חיפוש - חדשות , וו , זית |1| - דף 7
לא מצאת? פשוט חפש.
-
על פואבלו אספניול בראשון לציון
27.04.14...צוב החזיתות. אני מודה שהעדפתי את השכונות בהן השקיעו האדריכלים בטיפול האקלימי והנופי של השכונה, וביצירת מקומות מפגש מגוונים לתושבים – כמו השכונה לדוגמה בדימונה ובבאר שבע, רמת אביב הישנה בתל אביב, השכונות בערד, הרובע היהודי בירושלים - שכונות מודרניות שנבנו כמו שכונת הפואבלו אספניול במכה אחת, אך ההשקעה התכנונית בהן לא הסתכמה בטיפול החזותי בלבד".לדעתי אגב השכונה ממש מכוערת ולא נראית לי שונה ממשהו ישראלי. קיצר אני לא רואה פה ברצלונה, אבל מה אני מבינה. -
תחרות לתכנון שערי הכניסה לטכניון - המקום השלישי
4.04.14במקום השלישי במסלול אדריכלים זכתה הצעתם של האדריכל משה שמש ואדריכל אורי כפיר. "ההצעה מציגה רעיון מרתק הקורא תיגר על תפישת השער המקובלת ועושה שימוש יפה וראוי בקפל הקרקע המלווה את כביש הכניסה לטכניון" ציינו השופטים, "ההצעה משלבת בטופוגרפיה מבנה-דופן המלווה את תנועת הולכי הרגל לקמפוס. נוצרת חווית מרחב והתייחסות טובה לנוף הקרוב והרחוק".בתחרות שהוכרזה באוקטובר 2014 נדרש להציע ביטוי עיצובי המייצג את המוסד הטכנולוגי ומכבד את סביבתו הטבעית, תוך התייחסות ... -
הזוכה בתחרות לתכנון שער הכניסה לטכניון (סטודנטים)
1.04.14... בשער הוא נוף ההר על שכבותיושכבת עצי אורן עליונה בפסגת ההר, שכבת בינוי של מעונות הסטודנטים ושכבת עצי אורן צפופים. אנו מצעים להתייחס לשער הכניסה כשכבה נוספת תחתונה בחזית ההר. 2. מתחם השער כקרחת יערבניגוד לקמפוס הטכניון הרווי בעצים וצמחיה שער הכניסה הינו חשוף באופן דיכוטומי מדפנותיו. בהצעה זו בחרנו להשאיל את סכמת מבנה החורש הסמוך ולהשתמש בעקרונותיו לקירוי השער. 3. המאפיין הפרוגרמתיישנו מתח תמידי בין ייעודו של שער הכניסה כמעבר תנועה בלתי ... -
אברהם יסקי 1927-2014
30.03.14אברהם יסקי הלך לעולמו.מקצוע האדריכלות על יתרונותיו וחסרונותיו, מתהדר בין השאר בעובדה שאורך החיים של המקצוע עצום. הקריירה של אדריכל, נבנית ומתהווה לבנה אחר לבנה. מקצב נגינת חייו של אדריכל כמו אברהם יסקי, צריך להיות תוסס, תזזיתי, רב נתיבים, מחשבות, מעשים, דרכים. לעתים פזמון או בית חזרתי עקבי ואף סיזיפי, לעיתים מנגינה חדשה ורעננה. מקצב ההתפתחות המקצועית של אדריכל נתלה בעיקר על ידע שנולד מניסיון- סקיצה ועוד סקיצה, ניסוי וטעייה. הקסם במקצוע, הוא התכנו... -
להשתחרר מהמבט..
23.03.14... שמשנות את אופן העבודה היומיומי של משרדים. ואני מאמינה שזו רק ההתחלה.המוח האנושי החכם והמגלה הולך הרבה אחורה. הלכי רוח, מחשבות ומציאות שהם מנת חלקנו היום, לא נוצרו יש מעין. הבסיס, המחשבה, התכנון, היו שם בימים עברו. ההמצאות הכוונות, הרצונות, מה שהיה נראה כמדע בדיוני עוד בתקופתו של לאונרדו (דה-וינצ'י) וגם לפני.מעניין לראות את החיבור של היום להיסטוריה הזו, היסטוריה שהפכה והתגלגלה למציאות מתוחכמת יותר ויותר. כי מההיסטוריה אנו למדים יום יום, ויש לנו ע... -
מעשה בבניין לעקירה?
