חיפוש - חדשות , וו , עין |1| - דף 4

• 

  העתיד הירוק של המים המושבים - סיור למערכת השבת מים

  17.03.16
  הסיור בשיתוף החברה למים מושבים, חברים במועצה.תחום המים המושבים זכה בעת האחרונה להכרה מצד המדינה וכעת אנו חושפים לראשונה מערכת ענק ממנה ניתן ללמוד רבות על עתיד ענף מחזור מים אפורים בישראל.המערכת בה נבקר ממוקמת בשכונת גני תקווה המונה 500 יחידות דיור והיא נועדה לספק השבה של מים לכל תושבי השכונה. היא תוכננה על ידי אלישע האוסמן- תכנון ערים-תכנון נוף, אלי כהן מאילה מים ואקולוגי- תכנון מערכות טיהור אקולוגיות טבעיות ויאיר קורנברג- תכנון צנרת ואינסטלציה.ב...
• 

  נוף תרבות איזורית - על תכנית אב למעיינות

  7.03.16
  ...oPeace Middle Eastמעיינות הרי יהודה – למי שייכים המעיינות? // אדריכלית נוף צופיה רוזנר, אדריכלית נוף איריס ברנשטיין, RSBNOFמהנדס מוחמד עובידאללה, רכז 'מים ושכנות טובה', אקופיס הרשות הפלסטינית, תושב בתירגיא קב ונקי, מ"מ יו"ר הוועדה הישראלית למורשת עולמית של אונסקועל הדובריםמעיינות ההר. תרבות נוף משותפת ורציפה בגבולות משתנים // גילת ברתנא, רכזת אגן שורק, EcoPeace Middle Eastגילת ברתנא מתגוררת במושב מטע, אקולוגית (M.Sc.) ומרכזת את פעילות אקופיס המזה...
• 

  מכת שמש - בנייה ברוטליסטית בבאר-שבע

  26.06.14
  ... בשיתוף מרכז באוהאוס מציגים:מכת שמש - בנייה ברוטליסטית בבאר שבעעיון מחודש באדריכלות ממלכתית צילומים: גבריאל בן נאים 'טמון בחובו' עבודת וידאו: גלעד אופיר 'מבנה גנרי באר-שבע 1999' אוצרים: הדס שדר, עמרי עוז אמר, ערן טמיר טאוויל שתי תערוכות נפתחות בתמוז ושתיהן עוסקות במדבר ובהתמודדות איתו באמצעות האדריכלות. שתי התערוכות – בגלריה בבית האדריכל ביפו ובמרכז הבאוהאוס בתל אביב - דנות באדריכלות הברוטליסטית של באר שבע. האדריכלות של מבני הציבור בעיר ושל...
• 

  על פואבלו אספניול בראשון לציון

  27.04.14
  ...צוב החזיתות. אני מודה שהעדפתי את השכונות בהן השקיעו האדריכלים בטיפול האקלימי והנופי של השכונה, וביצירת מקומות מפגש מגוונים לתושבים – כמו השכונה לדוגמה בדימונה ובבאר שבע, רמת אביב הישנה בתל אביב, השכונות בערד, הרובע היהודי בירושלים - שכונות מודרניות שנבנו כמו שכונת הפואבלו אספניול במכה אחת, אך ההשקעה התכנונית בהן לא הסתכמה בטיפול החזותי בלבד".לדעתי אגב השכונה ממש מכוערת ולא נראית לי שונה ממשהו ישראלי. קיצר אני לא רואה פה ברצלונה, אבל מה אני מבינה.
• 

  להשתחרר מהמבט..

  23.03.14
  ... שמשנות את אופן העבודה היומיומי של משרדים. ואני מאמינה שזו רק ההתחלה.המוח האנושי החכם והמגלה הולך הרבה אחורה. הלכי רוח, מחשבות ומציאות שהם מנת חלקנו היום, לא נוצרו יש מעין. הבסיס, המחשבה, התכנון, היו שם בימים עברו. ההמצאות הכוונות, הרצונות, מה שהיה נראה כמדע בדיוני עוד בתקופתו של לאונרדו (דה-וינצ'י) וגם לפני.מעניין לראות את החיבור של היום להיסטוריה הזו, היסטוריה שהפכה והתגלגלה למציאות מתוחכמת יותר ויותר. כי מההיסטוריה אנו למדים יום יום, ויש לנו ע...
• 

