חיפוש - חדשות , מאמרים , חבר , עיר |1| - דף 15

• 

  מרחב ציבורי למכירה

  24.04.14
  "למי שייך המרחב הציבורי?" שואל כרמל חנני בבלוג אורבנולוגיה. על האגרסיביות של המפרסמים המנסים למכור "חוויות עירוניות" והנוכחות הגוברת של הפרסומות בחיי היום-יום בעיר."חברות השיווק השונות" כותב חנני, "מבקשות למכור לנו 'חוויות', ולא רק 'מוצרים', ומבחינתם של הפרסומאים חוויות אינן יכולות להיות מוגבלות למתחמים סגורים אלא חייבות להשתלב בחיי היום-יום ולעצב את התחושה של המשתמש. תפיסה זו מתקבלת בברכה בקרב הרשויות הציבוריות שאינן עומדות בדרכן של חברות הפרסום...
• 

  אוניברסיטת באר שבע ותכנון רק בין הקווים

  18.03.14
  ... בהקשר זה. ריבה מדברת על "הפרדה היסטורית" בין צפון העיר לעיר עצמה. "את ההפרדה ההיסטורית הזו יצרה מסילת הרכבת, ששכונת רמות נמצאת מצפון לה והאוניברסיטה מדרום לה." התכנית החדשה מדברת על להתפרס צפונה, והיא מעניינת. אולי התכנון אף יצלח להיות כזה שיתחבר יותר לעיר. שהקמפוס ינשום קצת באר-שבע, ובאר שבע תנשום קמפוס. הפוטנציאל הטמון כאן הוא ענקי. והמפתח הוא בקנה מידה שיאפשר את הנוחות הספונטניות והגמישות של המשתמש. בין אם הוא סטודנט ובין אם לא. להמשך קריאה
• 

  בחירות בעמותת האדריכלים

  13.03.14
  ...כולכם לקחת חלק ולהשפיע על הרכבו של הועד המנהל של העמותה, בין אם כבוחרים ובין אם כנבחרים במידה ואתם רוצים לקדם ולהשפיע מתוך המערכת בעצמכם על ידי הצעת מועמדותם לוועד.מספר נקודות טכניות וחשובות- כדי לבחור ולהיבחר יש כמובן להיות חברי עמותה. ככל שמספרנו כצעירים יגדל בעמותה, כך נוכל יותר להשפיע ולקדם את הנושאים הנוגעים לנו. תאריך אחרון להצטרפות לעמותה לטובת ההצבעה - 10.5.13.- הועד המנהל של העמותה מורכב מיו"ר העמותה, מראשי הסניפים (סניף צעירים, וארבעה ס...
• 

  תחרות פומבית - 'לגור ירוק בישראל'

  11.03.14
  ...דדת פרשנות אישית ויצירתית למושג 'לגור ירוק בישראל'. מאידך התחרות איננה רעיונית, בסופה יבחרו ויוקמו שתי יחידות לדוגמא. המשתתפים בתחרות מוזמנים לתכנן דגם חדשני של חלל מגורים המצמצם את הנזק עם הסביבה ומיטיב עם המשתמשים כפרטים וכחברה, ובו בעת כלכלי וישים. כמו כן, התחרות שמה דגש על שילוב בין אדריכלות, נוף ועיצוב לבין חשיבה מקיימת, וההצעות נדרשות להדגים כיצד ניתן לשלב עמידה בדרישות התקינה הירוקה המקובלות בארץ ואף למעלה מכך עם פתרונות תכנון ועיצוב מעורר...
• 

  העיר שלי

  6.03.14
  ...ם הייתי עוד ילדה אבל אני זוכרת הרבה. איך תל-אביב תמיד שפעה במרחב ציבורי תוסס, בבתי קפה מגניבים, בחנויות הומות אדם, באמנים מיוסרים, בתרבות, במוזיאונים, בתאטראות, בקונצרטים, במועדונים בפאבים, בגנים ציבוריים, באירועים קהילתיים, חברתיים ועוד ועוד.עוד כששדרות רוטשילד היו רק חול, והריצוף היחידי בגינת שנקין היה מכסה הביוב, תל-אביב הסתדרה מצויין כבר לפני 30 שנה. נכון! היא צמחה, התעצבה, התעשרה, התחדשה, גדלה, אבל היא הייתה מוצלחת הרבה לפני שהפכה מטלית חד-...
• 

  מהו תכנון?