6.02.14מעשה בעירייה שלא עומדת מאחורי תכנית מתאר שהיא עצמה הציבה לעצמה.למקום זה בדיוק הגיעו עולי הרגל לארץ ישראל במשך מאות שנים. בהם אנשי העלייה הראשונה, השנייה והשלישית, ובחזית בניין זה הנושק למים, דרך לראשונה בנימין זאב הרצל, בבואו לארץ ישראל בשלהי אוקטובר 1898. מדובר אם כך, בשער הכניסה לארץ ישראל, מעין ה”אליס איילנד” הישראלי (מתוך: "פורטל יפו")"להרוס את המבנה יהיה פשע לדורות". ערכיו האדריכליים של המבנה נמדדים, בכמה מישורים מלבד זה ההיסטורי – הבנייה על... -
הצגת בוגרים - Mapping the Common
29.01.14...יבתיים. הסטודנטים התבקשו לתכנן ולעצב פתרון פשוט למורכבות החברתית, הסביבתית והקהילתית סביב כל אחד מהאתרים. זאת מתוך אמונה שעיצוב טוב ופשוט משפיע מיד ובאופן אינטואיטיבי על ההכרה של האדם באשר הוא אדם, וכן שהטיפול הנקודתי יוכל להוות קטליזאטור חברתי ולהשפיע על מעגלים נרחבים, ולקשר בין המימד הפיזי של העיר לבין מוקדי האנרגיה של העיר. הפרוייקט בוצע בהנחייתן של אדר' טלי כהן אנדרסון ואדר' לילך ענבר גרוסברד, ובסיוע ע. הוראה שמרית כהן. פארק שטרןאורית דבורהתכ... -
האם ניתן לשמר את מתחם כורזין?
22.01.14...יום שעובר (בינתיים, הקניון הוא שאיבד מעט מזוהרו). בתי העסק שבו היו ועודם תמהיל קיצוני של שימושים לכל דורש ולכל כיס. מה אין שם? מוסכי רכב לצד מעדניות יין וגבינות, חנויות בסגנון "הכל בדולר" לצד מאפיות גורמה, בתי קפה מאולתרים, שווקי ירקות, איטליזים, בנק וסנדלריה ופיצוחייה ופרחים וכלי עבודה וחלפן כספים ושמונצעס, ומה לא".. אז מדוע מתכננים בעיריית גבעתיים לחסל את מתחם כורזין?"על פי תוכנית שהופקדה בימים אלה בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, המרכז ייהרס ובמ... -
בניין עם סוף
20.12.13"המבנים המרשימים שטורחים יזמי העל להקים דומים כולם לבית לוויות משוכלל שעל חזיתו נוצצת הבטחת השווא: לי זה לא יקרה "בפרובינציה הגודל הוא הדהוד גרוטסקי של מרכז האימפריה, לא כורח בלתי נמנע. קל מדי לאמץ אותו כגזרת גורל, להתמוגג מהחירות המבנית שמאפשרת ההכלאה בין שיטות וחומרי בנייה מודרניים לכסף של כלכלת השוק החופשי. ...שיטה כלכלית כזאת... עתידה בסופו של דבר לקרוס לתוך עצמה, ממש כמו עוד מגדל שאיבד מזוהרו. אתה ייעלמו גם תוצריו הבלתי מנוצחים של עולם הבניי... -
גן לאומי חדש בהר-הצופים: ריאה ירוקה או צעד פוליטי?
