חיפוש - זית , כתבה |1| - דף 7

• 

  מושבת הטמפלרים ושימור מפלסטיק

  8.08.11
  ... כמתחם בילוי". אז בית המגורים הראשון יהיה חנות קונספט לתכשיטים, בית משפחת גינטנר יהיה חנות אופנה, בית המורה יהפוך לחנות נעליים והמרכז הדתי, בית הקהילה של הטמפלרים יהפוך לחנות של אדידס (בתמונה). ואם זה כך, למה לטרוח לשמר? הרי אין מניעה להוריד כמה מהבתים או להוסיף כמה באותו הסגנון. אין באמת משמעות לבית או להסטוריה שלו מלבד שלט יפה בחזית. והאם זה באמת מה שתל אביב צריכה בין כל מרכזי הקניות הממוזגים? אולי פארק היה משרת את העיר טוב יותר?
• 

  סתם בית או עיצוב ישראלי?

  2.08.11
  כתבה על דירת פנטהאוז שפורסמה בבנין ודיור גרמה לי לחשוב שוב על עיצוב הבית הישראלי. הכתבה מציגה את הבתים שאנו בדרך כלל לא רואים במגזינים אבל רואים הרבה מאד כמוהם בארץ. אז האם זה העיצוב הישראלי האמיתי או שזה חוסר עיצוב? הפנטהאוז ברמת השרון עוצב במשותף על ידי מעצבת הפנים והלקוחה. כמעט כולנו מכירים את סוג העבודות הזה שבכתבה מוגדר כ"ריקוד משותף". עיצוב הבית מוצג כ"לא נשען על טרנדיות או על הלך רוח עכשווי. אי אפשר לקטלג אותו בסגנון ספציפי..." אבל אם...
• 

  להורדת הכיכר שילחו את הספרה 1!

  21.12.11
  ...ורית בחצי מפלס ויצירת רחבה מרכזית מוגבהת. נוצרה מערכת רציפה ונגישה של שתי רחבות עיקריות, ליד קולנוע רב-חן וליד מלון סינמה".*התמונה מתוך הכתבה - הצעתו של האדריכל לשיקום הכיכר.קשה להתווכח עם הטענה של צבי שגם התוכנית החדשה תיצור למעשה כיכר לא שימושית. בניגוד לכיכר הבימה או כיכר העיריה, זו כיכר המוקפת מכל הכיוונים בכביש. הסיכוי שלה להוות מקום עירוני שוקק אינו גבוה במיוחד. המכוניות לעומת זאת בהחלט יקבלו עוד שטח. ועוד חניון.כתבה מומלצת, היכנסו לקרוא.
• 

  שינויים והתחדשות באוניברסיטת חיפה

  29.05.11
  ...ין שנקבעו על ידי נימאייר. שמחוני מציגה את ההתערבות המתוכננת בגג המבנה ואת הצבתה של הספריה החדשה. בימים אלו הושלמה בניית הפטיו והמשרדים. בנייתו של "גרעין" הספרייה החדש תושלם בשלב השני. "אסטרטגיית ההתערבות שנבחרה משקפת את האופן בו מגדיר לרמן את המונח שימור" כותבת שמחוני. "המבנה המחודש מבקש לחזור אל הערכים שעמדו בבסיס התכנון המקורי ולא לשמר את המבנה שהוקם לימים, בו שובשו והופרו אותם עקרונות." כתבה מומלצת, הצילום כאן של עמית גרון מתוך הכתבה.
• 

  המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור

  24.10.11
  כתבה במעריב מספרת על זירת ההתגוששות החדשה בין היזמים והאדריכלים - לאחר שהאדריכלים מסיימים לתכנן, היזמים מדביקים לוגו ענק או עורכים על החזיתות מופע אורקולי. עד כמה חשוב המותג של הבנין או החברה ששוכנת בו והאם אין מקום לשתף את המתכננים בדרך בה נראית החזית עליה עבדו כל כך קשה? "כשבנק המזרחי לקחו 14 קומות במגדל משה אביב הם התנו את זה בכך שהלוגו שלהם יככב על המגדל ושיראו אותו למרחק של כמה קילומטרים", אומר בכתבה האדריכל אמנון שוורץ, ממשרד אמאב אדריכ...
• 