  4.03.14
  ...טופי אמנם, לתת לעיר להתפתח באופן טבעי, אורגאני, הטרוגני.. אבל, בעולם בו יש תכנון, ויש כוחות מכוונים, שקיבלו על עצמם תפקידים שונים - אם כבר עושים, אז לפחות שיהיה בחכמה. "חשוב להבין שתכנון עירוני הוא כלי פוליטי שמושתת על ערכים חברתיים. אין תכנון מקצועי נקי ואסור להשאיר את התכנון העירוני בידיהם של אנשי המקצוע בלבד. בפרפרזה ידועה על צ'רצ'יל – אנו מעצבים את המקומות בהן אנו חיים והמקומות בהם אנו חיים מעצבים אותנו. השיח התכנוני צריך להכיל שכבות רבות יות...
• 

  התחדש לי?

  21.02.14
  ..., אשר פורסת את התהליכים העירוניים לשכבות מידע והתייחסות שונות- החל מהשכבה ה"שטוחה"- זו התיאורית אשר מדברת על חוויה של הדברים כמות שהם, ועד זו המדעית או ה"חופרת"- אשר מנתחת את התהליכים כחלק מתמונה רחבה יותר.אין ספק שהתהליכים החברתיים-כלכליים-"מדיניים" משפיעים ישירות, על האדריכלות בפרט והתכנון העירוני-מרחבי בכלל. תהליכים אלו, הם לעיתים מקריים ומונעים פעמים רבות מ"כוחות השוק" ומפוליטיקה.. כך למשל כותבת ט.חתוקה כי "שיתוף הפעולה של האקדמיה עם התעשייה ...
• 

  קיימות או נמות?

  19.02.14
  ...כשווית של האדריכלים היפנים, בהנהגתו של לא אחר מהאדריכל האמן טויו-איטו, לאחר אסון רעידת האדמה והצונמי שתקפו את יפן ב-2011.הן מגדירות פיתוח בר קיימא ככזה ה"עונה על צרכי ההווה בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם שלהם. שלושת עמודי התווך של הקיימות הם סביבה, חברה וכלכלה, שאמורים למצוא את נקודת האיזון ביניהם שתבטיח קיום ארוך-טווח וצמיחה."למרבה הפרדוקס" הן טוענות, "מעט מאוד מדברים על קיימות בהקשר של אנשים וחברה."האמת... צודקות!!להמשך קריאה
• 

  העיר השמחה

  13.02.14
  או- כך כותבים "לא רע בכלל" על פרקטיקה שצריכה להתבצע "טוב- לכל הפחות"."מגורים לא צפופים, רחוקים מהכל, הם הרבה פחות בריאים לילדים, הרבה פחות בטוחים, בגלל דומיננטיות המכוניות, והרבה פחות טובים לחיי החברה שלנו, כי הדברים הטובים ביותר בחיים קורים כשאנשים נפגשים". כך מגדיר זאת העיתונאי הקנדי צ'ארלס מונטגומרי בכתבה של טלי שמיר בעיתון כלכליסט. מסכימה ומוסיפה על כך בכתבה, ד"ר טלי חתוקה, ראש המעבדה לתיכנון עירוני באוניברסיטת תל אביב:"בעצם משנות השבעים ואיל...
• 

  מי יודע באיזו שנה לא יהיה מקום לבנות על כדור הארץ?

  3.02.14
  .... אבל, אנו יודעים היום כל כך הרבה- באשר לסביבה, ולאורח החיים, ולתפקוד היומי- זה הבסיסי ביותר, וזה הדינאמי והמשתנה והמפותח ביותראז מדוע התכנון לא יודע עדיין לקפוץ את המדרגה הזאת? ולא עבור האלפיון העליון, אלא עבור האדם הבודד, החברה, הסביבה?"יש שיטענו כי בין תכנון ומוסר לא אמור להתקיים קשר כלשהו. בעוד שתחום התכנון הוא תחום רציונאלי, המבוסס על שיקולים פוליטיים וחישובי עלות/תועלת כלכליים, המוסר ובפרט תחום הפילוסופיה של המוסר, נדמים כמנותקים מחיי היום-...
• 