  על סביבה ורגישות

  11.03.14
  ...וקה להגנה אנושית או כלי קיבול של מזהמים. הוא אינו טבע בפני עצמו, הוא מושא לפעולת האדם, קשור אליו דרך פעילות תרבותית, חברתית או תועלתנית מסוימת ומקבל תצורה של מערכת המנוהלת על ידי האדם כדי להפיק תוצאות ספציפיות, מדידות ונראות לעין. תוצאות כאלו מתיישבות עם המחקר המדעי, המודד והמנהל. זוהי נקודת מפתח במערכת היחסים המודרנית בין האדם לבין הטבע ולאורה יש לבחון גם את כל הפרויקטים החוסים תחת הכותרת "פיתוח בר-קיימא". מאמר מרתק על קיימות של נטע אחיטוב- כאן.
• 

  מעשה בבניין לעקירה?

  6.02.14
  ...ה בדיוק הגיעו עולי הרגל לארץ ישראל במשך מאות שנים. בהם אנשי העלייה הראשונה, השנייה והשלישית, ובחזית בניין זה הנושק למים, דרך לראשונה בנימין זאב הרצל, בבואו לארץ ישראל בשלהי אוקטובר 1898. מדובר אם כך, בשער הכניסה לארץ ישראל, מעין ה”אליס איילנד” הישראלי (מתוך: "פורטל יפו")"להרוס את המבנה יהיה פשע לדורות". ערכיו האדריכליים של המבנה נמדדים, בכמה מישורים מלבד זה ההיסטורי – הבנייה על קו הים, שימור הסמטה ההיסטורית שהוא יוצר, שמירה על המזח מהצפות והערך ה...
• 

  איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה?

  20.01.14
  "איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה? האם אפשר לתאר אותה בלי להתייחס לתושביה? למה כן מתייחסים? על מה נעצרת העין? האם היא נוטה להתעכב על השבור והפגום או על השלם היפה? מה ערכו התיעודי של קטע קיר או חלון ראווה בודד? האם הוגן לחבר בין ציור מרחוב מרכזי לברז כיבוי בסמטה צדדית? נחוץ ריבוי או די בתמונה אחת מייצגת? חייבים להתייחס לקבוע? מה ערכו של המשתנה? האם החלקים מתחברים לכדי תמונה שלמה, או שהתמונה השלמה מתפרקת?"מתוך הבלוג המצולם של ציפה קמפינסקי.קדח...
• 

  העיר הצומחת

  15.01.14
  למה צריך צמחים במרחב האנושי?כמו הרבה דברים שקל לדחוק תחת קטגוריה של "מחר" או "אחר-כך", גם שמירה על הירוק בעיניים נדחקת לשוליים. כי הרווח הוא לא ישיר, ולא סופרים את הכסף בפועל, מלהוסיף או לשמור על שילוב צמחיה או פיתוח נופי.וחבל מאוד. פרוייקט נפלא באמת, הוא פרוייקט שהדיאלוג שלו עם הפיתוח הינו אינטגרלי וסימביוטי.אסתר זנדברג בכתבה חשובה המרפררת גם ליום העיון "הגנת האילנות - עצים בראי התכנון"- שפרסמנו כאן, בתזמון הלא מקרי ככל הנראה של ט"ו בשבט. הרבה נ...
• 

  כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?

  26.08.12
  ...ריע לך, כבר הפסיקו עם זאת מזמן.שאלת למה תל אביב היא העיר היחידה בארץ כשכל השאר הן אוסף של שכונות מבודדות. אז הנה התשובה. עכשיו בלי אורבניזם, OK?כיצד להגדיר "עיר"מבין הניסיונות הרבים להגדרת המונח הזה, אני מחפש הגדרה המאפשרת השוואה, או מדידה כלשהי. אין ענין בדעה פרטית, או רגשית. ההגדרה שאני מחפש תבוא לא כמכנה משותף להרבה ערים, אלא כאפיון ברור של תכונות עירוניות. נחפש הגדרה בערים אשר זוהי תכונתן הבולטת. ערים אלה הן בהכרח קוסמו-פוליטיות, לעיתים אף המ...
• 

