חיפוש - חדשות , גל , שטח |1| - דף 10

• 

  מדרחוב זמני במקום הלא נכון

  5.06.12
  ...שבוע ברוטשילד הוא טוב. הוא דומה למה שנעשה במקומות אחרים בעולם שבהם רחובות ראשיים הופכים למדרחוב בסופי שבוע, במיוחד בקיץ (...) זה צפוי להגדיל את התנועה ברחוב, להוסיף הכנסה לבעלי העסקים ברחוב ולאפשר הפרדה טובה יותר בין הולכי הרגל שילכו בשדרה לרוכבי האופניים בסוף השבוע".לעומתו תומר שלוש בבלוג שלו מציג את הבעייתיות: " מסיבה לא ברורה תל אביב בוחרת להעתיק פרוייקטים מוצלחים בצורה עקומה, שמעקרת את המשמעות שלהם. בעוד שבערי העולם בחרו לסגור צירי תנועה ראש...
• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  ...יר את המגבלות והנושא אבל המחשב הוא שמציג את העיצוב הסופי ואפילו שולח אותו לביצוע. עם התקדמות המיכון והמחשוב, ניתן כיום לקבל מפס יצור מוצרים שאינם סדרתיים. גם המבנים והשטחים האורבניים המעוצבים בשיטות אלה אינם אחידים. המחשב מסוגל בקלות לתכנן שכונות בהן אין מגרש אחד חזרתי, בהן כל דירה בבניין היא שונה.בתמונות כאן ניתן לראות מספר דוגמאות לאדריכלות פרמטרית, אתם מוזמנים לקרוא עוד במקומות הבאים מהם נלקחו התמונות:משרבייה של אותיות - עבודה של דנה חרמש שהוצ...
• 

  מוזיאון הסובלנות, כי אין כמו הצלחה של בדיחה טובה

  6.05.12
  ...ת, עיריות, תורמים, יזמים, אדריכלים... באמת שלא זכור עוד סיפור כל כך מדהים. ירושלים לא יכלה להמציא לעצמה פרודיה גדולה יותר מאשר לבקש להקים מוזיאון סובלנות על שטח של בית עלמין מוסלמי. סיפור שמתחיל בפתיחה יפה כזו לא יכול להתגלגל אחרת. קפקא לא יכל לכתוב משהו מריר ומצחיק מזה.וברוח הפארסה נסיים עם טוקבק מדהים שצמוד לכתבה: "מוזיאון הסובלנות? בירושלים? דבר מטומטם בשיא הטמטום, מיותר ומצחין. בגלל הטירוף והאלימות ברחתי מירושלים. הלוואי שייחרב לפני שייבנה."
• 

  אותנטיות באה עם ג'יפה וכאוס

  25.04.12
  ראיון בגלובס עם האדריכלית אורית פנחס מביא דעה רעננה ומנומקת לשיח האדריכלי. אורית, שותפה במשרד ארכוד אדריכלים ומרצה בכירה באוניברסיטת תל אביב, מדברת על האגו של האדריכלים, על הדרך בה הרשויות חונקות לעתים את העיר ועל החלום הישראלי (והעולמי) של בית קטן עם גדר לבנה.לאורית השקפת עולם מגובשת לגבי הדרך בה צריך להתייחס לשטחים הציבוריים הבונים את העיר. היא מדברת על השכונות, המגדלים, הרחובות והמרווחים שבין הבתים. ראיית העולם שלה מעדיפה את העולם הלא לגמרי מס...
• 