  על הפוליטיקה של התכנון

  31.07.11
  ...השוק "מחלקת אסים תמיד לאותם שחקנים ומציגה אגרוף קמוץ לפני השאר."..."היד הנעלמה של השוק היא הזרוע הביצועית הלא-רשמית של הכוח ובעיקר של בעלי הכוח, שלפעמים הם בעלי הבית של בעל הבית." ובעברית - היכולת של היזמים לשלוט במוסדות התכנון. כל אלה מביאים לדעתו של שרון למצב בו מוזמנת שחיתות בועדות התכנון ועבודה של "מאכרים". אלה הם הגורמים שקובעים בפועל את הנוף העירוני ויוצרים מגדלים במקומות מפתיעים ופרויקטים כמו הולילנד. כתבה מומלצת. ארוכה אבל מומלצת.
• 

  פרויקט eco-skin - בין מציאות לאוטופיה

  28.11.11
  ... במאמר, "מציע דרך להמיר מגדלי מגורים קיימים ולהפכם לברי-קיימא בטענה כי ההרס האקולוגי כבר קיים, וכי לא די לתכנן את הבניה החדשה בלבד עפ"י עקרונות ירוקים אלא יש להתמודד עם נזקי ירושות העבר. ה'עור הירוק' הינה תוספת בנויה העוטפת חזיתות בניינים קיימים ונוטלת על עצמה תפקידים אקולוגיים סביבתיים – מצע לצמחיה וחקלאות עירונית, טיפול במי נגר ובמים אפורים, איסוף אנרגיה סולארית, התייעלות אנרגטית ועוד". הצעתה של קליש אינה משהו מוגדר וקבוע אלא כיוון מחשבה הפ...
• 

  גם אני שונא את תל אביב

  16.11.11
  ...כלומר מת מקינאה ורוצה לגור בה... אבל שונא את התל אביבים הסמולנים הוואנביז המתחסדים... ורוצה להיות גם אני כמותם, עם חולצת טי שחורה בבית קפה... עיר מגעילה ומזוייפת! מה יש בעיר תל אביב שכל כך אוהבים לשנוא אותה ולהעריץ אותה? כתבה בדה מרקר מנסה לפצח את השאלה למה מדינת תל אביב כל כך שנואה ואהובה. למה כל הערים הגדולות האחרות שונאות את תל אביב ורוצות להיות כמוה. בכתבה אומר פרופ' ארנון סופר על העיר :"הזרימה של תושבי ישראל החזקים אל תל אביב מאיימת על ה...
• 

  למרות השכר הנמוך - רוצים ללמוד אדריכלות

  23.07.12
  ...בות מעניינות שפורסמו השבוע עוסקות בשכר בשוק. מצד אחד אדריכלים - לימודים מבוקשים המובילים לתנאי עבודה קשים ושכר נמוך, ומצד שני מהנדסי בנין - מסלול שמשווע לסטודנטים ובסיומו עבודה מובטחת בשכר גבוה. מסתבר שהדימוי חשוב יותר מהשכר.כתבה בדה-מרקר מציגה את בוגרי הלימודים לאדריכלות. 8 שנים של לימודים וסטאז' ובסיומם מצפה לאדריכל הצעיר שכר של 8000 שקל לחודש שלא יתקדם הרבה מעבר לכך גם בהמשך. "אדריכלים ותיקים" נאמר בכתבה, "מספרים על הידרדרות במעמדו של האדריכל ...
• 

  קימל-אשכולות זכו בפרס רכטר

  20.07.11
  אתמול (19 יולי) הוכרזו הזוכים בפרס רכטר לאדריכלות לשנת 2011 - משרד קימל-אשכולות. הפרס יוענק לאיתן קימל, מיכל אשכולות, אילן כרמי ושחף זית, על תכנון "בית הלוחם" בבאר שבע. בכתבתו של מיכאל יעקובסון ב Xnet מוזכרים חלקים מנימוקי השופטים: "המבנה מציג מצוינות אדריכלית החל מהכלל ועד הפרט ומהווה דוגמה חשובה לתכנון אדריכלי של סביבה נגישה לבעלי מוגבלויות מסוגים שונים"... "הבניין מתווה דרך וסמן לסטנדרטים של מצוינות בבנייה הציבורית קהילתית, שלעתים קרובות ח...
• 