  קוריטיבה - עיר של הצלחה וכישלון

  17.06.12
  ...טה, מביאה בהכרח לעלייה ביוקר המגורים במרכז. עליה זו מרחיקה את מעמד הביניים לפרברים ויוצרת רובעים של עשירים מאד ועניים מאד. המנוע לג'נטריפיקציה ולהתדרדרות העיר מובנה בהצלחה שלה. למעשה העובדה שעניים רבים כל כך באו אל העיר היא דווקא העדות להצלחה ולא לכישלון.עיר היא יצור מורכב. שיפור בתחבורה מביא לכדאיות מגורים בפרברים, שגורר את יציאת מעמד הביניים שיכולים להרשות לעצמם את הנסיעה, והעיר נותרת רק עם הרובעים העניים ממש במרכזה ומגדלי העשירים לידם (מוכר למ...
• 

  באר שבע על ראש שמחתי

  22.03.12
  ...ים האלה" כותב איתי. "לא תמיד היה טוב לגור בהם, ומדכדך עוד יותר היה להביט בהם: הם תרמו צבע אפור ואסוציאציות של מקלטים ומלחמה, בעיר שיש בה ממילא יותר סופות חול מימי גשם, והרבה יותר שמש מעצים שיודעים לתת צל."*בניין "רבע הקילומטר" בבאר שבע (יסקי-אלכסדרוני), צילום - מיכאל יעקובסון, ויקיפדיה. הכתבה היא ביקורת אדריכלית אמיתית, בעין מפוקחת ואוהבת. אם רק למתכננים המקוריים הייתה גישה דומה התוצאה הסופית הייתה אחרת. הכנסו לקרוא ולראות את הוידאו. שווה כל דקה.
• 

  איכס! יש פה אנשים!

  19.03.12
  ... בסצנה הזו בעקבות דבריה של האדריכלית סמוק שמקדשת את שימור המבנים מעל לכל. מבחינתה הפעילות ברחוב היא מטרד, ובדרכה לשימור מקום נוסף היא מוכנה למחוק גם פינות קסם ציבוריות כמו מדרחוב נחלת בנימין."קשה להבין את פשר עקימת האף הזאת דווקא במקום שרחוק מלהסתופף בתחתית סולם המסכנות העירונית" כותבת זנדברג בביקורתה המוצדקת. "אין לקבל בשום תנאי את ההתנשאות והיהירות, דווקא מצדה של מי שאמורה להיות הראשונה להבין דבר או שניים ב'אופי הקיים' של מקומות בעיר. כי מהו שי...
• 

  ראשי רשויות, יש לכם סמכויות – הפעילו אותן.

  12.02.12
  ...ת והבקשות שלכם משרים, ופקידים בכירים לאפשר לרשויות המקומיות לפעול בתחום הדיור הציבורי, תמיד ידחו. אל תשלו את עצמכם, יהיה מי שידאג שהשפעתכם על התהליך, תהיה מינורית. אל תסמכו על הארגונים החברתיים שיקדמו את החקיקה בעבורכם. עד שיגמרו שם להתווכח שם על הגדרת המונח דיור בר השגה, תסתיים הקדנציה שלכם. יש לכם סמכויות – הפעילו אותן. יש לכם הרבה יותר סיכוי להצליח אם תפעלו מאשר אם לא תעשו דבר.זווית ראיה בהחלט ייחודית ומעניינת, היכנסו לקרוא את הפוסט המלא.
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ...קי עורך הנדל"ן של דהמארקר דיון בפאנל עם שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס ונציגים של משרדי ממשלה ראשויות מקומיות ומתכננים. עם עוזי שמיר מנהל מחוז גליל במשרד השיכון, שלומית דוטן לשעבר יו"ר ועדת משנה להתנגדות בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז מרכז, דוד אמגדי מתכנן המחוז מרכז בממ"י, יוסי ברודני ראש העיר גבעת שמואל, אוהד דנוס יו"ר לשכת השמאים. הצגת הנושא פרופ' הלל שוקן אדריכל שותף במשרד שוקן אדריכלים, מרצה באוני' תל-אביב, חבר ועד המנהל המייסד של מרחב.