  הצגת בוגרים - Mapping the Common

  29.01.14
  ...משתמש במרחבים המשותפים, תוך התחשבות בנקודות התורפה של המרחבים המשותפים, אשר רבים מהם מוזנחים כי הבעלות היא של קולקטיב, והקף התכנון הוא עצום. העיר שנבחרה לשמש קרקע לסטודיו היא ירושלים. בירושלים כ-450 גינות עירוניות, ללא רצף המחבר בין ה"מרחבים הירוקים". מתוך כלל הגינות נבחרו 5 אתרים. הקריטריונים לבחירה היו סוציאליים, כלכליים וסביבתיים. הסטודנטים התבקשו לתכנן ולעצב פתרון פשוט למורכבות החברתית, הסביבתית והקהילתית סביב כל אחד מהאתרים. זאת מתוך אמונה ש...
• 

  האם ניתן לשמר את מתחם כורזין?

  22.01.14
  ...חבורה תת־קרקעי שיתחבר לקו הסגול של הרכבת הקלה בדרך אלוף שדה"....האם באמת אין דרך בה ניתן לשמר לפחות חלק ממתחם אותנטי זה?>> להמשך קריאה בהארץ לחצו כאןלפני כשנה (טרם אושרה התוכנית) נערכה תחרות סטודנטים ביוזמת פרופ' אדר' אמנון בר אור ובשיתוף עיריית גבעתיים. התחרות נועדה להראות לעיריה שיש דרכים אחרות בתקווה שיממשו את אחד הרעיונות. הזוכות בתחרות היו אדריכלית טניה אברמזון ואדריכלית דריה שקבורה, הצעתן לא תמומש אך מהווה אלטרנטיבה מעניינת (בתחתית הקישור).
• 

  איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה?

  20.01.14
  ..."איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה? האם אפשר לתאר אותה בלי להתייחס לתושביה? למה כן מתייחסים? על מה נעצרת העין? האם היא נוטה להתעכב על השבור והפגום או על השלם היפה? מה ערכו התיעודי של קטע קיר או חלון ראווה בודד? האם הוגן לחבר בין ציור מרחוב מרכזי לברז כיבוי בסמטה צדדית? נחוץ ריבוי או די בתמונה אחת מייצגת? חייבים להתייחס לקבוע? מה ערכו של המשתנה? האם החלקים מתחברים לכדי תמונה שלמה, או שהתמונה השלמה מתפרקת?"מתוך הבלוג המצולם של ציפה קמפינסקי.קדח...
• 

  הקרב על המדרכה

  6.01.14
  ... וכן עצים, פחים ותשתיות תקשורת, חשמל וניקוז. כל אלו - עוד לפני שמביאים בחשבון גורמים ניידים שמשתלטים על שטח הולכי הרגל עצמם, כמו כלי רכב החונים על המדרכה ושולחנות בתי קפה.""המלה 'נגישות' היא מלה רעה ולא נכונה. ברגע שאתה מדבר על שתי אוכלוסיות, אתה בדרך כלל מדיר אוכלוסייה אחת. עיצוב סביבת האדם באדריכלות מביא בחשבון רק מושג של אנשים 'נורמליים' – אך האחריות של האדריכלים היא גדולה יותר: אתם מחליטים אם אנשים נכנסים לחברה או יוצאים ממנה". (איקי בר-חיים)
• 

  תחתית העיר חיפה

  5.01.14
  ..."איש לא יכחיש שהעיר התחתית בחיפה היא שכונה הצמאה להתחדשות עירונית."אבל, "העיר התחתית אינה מקום ריק. אין מדובר בשכונה ללא תושבים עבור תושבים ללא שכונה. ברחובות כמו מעלה-השחרור, המגינים ויפו מתגוררות מאות משפחות ערביות, כמעט כולן ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, וכמעט כולן חיות שם בהעדר ברירה אחרת."אתם מוזמנים לקרוא ב"ערב-רב" את כתבתו המעניינת של אורי וולטמן. על חיפה, כמרחב מעורב."ערב רב" הוא מגזין עצמאי לאמנות, תרבות וחברה בעריכת רונן אידלמן ויונתן אמיר.