל עושה מגדל בתל אביב? מגדלים זה איכס! לתל אביב מגיע שימור בפורמלין והנה ראש העיר האכזרי, היזמים החמדנים ואדריכל חסר מצפון (יסקי-מור-סיון) חוברים כולם יחד ופוגעים בעיר!... מממ כן, בטח.בכתבה ב"הארץ" מציג נועם את הבניין החדש בפינת הרחובות פרישמן ודיזינגוף וכותב "התוכנית הראשונית של המגדל אושרה עוד לפני שארגון אונסק"ו הכריז על מרכז תל אביב כאתר מורשת עולמי והגביל את הבנייה לגובה בחלק... -
כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?
26.08.12...אורבניזם היא רק יצירת תרבות, אבל אם זה מפריע לך, כבר הפסיקו עם זאת מזמן.שאלת למה תל אביב היא העיר היחידה בארץ כשכל השאר הן אוסף של שכונות מבודדות. אז הנה התשובה. עכשיו בלי אורבניזם, OK?כיצד להגדיר "עיר"מבין הניסיונות הרבים להגדרת המונח הזה, אני מחפש הגדרה המאפשרת השוואה, או מדידה כלשהי. אין ענין בדעה פרטית, או רגשית. ההגדרה שאני מחפש תבוא לא כמכנה משותף להרבה ערים, אלא כאפיון ברור של תכונות עירוניות. נחפש הגדרה בערים אשר זוהי תכונתן הבולטת. ערים ... -
נבחרו הזוכים בשלב א בתחרות לתכנון הספרייה הלאומית
1.05.12השלב הראשון של תחרות האדריכלים של הספרייה הלאומית הסתיים ונבחרו ארבעת האדריכלים הישראליים שימשיכו לשלב השני. ארבעה אדריכלים נוספים צוינו לשבח.ועדת השיפוט הבינלאומית של תחרות האדריכלים של הספרייה הלאומית התכנסה בירושלים ב 17 - 19 באפריל. הרכב הוועדה כלל ארבעה אדריכלים פרופ' לואיס פרננדז גליאנו (יו"ר), פרופ' אלינער קומיסר ברזקי, פרופ' רפאל מוניאו ואדריכל גבי שוורץ. פרופ' מסימיליאנו פוקסס הודיע ברגע האחרון שלא יוכל להשתתף מסיבות שאינן תלויות בו. לפנ... -
40 / 40 התערוכה לאדריכלים צעירים -שיח גלריה
6.05.12יום חמישי, 14 יוני 2012, 20:00גלריה בבית האדריכל, רחוב המגדלור 15, יפו שיח גלריה בו יציגו האדריכלים את עבודותיהם.התערוכה השישית לאדריכלים צעירים 201210 מאי – 21 יוני 2012 מתוך רצון להעניק במה לדור האדריכלים העתידי מארגנת עמותת האדריכלים אחת לשנתיים את התערוכה 'ארבעים על ארבעים' החושפת את עבודותיהם ואת רעיונותיהם של האדריכלים הצעירים הבולטים בישראל. התערוכה מבקשת להעניק לקהל הרחב ולציבור האדריכלים הצצה חטופה על המגמות והכיוו... -
הועידה לחדשנות בעיצוב ואדריכלות
11.06.14...ם LAPENA &.TORRES, בברצלונה, במסגרת מלגה ומענק מחקר שקיבל מממשלת יפן. מאו (ילידת 1976), היא בוגרת לימודי אדריכלות מאותו מכון טכנולוגי בטוקיו, אשר לפני הקמת הסטודיו עבדה במשרד העוסק בתוכן מערכתי של סדנאות בתחומי אדריכלות ותכנון עירוני. במקביל לעבודת התכנון בסטודיו שבבעלותם, פעילים מסהירו ומאו באקדמיה- מסהירו משמש כפרופסור חבר במכון הטכנולוגי SHIBAURA בו למד וכמרצה באוניברסיטת טוקיו, ומאו כמרצה באוניברסיטת TOHOKU , בעיר MIYAGI. גוף העבודו... -
המרפסת - על צפיפות ותשתיות ציבוריות עירוניות
11.10.20בפסק הדין בעניין דני אלוני ואח' נ. ועדת העררים, שנפסק לאחרונה, עורך בית המשפט דיון ארוך בסוגיית הצפיפות העירונית.בעתירה, שלמען הגילוי הנאות, הובלה על ידי הח"מ, מנתח בית המשפט באריכות את מדיניות הציפוף הארצית, ומגיע למסקנה כי זו נבחנה ויושמה כהלכה, לפיכך הוא מוצא לנכון מטעמים אלה (ואף אחרים) לדחות את העתירה.יש לשבח את בית המשפט על עצם נכונותו להיכנס לסוגיות "התכנוניות" שעלו בעתירה ואף עשיתי זאת בפומבי, על אף שבית המשפט החמיץ, לדעתי הלא אובייקטיבית... -
בין מחקר לפרקטיקה. על הקשר בין מחקר ופרקטיקה אדריכ
10.05.17...גוף הידע הרחב אודות השיכון הציבורי בישראל, נכתב ונחקר לרוב, דרך המאפיין הראשון – הבנוי, ובהתייחסות מובלעת אל הלא בנוי. מחקרו של דוד, מבקש להציף את הדיון דרך הלא בנוי- שטחים פתוחים רחבים בדרגות שונות של אופני טיפוח ושימוש. המוגדרים כמרחב פתוח, משותף אך בקניין פרטי, ובשם הגנרי (שפ"פ). ברקע המחקר עומדת המציאות התכנונית העכשווית המשיתה על יד אליהו תכניות רבות בדמות פינוי בינוי העתידות לשנות את פני המרחב הבין מבני. המחקר אינו בודק את התכנון העתידי אלא... -
אחד על אחד - איילת שטיין
2.01.17...כל הדרוש וגם את מסך הטלוויזיה. המסדרון הרחב צומצמם לטובת הגדלת אחד מחדרי הילדים, כך שניתן להוסיף לו ארון. מרפסת השירות אוחדה עם המטבח, והמטבח תוכנן בעיצוב עדכני המותאם לצרכים, והתווסף לו דלפק ישיבה החובק קיר פינתי. כמו כן, הוגדרה בחלל הציבורי פינת אוכל שלא היתה קיימת לפני כן. האמבטיה המתפוררת בחדר הרחצה של הילדים הוחלפה במקלחון ונוסף לה פתח מעבר לפינת הכביסה. את הדלת לקחנו מחדר הארונות שבוטל, כך שחסכון בעלויות ומיחזור היוו חלק חשוב בשיקולי התכנון... -
אחי, יש ימבה כוסיות!
29.07.12למה הצעירים נמשכים לתל אביב? בגלל התכנון האורבני של הרחובות... כן, בטח. בגלל הבימה והקאמרי ובית לסין? הם מלאים באנשים בגילו של מולי שפירא... בגלל בתי הקולנוע? אה, כבר אין. אז למה? מה יכולה להיות הסיבה לעזזאל?כבר שבוע שאני יושב וחושב איך להמשיך את סדרת המאמרים על אורבניות דינמית. נראה לי שלטובת שלושת הקוראים שלי כדאי שאני אסביר לאן אני חותר. כל הדברים אותם הצגתי כאן ומרבית הדברים שאציג בהמשך קשורים מאד לדרך בה העיר פועלת ומתפתחת אבל לכאורה לא קשור...