  בתחרות למי יש יותר גדול יש גם מפסידים

  13.02.12
  ...יתר לקו הרקיע היא בכללה תמוהה ומסיטה את תשומת הלב מקו הרחוב, שהוא זה שעושה עיר ולא קו השמים. זהו לא מקרה. קו הרקיע עושה כסף וקו הרחוב עולה כסף. קו הרקיע מניב רווח ליזם, וקו הרחוב לעומתו ניתן לציבור ללא תמורה. לכן מה שקורה למרגלות המגדל פחות מעניין את הפיתוח העירוני, אם בכלל. לכן המרחב הציבורי הרבה פחות מטופח מהמגדל שמעליו, ולעתים עלוב ומוזנח. לכן המגדלים עושים כל שביכולתם כדי להתבדל מקו הרחוב ולהתעלם מקיומו. רשויות התכנון שותפות למעל בכך שאינן יו...
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  ...ית לעיר". כשהיא נשאלת אם לדעתה זאת אלטרנטיבה נשית לפאלוס המהדהד של גורדי שחקים היא מהרהרת לרגע ועונה בחיוך כי בסופו של יום "זהו עדיין מבנה גבוה". לדבריה, שאלת "המיניות" של המגדל עלתה פעמים רבות בחודשים האחרונים." (נועם דביר- גלריה הארץ22.2.2010)לעומתה, האדריכלית הבלגית הצעירה והמעניינת קרלה מנטן הוכיחה כי לשם יצירת סביבה ייחודית אינדיבידואלית אין צורך במגדלים, במבנים רחבי היקף וכו'- גישתה הייחודית וההוליסטית לתכנון מייצרת איקונים ליריים בזעיר אנ...
• 

  להורדת הכיכר שילחו את הספרה 1!

  21.12.11
  ... לא הייתה שם כיכר כלל: "בפועל, לא היתה זו כיכר, אלא אי תנועה בקוטר 66 מ', מנותק מהרחוב על-ידי כביש טבעת היקפי. הניתוק הלך והחריף עם השנים. החזרת מרחב הכיכר לציבור, כמרחב עירוני שימושי, היתה אפשרית רק על-ידי הפרדת הולכי הרגל מכלי הרכב ויצירת אזורים בלעדיים לתנועת הולכי הרגל. כך נוצר מקום מפגש ופעילות חופשית, למגוון סוגי האוכלוסיה, בכל שעות היממה. יעד זה הושג על-ידי הורדת מערך התנועה המוטורית בחצי מפלס ויצירת רחבה מרכזית מוגבהת. נוצרה מער...
• 

  פרויקט המלונאות בתמנע לקראת הכרעה

  4.12.11
  ...ח באתר, ונוגדת את כוונותיה, עקרונותיה והוראותיה של תוכנית המתאר"... "התוכנית אינה מתאימה לסביבתה הקרובה, ויוצרת אי פיתוח מלאכותי בלב איזור מדברי. אופי הבניה בה, ואופי הפיתוח הסביבתי אינו מותאם לאזורים מדבריים. התוכנית מייצרת מרחב בזבזני במשאבי קרקע, מים ואנרגיה, ועל כן סותרת עקרונות בסיסיים של פיתוח בר-קיימא". כפי שזה נראה הנושא יתגלגל הלאה. נסיון העבר מלמד שכל החלטה תיתקל בבג"ץ של הצד השני עד לפשרה. אתם מוזמנים לעקוב אחר המאבק ולסייע לו באתר
• 

  פרס עזריאלי 2010 - ובמקום הראשון... אף אחד

  13.11.11
  ...יה לאומנות ועיצוב בצלאל, ירושלים.מדברי השופטים: "מעלה על סדר היום חשיבה אדריכלית ביקורתית באופן בהיר, נועז ופרובוקטיבי. הפרויקט המוצע מציע חשיבה אחרת על תחום ומסורת מבני הציבור בעיר תוך הנעת דו שיח חשוב וחיוני". בפרס חביב הקהל זכתה העבודה: "הגדרת הוויתו של העבר" של ליעד מלכי בהנחיית פרופ' סעדיה מנדל, ד"ר צביקה ניקומרוב, אדר' בני ראובן לוי, אדר' דניאל אזרד, אדר' עודד גלרון, אדר' נתי רותם מבית הספר לארכיטקטורה, המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון.
• 

  היכל התרבות והסובייט העליון

  7.11.11
  ראיון מרתק עם האדריכלים קולקר - קולקר - אפשטיין מתפרסם היום בגלובס. קולקר - קולקר - אפשטיין הם המשרד האחראי על שיפוץ היכל התרבות בתל אביב ומשכו לעצמם לא מעט אש בתקופה האחרונה מאדריכלי שימור ומבקרים. בכתבה עונה עופר קולקר למבקרים וגם מתייחס לתחרויות בארץ, לקבוצות הרכישה ולתרבות הדיור ה"חזירית". על התכנון המקורי של היכל התרבות אומר קולקר "היכל התרבות של דב כרמי וזאב רכטר (...) הושפע מהסגנון הסובייטי. התפיסה הייתה שהאמנים צריכים להיות מרוחקים מה...
• 

