חיפוש - חדשות , חבר , תמ |1| - דף 15

• 

  מרחב ציבורי למכירה

  24.04.14
  "למי שייך המרחב הציבורי?" שואל כרמל חנני בבלוג אורבנולוגיה. על האגרסיביות של המפרסמים המנסים למכור "חוויות עירוניות" והנוכחות הגוברת של הפרסומות בחיי היום-יום בעיר."חברות השיווק השונות" כותב חנני, "מבקשות למכור לנו 'חוויות', ולא רק 'מוצרים', ומבחינתם של הפרסומאים חוויות אינן יכולות להיות מוגבלות למתחמים סגורים אלא חייבות להשתלב בחיי היום-יום ולעצב את התחושה של המשתמש. תפיסה זו מתקבלת בברכה בקרב הרשויות הציבוריות שאינן עומדות בדרכן של חברות הפרסום...
• 

  הזוכה בתחרות לתכנון שער הכניסה לטכניון (סטודנטים)

  1.04.14
  ...ת של רכבים והולכי רגל לבין העובדה שמטבעו השער הינו "מקום" ובשל כך יש לו מאפייני שהייה. בתכנון זה אנו מציעים שתי שפות אדריכליות התומכות במתח זה ומשקפות אותו: האחד מאופיין בביתני השומרים המתכוננים כפריזמות אורתוגונאליות המקבילות לנתיבי התנועה, והשני הוא הקירוי המוצב במאונך לכיוון התנועה ומתקבל בחזיתו כאי רגולרי ומנוגד לסדר שבו מאופיינות הפריזמות. כמו כן, חיפוי תחתון רפלקטיבי מעצים את תחושת התנועה על יד שכפולה ובזכות הגאומטריה אליה הם מתחברים.
• 

  אוניברסיטת באר שבע ותכנון רק בין הקווים

  18.03.14
  ... בהקשר זה. ריבה מדברת על "הפרדה היסטורית" בין צפון העיר לעיר עצמה. "את ההפרדה ההיסטורית הזו יצרה מסילת הרכבת, ששכונת רמות נמצאת מצפון לה והאוניברסיטה מדרום לה." התכנית החדשה מדברת על להתפרס צפונה, והיא מעניינת. אולי התכנון אף יצלח להיות כזה שיתחבר יותר לעיר. שהקמפוס ינשום קצת באר-שבע, ובאר שבע תנשום קמפוס. הפוטנציאל הטמון כאן הוא ענקי. והמפתח הוא בקנה מידה שיאפשר את הנוחות הספונטניות והגמישות של המשתמש. בין אם הוא סטודנט ובין אם לא. להמשך קריאה
• 

  בחירות בעמותת האדריכלים

  13.03.14
  ...כולכם לקחת חלק ולהשפיע על הרכבו של הועד המנהל של העמותה, בין אם כבוחרים ובין אם כנבחרים במידה ואתם רוצים לקדם ולהשפיע מתוך המערכת בעצמכם על ידי הצעת מועמדותם לוועד.מספר נקודות טכניות וחשובות- כדי לבחור ולהיבחר יש כמובן להיות חברי עמותה. ככל שמספרנו כצעירים יגדל בעמותה, כך נוכל יותר להשפיע ולקדם את הנושאים הנוגעים לנו. תאריך אחרון להצטרפות לעמותה לטובת ההצבעה - 10.5.13.- הועד המנהל של העמותה מורכב מיו"ר העמותה, מראשי הסניפים (סניף צעירים, וארבעה ס...
• 

  תחרות פומבית - 'לגור ירוק בישראל'

  11.03.14
  ...דדת פרשנות אישית ויצירתית למושג 'לגור ירוק בישראל'. מאידך התחרות איננה רעיונית, בסופה יבחרו ויוקמו שתי יחידות לדוגמא. המשתתפים בתחרות מוזמנים לתכנן דגם חדשני של חלל מגורים המצמצם את הנזק עם הסביבה ומיטיב עם המשתמשים כפרטים וכחברה, ובו בעת כלכלי וישים. כמו כן, התחרות שמה דגש על שילוב בין אדריכלות, נוף ועיצוב לבין חשיבה מקיימת, וההצעות נדרשות להדגים כיצד ניתן לשלב עמידה בדרישות התקינה הירוקה המקובלות בארץ ואף למעלה מכך עם פתרונות תכנון ועיצוב מעורר...
• 