18.11.13מערכת וואלה מדווחת כי הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה אישרה להקים את הגן הלאומי מורדות הר הצופים שיחלוש על 650 דונם.תושבי השכונות הסמוכות, אל עיסאוויה ואט-טור, פעילי שמאל ואף השר להגנת הסביבה עמיר פרץ מתנגדים נחרצות לתוכנית: לדבריהם זהו מהלך פוליטי ה"מונע אפשרות של התרחבות טבעית של האוכלוסייה ובנייה חדשה". מעניין לקרוא את עמדתו של נ.חסון בהארץ - בלוג ירושלמי. "מנגד, גורמים המצדדים בתכנית טענו כי בגן ישנם ממצאים ארכיאולוגיים חשובים, והם ציינו גם כי ... -
סטודנטים לאדריכלות מציגים: פארק החולות בחולון
9.07.13...טודנטים שנה ד' בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב הציגו הצעות מקוריות לפיתוח פארק החולות בחולון. העיר חולון, הנקראת על שם מרחבי החול שמהם צמחה העיר, מתכננת להקים בשטח החולות הפתוח האחרון הנותר בעיר פארק עירוני אקולוגי לרווחת והנאת התושבים והמבקרים. הרעיון לפיתוח הפארק עלה עוד בשנת 2005, אך מתעכב שנים ארוכות, עקב קשיים תכנוניים רבים וריבוי בעלי קרקעות בשטח.לפי אתר עיריית חולון, השטח המיועד לפארק משתרע על פני כ- 400 דונם ומהווה חלק מכ- 1,000 ד... -
מה אומרת המרפסת על רפורמת הפרגולות?
27.06.13התיקון החדש, תיקון 100 לחוק התכנון והבנייה, זכה לכינוי "רפורמת הפרגולות". למעשה התיקון עוסק בטווח גדול של נושאים, החל מפטור מהיתר למי שבונה פרגולה ועד לאישור מזורז להקמה של שכונות שלמות. אבל האם זו בכלל רפורמה? האם לתיקון הזה יש סיכוי להצליח או לקצר את תהליכי האישורים בוועדות הבניה?לאחר שרפורמת המרפסות של נתניהו נתקעה במושב הקודם של הכנסת, נראה כי הפעם הסיכויים של התיקון החדש לחוק לעבור טובים יותר. עיקרו של התיקון הוא ביזור סמכויות התכנון, שכיום ... -
פורסם התכנון של SANAA לבצלאל בירושלים
11.06.13האדריכלים קזויו סג'ימה וריו נישיזאווה, בעלי של משרד SANAA, הציגו אתמול את תכנון קמפוס בצלאל החדש. התכנון פורסם במקביל באתרים שונים, בדרך כלל עם מעט מאד ביקורת. טוב, בשביל זה אנחנו כאן."לאקדמיה קשר עמוק עם המרכז האורבני של ירושלים", אמרה פרופ’ אילוז, נשיאת בצלאל בראיון ב'הארץ', "לכן אני לא רואה בזה מעבר, אלא חזרה למיקום המקורי, למהות של בצלאל. זה בניין שייתן מינימליזם וטוהר יפני שיעזרו להעביר את המטען הכבד של ירושלים. בעיר של אבן, בניין שרובו זכוכ... -
אולי זו סתם בהמיות
12.03.13מיכאל יעקובסון מבקר בהיכל יהדות ווהלין שתוכנן על ידי האדריכל ישראל לוטן ומנצל את הביקורת על המבנה להגיד לא מעט על האדריכלות הברוטליסטית וגם על האדריכלות בת ימנו. "בשורה התחתונה היכל יהדות ווהלין הוא אחד מהרגעים האחרונים שלאדריכלים היה עוד מה להגיד. אולי בשלב הזה כבר היה עדיף שישתקו אבל היתה להם דעה"."האם היום יעז מישהו לתכנן כזה בניין?" שואל יעקובסון ועונה, "א. היזמים לא יעזו, אלא יעדיפו משהו עם ציפוי שיש בשילוב של עץ דובדבן ובחוץ קצת חצץ דקורטיב... -
תצטרף לעמותה. תפסיק לקטר ותצטרף!
7.11.12עמותת האדריכלים חוטפת ביקרות כמעט על כל דבר שהיא עושה. גם פה באתר וכמובן בכל מקום שיש בו טוקבקים אנונימיים. דווקא בגלל העובדה הזו צריך לציין שלאחרונה מתעוררת איזו רוח של שינוי. הנה שני מקרים מהשבוע האחרון שלא שמעתם עליהם.הקמת בניין הספרייה הלאומית בירושליםלאחר פרסום בעיתון הארץ ובו קריאתו של עו"ד יאיר גבאי, חבר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים, לבטל את זכייתו של האדריכל רפי סגל בתחרות לתכנון הספרייה הלאומית החדשה בירושלים. ולמנות "אדריכל ציו...
לא מצאת? פשוט חפש.
מקד לפי מונחים אלה