  אדריכל של מכונות מגורים

  28.06.12
  בכתבה מרתקת ב Xnet מציג מיכאל יעקובסון את פועלו של האדריכל אהרן דורון שהלך לאחרונה לעולמו. בין כל שלל הכתבות על בניינים מפוסלים ועיצובי פנים "של ז'ורנלים", מרענן כל כך למצוא כתבה שעוסקת באדריכל של דירות, בנייני מגורים ושכונה אחת במיוחד, נווה אביבים."הרבה מעבר לתכנון המשובח של הדירה" כותב יעקובסון, "דורון אחראי לתכנון המפורט של נוה אביבים כולה, שהיא מפסגות התכנון העירוני בישראל. העיקרון המרכזי היה מגוון רחב של מרחבים ציבוריים ומשותפים, שיצרו מקום ...
• 

  האם יהרס בית המכס בנמל יפו?

  26.10.11
  ...רה כי פתיחת חזית הנמל אל הים עשויה להביא לשיפור בתכנון הטיילת." צריך להזכיר שוב, המבנה מכוער. אין קשר בינו לבין המבנה העותומני המקורי (כאן בתמונה), אין קשר בינו לבין נמל יפו שקיים הסטורית כבר יותר משנה או שנתיים. המבנה הוא הדבקה מאוחרת יחסית, מכוערת יחסית, זר למבנים סביבו, וכוחני לנמל כמו שרק מבנה ציבורי ממשלתי יכול להיות. בניגוד לטענות מומחי השימור, אין לו ערך תרבותי או היסטורי. המבנה הוא פלולה שמודבקת לנמל יפו כבר שנים, הגיע הזמן לנתח.
• 

  הכח העיצובי של הפקיד והבירוקרטיה

  13.06.11
  כתבה בדה-מרקר מזכירה לנו כמה כח עיצובי יש לתקנות וחוקים לעומת זה של האדריכלים. תופעת "המרפסות הקופצות" נבעה מתיקון 33 לחוק התכנון והבנייה שנכנס לתוקף ב-1992, וקבע כי מרפסת מקורה היא חלק מאחוזי הבנייה. הסיבה לכך היתה הרצון של אנשים פרטיים רבים להרוויח עוד כמה מטרים על ידי סגירת המרפסת המקורה. במשך זמן מה נבנו בתים ללא מרפסות כלל עד שנמצא פתרון גיאומטרי ומכוער בדמותן של המרפסות הקופצות. "מבחינת האדריכלות הישראלית מדובר היה בהפסד משולש" נכתב בכת...
• 

  חזון המחר או תרגיל יחסי ציבור?

  12.06.11
  כתבה ב Xnet מציגה חזון של משרד האדריכלים BIG ובו מכוניות ממוחשבות וכבישים דיגיטלים הופכים את העיר למשהו שונה לגמרי. אבל האם זה באמת חזון או שמדובר פשוט בפרויקט של הדמיות יפות ואחלה יחסי ציבור? כתבתה של נטע אחיטוב מציגה תמונות מסעירות וסרטון הדמיה של העיר העתידית כפי שמשרד BIG רואה אותה בעקבות הכנסת המחשב מאחורי ההגה. מאחר ולא אדם שולט במכונית, ניתן יהיה לצופף מכוניות לשרשראות, לגרום להן לחלוף במהירויות גבוהות ולחצות זו את נתיבה של זו. אבל האד...
• 

  אדריכלית פנים

  3.02.17
  ...זוקה, תוך מציאת פתרונות יצירתיים ייחודיים וחדשניים. מאמינה בהקשבה, מה המטרה הבאה? אני לומדת כרגע פנג שואי, תורת העיצוב הסיני, כדי להטמיע בעתיד גם ידע עתיק זה, בעבודת התכנון שלי. השאיפה שלי היא להמשיך ולחולל שינוי בחייהם של כמה שיותר אנשים, ולהשאיר בלבם, בחייהם ובבתיהם, חותם חיובי והרמוני. טיפ לקוראים להצלחה כל מה שנעשה מתוך תשוקה ואהבה סופו להצליח. תאהבו את מה שאתם עושים וכל השאר כבר יקרה ממילא.כתבה מדה מרקר נובמבר 2016