  העיר שלי

  6.03.14
  ...ם הייתי עוד ילדה אבל אני זוכרת הרבה. איך תל-אביב תמיד שפעה במרחב ציבורי תוסס, בבתי קפה מגניבים, בחנויות הומות אדם, באמנים מיוסרים, בתרבות, במוזיאונים, בתאטראות, בקונצרטים, במועדונים בפאבים, בגנים ציבוריים, באירועים קהילתיים, חברתיים ועוד ועוד.עוד כששדרות רוטשילד היו רק חול, והריצוף היחידי בגינת שנקין היה מכסה הביוב, תל-אביב הסתדרה מצויין כבר לפני 30 שנה. נכון! היא צמחה, התעצבה, התעשרה, התחדשה, גדלה, אבל היא הייתה מוצלחת הרבה לפני שהפכה מטלית חד-...
• 

  התחדש לי?

  21.02.14
  ..., אשר פורסת את התהליכים העירוניים לשכבות מידע והתייחסות שונות- החל מהשכבה ה"שטוחה"- זו התיאורית אשר מדברת על חוויה של הדברים כמות שהם, ועד זו המדעית או ה"חופרת"- אשר מנתחת את התהליכים כחלק מתמונה רחבה יותר.אין ספק שהתהליכים החברתיים-כלכליים-"מדיניים" משפיעים ישירות, על האדריכלות בפרט והתכנון העירוני-מרחבי בכלל. תהליכים אלו, הם לעיתים מקריים ומונעים פעמים רבות מ"כוחות השוק" ומפוליטיקה.. כך למשל כותבת ט.חתוקה כי "שיתוף הפעולה של האקדמיה עם התעשייה ...
• 

  קיימות או נמות?

  19.02.14
  ...כשווית של האדריכלים היפנים, בהנהגתו של לא אחר מהאדריכל האמן טויו-איטו, לאחר אסון רעידת האדמה והצונמי שתקפו את יפן ב-2011.הן מגדירות פיתוח בר קיימא ככזה ה"עונה על צרכי ההווה בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם שלהם. שלושת עמודי התווך של הקיימות הם סביבה, חברה וכלכלה, שאמורים למצוא את נקודת האיזון ביניהם שתבטיח קיום ארוך-טווח וצמיחה."למרבה הפרדוקס" הן טוענות, "מעט מאוד מדברים על קיימות בהקשר של אנשים וחברה."האמת... צודקות!!להמשך קריאה
• 

  הצגת בוגרים - Mapping the Common

  29.01.14
  ...משתמש במרחבים המשותפים, תוך התחשבות בנקודות התורפה של המרחבים המשותפים, אשר רבים מהם מוזנחים כי הבעלות היא של קולקטיב, והקף התכנון הוא עצום. העיר שנבחרה לשמש קרקע לסטודיו היא ירושלים. בירושלים כ-450 גינות עירוניות, ללא רצף המחבר בין ה"מרחבים הירוקים". מתוך כלל הגינות נבחרו 5 אתרים. הקריטריונים לבחירה היו סוציאליים, כלכליים וסביבתיים. הסטודנטים התבקשו לתכנן ולעצב פתרון פשוט למורכבות החברתית, הסביבתית והקהילתית סביב כל אחד מהאתרים. זאת מתוך אמונה ש...
• 

  האם ניתן לשמר את מתחם כורזין?

  22.01.14
  ...חבורה תת־קרקעי שיתחבר לקו הסגול של הרכבת הקלה בדרך אלוף שדה"....האם באמת אין דרך בה ניתן לשמר לפחות חלק ממתחם אותנטי זה?>> להמשך קריאה בהארץ לחצו כאןלפני כשנה (טרם אושרה התוכנית) נערכה תחרות סטודנטים ביוזמת פרופ' אדר' אמנון בר אור ובשיתוף עיריית גבעתיים. התחרות נועדה להראות לעיריה שיש דרכים אחרות בתקווה שיממשו את אחד הרעיונות. הזוכות בתחרות היו אדריכלית טניה אברמזון ואדריכלית דריה שקבורה, הצעתן לא תמומש אך מהווה אלטרנטיבה מעניינת (בתחתית הקישור).
• 

  איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה?