  הזוכים בתחרות אתר השחזור בראש פינה

  14.08.11
  ...הר היישר אל הרחבה העליונה. אותו האידאל הסביבתי הוביל לתכנון מבנה בן קומה אחת בלבד, שאינו מתיימר להשתלט או להתעלות על הנוף ועל התכנים הקיימים בתא השטח, אלא להשתלב בתוכו באופן עדין." את משרד סקורקא אדריכלים צרפו השלושה לסגל לאחר גיבוש הרעיון. "אנחנו מודעים לכך שאנחנו עוד צעירים." הם אומרים. "אין בנו את השחצנות לחשוב שכדאי לנו לבנות בנין ציבורי בלי ליווי, ואנו מאמינים שהמשרד בו אנו עובדים הוא שותף מצויין." את תכנון ההצעה ביצעו השלושה לבדם ולפנ...
• 

  זו סכנה לתת לשוק לנהל את התכנון

  3.08.11
  בראיון בגלובס מדבר האדריכל מיקי מנספלד על הדרך בה הוא רואה את המקצוע. בתחילת הראיון הוא נשאל כמובן גם על אביו, אל מנספלד ועל עבודותיו אבל לקראת סוף הראיון הוא מספק כמה אבחנות לגבי כוחות השוק והרגולציה בארץ. "ישראל סובלת מתכנון ממשלתי שכוחו נחלש והולך"... "האמת היא שכיום בכלל לא ברור מי מופקד על התכנון בישראל. פעם זה היה משרד השיכון, ועם השנים זה זלג למנהל מקרקעי ישראל וממנו לערים עצמן. ובערים שולטים ראשי ערים, ששאיפתם לקבל יותר ויותר ארנונה"....
• 

  לצופף את הערים ולספק תחבורה למרכז

  27.07.11
  אלה הפתרונות שמציעה עמותת מרחב למצוקת הדיור המרימה את גל המחאה הנוכחי. בבלוג של העמותה פורסמו שני מאמרים המפרטים את הצעדים שצריכה לבצע הממשלה לדעתם. מרחב הוא הארגון היחיד בישראל כיום המתמקד בשינוי הסביבה העירונית ופועל לפיתוח מדיניות וכלים ליצירת שינוי. במאמרים מצטרפת התנועה למחאה הציבורית על מצב הדיור במדינת ישראל וטוענת שהמצב אליו הגענו, של מחסור בדיור סביר בערים בישראל, נובע מכישלון מערכות התכנון לאורך שנים. המאמר מנתח את הסיבות שהובילו למ...
• 

  הפסאג' - כשלונה של תקווה אורבנית

  14.07.11
  נועם דביר כותב מאמר מעניין מאד ב"הארץ" על הכחדתם של הפסאג'ים בארץ. ה passage (צרפתית) הינו מעבר מקורה, מעין רחוב פנימי העובר בתוך הבנין ומשמש למסחר. "לכאורה היה אפשר לצפות שהפסאז'ים יצליחו מאוד בארץ בגלל היכולת שלהם ליצור רחוב מקורה ולתת להולכי הרגל הפוגה מהשמש והחום", אומר האדריכל צבי אלחייני בכתבה. אבל זה לא קרה וזו הזדמנות עבורנו לבחון איך אדריכלות שמצליחה במקום אחד נכשלת באחר. הפאסג'ים המפורסמים נמצאים כמובן בפאריז (והתמונה הן מעיר זו). אלו...
• 

  אז מה? אין בזה כלום? הערות על תמ"א 38

  28.06.11
  בכתבה שפורסמה בגלובס מוצגים נתונים מדהימים - מתוך למעלה ממליון בתים הצריכים חיזוק בפני רעידת אדמה, חוזקו עד כה... 47 בלבד! תוכנית מתאר ארצית 38 נועדה להיות הכלי שיאפשר חיזוק מבנים תוך שהוא מעניק זכויות בניה ששוות כסף לכל מי שיבצע את החיזוק הנדרש. על הנייר זה נראה טוב ובשטח התחיל באז נדל"ני מטורף אבל כמעט כלום לא קורה בפועל. הסיבות כבר נסקרו כאן מספר פעמים ובקצרה נציין אותן: ראשית, שווי הזכויות האלה, זכויות לבנות קומה נוספת למשל, תלוי במיק...