  20.01.14
  ..."איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה? האם אפשר לתאר אותה בלי להתייחס לתושביה? למה כן מתייחסים? על מה נעצרת העין? האם היא נוטה להתעכב על השבור והפגום או על השלם היפה? מה ערכו התיעודי של קטע קיר או חלון ראווה בודד? האם הוגן לחבר בין ציור מרחוב מרכזי לברז כיבוי בסמטה צדדית? נחוץ ריבוי או די בתמונה אחת מייצגת? חייבים להתייחס לקבוע? מה ערכו של המשתנה? האם החלקים מתחברים לכדי תמונה שלמה, או שהתמונה השלמה מתפרקת?"מתוך הבלוג המצולם של ציפה קמפינסקי.קדח...
• 

  בית העם המתחדש

  19.01.14
  משרד האדריכלים HQ מחדש את בית העם של עשרת. מעניין לתהות ולהיווכח יום אחד, כיצד יתפקד בית עם, במתכונתו החדשה או המחודשת, בימינו. האם אכן קיימת כמיהה חברתית כלשהי לחזור ל'ביחד' הזה, שהוא אולי פחות טרוויאלי היום, כשכל אחד נצור ב"אחוזתו"... על משקל "ביתי- הוא מבצרי".האם תהילתו של בית העם עוד לפניו? וכך מביאה את פני הדברים, ק. רוזנבלום, על בית העם, ב"הארץ":"הזיכרון המתוק של בית העם מאומץ בחום על ידי התושבים, שמשתוקקים להוריש לצאצאיהם, בני הדור הרביעי ...
• 

  הקרב על המדרכה

  6.01.14
  ... וכן עצים, פחים ותשתיות תקשורת, חשמל וניקוז. כל אלו - עוד לפני שמביאים בחשבון גורמים ניידים שמשתלטים על שטח הולכי הרגל עצמם, כמו כלי רכב החונים על המדרכה ושולחנות בתי קפה.""המלה 'נגישות' היא מלה רעה ולא נכונה. ברגע שאתה מדבר על שתי אוכלוסיות, אתה בדרך כלל מדיר אוכלוסייה אחת. עיצוב סביבת האדם באדריכלות מביא בחשבון רק מושג של אנשים 'נורמליים' – אך האחריות של האדריכלים היא גדולה יותר: אתם מחליטים אם אנשים נכנסים לחברה או יוצאים ממנה". (איקי בר-חיים)
• 

  דיור בלתי מושג

  2.01.14
  ...הדירות למחירי השוק לפי מטר מרובע, הדירות האלה היו זולות בהרבה: אם לא זולות ממחירי השוק, לפחות לא יקרות יותר." "מתברר שאפשר לבנות דירות בנות השגה על אדמות ציבוריות" כותבת נעמה, "מעונות ברושים מוכיחים שפרויקט כזה רווחי אפילו לחברות נדל"ן כמו "שיכון ובינוי". אז מה עוצר את העירייה מלהוציא לדרך פרויקטים דומים?"דווקא בפונקציה של דיור עבור סטודנטים טמון פוטנציאל גדול שאינו ממומש כפי הנראה, בפרויקט הספציפי הזה וגם לא בפרוייקטים דומים לו. האלטרנטיבות לנצ...
• 

  משרד האוצר העלה את מחיר בחינת הרישוי לאדר' צעירים

  30.12.13
  ...משרד האוצר לחזור בו מההחלטה ולאפשר לצעירים לבנות את עתידם ללא מכשולים מיותרים". חברת הכנסת שולי מועלם, המלווה את מאבק פורום אדריכלים צעירים: "יש עתיד הבטיחו להוריד את יוקר המחייה, לעזור לצעירים ולקדם אותם. לראשונה משנת 2008 החליטו להעלות את דמי בחינת הרישוי של האדריכלים. אני קוראת לשר האוצר ולסגן השר: מבחן הרישוי של האדריכלים נקבע לחודש מרץ, בטלו את העלאת המחיר ואף שיקלו להוריד אותו. הקלו עליהם ועזרו להם להשתלב בשוק העבודה במהרה".לאתר המאבק: